מקבץ לינקים הולילנד

הרבה מילים נכתבו כבר על מתחם הולילנד בירושלים, מתחם שבשמו (ארץ הקודש) ובטיב תכנונו מייצג היטב את מערכת התכנון הישראלית ואת איכות התכנון הישראלית במיטבה. השחיתות המגולמת בפרויקט הזה היא רק פלפל על מערכת תכנון שבכל מקרה לא מתפקדת ומוציאה תחת ידיה שורה אינסופית של פרוייקטים גרועים החל מ-1948 בכל רחבי הארץ. ניתן לקוות שבאמצעות הרפורמה בחוק התכנון והבנייה ייצרו מערכת תכנונית שתצליח להוציא תחת ידיה גם תוצרים תכנוניים סבירים ולא רק זוועות כאלה ואחרות (כשיבטלו את הועדות המחוזיות אולי משהו ישתפר, אחרי זה צריך לבטל תכנון מונחה תב"ע ואת מינהל התכנון הישראלי, שורה ארוכה של תקנים הקשורים לחנייה ושטחים פתוחים ואולי אז נצליח שוב ליצור מקומות חדשים טובים. אולי, אבל אני גולש לפנטזיות). לפניכם כמה כתבות בנושא שאהבתי:

1. דורון רוזנבלום מציע טיוטה להצעת חוק "בינוי-פיצוץ" (הדגשה שלי):

"אשר ליעדי הפיצוץ, היינו ממליצים לאמץ את הכלל "מהבולט – אל הנסתר", ולהתחיל בפיצוץ אותן מפלצות אשר אליבא-דכולי-עלמא (כפי שייקבע בסקר) מהוות מכה בבטן, קוץ בעין, ועלבון לאינטליגנציה: מתחם הולילנד בירושלים, כיכר אתרים בתל אביב, חומת המגדלים בחוף הכרמל, התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, בניין הבימה המחודש, בית ספר ליידי דיוויס וכו' – ורק אז לעבור לשיכוני רכבת וכיו"ב (טיפ: כקו מנחה התחלתי היינו מציעים למפוצצים להתחיל ברשימת הפרויקטים שתיכנן רם כרמי, אולי עם פטור לחצי מכל בניין שתיכנן עם אחותו, ואז לעבור אל אדריכלים אחרים)."

2. אלי אושרוב בדק מה השתבש בדרך של עם ישראל לעבר הולילנד (ואני עדיין לא מבין מי צריך את הועדות המחוזיות האלה ולמה הן טובות, חוץ מאשר כדי להסתיר את תהליכי התכנון מהציבור).

3. אסתר זנדברג לא מרפה מאחד הפושעים האדריכליים הגדולים ביותר בישראל, רם כרמי (הדגשה שלי):

"בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, האסון התכנוני הכבד ביותר בעיר, כרמי לא טרח לבקר מאז שנפתחה לפני קרוב ל-20 שנה וגם בהולילנד הוא לא חזר להסתכל במה שעשו שם. "זה מה שאני עושה בכל פעם שזה קורה לי", הוא הסביר השבוע ל"הארץ" והעלה את דפוס ההתנהגות של התכחשות והכחשה עצמית למדרגה של אמנות ההתנערות מכל אחריות. גם שותפו של כרמי לתכנון הראשוני, ארתור ספקטור ממשרד ספקטור-עמישר, שנשאר בפרויקט עד שלבסוף התפטר, הקפיד לגלגל את הגחלת הלוהטת ממנו והלאה. במקור "תיכננו משהו קטן יותר", הסביר ל"דה מארקר", "ולא הבנתי איך לבסוף יצא ממספר בניינים, מגדלים בני 14-17 קומות. אני באמת לא יכול להבין את זה. זה אסון מה שיצא בסוף. אני ממש שונא את הפרויקט ולא רוצה כל קשר אליו", סיכם ספקטור בווידוי קורע לב, שכמו ההסברים של כרמי, היה רחוק מלשכנע. איפה בית דין בינלאומי לאדריכלות כשצריך אותו, כדי לקעקע את סבך המלל הזה שבכל פעם מכה בשנית וגונב דעת מחדש."

4. פרשת הולילנד מעכבת בינתיים את היווצרותו של תוצר תכנוני דפוק נוסף מבית מדרשה של הועדת המחוזית בתל-אביב – מגדלי אסותא.

5. אמיר אורן עושה קצת סדר במושחתים.

6. דרור גרשון קורא לשיתוף ציבור בהליכי התכנון בעתיד, וללוקליזציה של התכנון, במסגרת רפורמת התכנון.

7. איתי הורביץ מוצא את הקשר בין זוועת האקוודקט של מודיעין לזוועה של הולילנד.

8. גם אני בעד צו הריסה לבניינים בהולילנד לתפארת מדינת ישראל. ברקת צריך להרים את הכפפה (ולקנות הרבה דינמיט).

פוסט זה פורסם בקטגוריה לינקים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על מקבץ לינקים הולילנד

  1. ברמה התיאורטית, נראה לי די ברור למה צריך את הוועדות המחוזיות: כי תכנון זה לא רק עניין מקומי. כשמתכננים פרוייקט כזה או אחר בעיר כזו או אחרת, עשויות להיות לו השלכות שהן חיצוניות לאותה עיר. זו הסיבה (לדעתי ולהבנתי) שצריך גוף, זרוע של השלטון המרכזי, שיפקח על הדברים האלה.
    אני אישית לא חושב שהועדות המחוזיות בעייתיות יותר מהוועדות המקומיות בכל הנוגע לעמידה (או אי עמידה) בלחצים כאלה ואחרים. בוודאי שאני לא סבור שאם ועדה מחוזית (או מקומית) כזו או אחרת כושלת בתפקידה, משמעות הדבר היא שההצדקה לעצם קיומה נעלמת.

  2. ועוד אחת הגיב:

    תומכת ברועי. זה מדהים שאתה מכל האנשים תומך ברפורמה שמתרכזת בלא לאפשר לציבור שום השתתפות בהחלטות. נכון, המצב עכשיו בעייתי, אבל איך בדיוק הרפורמה תתרום לשיפור?

    אני חוששת שאם יעבירו את הרפורמה אתה תתגעגע לוועדות. לא כל הנוצץ זהב.

  3. דניאל הגיב:

    "איפה בית דין בינלאומי לאדריכלות כשצריך אותו"
    באותו מקום שבו בית הדין הבינלאומי לאופנה נמצא כשליידי גאגא יוצאת לרחוב עם שמלה מזעזעת.

    אדריכלות היא אמנות לכל דבר. אנחנו אולי לא אוהבים את היצירות של אנשים אחרים – אבל אין לנו שום זכות למנוע מהם ליצור, או להרוס להם את היצירות.

  4. לרמן הגיב:

    דניאל, אדריכלות היא לא אמנות לכל דבר. ציור ופיסול ניתנים להזזה. כיכר אתרים ומגדל נוה-צדק הם עובדות בשטח. לאדריכלות יש גם פן אומנותי וגם פן חברתי ופיזי של ממש בניגוד לרוב האמנויות. ממליץ לך לקרוא את ספרו הקלאסי של ברונו צבי – "בחללה של אדריכלות" בנושא זה.

    אני לא חושב שהרפורמה תשפר את המצב, אבל היא לדעתי גם לא תעשה אותו יותר גרוע ממה שהוא היום. הדבר שהכי מפריע לי בועדות המחוזיות הוא שהן שקופות הרבה פחות מהמקומיות, רחוקות מאוד מהשטח שלגביו הן מכריעות, ושלציבור לא ניתנת האפשרות לבחור את היושבים בהן, בניגוד לועדות המקומיות שמורכבות מנבחרי ציבור. אני חושב שצריך רשות תחבורה מטרופולינית בדומה לרשות הביוב המטרופולינית שקיימת (השפד"ן), אבל לגבי תכנון מקומי, עדיף להשאיר אותו מקומי ולא לערבב אותו בים שיקולים לא ברורים ולא שקופים כפי שמתרחש היום במחוזיות. אגב, את מרכז תל-אביב, נחלת שבעה, שכונת נוה-צדק הקימו בלי מינהל התכנון ובלי הועדות המחוזיות. את מגדל נוה-צדק, מודיעין והולילנד בנו עם הועדות האלה.

  5. דניאל הגיב:

    לרמן, הם לא יותר עובדה בשטח מאשר הזאת עם הניטים והפירסינג שיושבת על הספסל מול הבית שלי.
    האין "פן חברתי ופיזי של ממש" לאותו בחור מקועקע שיושב לידי באוטובוס כל בוקר?
    האם הוא מפריע לי פחות מאשר כיכר אתרים, או מגדלי עזריאלי?

    אין לי זכות להגיד לאנשים איך להתלבש. אין לי זכות להרוס לפסל פסל שאני לא אוהב.
    אין לי זכות לתלוש דגל גאווה מהמפרסת של השכן שלי, ואין לי זכות גם להגיד לו איזה אדריכל הוא יבחר בשביל לעצב את הבית שלו, ובאיזה סגנון הוא יבנה אותו.

  6. דניאל, אבל תכנון הוא לא רק עניין של עיצוב. למעשה, העיצוב מגיע הרבה אחרי התכנון. הבעיה כאן היא לא שפרויקט הולילנד נורא מכוער. אם היו בונים את אותו פרויקט, ככל שהדברים נוגעים לשטחי הבניה, אבל עושים אותו יפה (עד כמה שניתן להגיע להסכמה בשאלה "מהו יפה"), זה לא היה מכשיר את הסיפור. אם אני מבין נכון, השוחד שנטען שהועבר מיד ליד לא הועבר כדי שיאשרו את הצורה של המבנה, אלא כדי שיאשרו את היקף הבניה – היינו כמה מטרים מרובעים אפשר לבנות, לאיזה גובה, עד כמה ניתן להתקרב לגבולות המגרש ומה יהיה שטחה המקסימלי של כל קומה. רק אחרי שקובעים את כל הדברים האלה אפשר להתחיל לדבר על עיצוב – שצריך לשמור על המגבלות שנקבעו. כמו שאמרתי, הבעיה כאן אינה האסתטיקה של הפרויקט, אלא האופן שבו אושרו היקפי הבניה (לכאורה, בוודאי שלכאורה).

  7. לרמן הגיב:

    דניאל, בניינים ואנשים זה לא בדיוק אותו דבר. הבניין הוא שם – 24 על 7 והוא יהיה שם לשנים ארוכות. הרחובות יהיו אף ליותר זמן מהבניינים בשטח ותכנונם חשוב עוד יותר. אני שוב ממליץ לך על ברונו צבי שעסק בשאלה הזאת רבות, שהרי בניין בשונה מבן-אדם הוא מקום שבו גם שוהים בני-אדם אחרים בתוכו, והוא גם מגדיר בצורה הרבה יותר מסיבית את המרחב שמסביבו. הרי אינך מצפה שאנשים יגורו או ישהו בתוך גופו של בן-אדם אחר, או בתוך ציור, אבל בבניין שהותם של אנשים היא חלק מרכזי מהיצירה ובזו בין השאר שונה האדריכלות משאר האמנויות.

    ודווקא יש לך זכות להגיד לאדריכל איך לעצב את הבניין, ממש בפרטי פרטים כולל בפנים, ובחוץ (וגם אומרים לאדריכלים) – בדיוק בשביל זה יש ועדות מקומיות ושאר בירוקרטיה. תנסה לבנות בפריז או בוושינגטון מעל 8 קומות, ויגידו לך שאי-אפשר. אפילו את פרנק גרי הצליחו להכפיף לתכנון של בניין הגיוני בפריצר פלאץ בברלין, תכנון שמשתלב בסביבה שלו (וגרי בדרך-כלל מנסה להחריב את הסביבה שמסביב לבניינים שהוא בונה. בדרך-כלל הוא גם מצליח). תנסה בשינקין לבנות בניין בלי חזית מסחרית בקומת הרחוב, וגם יגידו לך שלא ניתן. כך נוצרים מקומות עם אופי מסויים ורחובות וערים כאלה ואחרים. תנסה בישראל לבנות דירה חדשה בלי 7 מ"ר של ממ"ד ויגידו לך שצריך ובלעדיו אין לך היתר בנייה וכן הלאה וכן הלאה. 

  8. דניאל הגיב:

    אין לי שום בעיה עם תכנון של משאבים משותפים. כמה מהקרקע הולכת לשביל אופניים, כמה לעצים.
    אבל בשטח פרטי שמישהו קנה – אין לנו שום זכות להתערב בנעשה.

    בניין הוא מקום שבו בני אדם גרים, ובדיוק כמו שלבני אדם יש זכות להחליט איך הם יראו כלפי העולם בלבוש שלהם, כך יש להם זכות להחליט איך הם יראו כלפי העולם בבית שבו הם גרים.

    היעלה על הדעת שניצור ועדות שמחליטות עבור אנשים איזה עצים מותר להם לגדל ואיזה אסור להם, בגן הפרטי שלהם?
    היעלה על הדעת שכדי לשתול עץ שקד בחצר, ולא עץ זית – אהיה חייב לשחד פקיד עיריה?

  9. לרמן הגיב:

    זו המציאות. נסה לבנות בחלקה שאותה רכשת במרכז תל-אביב בניין חדש ללא חפיר עמוק של חנייה.

  10. דניאל הגיב:

    אכן, זו המציאות, והיא זו שמובילה לשחיתות שיש לנו במדינה.
    כשאני צריך לבקש רשות מפוליטיקאי מה לעשות עם *הבניין שלי*, לא צריך להתפלא שרק מי שמקורב לפוליטיקאים מצליח להרים פה פרויקטים (בלי שום קשר ליכולת שלו להרים פרויקטי מגורים איכותיים).

    השוחד ששולם בפרשת הולילנד, אם אכן שולם, לא שולם כדי שאפשר יהיה לבנות אותו. הוא שולם כדי שימנעו מכל שאר אזרחי המדינה לבנות – מה שמקטין בצורה קיצונית את היצע הדירות, מעלה את המחירים שלהם, ומאפשר רווחים עצומים לכל מי שכן מקבל היתר לבנות.

  11. דניאל הגיב:

    אני בוחר שלא לקבל את המציאות, ולנסות לשכנע כמה שיותר אנשים שרצוי לשנות את המציאות.
    המציאות נוצרה על ידי פוליטיקאים ואנשים תאבי כוח. המציאות יכולה להשתנות.

  12. אבי הגיב:

    מה בדיוק ההבדל בין הולילנד למגדל נווה צדק? שניהם לא משתלבים בנוף ובמרקם העירוני/שכונתי ובשניהם היו ביקורות רבות על כך של ארגונים ושל תושבים מקומיים. מדוע לא חוקרים את השחיתות הזועקת לעין במגדל נווה צדק?

  13. ערן הגיב:

    דניאל – מבחינתך הערך העליון בעולם הוא הזכות שלך לעשות ככל העולה על רוחך ברכוש הפרטי שלך, והוא מנצח הכל. זה בסדר, זו תפיסת העולם שלך. אבל אין בזה שום דבר טבעי או מובן מאליו. קיימת תפיסה נגדית, שאומרת שהזכות שלך לעשות ככל העולה על רוחך ברכוש הפרטי שלך כפופה לאינטרסים ציבוריים וקהילתיים מסוימים. התפיסה הזו אומרת שאנחנו חיים בחברה, ולחברה יש זכות להתערב במה שהפרט עושה ברכוש שלו, אם מה שהוא עושה ברכוש שלו משפיע על החברה. אין בזה שום דבר אבסורדי או מופרך, רק בגלל שמדובר בבניין "שלך".

  14. אליאב הגיב:

    דניאל, יש טעות יסודית בתפיסה של אדריכלות כביטוי של "אמנות" או מימוש "זכות קניין" בלבד. האדריכלות, כמו התכנון באופן כללי, משפיעה על המרחב הציבורי. המרחב הציבורי שייך לציבור בכללותו, ולכן לציבור יש זכות להגביל את הגורמים שמשפיעים עליו. לכן לציבור יש "זכות עמידה" אל מול האדריכל והיזם – גם בעניינים שקשורים לחזות הפרוייקט בלבד.

  15. דניאל הגיב:

    ערן –
    הערך העליון שלי הוא לא להפעיל אלימות על אנשים אחרים, רק כי אני לא אוהב את מה שהם עושים.
    העובדה שהשכן שלי בנה בית ממש מכוער, שעושה לי רע כל בוקר כשאני מתעורר ורואה אותו (וכן, מהחלון של הדירה שלי יש נוף מעולה למגדל נווה צדק) – עדיין לא מצדיק שאני אהרוס את הבית שלו בצורה אלימה.

    אליאב –
    גם העצים שאני שותל בגינה של הבניין שלי "משפיעים על המרחב הציבורי".
    גם התספורת שלי, איתה אני יושב בספסל ברוטשילד כל בוקר "משפיעה על המרחב הציבורי".
    גם האופניים הורודות שלי, עם האורות ניאון המנצנצים – משפיעים על המרחב הציבורי.
    אני מניח שאתה צודק. אולי הגיע הזמן לועדות תכנון שיגידו איזה עצים מותר לי לשתול (עם הזכות להרוג כל עץ שהם לא יאשרו) – איך מותר לי להסתפר (עם הזכות לעשות לי קרחת כשהם לא אוהבים את התספורת שלי), וועדה שתחליט עם איזה אופניים מותר לרכב בעיר (עם הזכות להחרים לי אופניים שהם לא אוהבים).

  16. מורין הגיב:

    דניאל, כן – העצים שלך משפיעים על המרחב הציבורי. לטובה. בגלל זה אסור לי לכרות את העצים לפני הבית שלי וגם אם בונים בניין חדש מחלקת הגנים של העירייה מגיעה למגרש ומגבילה אותך באיזה עצים מותר לך לכרות ואיזה לא.

    מעבר לכך, יש הבדל ענק בין התספורת שלך לבין בניין – אתה יכול להסתפר אחרת מחר, בניין זה משהו שיכול לשרוד מאות שנים (אם מטפלים בו יפה).
    כמו שאליאב ניסה להסביר, אנחנו לא מדברים פה על הערך האסטטי של הבניינים. יש בניין מאוד מוזר על רחוב הירקון (הוא מכונה הבניין המשוגע) ויש האומרים שהוא יפה ויש האומרים שהוא מכוער. כך או כך הוא לא מפריע, הוא באותו הגודל ואותו שימוש כמו הבניינים לידו. הוא לא פוגע באופי של איזור שלם.
    מה שיואב מזכיר פה (ביחוד בלינק הראשון) אלו מבנים (שאגב רובם בנייני ציבור ולא הבית של אף אחד, וגם אם כן האדם המתגורר בהם הוא לא זה שהחליט על מה יבנו הוא בסך הכל קנה דירה מיזמים תאבי בצע שהדבר האחרון שמעניין אותם זה הציבור) שחרגו בצורה קיצונית מהסביבה שלהם, מבנים שהרסו שכונות (התחנה המרכזית היא דוגמה קיצונית לזה אבל גם למגדל נוה צדק לא חסר) או שנבנו בלחצים של אנשים מאוד חזקים אשר כיפפו את החוק כדי שהם יוכלו להרוויח יותר כסף – וזה לא משנה אם השוחד הוא כספי או טובות הנאה כאלו ואחרות (אני לא מאמינה שחולדאי לוקח ממש שוחד אבל אין ספק שהוא מקדם את האינטרסים של חברים שלו).
    החוק לא מתערב לך בעיצוב הבית. הוא אומר לך מה מותר לך לבנות באיזור מסוים (הרי לא תרצה שפתאום יבנו מפעל מרעיש ומזהם מול החלון שלך) ומה שכ"כ מרגיז את כולם זה שיש אנשים שמתעלמים מחוק בלי בושה, וראשי העיר שלנו, יחד עם פקידי משרד הפנים (הועדות המחוזיות) נותנים לזה לקרות שוב ושוב.

  17. אליאב הגיב:

    דניאל – במדינה דמוקרטית כל אדם רשאי לעשות ככל העולה על רוחו כל עוד שלא מדובר בגרימת נזק לאחר. החרבת מרחבים עירוניים היא נזק סביבתי וחברתי עצום. לכן העניין מוסדר באמצעות רגולציה. 

  18. דניאל הגיב:

    אליאב,
    כדי להכריע האם גרמתי נזק למישהו יש בתי משפט שבהם *צריך להוכיח נזק*.
    כשאני בונה בניין מכוער, לא עשיתי לך שום נזק.
    כשאני מסתובב ברחוב עם תספורת מכוערת – לא עשיתי לך שום נזק.
    כשאני שותל עץ שקד במקום עץ זית, בחצר שלי, לא עשיתי לך שום נזק.

    כשאני רוכב באופניים שלי, יתכן ואני אפגע ברוכב אופניים אחר. זה לא אומר שיש למישהו זכות לדרוש ממני לאשר את מסלול האופניים שלי כל פעם לפני שאני יוצא מהבית, רק כי אני יכול לעשות נזק.
    מה שעושים במקרה הזה זה נותנים לי לרכב באופניים, ואם פגעתי במישהו – לוקחים אותי לבית משפט כדי לתבוע פיצויים.

  19. דניאל הגיב:

    מורין, אני מצטער. אין שום דבר שתגידי שתוכלי לשכנע אותי שיש לך זכות להגיד לי איזה עצים מותר לי לגדל או לא בחצר הפרטית שלי.

    אמנם סיפרת לי מה ההבדל הפרקטי בין תספורת לבין הצורה של הבניין שלי, לא סיפרת לי מה ההבדל המוסרי בין להגיד למישהו איך מותר לו להסתפר, לבין איך מותר לו לבנות בניין.

    לגבי "האדם המתגורר בהם הוא לא זה שהחליט על מה יבנו הוא בסך הכל קנה דירה מיזמים תאבי בצע שהדבר האחרון שמעניין אותם זה הציבור"
    הייתי צריך לדעת שאני אמצע את עצמי מתמודד בסופו של דבר עם פרופגנדה סוציאליסטית אנטי-הון עלובה. יזם שבונה דירה רוצה שהדירה תמכר. הוא מבין טוב מאוד שכדי שדירה תמכר, הוא צריך שהיא גם תהיה אטרקטיבית לקנייה. אף אחד לא מכריח אותך לקנות דירה דווקא בפרויקט של קבלן מסוים. בטח שלא כשמדובר בהוצאה הכי גדולה שישראלי ממוצע יבצע בחייו.

    בית הוא מוצר, ולמוצר הזה יש אריזה. בדיוק כמו שיצרני קוקה קולה משקיעים המון המון כסף כדי לעצב את האריזה של המוצר שלהם, כך יזמים וקבלנים משקיעים כסף כדי לעצב את האריזה שלהם. זה לא כל מה שחשוב לקונים, אבל זה בהחלט מה שמבדיל בין בניין אחד לרעהו – ומה שיגרום לקבלן אחד להצליח ולהיות רווחי, לעומת קבלן אחר שלא יצליח למכור ויפשוט את הרגל.

  20. אבי הגיב:

    דניאל ההבדל הוא ברמת הפגיעה. תסרוקת היא פגיעה מינמלית ואילו בניית שכונה שלמה היא פגועה משמעותית בסביבה. התפיסה שלך היא קיצונית מדי, הכל או כלום. אבל המציאות מורכבת יותר. אל תדבר על פוגע או לא פוגע, אלא על רמת פגיעה נמוכה ורמת פגיעה גבוהה.

  21. דניאל הגיב:

    אבי, ואם אני אדם דתי, ומאוד מאוד מאוד פוגע בי לראות שני גברים מחזיקים ידיים?
    מי מוסמך לקבוע את "רמת הפגיעה"?

    לא צריך גופי תכנון בשביל זה. יש בתי משפט. אם אני חושב שמישהו פגע בי, אני לוקח אותו לבית משפט ומקבל פיצויים. אם אני חושב שמישהו הולך לפגוע בי, אני לוקח אותו לבית משפט ומוציע צו עיכוב הליכים. אבל חובת ההוכחה היא *עליי*. אני חייב להוכיח שמישהו פוגע בי, אחרת זכותו לעשות מה שהוא רוצה.

  22. אליאב הגיב:

    דניאל, לא צריך בית משפט כדי "להוכיח" נזק. בשביל זה יש גורמי תכנון.

  23. דניאל הגיב:

    גורמי תכנון הם אנשים פוליטיים, לא שופטים ששופטים בענייני נזיקין. כדי לקבל אישור שלהם לבניה, רק צריך להכיר את המקורב הנכון, להבטיח עתיד פוליטי למישהו, או לשלם שוחד לאדם הנכון.

  24. ועוד אחת הגיב:

    חברים, לא להאכיל את הטרול.

    לעניין הרפורמה – לא ברור לי איך ועדות מיוחדות שיכולות לעקוף את הליכי התכנון הציבוריים יגבירו את השקיפות, אבל אולי אני לא מבינה משהו. לרמן, אפשר הסבר?

  25. יפתח הגיב:

    דניאל, מספר עניינים, אם כי אני מניח שלא אשכנע אותך:
    1. תשמח לשמוע שלחוק דווקא יש מה להגיד על שתילת (ובעיקר עקירת) עצים במרחב הפרטי שלך. כמובן אתה יכול לומר שהחוק לא ראוי.
    2. אתה מניח שיש לך קניין על פיסת קרקע, ועליה אתה יכול לעשות ככל העולה על רוחך. אני רואה את הדברים אחרת: יש לך קניין על פיסת קרקע בייעוד ועם זכויות הבנייה הקבועים לגביה (ותזכור שכאשר קנית אותה, שווייה של הקרקע נקבע בהתאם לשני אלה). אין לך "זכות" או "קניין" על ייעוד שונה באותה קרקע או על זכויות בנייה עודפות (והדבר לא גורם לך כך עוול, כי ידעת שזה כך וכי לא קנית את אלה). העובדה שמעת לעת המדינה מעניקה לך מתנות בצורת שינויי ייעוד או זכויות בנייה עודפות לא משנה את המצב הבסיסי הזה.
    3. לגבי האופניים הורודים (הם אמנם בצבע ורוד, אבל עדיין הם זכרים) שלך, עם האורות ניאון המנצנצים – אני רוצה גם. איפה משיגים?

  26. לרמן הגיב:

    ועוד אחת, מסכים איתך לחלוטין בנקודה זו. הועדות העוקפות הן החולשה המרכזית של הרפורמה הזו. אני חושב, אגב, שהרפורמה הזו תיצור תוצרי תכנון גרועים כמו תוצרי התכנון אנו מקבלים היום ממערכת התכנון הישראלית.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s