לא יכולתי להתאפק אז אני כותב שוב.

נכחתי במסיבת ההשקה של הגיליון החדש של כתב העת "מעיין" מבית היוצר של צ'יקי ושות, בלופט של אלון קסטיאל היום בצהריים. קצת קשה לתאר את המסיבה שהייתה שם ואת הלופט עצמו במילים, אבל אני אנסה בכל זאת. הלופט הוא מעין דירת מגורים סופר-מושקעת, עם חדר אחד ענק הכולל שולחן סנוקר ופסל גדול של מאו טסה-טונג (כן, המאו שהרג עשרות מיליוני סינים).

השקת כתב העת נראתה לי יותר סיבה למסיבה של שולי הביצה הקטנה של העיר תל-אביב מאשר הזדמנות להעשרה אינטלקטואלית יוצאת דופן. ההשקה כללה 50 דקות של מופע אמנותי שהחל שעתיים לאחר תחילת ההתמנגלות. המופע כלל שירה של א.ב.דן, הקראה של כמה דברים מהגיליון והופעה של להקת "באר-שבע". חוצמזה בשאר הזמן צילמנו, שתינו והדיג'יי שם מוזיקה כל-כך אנטי-קולית שהיא סופר-מגניבה. אני מדבר על סקאטמן, 2unlimited, ועוד דברים מגוחכים בעיקר מתחילת שנות ה-90, שעושים לי טוב בבטן וגם מצחיקים באינפנטיליות שלהם. הלופט היה מפוצץ, לפחות 300 איש. הסאונד של הדיג'יי היה לפנים, אבל הסאונד של ההופעה הקטנה עצמה היה על הפנים.

התמונות לא עושות חסד עם הלופט של קסטיאל שעושה רושם שבכוחות עצמו הוא מרחיב את ההגדרה של תל-אביב הלגיטימית עד לרחוב שוקן.