1. אם חסרים לכם מקומות ללכת בהם לאיבוד, כאן תוכלו למצוא כמה המלצות.
2. טום ונדרבילט התראיין לכלכליסט. למי שלא מכיר – הבלוג שלו מומלץ ביותר.
3. בפורטלנד חושבים קדימה על קידום העיר והפסקת השימוש ברכבים במרכז העיר לחלוטין. הם חושבים מספיק קדימה כדי לתכנן מוזיאון לעידן הרכב:
“Eventually, when parking is no longer needed in the Coliseum, we propose convert it back to a civic use, namely the Car Memorial Museum. The robotic parking apparatus would then be repurposed to store museum specimens (i.e. cars), and to retrieve them on demand for close up display to museum patrons.”
4. עדיין בפורטלנד – עגלות מזון כדרך להחייאת מגרשי חנייה וקירות אטומים.
5. קמפיין המועצה לצרכנות נגד עמלות העו"ש צובר תאוצה. יכול להיות שהעובדה ששוק הבנקאות בישראל כולל חמישה בנקים בלבד גורמת לקרטל בנושא שמאפשר את המשך קיומן של העמלות האלה. מצד שני, גם שוק תחרותי כמו בארה"ב (שבה יש לא מעט בנקים ללא עמלות עו"ש) הוא לא מתכון ליציבות או שגשוג.
6. יעל מיטליאנסקי בת ה-4 זקוקה לעזרה.
7. ככה בונים עיר בסין (מי אמר שמיליארד סינים לא טועים?):
לרמן, סוף סוף ועדת הכספים בתל אביב אישרה את פרויקט השכרת האופניים ואצלך אף מילה?
יוני, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני דווקא מתכנן פוסט השבוע על אופניים, שבילים והשכרות.
איך בונים עיר בסין? (הקישור נשמט).
למה נשמט? זה הוידאו שמצורף בסוף הפוסט (אני מקווה שהוא מופיע אצלך).
הדוגמה של סין ממחישה את נזקי השימוש בתמ"ג כמדד עיקרי לביצועי ממשלות.
לא עובד לי הסרטון
הי לרמן, אני שמח לשמוע.
מעניין לכתוב על שביל האופניים במשה דיין שמהווה מודל ראוי באופן יחסי לשבילי האופניים בישראל, אך זוכה לביקורות רבות של תושבי האזור –
זאת דוגמא מעולה למתח שבין מה ש"נתפס כנכון" על ידי מומחים לבין מה שנתפס כנכון על ידי הציבור הרחב – וזה שאין תמיד קשר בין השניים… (ובעיקר השאלה – אז מה צריך ראש העיר לעשות?).
יוני כמשתמש בשביל האופניים, הביקורת עליו ברורה – למרות היותו שביל ברמה גבוה יחסית יש לו 2 בעיות.
הבעיה האחת היא שהוא באיזור "פרברי" במהותו – אין באיזור הזה כמעט חנויות או שימושים אחרים מלבד מגורים, וגם זה בצפיפות נמוכה. בנוסף הוא נמצא בשולי העיר – כך שכמות המשתמשים בשביל נמוכה.
הבעיה השניה היא שבגלל שירותי התחבורה הנמוכים לאיזור והפרבריות שלו – רוב התושבים באזור הם משתמשי רכב. השביל הזה עוזר מאוד לתושבי גבעתיים, אבל לא ברור כמה הוא חשוב עבור תושבי תל אביב. את הפעולות האמתיות העירייה צריכה לעשות במרכז העיר – היכן שיש תנועה גדולה בהרבה של רוכבי אופניים הולכי רגל ומכוניות והיכן ששיפור התנועה הכללית יכול להשפיע על שימוש באופניים והיכן ששיפור כזה יכול לשנות לטובה את התחבורה. אחרת אולי המטרה של השביל היא בכלל "להדגים" כיצד "העירייה רוצה" אבל "חייבת-להמשיך-עם-עסקים-כרגיל-בגלל-שהציבור-(כולו)-רוצה-אחרת".
לגבי הסרטון, שמשום מה לא עובד אפשר להיכנס ליוטיוב:
(אצלי הוא עובד).
אוהד, בעיניי הסרטון הזה ממחיש את האבסורד שמייצר החיבור של הקומוניזם הסיני המתוכנן ויודע הכל ביחד עם קפיטליזם אגרסיבי ביותר וכמובן ההסתכלות על התמ"ג כמדד בלעדי עוזרת לייצר אבסורדים כאלה.
יוני, לגבי אפשרויות הפעולה של ראש העיר. כאשר עושים שינוי תחבורתי שיכול לעורר התנגדות (הפחתת חנייה ושבילי אופניים עושים את זה בכל העולם) זה צריך להיות מלווה בהרבה הסברה וקמפיינים וגם מפגשים עם בעלי ענייין שחושבים שעשויים להתנגד למהלך (תושבים ובעלי עסקים בדרך-כלל). אגב, המקום שצריך בו לדעתי לבנות את שביל האופניים הראשון במרכז העיר הוא רחוב בוגרשוב (על חשבון נתיב החנייה שיש שם כיום ונמצא ברובו על המדרכה).
דרור, קודם כל לא צריך לנחש מהן מטרות העירייה הסודיות. מתכלתחילה השביל במשה דיין הוגדר כמקרה בוחן לבנייה שביל על פי התוכנית שנבנתה ומה להמשיך הלאה.
לגבי מרכז העיר –
אני לא מקבל את הטענה שלכם כי הדבר יעורר פחות התנגדות.
בנייה של שביל דומה במרכז העיר תעורר בדיוק את אותן התנגדויות והן לא נובעות מהיות השביל במשה דיין באזור יותר פרברי לכאורה. גם העברת מסלול כזה בבוגרשוב יזכה להרבה מאד צעקות וביקורת מתושבי מהאזור שלא רוכבים על אופניים, אנשים מבוגרים ואנשים שמשתמשים בכביש.
למי ראש העיר צריך להקשיב? זה כבר משהו אחר. אבל העבודה שביקורת רבה ורעשנית תלווה גם בבנייה של מסלול כזה במרכז תל אביב (על חשבון חניה/נתיבי תחבורה) היא דבר שאין ספק שיהיה.
מתכלתחילה=מלכתחילה
איזה קטע – בדיוק אתמול עברתי במדרחוב בן-שטח המצוין בירושלים, וחשבתי כמה חבל שהקיר האטום של בניין הביטוח הלאומי מעיב על המקום, ושאולי אפשר לפתור את זה בעזרת דוכנים/עגלות (לאו דווקא של מזון).