נחום כהן מבהיר – מרכז העיר וניתוקו

השבוע הרצה בקורס האורבני שמתקיים במסגרת המכללה החברתית-כלכלית אדר' נחום כהן שדיבר רבות על רקמות עירוניות וחיבר את זה להיסטוריה ההתפתחותית של תל-אביב ובעיקר למרכז העיר הכולל את תוכנית גדס. הנה המצגת ולאחריה מספר ביאורים:

משקף מס' 2 עד שקף מס' 6 כהן מרחיב על רקמות עירוניות בכלל, בין שהן מתפתחות בצורה אורגנית (כמו באלג'יר בשקף 2) או בצורה מתוכננת מלמעלה (כמו בסופיה בשקף 3). נחום משווה רקמות עירוניות לגבישים של חומרים טבעיים (שקף 4), שיכולים להגיע במגוון צורות, אך כולם בסופו של דבר גבישים בעלי חוקיות צורנית מסויימת. בשקף מס' 7, על גבי תצלום אוויר של קהיר, כהן מבהיר שהמגע בין הרקמות השונות קובע את טיב הקשרים העירוניים בין האזורים השונים (בקהיר החיבורים לא מצטיינים במיוחד).

משקף מס' 9 ואילך כהן נכנס לתל-אביב ומראה בשקף 10 את החיבור שהיה צריך לעשות לרקמה הרדיאלית ההיסטורית של יפו, אשר נבנתה כעיר ערבית קלאסית, אשר מושכת פעילות ומפגשים מהכפרים באזור. על רקע רעיונות עיר הגנים שרווחו בתחילת המאה הקודמת האירופה, מייסדי אחוזת בית והשכונות שבאו אחריה העדיפו תכנון אורתוגונלי על-פי תוכניות מלמעלה וכך התחילה להיקבע הצורה של מרכז תל-אביב כפי שהוא מוכר לנו כיום. ב-1923 פטריק גדס הגיע לתל-אביב כמעט במקרה, כאשר היה ברור שבשנים הקרובות העיר עתידה לצמוח מהר ונדרשה לה תוכנית פיתוח כוללת יותר מאשר אלו שהיה עד אז ובוצעו כמעין טלאי על טלאי כפי שנראה בתוכנית 44 בשקף 14.

שקפים 15 עד 21 מתמקדים בתוכנית גדס על שלל היבטיה ופרטיה (גבולות התוכנית – בוגרשוב-ים-אבן-גבירול-ירקון). שקף 16 מתאר את התקדמות ביצוע התוכנית בתור הזהב של תל-אביב עד 1936. שקף 19 מתאר את המבנה הייחודי של הבלוק הגדסי כמוהו יש כארבעים בערך. גדס תכנן מיתון תנועה הרבה לפני שהמילה הזו הפכה למושג שגור בשנה א' של תכנון תחבורה. הבלוק הגדסי לא מאפשר תנועה עוברת מהירה, אשר מתרחשת מחוץ לבלוק בצירים הראשיים. שקף 20 מתמקד בשדרות ובשינוי הכייון שעושות שדרות רוטשילד במפה. גדס אימץ את המבנה של שדרות רוטשילד (שהיו עוד לפניו), והמשיך אותן עם שדרות בן-ציון, שדרות ח"ן, שדרות בן-גוריון ושדרות נורדאו.

שקף 23 מראה את ריבוי המרקמים בתל-אביב, כאשר מצפון לירקון כבר אין מרקם עירוני כלל וכלל. בשקף 24 כהן מתמקד בשני אזורי ריק עירוני שנוצרו באזור החיבור של יפו לתל-אביב – מנשיה מצד אחד, ואזור ציר שלבים מצד שני. בשקפים 26 עד 28 כהן מציע לשמר את מרקם תוכנית גדס עד הירקון (רחב בהרבה מגבולות ההכרזה של  "העיר הלבנה") על רקע ייחודיות תוכנית זו והיותה אחת מהרקמות העירוניות הבודדות שנבנו בעולם במאה ה-20 והצליחו (וזה לא שאין ברקמה הזו חסרונות). שקפים 29-31 מתייחסים לאובדן היכולת ליצור מרקמים עירוניים כיום שמתבטאים בשכיחות של בנייה בסגנון ראשון-מערב החסרה כל מהות עירונית שהיא.

לסיכום, האזהרה של נחום כהן לתל-אביב, היא שללא חיבור מרכז העיר לשכונות מסביבו והגדלת השטח העירוני האיכותי במרכז העיר, מרכז העיר ימשיך לסבול מלחצי פיתוח איומים שעשויים לגרום לקריסתו עקב עומס גדול מדי, או לעקר אותו ולהפוך את מרכז תל-אביב לקריקטורה של עיר. כהן מציע לשמר את אזור גדס המורחב עד אלנבי בדרום תוך שיפור החיבורים של אזור זה לאזורים הסובבים אותו, על-מנת לעזור לתל-אביב להמשיך להתפתח בצורה בריאה יותר.

תודה לנחום כהן על הרצאתו בקורס, שעוררה לא מעט שאלות.

נחום כהן הוא אדריכל ומתכנן ערים. מחבר הספר "שימור בקנה מידה אורבני", שתורגם לאחרונה לשפה הסינית.

פוסט זה מתפרסם במקביל בבלוג של עמותת מרחב – הרחובות שלנו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על נחום כהן מבהיר – מרכז העיר וניתוקו

  1. פינגבאק: תל-אביב ורקמותיה על-פי נחום כהן • הרחובות שלנו

  2. אוהד ק הגיב:

    טעות פרודייאנית – פעמיים החלפת את המילה בלוק במילה בלוג

  3. לרמן הגיב:

    רק פעמיים? תודה על ההערה. גדס היה בלוגר רציני.

  4. נחום כהן הגיב:

    תודה ליואב לרמן על הסיכום הנאמן.
    אני מצפה מן הנוכחים להרבות בתגובות, לקראת ההרצאות הבאות, כולנו לומדים….
    הדבר הדחוף והאפשרי לתל אביב – תכנית מתאר שמחברת את יפו לריקמה, וממלאת את החור הענק שבין אלנבי ליפו, שטח שיכניס חיים למרכז העיר השומם כבר 50 שנה. כולם מסכימים שזהו אבסורד שהופך למחלה כרונית מזיקה, שלא להגיד סרטן. אני נלחם בזה עשרות שנים … אפשר לעזור?
    בעל הקרקע הוא יוצר העוולה הענקי, מנהל מקרקעי ישראל, בעל נדלן חזק ללא אפשרות החלפה, דיקטטור המקרקעין שעשה, עם משרד השיכון, הכי הרבה נזק תכנוני במדינה, ברציפות ובהכנעה לכל שלטון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s