כמה מילים על תוכנית המתאר

זה פוסט שהיה צריך להיכתב מזמן, לפני יותר מחודש, אבל לא היה לי את הפנאי לכתוב אותו, ולכן הוא נכתב רק עכשיו. הנושא שלפנינו די סבוך – תוכנית המתאר של תל-אביב-יפו הידועה בכינויה גם כ-תא5000. במשך הזמן שחלף קיוויתי שאולי תהיה איזו כתבה מעניינת ומקיפה שאפשר יהיה להפנות אליה ותרחיב בנושא בצורה ראוייה. אחרי הכל, יש עדיין כמה עיתונים ארציים במדינת ישראל, יש כמה עיתונים כלכליים ויש אפילו כמה מקומונים בתל-אביב. מישהו מגופי התקשורת המכובדים האלה ודאי יצליח (כך לפחות חשבתי) להתייחס בצורה ראוייה לתוכנית המתאר של תל-אביב או לפחות למסמך האחרון שהועלה לרשת בנושא ומכיל את סיכום החלופות שנדונו בשלל אזורים בעיר באינספור מפגשים עם בעלי עניין מקרב התושבים, האקטיביסטים, הנדלניסטים, הארכיטקטים ועוד ועוד. טוב, אחרי יותר מחודש אפשר כבר להגיע למסקנה שהעיתונות המסחרית כבר לא תצליח להעמיק בנושא וחבל, כי התוכנית הזאת או לפחות המסמכים שעלו לרשת מטעם העירייה בנושא, אינם שווים כתבה אחת, אלא מוסף מיוחד. בהערת אגב, אני רוצה לציין שנכחתי בלפחות 20 שעות של דיונים בנוגע לתוכנית הזו, חלקן כתושב מרכז העיר, חלקן כאקטיביסט סביבתי וחלקן כאיש מהתחום האורבני. זו גם הזדמנות טובה להודות לאמיתי הר-לב, עפר לרנר ונורית צפריר מחברת מודוס, שניהלו את תהליך שיתוף הציבור בנושא.

אז קודם כל, תרשו לי בחום להמליץ לכם לקרוא היטב את המסמך המדובר העדכני ביותר לגבי התוכנית. במסגרת של 56 עמודים מסתתרים דיונים אורבניים, עמדות תושבים, חלופות עירוניות ועוד שלל פנינים שודאי יפתיעו אתכם. לא פחות חשוב, המסמך גם מראה על מקומות בהם קיימים פערים של ממש בין מינהל ההנדסה העירוני לדעות של תושבים שונים ברחבי העיר (טבלה מעניינת במיוחד בעמוד 40). חשוב לציין שהמסמך הזה הוא רק פתח לדיון ואינו מסמך מחייב סטטוטורית ובכלל, בשלב הזה יש כמה הנחות לא-ריאליות שעליהן צוות התכנון מתבסס, והעיקרית שבהן היא קיומה של רכבת קלה (למעשה מדובר ברכבת תחתית), שלעולם לא תקום בתל-אביב, כי היא יקרה מדי ותחתית מדי. כדאי לשנות את הרכבת התחתית ל-BRT על-מנת לייצר לתוכנית הזאת הנחה יותר ריאלית להיתכנות.

בפוסט זה, אני אתייחס בקצרה לענייני מרכז העיר וקצת לסיקור הקלוקל של העיתונות בנושא תוכנית המתאר. בהמשך כדאי גם להתייחס לשאר אזורי העיר ובמיוחד להבדלים בגישות התושבים בין דרום לצפון, אבל כאמור, אני מעוניין להתחיל באזור שקרוב לי ביותר ושבו הייתי נוכח בכמה וכמה מפגשים עם אנשי מינהל ההנדסה – מרכז העיר תל-אביב. מרכז העיר מקבל התייחסות בעמודים 16-20, כאשר הוא מחולק לשני דיונים – דיון אחד על אופיו של המרחב הציבורי של מרכז העיר ודיון שני שהתמקד ברובע 4, שהוא אזור כיכר המדינה, אשר בו קיימת צפיפות מגורים נמוכה (40% פחות מהאזור המקביל לו ממערב לאבן-גבירול), וכן יש בו חוסר בעירוניות ורחובות מסחר, בעיקר בגלל תכנון מודרניסטי שגוי בשנות ה-40.

באשר למרחב הציבורי, כדאי לשים לב לחלופה הקרוייה "חלופת רחובות מסחריים והעדפת הולכי רגל"! כן, עיריית תל-אביב שילמה כסף כדי שאנשים יתכננו חלופה שבה יש העדפה להולכי רגל בתכנון המרחב במרכז העיר. החלופה מדברת על שדרוג מרכז העיר (בשביל זה צריך גם את ה-BRT או הרכבת הקלה שהוזכרו קודם) והחזרת המרחב לאנשים במקום למכוניות כפי שהוא ניתן היום, אך בין המסמך למציאות עוד קיים מרחק רב. מעבר לכך מדובר גם על יצירת רחובות מסחריים בארלוזורוב, ז'בוטינסקי ורחובות מרכזיים נוספים גם ממזרח לאבן-גבירול, אך גם כאן צריך לבדוק כיצד ניתן לתמרץ את זה וליצור סביבה שתזמין הולכי רגל כדי שיהיו באמת רחובות מסחריים שיכולים להצליח. הנושא השני שבו עסקו היה הגדלת מלאי הדיור באזור כיכר המדינה, ועל-פי הלך הרוח נראה שגם העירייה וגם התושבים לא כל-כך אוהבים את המתרחש כיום – מגדל בכל מקום שאפשרי, אלא מעדיפים תכנון קצת יותר מסודר. האופציה שנראית הכי ישימה ואורבנית היא הגדלת ההיצע לאורך ארלוזורוב מזרח ואבן-גבירול, באמצעות בנייה גבוהה יותר (8-10 קומות), שלא תהיה גבוהה מדי מצד אחד וכך גם לא תורגש בצורה מאיימת ברחובות הרחבים האלה. יתרון נוסף הוא שקווי ה-BRT, כשאלה יהיו בתל-אביב, יעברו בארלוזורוב ובאבן-גבירול וכך הצפיפות הגבוהה תהיה לצד צירי תחבורה ציבורית מהירים ותאפשר לבנות דיור במיקום מרכזי ללא תוספת חנייה משמעותית במחירים זולים בהרבה מדיור עם חניות תת-קרקעיות, וללא תוספת מכוניות למרכז העיר. עד כאן פנטזיות ועכשיו במעבר מהיר לכתבנו בבלומפילד.

אז כמו שאמרנו, העיתונות המסחרית טרם הצליחה לפנות את המשאבים לצורך בחינה רצינית של תוכנית המתאר של תל-אביב, אבל המשאבים שכן פונו בכיוון הזה בהחלט משאירים טעם של אכזבה. כך למשל, בכתבה הגדולה היחידה שעסקה בנושא בדה מרקר, לא מוזכר שכל הדיבורים הם בינתיים על הקרח ושמדובר באוסף חלופות ארוכות טווח ובתוכנית שאינה מחייבת כמו תב"ע, ולכן גם אין לחץ מסיבי לאשר אותה, לפחות לא מבחינת היזמים שמנהלים את הבנייה בתל-אביב. משום מה גם לא מפורטים שם עמדות הציבור והדיונים שמופיעים די בבירור במסמך של מינהל ההנדסה עצמו ושניתן לקריאה קלה באתר האינטרנט של התוכנית (ואם כבר, מתי כבר יתנו בדה-מרקר לינק כל-כך מתבקש?). אבל, עזבו אתכם מדה-מרקר, שם לפחות ניסו. איפשהו באמצע הכתבה של דה-מרקר צויין שאולי בעתיד, במידה ואזור רחוב שלבים יהפוך לאזור עירוני (במקום אזור מלחמה אורבני כפי שהוא כיום), אז אולי יצטרכו לחשוב על פינוי איצטדיון בלומפילד, או לפחות לחשוב איך הוא משתלב בסביבה שלא נראית כמו שכונה עזתית מופצצת. וויינט לקחו את הקשקוש הזה והפכו אותו לכתבה שלמה (הכתבה היחידה בוויינט שמתייחסת לתוכנית המתאר של תל-אביב), ואפילו לא נתנו קרדיט לדה-מרקר או ציינו שזה מופיע בעמוד 53 במסמך החלופות כחלק מחלופה אחת מתוך שלל אופציות היפוטתיות (ולא כמשהו שכבר הוחלט לגביו). רון חולדאי, לזכותו, לא התבלבל והוציא באותו יום פוסט שבו הוא הודיע שהוא לא מתכוון להרוס את בלומפילד (הנה עוד כמה בניינים שרון חולדאי, לצערי, לא מתכוון להרוס: בניין העירייה, בניין הבימה החדש, מגדל נוה-צדק, מגדל האופרה). צודק חולדאי, מדובר בטווח כל-כך רחוק ובתוכנית עם כל-כך הרבה חלופות שקל להתחייב על המשך קיומו של בלומפילד בעתיד הנראה לעין.

לסיכום, שאפו אישי לצוות של היחידה לתכנון אסטרטגי ובכלל למינהל הנדסה על ההשקעה בנושא תוכנית המתאר ועל כל המפגשים הארוכים עם הציבור. במקרה הזה, אני חושב שמינהל ההנדסה הלך רחוק יחסית והשקיע לא מעט בניסיון לשמוע לא מעט בעלי עניין עירוניים. אני מאוד מקווה שרבים יקראו את המסמך לעומקו. באשר לעיתונות, אני חושב שעוד לא מאוחר לפתח את הדיון הציבורי שנדרש כאן ואני ממליץ לכל עיתונאי ובוודאי לכל בלוגר לצלול לתוך המסמך הזה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על כמה מילים על תוכנית המתאר

  1. Ors הגיב:

    יכול להיות מרתק להעביר אחת מהפגישות בקורס בקריאה מודרכת + דיון על הדו"ח הזה …

  2. לירן הגיב:

    הביקורת שלך כלפי התקשורת ברורה לחלטין אם כי די תמוהה
    הרי ידוע שהתקשורת מחפשת צבע ומכל תוכנית המתאר שנרקמת
    אפשר היה לשמוע רק על הריסת בלומפילד. אותי זה לא מפתיע אתה באמת
    ציפית שעיתונאי יישב ויקרא את התוכנית לעומק? מספיק להסתכל על עיתון הכלכלה
    של ידיעות שמפרסם 3 פעמים מספרים שונים של אחוזי אבטלה בארה"ב במהלך חודש אחד.

    אף אחד לא טורח לבדוק לפני שהוא כותב משהו בתקשורת.

  3. פליקס הגיב:

    למה הריסת בלומפילד נדרשת? בגלל מבנה האיצטדיון? מיקום?

  4. ערן הגיב:

    לרמן אחי,
    מתי תפנה את חיצייך המושחזים לרפורמה בתכנון שתהפוך את כל הכוונות היפות שעוד קיימות להערות שוליים בהיסטוריה?

  5. לרמן הגיב:

    Ors, מסכים איתך, ולמרות זאת, אני לא רואה את זה קורה, בעיקר בגלל מורכבותו של המסמך, והעובדה שאנחנו משתדלים להימנע ממתן שיעורי בית בקורס הזה.

    לירן, אני מסכים איתך שהתקשורת המסחרית פועלת לא פעם כדי לייצר סנסציות, גם איפה שאין, אבל היה נחמד אם היו משקיעים יותר במקצועיות בנושא תכנון ובנייה (יש נושאים רבים כמו כדורגל או פוליטיקה יומיומית בכנסת שזוכים לסיקור מעמיק ורחב ע"י הרבה מאוד עיתונאים).

    פליקס, ההיפותזה של פינוי בלומפילד קשורה לתוכניות עתידיות הנוגעות לפיתוח לאורך רחוב שלבים, אזור שכיום שרוי במין ואקום עירוני, עם הרבה ג'יפה ואמור להפוך לאזור מגורים/מסחר/פנאי או בקיצור אזור עירוני עם עירוב שימושים ומגורים. השאלה היא איך בתוך אזור כזה ייכנס בלומפילד, והאם יהיה ניתן לעדכן אותו בצורה שיוכל לחיות בתוך אזור עירוני (אפשר אם עושים לו חזיתות מסחריות ונגישות מעולה בתחבורה ציבורית כדי שיהיה אפשר להגיע לשם בלי רכבים פרטיים). צריך גם לקחת בחשבון שבלומפילד יצטרך שיפוץ כזה או אחר בעוד 30 שנה בכל מקרה. אני באופן אישי חושב שניתן להשאיר איצטדיונים קטנים בתוך אזורים עירוניים (חמישה בלוקים מדירתי בפורטלנד היה איצטדיון בייסבול של 11,000 מושבים), אבל צריך לספק שירותי תחבורה ציבורית ברמה גבוהה מאוד, כדי לא להעמיס את האזור בכלי רכב בזמן משחקים.

    ערן, יכול להיות שהרפורמה, כפי שרבים אומרים, מחורבנת, מסוכנת, הרסנית, חשאית וכיו"ב. האמת שלא קראתי בעיון מספיק את סעיפיה (חבל שלא הכניסו אותה ב-56 עמוד) וקשה לי לקבוע, אבל זה מה ששמעתי מלא מעט אנשים. מצד שני, מערכת התכנון הישראלית כמו שהיא קיימת, ובפרט הועדות המחוזיות שהן הגרועות מכל היא מערכת מחורבנת, הרסנית, חשאית, מסוכנת והעובדות התכנוניות בשטח. התכנון בשטח לא קשור לתמ"מים המחוזיים היפים. רוב התמ"אות הגדולות (כמו תמ"א 38 ו-35) מתבצעות באופן שונה לגמרי ממה שחשבו המתכננים שכתבו אותן. הפרבור הוא הדבר היחידי כמעט אותו אנו בונים (מודיעין, ראשון-מערב, שכונותיה החדשות של ירושלים, חריש-קציר, כסיף ועוד ועוד). באופן אישי, אני חושב שהגיע הזמן להכיר בכך שתכנון ברמה לאומית ומחוזית אינו מייצר אורבניות או "תחושת מקום" אם תרצה וזה היה נכון גם לפני 1965 בתקופת הקמת ערי הפיתוח. עובדה היא שכל המקומות העירוניים והאהובים בישראל של ימינו נבנו בתוכניות מקומיות לפני 1948 וכל מה שבנינו מאז (כמעט) אינו עירוני כלל. אני לא בטוח שהרפורמה מתקנת את המצב הזה, אבל אני בטוח שהמצב כיום במערכת התכנון הישראלית לא מביא לתכנון עירוני טוב.
    ואחרי כל זה, ככל הנראה יתקיים פאנל בנושא בעוד קצת יותר מחודש במסגרת הקורס של המכללה הכלכלית-חברתית.

  6. נמרוד ברנע הגיב:

    כפי שאתה בטח יודע יואב אין ממש מה לבנות על העיתונות הישראלית. במובן הזה לא התאכזבתי כי לא ציפיתי לכלום. אין תחקירי עומק, אין עיסוק בפינות האפלות של המציאות והמשכורות לעיתונאים, לעורכים ולגרפיקאים הן מגוכחות פרט לכמה כוכבנים שמצטלמים לטלוויזיה יפה. במובן הזה מיקי חיימוביץ' שרק מקריאה טקסט היא אדם שמשתכר יותר מאשר אסתר זנדברג או צפריר רינת.

    לא פלא שהתקשורת בחרה שלא לעסוק בתוכנית המתאר הזו – מכיוון שמדובר בנושא סבוך, מורכב, הדורש ידע מוקדם והוא לא ממש סקסי לציבור. חוץ מזה, שפה לא אוהבים לחשוב על הטווח הרחוק.

    כאן מקומה של הבלוגספירה וכאן המקום שלך – שאתה ממשיך אותו בנאמנות ובחריצות כבר תקופה לא קצרה, כשאתה מאיר את מה שלא נקלט בגלאי של תקשורת ההמונים.

    תוכנית המתאר של ת"א-יפו היא נושא חשוב ומרכזי ואני מקווה שהפוסט הזה יהיה רק חלק בסדרה של פוסטים – שלך ושל כותבים נוספים, בנושא.

  7. יוני הגיב:

    לרמן, שמתי לב לתופעה מעניינת בנוגע לכתיבה שלך (ואני ממש לא נציג של העירייה או של רון חולדאי כמו שאתה כבר מכיר אותי).

    כאשר יש לך משהו חיובי להגיד על העיר המחמאות שלך תמיד מופנות לאדם או ליחידה הספציפית לה אתה רוצה להחמיא (במקרה הזה – היחידה לתכנון אסטרטגי ומינהל הנדסה).

    כאשר אתה רוצה לתקוף את העיר, גם אם מדובר על הזזת פח אשפה, אז רון חולדאי הוא תמיד האשם היחידי או ש"עיריית תל אביב" באופן כוללני אשמה בדבר – ולא רק שהם אשמים במחדל, אלא לרוב הם גם מואשמים ישירות במעשה עצמו (ובפרט חולדאי).
    חולדאי (שגם לי באופן אישי יש הרבה דברים שליליים להגיד עליו) תמיד אשם בכל דבר רע שקורה בעיר, אבל לא אחראי לשום דבר חיובי שנעשה בה על ידי העירייה (ואני מדגיש, שנעשה בה על ידי העירייה).

    לא עשיתי בדיקה אמפירית, אבל זהו רוח הדברים ממה שאני מקבל רוב הזמן.

    וללא קשר – השבוע הייתי בטיילת הצפונית החדשה מעבר לירקון וממש התלהבתי. לא עברתי הרבה מעבר לגשר החדש אבל במיוחד נהנתי מכמות האנשים הרבה שהייתה באזור ומהגיוון הרב שלהם. כדאי אולי לכתוב פוסט על האזור החדש.

  8. יוני הגיב:

    ובאופן ספציפי לתוכנית –

    בעייני עיבוי אבן גבירול היא תוכנית הכרחית לעיר. אין סיבה שציר כמו אבן גבירול יהיה מורכב בעיקרו מבניינים של 3-4 קומות.
    מצד שני, אני מאד לא אוהב את התוכניות לשורת מגדלים באזור מגדל המאה או בצפון הרחוב –
    היה טוב לו המבנים אכן היו באזור ה-7-8 קומות ולא יותר מכך.

    דרך אגב, באופן אישי, אני דווקא מעדיף רכבת קלה באבן גבירול, אפילו על תחתית. בעייני יש ערך רב לתנועה בגובה פני הרחוב – ויש יתרונות רבים לרכבת קלה על פני BRT.
    מצד שני, ברור לי שהסיכוי שיבנו משהו באבן גבירול בעשור הקרוב שואף לאפס…

  9. רונן הגיב:

    הגשר החדש בירקון אכן מצויין ובאמת היה כיף לראות את כמות האנשים שהסתובבו שם. חבל אבל, כרגיל, שלא עשו בטיילת שליד שדה דב שביל מופרד לאופניים ושוב צריך לנסוע בזיגזים כדי לי להיתקע בהולכי רגל.
    הגשר מאפשר סוף סוף נסיעה רציפה מתל ברוך ועד הנמל החדש. חבל שבאזור הזה בלתי אפשר לרכוב כי בצד אחד יש חניון וכלי רכב ובסמוך לים יש מלא אנשים ואת בתי הקפה. המטרה צריכה להיות אפשרות לנסיעה רציפה מתל ברוך (ואף צפונה מזה) ועד ליפו. היום יש הרבה חלקים במסלול הזה שהם צפופים מדי (בייחוד בנמל החדש, כאמור).

  10. גרידג' הגיב:

    נמרוד, כתבת:

    "…והמשכורות לעיתונאים, לעורכים ולגרפיקאים הן מגוכחות פרט לכמה כוכבנים שמצטלמים לטלוויזיה יפה."

    לא קונה את זה. גרפיקאים אולי, אבל לא עיתונאים ועורכים. אשמח לראות הוכחות.

  11. לרמן הגיב:

    יוני, בגדול יש הבדל בין מינהל ההנדסה והיחידות המקצועיות בכלל בעירייה לבין המערכת הפוליטית העירונית וזה לא רק חולדאי שמרכיב אותה. אשמח לדוגמאות ספציפיות.

  12. לירן הגיב:

    יוני הסיבה היחידה שיואב לרמן עושה את ההפרדה היא בגלל שהוא נמצא תחת קיבוע
    מחשבתי הידוע כ- "יוריסטיקת העוגן" המקבעת את חולדאי לחולי העולם.

    בשל עצלות מחשבתית המוח שלנו מחפש עוגנים, והעוגן של יואב כבר עמוק בתוך האוקיינוס
    וקצת קשה להרים עוגן כל כך כבד לכן הוא מתחמק מתגובה מפרגנת, יותר מזה אני אוסיף
    שלא תראה תחת שום פוסט בבלוג שלו דבר בשבחו של חולדאי דבר קצת מוזר נוכח העובדה
    שכבר 11 שנה חולדאי בשלטון ואם הבלוג היה מייצג את האמת של כולנו היינו היום עזה הישראלית.

    ההתחמקות האלגנטית שלו נראית בכל מקום לא רק בפוסט הזה, אם עיר לכולנו הייתה בשלטון
    היית רואה כתבת החנפות כמו " הנה ראיתם כמה עיר לכולנו תומכת בשיתוף ציבור, רק עיר לכולנו
    עושה שיתוף ציבור וכו" בעוד ששיתוף ציבור בעיר צובר תאוצה בפרויקטים שונים, אבל זה לא
    מסתדר עם העוגן של חולדאי לא מספק מידע ושהוא מנהל שלטון חשוך.

    אגב מה עם התקציבולטור שבקול וצלצולים הבטיח להוציא אותנו מהחושך לאור? לא הייתה אפילו
    הצעה אחת של חברי עיר לכולנו על סמך הכלי שהבטיח ולא קיים כי לא היה מה לקיים.
    את התקציב אני קורא כבר 3 שנים דרך האתר של העירייה בעוד יואב פירסם פוסט שנרשם
    שרק בזכות עיר לכולנו פירסמו את התקציב באינטרנט.

    יואב גם ניסה לפרגן לחולדאי על השיפוץ של הטיילת יצא די צולע משהו כמו חצי שורה מתוך
    פוסט שלם, אני מאמין שגם הוא יודע שאם חנין היה בשלטון הדברים היו נראים אחרת.

    בכל אופן אני מפרגן על ההשקעה שלו בבלוג הוא משקיע ושומר על חופש הביטוי ועל כך מגיע
    לו מילים טובות.

  13. אליאב הגיב:

    "עובדה היא שכל המקומות העירוניים והאהובים בישראל של ימינו נבנו בתוכניות מקומיות לפני 1948". לדעתי זוהי קביעה כל כך חשובה, ובעלת משמעות כל כך עמוקה, שהיא צריכה להיות נקודת המוצא של כל אקט תכנוני בישראל כיום.

  14. לרמן הגיב:

    אליאב, בזמן האחרון אני קורא לא מעט מאמרים בניסיון להבין כיצד ניתן ליצור עירוניות אמיתית כמו שפעם היה כל-כך ליצור. מדובר על יותר מעיצוב אורבני, אלא על תהליך תכנון שהוא שונה מהותית מתהליך התכנון הישראלי (שהושפע רבות מתהליכי תכנון דומים במערב). הבעייה היא שגם בעולם הגדול לא בנו מקומות טובים ואהובים (כמעט) אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר לדעתי בגלל גישת התכנון הרגולטורית שבה מתכננים כיום כאן וגם במקומות אחרים (כלומר, אומרים לך כמה יחידות דיור, חנייה ושטחים פתוחים אתה צריך לבנות בתוכנית. עירוניות טובה לא יכולה לצאת מרגולציה).

  15. אליאב הגיב:

    זו גם התחושה שלי, אבל יש בי גם איזושהי התנגדות פנימית למסקנה הזו, משום שהיא בעצם מסקנה סופר-קפיטיליסטית: מקומות עירוניים מתאפשרים רק כשבאים בגישת "שוק חופשי" (זוהי גם ביקורת שנמתחה לאחרונה על ג'יין ג'ייקובס). בעולם היום, המשמעות כמובן היא שהיזמים יעשו מה בא להם. אולי יותר נכון לומר שעירוניות טובה לא יכולה לצאת מרגולציה של רובעים שלמים (כמו שעושים היום) שיוצרת אחידות ושיעמום אנטי אורבני. במקום, אולי צריך לחלק את השטח ליותר יזמים שונים.

  16. לרמן הגיב:

    אליאב, אני חושב שרק פיתוח פרטי יכול ליצור מקומות טובים, אבל השאלה היא הגודל. יזמויות פרטיות גדולות כמו אלה שהתאפשרו בעשורים האחרונים בזכות הטכנולוגיה יוצאות די דומות במשטרים הקפיטליסטים ובמשטרים הקומוניסטיים היכן שהמדינה מתכננת (הקומוניזם יצר שיכונים מכוערים בלי בחירה. הקפטליזם הגדול יצר מקומות קצת פחות מכוערים, אבל שוב בלי בחירה אמיתית של סגנון חיים).
    כדי ליצור אורבניזם צריך ככל הנראה, גיוון וזמן, וכסף שאינו מחפש החזר השקעה סופי תוך 7 שנים. כריסטופר ליינברגר עוסק בנושא הזה הרבה.

  17. פינגבאק: יום רביעי הקרוב – כמה אירועים טובים | עוד בלוג תל-אביבי

  18. פינגבאק: על המפות החסרות, ההנחות השגויות והשאיפות הצנועות של תוכנית המתאר | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s