קצת נוסטלגיה בתל-אביב

סופ"ש רגוע לכולם.

כמה תמונות נוסטלגיה ברשותכם במצגת המשובחת הבאה:

ועוד נוסטלגיה כאן.

ותודה לאירית בלושטיין.

פוסט זה פורסם בקטגוריה תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על קצת נוסטלגיה בתל-אביב

  1. עמוס הגיב:

    מדהים. אהבתי את התמונה של קפה ספיר באלנבי!! יש מצב שזה עוד מהתקופה שהקפה היה על הגג של המבנה הזה…

  2. אמיר כרמל הגיב:

    תפס אותי משהו בתמונה 46. העץ בתמונה גזום 'יפה כזה', מה שמראה שהאירופאים שהקימו את תל אביב הביאו את מדיניות הגיזום המעוצם מאירופה ולא השכילו לתת לעצים להתפתח ולספק הצללה למדרכה.
    אני מנסה הרבה זמן להבין למה אין צל במדרכות, וגם כשיש כבר עצים אז גוזמים אותם 'יפה כזה' כך שהם לא נותנים צל. התמונה מסבירה את שורשי ההרגל הבעייתי הזה.

  3. לרמן הגיב:

    אנחנו כבר לא באירופה מזמן, אבל זה לא מפריע להרבה מאוד אנשים לחשוב אחרת גם כיום.

  4. טל הגיב:

    אפרופו נוסטלגיה – כדאי מאוד ללכת לראות את התערוכה "מראה מקום" של הצלם אילן כרמי שצילם בעקבותיו של רודי ויסנשטיין מ"הצלמניה". חובה לכל אוהב תל אביב. השוואה חדה בין אז והיום. מוזיאון ארץ ישראל.

  5. תושב ותיק שכונת שפק הבימה תל אביב הגיב:

    בשכונת שפק ברחוב ברדצ'בסקי 14 היתה מאפיית טגנסקי מהראשונות בתל אביב שהיתה שייכת לאדון יוסף טגנסקי ואשתו חנה טגנסקי ממשפחת זמלר . כל השבוע היו תושבי האיזור נהנים מריח הלחם הטרי הנאפה בתנורים והיה מנהג לקנות לחם וחמאה ולאכול בהנאה . בסוף השבוע היו המקורבים מביאים את סירי החמין למאפיה ושמים אותם להתבשל . בני משפחת טגנסקי חיו בבנין הצמוד ברדצ'בסקי 16 פינת בילו 31 שנבנה בידי הסבא יצחק טגנסקי בשנות העשרים בערך עבור בני המשפחה שהתגוררו בו . בני משפחת טגנסקי היו גם לוחמים באצ'ל והחביאו נשק מהאנגלים בבילו 31 ובעל המאפיה מר יוסף טגנסקי ישב במעצר בלטרון . בבית זה התגוררה גם הגברת אסתר טגנסקי שהיתה נהגת הטקסי הראשונה בארץ והשתמשה בטקסי בכדי להעביר לוחמים של האצ'ל ונשק דבר שגרם למעצרים רבים ומכות שקיבלה מהאנגלים . לאחר שאחת הנכדות של יצחק טגנסקי התחתנה עם מרדכי גלר נתן לו יוסף טגנסקי את האורווה של הסוסים של חלוקת הלחם עבור בית מלאכה וכך החל מרדכי גלר לעבוד כאינסטלטור של האיזור . מאפיית טגנסקי נסגרה בתחילת שנות השבעים והיום קיים שם מלון בוטיק בשם מלון ברדצ'בסקי . בבית משפחת טגנסקי בבילו 31 פינת ברדצבסקי 16 היתה חנות דגים שנוהלה בידי הגברת הינדה וכל תושבי האיזור היו קונים ממנה דגים טריים. בצמוד אליה היתה חנות ירקות . היום בית משפחת טגנסקי שופץ בשנת 2013 וכבר כמה עשרות שנים מתגוררת ויוצרת שם הגברת נורית הירש . עד היום יש לתושבי האיזור הותיקים געגועים לריחות הלחם ממאפיית טגנסקי כמו שסיפרה לי שכנה ותיקה מברדצ'סקי בערגה .

    • עמית הגיב:

      אהלן תושב ותיק,
      התגובה שלך תפסה מאוד את תשומת לבי. אני סטודנט באוניברסיטת תל אביב ודרך קורס שימור, בחרתי לתעד את המבנה של המאפיה ואת הבניין שבא לאחריו. נראה מהכתוב שאתה מכיר היטב את היסטורית המקום והאיזור. אשמח מאוד מאוד לשמוע ממך פרטים נוספים על המקום.
      בתודה מראש, עמית קורח
      amitko12@netvision.net.il

  6. יעל מירון טגנסקי הגיב:

    שלום תושבים יקרים,
    אני בתו של יוסף וחנה טגנסקי שמחתי לקרוא את התאור הקצר והממצה על משפחתי.
    את המאפיה בנה סבי יצחק שהיה אחד מהבנאים הראשונים של תל אביב. בין השאר בנה את בית הפגודה
    ובנין העיריה ברחוב ביאליק ובתים שהוכרו לשימור.
    את המאפיה הוא בנה עבור סבי מצד אמי, משה זמלר שנרצח בשנת1939 בשרונה ע"י טמפלרים נאצים
    בעת שחילק עם סבתי פסיה לבית טרוק לחם לשכונות המרוחקות, מה שנקרא גבעתיים.
    מהבנייה נוצר קשר רומנטי בין אבי ואמי חנה ויוסף.
    השכונה הייתה באמת מיוחדת. חיו בה באהבה רבה אנשי אגודת ישראל החרדים ברחוב ברדיצ'בסקי,
    דתיים לאומיים, אדמורים ברחוב ביל'ו וחילונים גמורים.
    סבי יצחק בנה בית כנסת ברחוב החשמונאים פינת יהודה הלוי ושימש בו כגבאי עד פטירתו.
    סבי השני שהיה חלוץ הוריד את כל סממני הישיבה בה למד והפך לחופשי כמו שכינה זאת.
    בברכה ובהערכה רבה,
    יעל מירון טגנסקי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s