תקציב 2010 – ממשיכים לנסוע ברוורס

"מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת, פרק א', פס' ט)

בשבוע שעבר מועצת עיריית תל-אביב-יפו אישרה את הצעת התקציב הרגיל והתקציב הבלתי-רגיל לשנת 2010. בישיבה עצמה נישאו נאומים שונים ע"י חברי הקואליציה והאופוזיציה, כאשר חברי הקואליציה ניסו למצוא בוטנים, גרעינים שחורים וקבוקים שחולדאי נתן להם בתקציב כדי להסביר את תמיכתם בתקציב שהוא במהותו אנטי-חברתי ואנטי-סביבתי ועומד בסתירה ל-85 אחוזים מהדיבורים הגדולים של חברי הקואליציה וחולדאי עצמו על קידום העיר. במהלך הישיבה התרשמתי מאוד מנאומו של חבר המועצה מטעם סיעת עיר לכולנו, ד"ר נח עפרון, שהסביר את מה שעומד בבסיס בתקציב, בייחוד בכל הנוגע לסביבה ותחבורה, באופן ברור ביותר. ביקשתי מנח רשות לפרסם את נאומו כאן בבלוג, ואני מתכבד להביא בפניכם הנאום של ד"ר עפרון על התקציב העירוני (הדגשות שלי):

השנה, כמו בשנה שעברה, אנחנו מתבקשים לאשר תקציב רע: אפור וטכנוקרטי, המקדש פיתוח נדל"ני על פיתוח אנושי, הדואג דאגה עמוקה לרווחת המכונית ונהגּה ומתעלם התעלמות גמורה מהילד הנושם אוויר מזוהם בסביבה רועשת ומלוכלכת. הבעיה היא כפולה, והיא מורכבת ממה שהתקציב כולל ולא פחות ממה שהתקציב לא כולל. חברַי דִבּרו כבר על חינוך ורווחה ודיור בר-השגה ועוד. אני אתמקד בעניינים שקשורים לסביבה ותחבורה.

אתחיל במה שהתקציב כולל – בקושי – התקציב הזעום של הרשות לאיכות הסביבה. סעיף 871-785 מקציב 40.000 ₪ ל"פעולות פיקוח ובקרה" על "כל סוגי הקורנים למיניהם – אנטנות סלולריות, קווי מתח, טרנספורמציה, כיולים, וכדומה." התקציבולטור מראה שהתקציב לא גדל בשלש השנים האחרונות, ולפני ארבע שנים הוא עמד על סכום של 2101 ₪ פחות ממה שמוצע לשנת 2010: זאת אומרת שבמונחים ריאליים, התקציב קָטֶן בארבע השנים האחרונות. במונחים אבסולוטיים, כמובן, התקציב הוא אפסי. במשך ארבע השנים האלה,המודעות לסיכוני הקרינה גדלה מאד. פונים אלי מתושבים מודאגים רבים (ואני בטוח שפונים אליכם לא פחות): הורה לילדה שלומדת בגן ליד קו מתח גבוה, או יו"ר ועד בית שלמד לתדהמתו שהציבו אנטנה סלולרית ממול. התקציב המצטמק בקושי מספיק להפנות את התושבים האלה למישהו כלשהו אחר – לירושלים, לאדם, טבע ודין, לחברה להגנת הטבע. התקציב הוא מספיק להבהיר לתושבים מודאגים שאין לעירייה רצון לעזור להם, ולא לשום דבר מעבר לכך.

ואמשיך לסעיף 871-787, המכיל 48.000 ₪ ל"אחזקת תחנות ניטור אוויר".  הכסף משמש "לאחזקת… תחנת הבקרה והמחשוב העירוניים הממוקמת במשרדי הרשות לאיכות הסביבה" והעירייה מסתפקת בתחנות הניטור שהממשלה מממנת.  אך עלינו להקים תחנות נוספות, במקומות שונים בעיר.  התקציבולטור מראה שלפני חמש שנים, ניטור אוויר זכה בתקציב גדול ביותר משליש של מהתקציב היום (64.149 מול 48.000 ₪), ובמונחים ריאליים גדול כמעט בחצי. קיצוץ זוחל ומתמשך בתקציב לניטור אוויר אמנם אולי משרת עירייה שלא באמת רוצה לחשוף את רמת זיהום האוויר, רמה גבוהה שמשקפת את מדיניות הסביבה והתחבורה בעיר הלקויה. אך לתושבים מגיע יותר מהמספר הקטן של תחנות הניטור שהמשרד להגנת הסביבה מממן.

אלה הן שתי דוגמאות מתוך רבות של פגמים בתקציב הרגיל. ומה שנכון בתקציב הרגיל הוא נכון גם בתקציב הבלתי-רגיל. אמנם, יש לברך על כך שמיזם השכרת האופניים סוף סוף יוצא לדרך.  ואני מברך על ההשקעה בשבילי אופניים, בהנחה שיהיו שבילים אמיתיים ולא מדומים כמו לעתים קרובות בעבר. ואני מברך על תחילת התכנון של שיחזור פארק החורשות (1 מיל ₪), ותחילת פיתוח פארק השימור, ועל שני קומפוסטרים שהעירייה רוכשת, ועל החלפת נורות הרמזורים בנורות LED, ועל פיילוט המחזור הנוסף שמקדמים ועל עוד כאלה וכאלה פעילויות סמליות אחרות. אמנם, הפעילויות האלה הן ביחד רחוקות מאד ממדיניות סביבתית אמיתית, והן מזכירות לי יותר מכל את שבילי האופניים המצויירים על מדרכות העיר – קצת "כאילו", קצת greenwash, קצת מקומם, ובכל זאת קצת מבורך.

אך הסיפור האמיתי של התב"ר, השנה כמו בשנים הקודמות, הוא סיפור סלילת העיר הזאת בחניונים וכבישים.מאז שנת 2006, החליטה הקואליציה לסלול 4930 מקומות חנייה בתוך העיר, מתוכם, 3570 במרכז העיר. זה שווה ערך ל-3 קילומטר של כביש תלת נתיבי המלא במכוניות פגוש-אל-פגוש.  הברזל, הנחושת, בוגרשוב, הבימה, השקם, קצה השדרה, גבעון, הרב קוק, טשרניחובסקי: כל העיר חניונים, חניונים.

השנה יש חידוש. אם בעבר, ראינו את העלויות של חניונים אלה בתקציב, הפעם אנחנו כמעט ולא רואים אותן. בתב"ר מופיעים  1,850,000 ₪ בלבד לחניונים, וזאת משום שהעירייה עכשיו בונה בשיטת DBOT (תכנן, בנה, הפעל, והעביר), שיטה שלפי מומחים רבים מופעלת לעתים קרובות בכדי להסוות הוצאות ולהתחמק מבקרה. החניונים שאנחנו מאשרים בשיטה זו הם בכייה לדורות. הם מהווים הפרטה למשך שנות דור של קרקע ציבורית, בלי אפשרות להתחרט למשך 25 שנה. החניונים האלה הם הם הירושה האמיתית של הקואליציה הזאת לעיר תל אביב-יפו: לאחר שרובנו נטמן מתחת לאספלט, החניונים יישארו. ולכן, במקום לקרוא לחניונים החדשים שאנחנו מתבקשים לאשר הערב חניון הנחושת, חניון גבעון ן—רחמנא ליצלן – חניון טשרניחובסקי, אני מציע לפחות לקרוא להם על שם מקדמיהם: חניון חולדאי, חניון ויסנר, וחניון להבי. בנוסף לחניונים, אנחנו מתבקשים לאשר עוד 20 מיל ₪ לפיתוח אבן גבירול, ועוד 5 מיליון למחלף השלום, ועוד 5 מיליון לציר שלבים, ועוד כמעט 4 מיליון לשיפוץ האיילון והיד עוד נטויה.

בכל הקשור לסביבה ולתחבורה, מנהלי העירייה מרבים לקטר, "אכלו לי, שתו לי".  רצינו אוויר נקי, אך המנוולים במשרד להגנת הסביבה לא נותנים לנו. רצינו תחבורה ציבורית, אך הבריונים במשרד התחבורה לא נותנים לנו.  רצינו נת"צים, אך הממזרים במשטרה לא אוכפים לנו. אבל התקציב שבידינו מספר סיפור אחר. הוא לא תקציב של מי שבאמת רוצה אוויר נקי או מים נקיים או קרקע נקי. זהו תקציב של מי שאוהב, יותר מכל, לסלול. זה תקציב של מי שמעדיף את המכונית על האוטובוס, את הקבלן על הפועל, את העשיר על העני, את הוילה על השכונה, את הדומם על החי. זהו דיוקן נאמן של האַדְמִינִיסְטְרַצְיָה הזאת – של סולם העדיפויות של הקואליציה הזאת. זהו דיוקן של קואליציה שמאמינה שמטרתה של עיר היא להתפתח כלכלית ועסקית, ושמטרתם של ראש עירייה ושותפיו היא לנהל ולהנדס לפיתוח.

כשאתה רואה בתל אביב-יפו אתגר הנדסי, אין דבר טבעי יותר מאשר לסלול עוד כבישים ומגרשי חנייה. אין דבר טבעי יותר מאשר לחפור מתחת לכיכר דיזנגוף.  אין דבר טבעי יותר מאשר למשכן קרקעות ציבוריות למשך 25 שנים, מבלי לחשוב שאולי ילדינו ירצו עיר שונה מזו שאנחנו בונים בלהט ובעיוורון.  אין דבר טבעי יותר מלהפעיל צי של מפוחים בשבת בבוקר. אין דבר טבעי יותר מאשר לשלם לקבלנים להעסיק עובדים בתנאי עושק בכדי לגזום עצים באופן ברוטלי מול תושבים שבורי לב. אין דבר טבעי יותר מפטרוניות כלפי תושבים שאתה הופך ל"לקוחות" של העירייה במקום לראות בהם את הבעלים האמיתיים של העיר.

התקציב היה יכול להיות אחרת. היינו יכולים להקציב כסף להקים צוות של מתכנני תנועה לתכנן רשת של נת"צים בעיר. היינו יכולים לעשות את מה שעושים בחיפה, ולהשקיע בפיתוח תוכנית ל-BRT בעיר, לפחות עד שתגיע הרכבת הקלה. היינו יכולים לעשות את מה שעשו בערים בצפון אנגליה, ולהקים צוות אזרחי בכדי לאכוף נת"צים. היינו יכולים לעשות את מה שעושים בניווארק וסנטה מוניקה, ולהשתמש בכספי ציבור לגאול שטחים מבעלים פרטים בכדי להסב אותם לגנים ופארקים. היינו יכולים לעשות את מה שעשו בירושלים, ולחנוך מרכז איסוף למיחזור. היינו יכולים לעשות את מה שעושים בלונדון, ולייסד קרן לפעילויות ופרוייקטים ביוזמת שכונות. היינו יכולים לעשות את מה שעושים בברקלי או בטירת הכרמל, וליזום תוכנית עירונית לייצור אנרגיה חילופית ולמכור אותה בחזרה לחברת החשמל.  היינו יכולים לפתוח מוזיאונים בחינם בשבת ולממן הצגות והקרנות חינם, ולהפעיל רשת של הסעות חינם. היינו יכולים לקדם דברים מדהימים בעיר המדהימה הזאת.

אך הקואליציה החליטה לא לעשות זאת. חוץ ממיזם האופניים, היא החליטה לעשות את מה שתמיד עשתה, היא סוללת. "מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת פרק א', פסוק ט'). וחבל. העיר הזאת רוצה יותר ממה שאנחנו מציעים לה בתקציב הזה. היא רוצה לנשום. היא רוצה לחיות בריא ובטוח. היא רוצה ללמוד, לייצר, להתקהל, לפרוח ולשגשג. היא רוצה לרתום את האנרגיה המטורפת שלה ליצירה, לבנייה, לטיפוח משפחותיה, קהילותיה, שכונותיה.

מגיע לה ליותר מהתקציב הזה.  תצביעו נגד.*


* במידה וזה לא מקובל, אני מציע ארבע שינויים:

(1)      להעביר 500,000 ₪ מתקציב המחו"ג 6214785 –הדרכה והטמעה – מחו"ג – לתקציב 871-785 – פעולות פיקוח ובקרה ברשות לאיכות הסביבה.

(2)      להעביר 500,000 ₪ מתקציב המחו"ג 6214785 –הדרכה והטמעה – מחו"ג – לתקציב 871-787 – אחזקת תחנות ניטור אוויר ברשות לאיכות הסביבה.

(3)      לבטל את ההקצבות לחניון חולדאי, חניון ויסנר וחניון להבי (מה שרשום בספר התקציב כחניון הנחושת, גבעון וטשרניחובסקי) ולהעביר את הכסף לקרן חדשה שתוקדש לתכנון פתרון BRT של משבר התחבורה בעיר.

(4)      אני מציע להקטין בחצי את ההוצאות המוצעות בתב"ר לכבישים ומחלפים באחריות נתיבי איילון בחצי, ולהעביר את הכסף לקרן.

פירוט:

סעיף התקציב הנוכחי התקציב המתוקן התקציב להעביר לקרן משבר התחבורה

994

חניון הנחושת

700,000.00

0

700,000.00

עמ 26-27 חניון גבעון

600,000.00

0

600,000.00

חניון טרניחובסקי

550,000.00

0

550,000.00

סיכום

1,850,000.00

0

1,850,000.00

996

ציר שלבים

5,000,000.00

2,500,000.00

2,500,000.00

עמ 27-28 אחזקת האיילון

3,800,000.00

1,900,000.00

1,900,000.00

מחלף השלום

5,000,000.00

2,500,000.00

2,500,000.00

רמפת מרכז הירידים

3,800,000.00

1,900,000.00

1,900,000.00

בקרת תנועה

1,900,000.00

950,000.00

950,000.00

סיכום

19,500,000.00

9,750,000.00

9,750,000.00

סה"כ לקרן

11,600,000.00

לעיון נוסף אתם מוזמנים לקרוא את נאומו של ראש העירייה בישיבת התקציב.

ד"ר נח עפרון הוא עמית מייסד של "שחרית", מכון חשיבה לפוליטיקה בת-קיימא ופרוגרסיבית. בנוסף, ד"ר עפרון ייסד ועמד בראש התוכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן, וכן פירסם שני ספרים ומאמרים רבים העוסקים בחיבורים הסבוכים בין פוליטיקה, דת וידע.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, חניה, מוניציפאלי, פוסט אורח, תחבורה, תל-אביב, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על תקציב 2010 – ממשיכים לנסוע ברוורס

  1. asafrnn הגיב:

    בהמשך לכתבה המעניינית, ברצנוי לדבר על נושא התחבורה החשמלית. לאחרונה אושרו התקנות בנוגע לרכיבה על אופניים חשמליים. על פי התקנות החדשות של משרד התחבורה ניתן לרכב על אופניים חשמליים עם מנוע עד 250W, מגיל 16 ומעלה וכמובן יש לחבוש קסדה, כמו באופניים רגילות. גם הסאגווי חוקי לנסיעה. בנוגע לקורקינטים, למרות שהערכות עומדות על יותר מ10000 קורקינטים בתל אביב, קורקינט חשמלי אינו חוקי לנסיעה. כבר חודשים רבים שועידה במשרד התחבורה יושבת על נושא התקנות לתחבורה חשמלית, אך לצערנו, בישראל כמו בישראל, דברים לוקחים הרבה מאוד זמן. בחודש הקורב אמורים להסתדר התקנות והקורקינט החשמלי יהיה חוקי, כולנו מקווים שזה יגיע בקרוב. התקנות החדשות מדברות על מנוע 600W ומהירות נסיעה עד 25 קמ"ש (כמו באופניים), מגיל 16 ומעלה, וחבישת קסדה חובה כמובן.
    לשם הבהרה – הקורקינט חוקי לנסיעה עד 12 קמ"ש, אך תקנות אלו מתייחסות לקורקינטים לילדים עם מנוע קטן. אין תקנות בנוגע לקורקינטים חשמליים כפי שאנו רואים היום ברחובות.ישנו קורקינט חשמלי חוקי, תוצרת גו-פד הישראלית, המגיע ל12 קמ"ש ועומד בתקנות החוק, אך מחירו יקר יחסית, מתחיל מ6500 שקלים. לצערנו, כרגע זהו הקורקינט היחידי החוקי לנסיעה.

  2. דני הגיב:

    נאום מרשים ובעיקר עצוב שמבוזבז על קואליציה כבולה ואטומה.

  3. שרון רז הגיב:

    "אין דבר טבעי יותר מפטרוניות כלפי תושבים שאתה הופך ל"לקוחות" של העירייה במקום לראות בהם את הבעלים האמיתיים של העיר."

    נאום טוב, חכם, חשוב ומעניין, תודה שהבאת, כל ההתנהלות המתוארת די מייאשת ומבאסת

  4. יודן הגיב:

    צריך להגיש בג"צ נגד בניין חניונים ב – BOT, משום שמדובר בשיעבוד הקרקע ליזם למשך 25 שנה, מה שימנע שינוי המדיניות אי-פעם בעתיד.
    יודן

  5. אבי הגיב:

    אתמול הייתי בעירייה ובניגוד להבטחתה של תמי זנדברג לפני הבחירות, השומרים לא מועסקים בהעסקה ישירה, אלא הם עובדים של חברת השמירה "אבידר". אני חושב שהמצב הזה חמור לא פחות ממחדלי העירייה בנושאי דיור ותחבורה. מר"ץ לא פועלת לטובת זכויות עובדים ולא מעניין אותה הניצול של השומרים. במקום שהיא תתחיל את המהפכה ביחסי העבודה בעירייה, נוח לה עם העסקה פוגענית שכזו (תגובה עדינה בהרבה נשלחה כטוקבק באתר של תמר זנדברג, אך לא התפרסמה)

  6. יואב, תודה על הבאת הנאום המרשים.

    יישר כח לנח על הנאום.

    לדני, זה היתרון בעידן הבלוגים והפורומים – אפשר להציף הלאה, רעיונות טובים ומחדלים קשים מתפרסמים באפקט רשתי.

    אגב, לא חייבים לחכות. הקמפיין הבא של עיר לכולנו יכול להיות להכין את קרן הBRT הזאת בעצמה – לא בצורה מסודרת ויפה כמו שהיינו רוצים, אבל אפשר כבר היום להתחיל לתכנן תוכנית , לשתף את הציבור – ולאתגר את החשיבה של העירייה. כמו התקציבולטור זה יכול להתאפשר על ידי תקציב צנוע והשקעה של כמה אנשים שידחפו את העניין, אפשר להעזר במערכת GIS של קוד פתוח ואת הנתונים לשים על גבי קבצי הנתונים החופשיים של OPEN STREETS MAPS

  7. דני הגיב:

    דרור אתה צודק, אבל בתקופה שאינה תקופת בחירות נאום שכזה לא יקבל את תשומת הלב הראויה לו.
    לא שאני טוען שעפרון לא היה צריך לנאום אותו. סתם הבעתי את צערי על כך שברור לי שהנאום לא יקבל את תשומת הלב הציבורית הראויה לו.

    ובנושא עיר לכולנו אני מסכים לחלוטין. התקציבולטור בפני עצמו הוא רק אמצעי, אסור לנוח על זרי הדפנה עם ההישג הנחמד הזה, וצריך עכשיו לנצל אותו לדברים קונקרטיים, וזה אומר לתקוף את מדיניות העירייה בקמפיין ציבורי ממוקד

  8. לרמן הגיב:

    דרור, אתה מציע אחלה רעיון, אבל הוא דורש אנשים לביצוע. בתקציבולטור, מעבר לרעיון הנחמד היה גם את הטירוף של ההשקעה של הופשטטר ופדן ועוד אנשים.
    אבי, אני לא בקיא בתחום הזה בכלל, אבל מסכים איתך שהיה עדיף שהעירייה הייתה מבטלת את הנוהל הקיים בתחום (אבל אז איך יממנו את המחו"ג?).
    דני, אני לא מסכים איתך לגבי שיקולי בחירות כלל וכלל. התכנון העירוני מתבצע כל הזמן ולא תלוי אך ורק בגורמים הפוליטיים, אלא גם בברנז'ה המקצועית (שלפעמים ידיה כבולות, ולפעמים משוחררות מדי) וגם בהלכי הרוח של המדיה והציבור, ולכן השאיפה לתיקון עירוני אינה יכולה להיות ממוסגרת בתחום זמן צר, אלא להתפרש. זהו במפורש תפקידם של חברי האופוזיציה במקרה הזה – להציג אלטרנטיבות ברורות לטעויות שמבצעת הקואליציה ולברך לעתים אם יש על מה.

    יודן, אתה חושב שאפשר להצליח עם בג"צ כזה?

    מסכים שהנאום מוצלח במיוחד (ובגלל זה גם ביקשתי מנח אישור להביא אותו לכאן), אבל זה היה עוד הרבה יותר טוב במועצה עצמה מעל הדוכן.

  9. איני מו הגיב:

    אוח, איזה נאום ! איזה חזון !

  10. יישר כח לנח, איש עם המון מח, שמקפיד לדבר ולא לצרוח. עם נח נלך מכח אל כח.

  11. אליאב הגיב:

    יודן,

    אשמח להבין מה לדעתך העילה שאפשר לתקוף חניונים שנבנו בשיטת ה-BOT בבג"ץ…

  12. גרידג' הגיב:

    11,600,000 ש"ח? בקשה צנועה למדי.

  13. ערן הגיב:

    ממש ממש לא מסכים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s