שתי הערות בנוגע לתחבורה ציבורית בירושלים ואחת בתל-אביב

בשבוע שעבר הייתי בירושלים. העיר ירושלים, לפחות במרכז העיר המערבי עוברת מהפכה של ממש בנוגע לתחבורה ציבורית, הולכי רגל ומרחב ציבורי. בהחלט שווה לבקר, שלא לדבר על זה שמרכז העיר שם נראה לי אינטנסיבי ומגוון אנושית בהרבה ממרכז העיר של תל-אביב. אבל לא זה הנושא של הפוסט הנוכחי. במסגרת הביקור שלי בירושלים הלכתי לא מעט ברגל ואפילו נסעתי באוטובוס ומצאתי שני דברים מעניינים. הראשון, הכרטיס של האוטובוס בירושלים תקף לשעה פלוס, כלומר מאפשר מעבר לקו המשך במידה ויש צורך. הנה הכרטיס שלי שנקנה ב-18:18 והיה תקף עד 19:30:

כרטיס אוטובוס עם זמן. לא מסובך
כרטיס עם תוקף בירושלים

פרט לזאת, בעודי מתקדם לכיוון רחביה ראיתי את השלט הבא בתחנת אוטובוס ולא יכולתי שלא לצלם אותו:

הזמנה למפגש תושבים עם אגד
כנס של אגד בירושלים

אפילו הצלחתי למצוא התייחסות לנושא אצל יוסי סעידוב במיינט (אגב, הרעיון של הבלוגים המקומיים של מיינט מעולה. הביצוע ממש מחפיר, אפילו רסס לא שמו שם). סעידוב, למי שלא מכיר, הוא ראש ארגון 15 דקות לשיפור התחבורה הציבורית בירושלים.

יהיה נחמד אם דן יארגנו איזה מפגש תושבים ככה גם. ועוד הערה אחת לגבי דן והתחבורה הציבורית בתל-אביב. בימים אלה מסתיים לו עידן הכרטיסיות ועוד כמה סוגי ניירות וכל הנוסעים של דן אמורים פחות או יותר לעבור לשימוש ברב-קו. מדוע, אם כן, לא יכלה חברת דן לדאוג לעמדות הנפקה גם מחוץ לתחנות ולמסופי האוטובוסים, נגיד במרכזי הערים שאותן היא משרתת ואיפה שאנשים באמת מסתובבים? סתם, כדי לתת שירות טוב יותר וגם טיפ-טיפה ריספקט לנוסעים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ירושלים, תחבורה, תל-אביב, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על שתי הערות בנוגע לתחבורה ציבורית בירושלים ואחת בתל-אביב

  1. ערן טרבלסי הגיב:

    עצם הצורך בארגון "15 דקות" מראה שיש עוד הרבה עבודה.
    מה שכן, בנוסף לאמור, הוחלט על סגירת העיר העתיקה לכלי רכב פרטיים כמעט באופן גורף. יוצאי הדופן הם תושבי העיר העתיקה, אורחיהם של התושבים (שיכולים לקבל אישור מיוחד עבור הביקור) ונכים.

  2. יוני הגיב:

    להשתמש בירושלים כדוגמא טובה לעניינים תחבורתיים זה כמו להשתמש באירן לדוגמא של חופש עיתונות.

    ירושלים רחוקה שנות אור ממערכת תחבורה ציבורית יעילה ותקינה.
    הכנסת הכרטיסים ל-75 דקות נעשתה רק לאחרונה אחרי לחצים של שנים. ולא נדבר על זה שאין שילוט בתחנות אוטובוס, האוטובוסים מגיעים באיחור קבוע, המערכת מסורבלת ולא נוחה, האוטובוסים הקיימים צפופים, יש קווי מהדרין המהווים ביזיון לכל מדינה דמוקרטית באשר היא, וכבר קרוב לעשור כמעט ולא עושים כלום בעיר ביחס לאוטובוסים בעיקר כי "עוד מעט תבוא הרכבת הקלה".

  3. מת'יו קונאנסקי הגיב:

    מתישהו במהלך החיי חייתי כחצי שנה במלבורן אוסטרליה. שם הכרטיסים נקבעים לפי זמם שעתיים, יומי ושבועי. הכרטיס טוב לכל שלושת אמצעי התחבורה, רכבת, חשמלית ואוטובוס וכן אפשר לקנות כל סוג של כרטיס היכן שרוצים. תחנות רכת, על החשמליות וגם בדראג סטור, 7 אילבן, סופרמרקטים, חנויות עיתונים. בכל מקום אפשר לקנות כרטיס.

  4. אליאב הגיב:

    יוני – אני מסכים שהמצב בירושלים די עצוב (באופן כללי), אבל מבחינת מעשים וכיווני שיפור תל אביב היא דווקא זו שנמצאת "שנות אור" מאחור. מספיק להסתכל על מרכז העיר בירושלים. הוא עדיין רחוק מאד ממה שזכור לי כשאני גדלתי שם, אבל מבחינת תשתיות, הוציאו שם לפועל פרוייקט מדהים – פשוט העיפו את המכוניות ממרכז העיר, כמעט לחלוטין (אפילו ברחוב יפו, שהוא שווה ערך לרחוב אבן גבירול מבחינת המרכזיות שלו). אין עוד מקום בארץ שאפילו מתקרב לזה.

  5. טל הגיב:

    יש אגב, משהו מאוד מטעה בסיסמא "תם עידן הנייר,. הרעיון נשמע לכאורה "פרו-סביבתי" – במקום לבזבז הדפסות של כרטיסיות אפשר לקנות כרטיס אחד מפלסטיק ו"לחסוף כריתת עצים" או משהו. רק שבתכלס – אם מטעינים את הכרטיס בתור "כרטיסיה" (ולא חופשי חודשי) – הוא מדפיס כרטיס בכל פעם שעולים לאוטובוס – כך שממש לא תם עידן הנייר.

    חוץ מזה – ואני מקווה שזה רק עניין של התרגלות – בינתיים נראה שהכרטיס הזה מעכב מאוד את הנסיעות. במקום מצב שבו העולים היו מנופפים בכרטיס אל מול הנהג, נוצר תור אל מול הRFID וגם ההטענה של הכרטיסים עורכת המון זמן.

    משהו דווקא חיובי שאני יכול לציין הוא שיצא לי לאחרונה לנסוע בשני אוטובוסים "מדברים" שהקריאו בקול רם את התחנה שבה הם עוצרים וגם מה תהיה התחנה הבאה ונגישות זה דבר טוב.

  6. עמית הגיב:

    יוני- אוי כמה זה כיף להגיד ירושלים ואיראן באותו המשפט. נכון, כל צעד מושג פה במאבקים (שמעת על מקום בארץ שאזרחים מקבלים הכל מן המוכן?) אבל לפחות יש התקדמות. זה סיזיפי, זה מייאש לפעמים- אבל הגלגלים זזים, תרתי משמע. הרכבת מתחילה טסטים על המסילות השבוע.
    חבל לי לבלבל אותך עם העובדות אבל יש שינויים באוטובוסים, גם לפני הרכבת: התחלה של היררכיית קווים, אבחנה בין קו מהיר שנוסע על נת"צ לעומת קווים מקומיים, משניים, קו היקפי למרכז העיר והעיר העתיקה.

  7. לרמן הגיב:

    מת'יו, זה המצב בלא מעט ערים בעולם בהם פועלת מה שקרוי "רשות תחבורה מטרופולינית". זה גם המצב בפורטלנד ופרבריה שבהם פועלת TriMet. בקטע הזה, בישראל, נתנו פרשנות לא נכונה לשילוב של קפיטליזם ותשתיות והחליטו שבתשתיות התחבורה הציבורית צריכה להיות "תחרות" בין המפעילים וזו אחת הסיבות שמונעת קידום רשות מטרופולינית בנושא בגוש דן, ולחוסר התאום הגלובלי של המערכת, תוך חיזוק מעמדו השולט של הרכב הפרטי בתכנון בתל-אביב ובגוש דן בכלל. לא בכל מקום הפרטה ותחרות היא באמת הגיונית או משרתת את האינטרס הציבורי באופן הטוב ביותר (וראה לדוגמה את הפרטת משק החשמל בקליפורניה שגרם לקריסתו בתחילת המילניום).

  8. יוני הגיב:

    עמית, אני מכיר את מערכת התחבורה הציבורית בירושלים מעולה (לצערי הרב יש לומר, לאור יעילותה הירודה).
    אכן, יש כמה צעדים חיובים בעיר, אבל המרחק ממערכת טובה הוא עדיין שמיים וארץ. אם אתה לא נמצא על התוואי של הקווים "המהירים" החדשים באמת שאכלת אותה – כי ייקח לך לפחות שעה כדי להגיע ממקום למקום בעיר.
    ובאמת – כאשר לוקח שעה להגיע מנק' אחת לנק' שנייה בעיר – איזו סיבה יש לבן אדם נורמאלי לקחת אוטובוס?
    ועם כל הכבוד לרכבת הקלה, שסוף סוף מתחילה להתקרב, לא יכול להיות שפרנסי העיר לא יעשו דבר במשך יותר מעשור בגלל הרכבת הקלה. עשר שנים בחיי אדם בעיר זאת תקופה נכבדת (בייחוד בשביל צעירים שבאים ללמוד בעיר) – והעובדה שלא עשו כלום בעיר עד לפני שנה בגלל שאוטוטו מגיע הרכבת הקלה (כבר למעלה מעשור) היא תעודה עניות לעיר.

    ולגבי אירן – הייתי משתמש בדוגמא גם אם הייתי מדבר על תל אביב או גבעתיים. השאלה היא מה פרויד היה אומר על זה (וכן, יש לי הרבה מה להגיד על מצב החרדים ופעילותם בירושלים ואפילו יותר להגיד על ברקת שמאכזב אותי מאד).

  9. ערן טרבלסי הגיב:

    יוני, יש לי ביקורת על ברקת, אבל שים לב למה שכתבת בעצמך: "והעובדה שלא עשו כלום בעיר עד לפני שנה…". אתה זוכר מה קרה לפני שנה וקצת?

  10. יוני הגיב:

    אי אפשר לזקוף לטובת ברקת את השינויים בשנה האחרונה – הם נובעים בעיקר כי אכן הרכבת הקלה מתחילה להתקרב אחרי כמעט עשור (ולא בזכות ברקת שלהזכיר לך עוד יצא בהצהרות הזויות של ביטול הרכבת הקלה) ובשעה טובה סיימו את הנתיב המהיר מרמות, דרך מרכז העיר ועד דרך חברון וסגרו כמעט הרמתית את רחוב יפו אז היו צריכים למצוא פתרונות חלופיים.

    הדבר היחיד שלכאורה אפשר לזקוף לטובתו שנעשה בתקופתו הוא הכרטיס ל-75 דקות (על אף שאני בספק אם היה מעורב בהחלטה או בתכנון, אני אתן את הקרדיט בשל הספק).

  11. עמית הגיב:

    אל תזקוף לזכותו כלום, זה הכל מתנהל מעצמו, ללא כוונת מכוון. הוא בכלל לא מעורב. אתה רציני? להזכירך מי היה פה ב10 השנים האחרונות- עניין אותם מאוד סטודנטים וצעירים כמוך (וגם אז השתנה- קו 480 מהאוניברסיטה ומהשכונות, קו 19, שאטלים למרכז העיר- בעיקר בגלל לחץ האגודה בעברית).

  12. ערן טרבלסי הגיב:

    יוני, ככל הידוע לי ברקת התנגד לרכבת הקלה מפני שחשב שזו אינה הדרך הנכונה לשפר את מערך התח"צ בירושלים (זה דיון שלם בפני עצמו, אבל הוא תמך בפתרונות אחרים, והוא לא היה היחיד). הוא החזיק בעמדה זו מהתחלה, וביקש להיות עקבי לאחר שנבחר (ומכאן ההצהרות). לאחר זמן הוא הבין שהפרוייקט פשוט בשלבים מתקדמים מכדי שניתן יהיה לשנות את הדברים מבלי לגרום לסבל רב נוסף לתושבים ולעיכובים משמעותיים נוספים בקידום התח"צ בעיר (ובנוסף, הפרוייקט מקודם ברמה הממשלתית, מה שיקשה על התנגדות לו), החליט לוותר על ביטול הפרוייקט והחל לפעול על-מנת להאיץ את העבודות על הרכבת. תחושתי היא שאכן הייתה האצה משמעותית בקצב ההתקדמות (אם כי, לא מספיקה לדעתי – עדיין יש מקומות רבים מדי שלא רואים פועלים עובדים).

  13. בן הגיב:

    סתם למי שלא מעודכן…מועד התחלת הקו הראשון של הרכבתקלה צפוי להדחות שוב- למרץ 2011. ועוד חזון למועד…

  14. עמית (אחר) הגיב:

    ירושלים היא סיפור מסובך, אבל אין כל ספק שיש התקדמות רבה בשנים האחרונות. חלק מהדברים התחילו עוד לפני ראש העיר הנוכחי (סגירת חלקים גדולים ממרכז העיר למכוניות, למשל) אבל יש כמה דברים שאפשר בהחלט לייחס לניר ברקת, וביניהם האצת העבודות על הרכבת הקלה (שאני לא בטוח אם התנגדותו לה לא הייתה טקטית בעיקרה). נקודת התורפה העיקרית היא אכן חוסר המידע בתחנות, והתירוץ של "אוטוטו יש רכבת קלה" הוא באמת מגוחך, אבל דווקא עכשיו, כשנה לפני ההפעלה, יש בו היגיון מסויים. יש גם שינוי גישה חסר תקדים שהתבטא במפגש בין התושבים לנציגי אגד בעיר. אני לא חושב שזה היה קורה אלמלא המהפכה האזרחית שעוברת על העיר בשנתיים-שלוש האחרונות, וביתר שאת מאז בחירתו של ברקת, שגם הוא מעט יותר קשוב לתושבים משני קודמיו. כמובן שיש עוד המון מה לעשות עד שהתחבורה הציבורית כאן תיראה כמו שתחבורה ציבורית בעיר מודרנית צריכה להיראות (ועוד לא דיברתי על שבילי אופניים – כאן אנחנו ממש בפיגור עצום וחבל שזה לא מגיע לכותרות), אבל ההתקדמות היא בכיוון הנכון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s