על שכונות המגדלים החדשות

מאמר של עבדכם הנאמן פורסם היום בוויינט בתגובה לכתבה על עלייה באחוז הדירות שנבנות בבניינים גבוהים ובמגדלים מסך הדירות החדשות שנבנות בארץ בכלל. המאמר עוסק בשאלה האם זו מגמה טובה או לא מבחינה אורבנית והאם מדובר בשיפור עתידי לאיכות החיים העירונית בישראל או למעשה בגלגול חדש של שיכוני שנות ה-50.

כצפוי, לצד היתרונות שבחשיפה העצומה של דעה בוויינט, ישנם החסרונות של חוסר היכולת לפתח דיון רציני בתגובות, אבל בדיוק בשביל זה אנחנו כאן. ראשית, המאמר מטבעו מוגבל בהיקף ובעומק ונוטה להכללות. במקום הכותרת הפרובוקטיבית-משהו "בניית מגדלי מגורים – רע לעיר ולתושבים" היה עדיף להגיד משהו מדוייק יותר בסגנון "כמעט כל מגדלי המגורים שנבנו ב-15 השנים האחרונות בישראל הם אנטי-עירוניים, רעים לעיר, רעים לתושבים מסביבם וגם לא טובים כל-כך למתגוררים בהם". אבל זה ארוך מדי לכותרת.

ישנם מגדלי מגורים סבירים כמו מגדל דיזנגוף סנטר ומגדל לונדון מיניסטור, אבל הם מיעוט שבמיעוט, וכאמור אני לא יכול לחשוב על מגדל מגורים אורבני אחד שנבנה ב-15 השנים האחרונות. אם כבר, אז הגענו לנקודה שבה אחוז ניכר מהשכונות החדשות בישראל נראות כאילו תוכננו על-פי המדריך להעמקת התלות ברכב הפרטי וחורבן המרחב הציבורי, אשר מורכב אך ורק מחנייה, כבישים מהירים ודשא (וספסלים שעולים באש מדי פעם), שבתוכם זרועים באקראי כמה מגדלים.

הטענה המרכזית שלי היא ששכונות המגלים הישראליות החדשות בזבזניות בצריכת קרקע ובניצול משאבים אחרים, ובפרט אנרגייה ומים, ובסופו של דבר מביאות גם לאיכות חיים אורבנית נמוכה ליושביהן (שנוהגים הרבה לכל מקום) ומשאירות את הילדים תלויים בהוריהם שנים ארוכות, ושעל הרשויות לבחון כיצד ניתן לבנות שכונות מגורים אורבניות ראויות שמבוססות על רחובות (ולא על חנייה ופארקים) ובפרט רחובות מסחריים ותחבורה ציבורית (שאוהבים ללכת ביחד). ברשותכם, ציטוט מסוף המאמר:

"ובשורה התחתונה – המבחן האמיתי להצלחה של שכונה הוא ביכולתה להתחדש לאורך זמן, גם כאשר הדירות והבניינים בחלקם מתיישנים. שכונות המגדלים האחידות והמונוטניות יתקשו לעמוד באתגר זה, כפי ששיכוני שנות ה-50 לא עמדו בו, זאת בניגוד למרקמים עירוניים מגוונים יותר שהתחדשו דוגמת גבעתיים ומרכז תל אביב."

הערה שחוזרת על עצמה בדיונים על מגדלי מגורים היא עצם קיומה של מנהטן – עיר המגדלים האולטימטיבית. קודם כל, כדי להבין את מנהטן במידה מסויימת כדאי לקרוא את "הזיית ניו יורק" של רם קולהאס שיצא לא מזמן בעברית ע"י הוצאת בבל. אחרי זה צריך לזכור שגם במנהטן המגדלים הם מיעוט מסך הבניינים בעיר ולשאול את עצמנו האם ניתן היה לבנות את זה כיום. אם נסתכל על האפר איסט סייד למשל, נראה שמגדלי המגורים היוקרתיים שבו בנויים בתקני חנייה אפסיים וללא תקן שטחים פתוחים (אלוהים ישמור!) ועם חיבור נכון לרחוב. בעולם המודרני בנייה כזו (שמאוד מאוד נחשקת) אסורה בכל מקום בכדור הארץ. רם קולהאס מסביר בספרו כיצד ניו-יורק הפסיקה למעשה לבנות בסגנון מנהטני אחרי מלחמת העולם השנייה. אבל בעוד מנהטן היא דוגמה אחת, שגם בה הבנייה הגבוהה היא מיעוט, ישנן הרבה ערים טובות ונמוכות בעולם ובראשן צועדת פריז (ביחד עם ברצלונה ולונדון ואפילו וושינגטון די סי המתחדשת).

לסיום, קבלו שני לינקים טובים לנתונים מראשון לציון. בלינק הזה בעמוד 5 תוכלו למצוא מפה מצויינת של צפיפויות המגורים בראשון לציון. ניתן לראות בנקל שמזרח ראשון לציון ובמיוחד אזור המרכז ההיסטורי שלה צפופים בהרבה למרות שהם מתבססים על בניינים נמוכים לעומת שכונות המגדלים במערב. ניתן גם לראות שראשון לציון באופן כללי מורכבת משכונות בעלות צפיפות נמוכה. עוד שקף טוב, נמצא כאן בעמוד 9 שמראה את גובה הבינוי בשכונות בראשון לציון. יישר כוח לעיריית ראשון לציון על הנתונים. אגב, ניסיתי למצוא נתונים כאלה גם בפתח-תקוה ובתל-אביב אבל לא מצאתי סידור יפה וברור כל-כך.

תודה רבה למיקה מורן שהפנתה אותי גם למסמכים מראשון לציון ונתנה לי עוד כמה נקודות למחשבה.

לקריאה נוספת על מגדלים

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, דיור. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על על שכונות המגדלים החדשות

  1. לירן הגיב:

    לרמן איפה היה תהליך חידוש של מגדלים במרכז תל אביב?
    או יותר נכון איפה יש מגדלים בני יותר מ-8 קומות במרכז תל אביב?

  2. עמית הגיב:

    ישר כוח. הבעיה היא מוסדות התכנון והמדדים האבסורדיים שלהם. וגם ראשי ערים שמשוכנעים שבאמצעות מגדלים ודירות גדולות הם יבריחו מהעיר את האוכלוסיות המסכנות.

  3. אמיר כרמל הגיב:

    לרמן,
    כפי שאתה יודע, אני מסתכל על כל דבר דרך נושא שיא תפוקת הנפט.
    אנחנו לא יכולים למנוע את שיא תפוקת הנפט, אלא רק לפתח "עמידות" לזעזועים שיגרמו (וכבר נגרמו) עקב עליית מחירי הנפט ומשברים כלכליים שיתחוללו עקב כך.
    רק אזכיר שתפוקת הנפט הגולמי נכנסה לפלטו בשנת 2005.
    השאלה שאני שואל בהקשר לכתבה שלך היא – איזה תכנון שכונתי יהיה עמיד טוב יותר למצב בו משפחה לא תוכל להחזיק שני רכבים פרטיים?
    בהקשר לשאלה הזו, ברור שאתה צודק.
    השכונה בה אני גר (רמת הדר בגבעת שמואל) די דומה לתכנון "הגרוע" שאתה מתאר, אך מצבנו לא עד כדי כך גרוע.
    השכונה בנויה בצורת אליפסה שבמרכזה מרכז מסחרי ופארק. יש תחבורה ציבורית בשכונה, לא טובה מאוד, אבל ישנה. העירייה החלה לשתול עצי צל במדרכות, ולשפר את המדרכות לטובת הולכי הרגל. בקיצור, לא אידיאלי, אבל ניתן איכשהו לחיות עם רכב יחיד למשפחה.

  4. מרק ק. הגיב:

    אוקי, הלכתי לראות את הנתונים של ראשון וחזרתי עם חוסר הסכמה מוחלט לגבי הניתוח שלך. איזור המרכז של ראשון הוא באמת צפוף יותר, אבל זה בגלל שאין בו כמעט שטחים פתוחים. מעבר לזה, אם אני זוכר נכון האזור הזה עבר של בניה לגובה ואם משווים אותו לשכונות ותיקות שלא עברו פיתוח כמו נוה אליהו ושיכון המזרח הן הרבה יותר צפופות מהן. למעשה נוה אליהו ושיכון המזרח לא צפופות יותר מהשכונות החדשות.

    והאם הצפיפות עוזרת להפסקת השימוש ברכב פרטי? אני בספק. ממה שאני זוכר זה סיוט להגיע למרכז ראשון עם רכב פרטי והסיוט כפול אם אתה רוצה להשתמש בתחבורה ציבורית שלא מספיק שצריכה לעצור ברמזור כל 200 מטר, היא גם צריכה לעצור בתחנה כל 200 מטר. אולי אם היה אזור תעסוקה במרכז העיר…, אבל אזורי התעסוקה של ראשון הם בפאתים שלה.
    בעצם מבחינת שימוש בתחבורה ציבורית בטח היה עדיף שהמרכז יאבד חלק מצפיפות התושבים שלו לטובת קניון גדול עם מגדל משרדים.

    למעשה נראה לי שמבחינת תחבורה ציבורית הרבה יותר קל לשרת בנין אחד גבוה, לדוגמא עזריאלי, מאשר שכונה. לבנין אחד מספיקה תחנת אוטובוס אחת לשכונה נמוכה עם אותו סדר גודל של אוכלוסיה אתה צריך לפחות שתים

    (ומי שאומר שגבעתיים מתחדשת, כנראה שמזמן לא עבר בה)

  5. מורין הגיב:

    אמיר – כשיואב כותב הוא מקצין.. יש הרבה שכונות פרבריות שהן יחסית יותר נוחות, בעיקר היותר ישנות (אלו עם המרכז מסחרי במרכז לעומת אלו עם הקניון שאמור לשרת הרבה יותר אנשים ברדיוסים גדלים והולכים), ועדיין אחת הבעיות של כל השכונות האלו היא המחסור ברשת רחובות, בדרך כלל תוכנית רדיאלית (סביב המרכז). זה יוצר שתי בעיות. אחת מהן היא שלא ממש מגיעים אנשים מבחוץ – ולא מספיק אנשים גרים בשכונה. נכון שזה בדיוק מה שהמתכננים התכוונו אליו, אבל זו שאלה אם זה טוב – האם בית קפה או חס וחלילה פאב שכונתי היו יכולים להחזיק את עצמם עם חתך לקוחות כה אחיד? האם מעניין בכלל את התושבים לשבת בקפה ולראות רק את השכנים או שמעניין הרבה יותר לנסוע למרכז ת"א, לשבת בבית קפה ולראות המון אנשים זרים?

    הבעיה השניה היא קצת פחות אקוטית אבל קיימת – בגלל שאין מסחר ברחוב נורא משעמם ללכת ברגל. גם הבלוקים ארוכים (אתה נפגש עם פחות צמתים ולא מרגיש התקדמות). לא יודעת – אני יכולה ללכת הרבה יותר אם יש חנויות לידי – גם אם אני לא קונה כלום וגם אם לילה והן סגורות. ברחובות כאלו גם תמיד יש אנשים אז זה גם מוסיף, ביחוד בלילה.

    לירן – לחדש מגדלים זה מכה, אפילו סתם פרוייקטים גדולים. המגדלים הישנים בת"א הם בדרך כלל מגדלי משרדים ואתה יכול לראות שזו בעיה – תראה את בית כלל, בית אלעל, בית יכין וכו', הם נראים זוועה. בתור אדריכלית יצא לי להיות מעורבת בפרוייקט של חידוש של בניין גדול (לא מגדל אבל 8 קומות וארבעה פירי מעליות – או בקיצור 80 דירות כמו במגדל של 20 קומות), הועד מנסה לשפץ את הבניין (כולו משנות ה-80) כבר 10 שנים, אני בפרוייקט כמעט שנתיים, ושום דבר לא זז. וזה בדירות יוקרה ליד כיכר המדינה. ככל שהפרוייקט גדול יותר כך ההתחדשות שלו בעייתית יותר. הבניין הזה ישתפץ בסוף (ערך הדירות ירד אם לא) אבל במקום אחר אני לא יודעת אם זה היה קורה.

  6. גרידג' הגיב:

    מורין, אני חושש שפספסת משהו.

    הבניין אותו את מתארת – 80 דירות ב-8 קומות – זה שקשה לחדש, זה שיש בו 80 דיירים, אלה בדיוק הבניינים שלרמן רואה לנגד עיניו, אחרת לא ברור כיצד אפשר ליישב 20,000 איש בקילומטר רבוע ללא מגדלי מגורים. 20,000 תושבים צורכים 500 – 600 דונם של שטחים ציבוריים ועסקיים, וזה כולל פארקים וגנים, אבל אני אפרגן ללרמן ואניח שדי ב-400 דונם בלבד, אפשר הרי לקצץ מגרשי ספורט בבתי הספר, לבנות בתי כנסת על גגות של גני ילדים וכו'. עוד 350 דונם של דרכים (בהנחה שלא נגזים עם החיתוכים), מה שמותיר אותנו עם 250 דונם למגורים. מדובר ב-400 אחוזי בנייה, 400 או 500 ואלה בדיוק הבניינים הענקיים האלה, ללא חלונות בחדרי הרחצה, ללא מרפסות שרות, ללא נוף. אה, שכחתי, גם כמעט ללא מקומות חניה, מה שהופך את כל הסיפור לבלתי מעשי להחריד.

    הנה פרויקט לדוגמה: http://www.b-yair.co.il/Mishkenot-Hauma/index.asp

  7. מורין הגיב:

    גרידג' – עזוב, פיספסת הכל, את כל מה שיואב מנסה לקדם פה בבלוג, כדאי שתעבור למקום אחר…

  8. גרידג' הגיב:

    לא, את טועה. את זו שפספסת מה יואב מנסה לקדם בבלוג, אחרת לא ברור מדוע בחרת להדגיש את אחד החסרונות שבבנייני הענק שיואב מנסה לקדם. אולי קיבלת בטעות את הרושם שאפשר לממש את השאיפות של יואב מבלי לבנות את אותם בנייני ענק של 6-8 קומות ובמקרה זה תצטרכי להסביר כיצד. אם השאיפה היא עיר שמורכבת מבנייני בוטיק קטנים, זה בהחלט ישים, אבל אם את רוצה תוצאה שאינה איומה, אז לא בצפיפות של 20,000 נפש לקמ"ר. אם את מספרת לקוראים שבנייני בוטיק שכאלה יכולים להוות תחרות למגדלים ככל שזה נוגע לצפיפות, הרי שאת אומרת דברים שאינם נכונים.

    אשר להצעה שאני אעבור למקום אחר (איזו מאמי!), ובכן, אני לא גר פה. הבלוג הזה הוא אחד מרשימה של בלוגים שאני נוהג לקרוא. אני מבין שהנוכחות שלי מפריעה לך. חלילה לנו לגלות, ועוד באופן פומבי, שיש חורים גדולים בדברים שאנו אומרים. אבל מי שלא סובל את החום, אז 1 – שלא יכתוב בלוג, או 2 – יכתוב באותיות קידוש לבנה שאין לחלוק על בעל הבלוג.

  9. לרמן הגיב:

    גרידג', אני מבין שמי שגר במרכז תל-אביב סובל קשות (המסכנים ברחובות שטנד ושפינוזה גרים בצפיפות של מעל 20,000 איש לקמ"ר בבניינים קטנים שברובם יש 6-14 דירות ב-3-6 קומות. חבל שכל המסכנים האלה לא מבינים כמה הם סובלים ומשום מה יש עוד רבים שהיו רוצים לגור שם בתנאים האלה, אבל לא יכולים להרשות לעצמם). זה החלק העירוני שמתפקד הכי טוב בישראל (וגם לו יש בעיות), והכי מבוקש למגורים. כנראה שאפשר לעשות את זה. אגב, השכונה הכי צפופה בישראל היא פלורנטין שגם היא לא בנוייה לגובה, וגם היא מתפקדת מבחינה אורבנית (אם כי פחות טוב ממרכז העיר הגדסיאני, וחבל שהרסו שם את שדרות וושינגטון). אני אשמח לדוגמה של בנייה גבוהה צפופה ומתפקדת מבחינה עירונית בישראל.

  10. יואב ש. הגיב:

    בנוסף לכל הדברים הנכונים הכתובים על כמה שמרבית המגדלים אינם עירוניים ואינם סביבתיים, יש במגדלי המגורים עוד כמה בעיות הגורמות להם להיות עוד פחות סביבתיים:
    1. במרבית המגדלים מותקן שוט אשפה שמאפשר לדיירים לזרוק את האשפה מכל קומה בלי לרדת עם שקית. זה נחמד וזה נח אבל מונע אפשרות להפריד בעתיד אשפה אורגנית ואשפה רטובה לפחים שונים, ומקשה גם בהווה על הדיירים להפריד אפילו נייר. כבר היום עיריות שונות בארץ מקדמות פחים חומים עבור זבל רטוב בלבד שמיועד לקומפוסט אך במגדלים יהיה קשה מאד ליישם את זה.
    2. גובה המגדלים ואורך הצנרת מקטינים את היעילות של דודי שמש לכן כמעט באף מגדל מעל 15 קומות אין דודי שמש! אי ניצול אנרגיית השמש ברמה הבסיסית ביותר לחימום מי הרחצה הוא פשע סביבתי בארץ כמו ישראל.
    3. חלק מאופנת המגדלים היא קירות מסך. בהרבה מהם בונים כאלה וגם כאן מדובר בפשע סביבתי חמור – לייצר אפקט חממה בארץ שטופת השמש שלנו ולהגדיל את הצורך במיזוג אויר בדירות הזכוכית.
    4. גודל המגדלים דורש עמודים שמנים יותר וטונות רבות של בטון, מערכות בניין מאסיביות יותר, יותר מעליות ועוד יותר מהכל. כל אלה עשויים חומרי בניין שיש לייצר ולהוביל. משקל הבניין ביחס למספר דייריו גדול הרבה יותר מהיחס בבניינים בני 4-5 קומות.
    5. בישראל עדיין לא הגענו לזה, אבל במדינות אחרות זה כבר קורה ויקרה בעתיד גם כאן כנראה: מה קורה כשצריך להרוס מגדל? לא פשוט.

  11. ערן הגיב:

    אהלן יואב, סחטיין על המאמר.

    זה תמיד מעניין לתקוף את המגדלים משום שמגדלים נוטים לעורר באנשים תגובות רגשיות.
    אבל מקריאת חלק מהטוקבקים למאמר ב-YNET נראה לי שצריך לחדד שתי נקודות שאולי לא הובהרו די צורכן.

    באופן אבסולוטי ניתן להשיג יותר צפיפות באמצעות בנייה לגובה.
    אבל אם מגדירים איזשהו סטנדרט מינימלי של איכות חיים – למשל, כמה אנשים רואים את החלון שלי – אז ניתן להראות שבנייה לגובה כבר אינה כל-כך יעילה ביחס לבנייה נמוכה יותר.

    לעומת זאת, לא בטוח שבניית מגדלים כשלעצמה עומדת בסתירה לעירוב שימושים ולחזיתות מסחריות פעילות. אולי אפילו להיפך – במגדל קל יותר לערב שימושים מבלי ליצור קונפליקטים הנובעים מן הסמיכות של החנויות והדירות למשל.

    כן ניתן לטעון, שבניגוד לבנייה הרצופה שמאפיינת את בינוי הערים הקדם-מודרני, הבנייה במגדלים, גם אם היא יעילה ופעילה, לא יוצרת חלל עירוני מוגדר שהוא חלק חשוב מן החוייה והתחושה של העירוניות.

    האמת ,נראה לי שיותר סיבכתי מאשר הבהרתי, אבל לא נורא.

  12. גרידג' הגיב:

    יואב, ניקח כדוגמה את תת האזור המערבי בעבודת המחקר שלך (הירקון במערב, אבן גבירול במזרח, ארלוזורוב בדרום ושדרות נורדאו בצפון), זה ששטחו 630 דונמים ומתגוררים בו 14,040 נפש בצפיפות מגורים ממוצעת של 22,285.7 נפש לקמ"ר (ציטוט שלך). האם זו כל התמונה? אני אומר שלא. בעיר כמו רעננה 2 מתוך 7 תושבים הם בגיל בית ספר ומטה, קרי 4,000 תושבים באותו שטח. האם באזור המערבי ישנם חצי תריסר בתי ספר? ומה באשר לגני ילדים, גני שעשועים, מועדוני ספורט, דוג פארק, חניונים למשאיות ואוטובוסים (כי מה לעשות שחלק מהתושבים מוצאים את פרנסתם בנהיגה על אלה), בתי כנסת, מבני תשתית ועוד. זה מסתדר? באילו תנאים מתגוררים תושבי האזור, האם הם מתגוררים בדירות שהולמות אוכלוסייה מערבית (מבחינת גודל)? כמה אנשים מועסקים באזור? אתה יכול להתנגד לרעיונות של אדם טבע ודין ככל שזה נוגע לשטחים ירוקים (ובצדק, חבל על המים והוצאות הגינון), אבל אתה חייב להסכים שיש צורך בשטחים ירוקים, גם בפארק גדול וגם בגנים בינוניים וקטנים. בבניינים קטנים כל אדם צורך לפחות 18 – 24 מ"ר. אתה מדבר על צפיפות של 50 מ"ר לנפש. כלומר לאחר שמקזזים 18 – 24 מ"ר למגורים ו-16 מ"ר (נניח) לכבישים ומדרכות, נותרנו עם 10 – 16 מ"ר לצרכים ציבוריים ועסקיים. 10 – 16 מ"ר לאדם זו קמצנות אורבנית מוגזמת בטירוף.

    אתה מדבר נגד שכונות מגדלים. מה דעתך לקחת כפרויקט שכונת מגדלים כלשהי ולהסביר כיצד ניתן לבנות כמות דומה של דירות ללא בנייה לגובה? בשכונת one & only של גינדי בפתח תקווה תיבננה 523 דירות מגורים בשטח של 25 דונם, 8 מגדלים ופארק. אתה רוצה להסביר כיצד ניתן לבנות 523 דירות מגורים בשטח זהה בבנייני באוהאוס? זה הרי אבסורד.

    אתה תשמח לדוגמה של בנייה גבוהה צפופה ומתפקדת מבחינה עירונית בישראל ואני אשמח לדוגמה של אזור עירוני מתפקד שלא מבוסס על צרכנים ומועסקים מהפרוורים.

  13. לרמן הגיב:

    יואב ש., אני לא בטוח שנראה כל-כך מהר הריסת מגדלים גם פה.

    ערן, מסכים איתך. אני חושב שהבעייה העיקרית היום היא שאף אחד לא חושב על החלל הציבורי והוא מתוכנן אחרון אחרון ולמעשה הוא שארית של שאר התכנון, שמתמקד בעיקר בהדמיות ממעוף הציפור ומתן מענה לתקני שטחים פתוחים ותקני חנייה.

    גרידג', ישנם אזורים עירוניים שכונתיים בישראל שלא כולם אינטנסיביים כמו מרכז תל-אביב ולאו דווקא נסמכים על יושבי פרברים, והם כוללים בעיקר על בנייה נמוכה. עולים לי בראש מקומות כמו רחוב בלפור בבת-ים, רחוב ביאליק ברמת-גן, רחוב האצ"ל בשכונת התקווה וגם רחוב בזל ורחוב יהודה המכבי בתל-אביב שבמהותם הם רחובות מקומיים-שכונתיים (וישנם עוד רבים כאלה בישראל, אפילו במזרח ראשון לציון ומרכז פתח-תקוה). אני מסכים שאנשים צריכים חללים ציבוריים טובים, אני לא בטוח שזה רק פארקים, אלא גם רחובות מסחריים ושדרות עירוניות שמהם בכלל לא בונים כיום.

    החללים הציבוריים הטובים ביותר בתל-אביב הם השדרות (לפחות כך זה נראה) שלפי אדם, טבע ודין כלל לא נספרות כשצ"פ. צריך גם לזכור שתל-אביב הייתה אזור עירוני מתפקד גם לפני שהיו לה פרברים עוד בשנות ה-50 כשתל-אביב כבר הייתה בעלת מספר תושבים כמו היום ושאר הפרברים עוד היו בראשית צמיחתם. היום מרכז תל-אביב מועמס הרבה יותר, בגלל שהוא משרת את יושבי הפרברים שמהווים את רוב האוכלוסייה כיום, וברובם חסרים מוקדים עירוניים מקומיים. אגב, לפי חישובי הקצאות שטח ציבורי לתושב, תושבי פריז אמורים להיות האומללים ביותר וגם בברצלונה לא קל למקומיים. כדי שמרחב ציבורי יהיה טוב, הוא חייב להיות כזה שצפיפות ציבורית יכולה להיווצר בו בקלות, ומכך שחייבים להקצותו במשורה ולא לנפח אותו באופן שמייתר כל סיכוי לאנשים להיתקל אחד בשני (כדוגמת כיכר המדינה), וגם גורם למעטים שהולכים בו להרגיש שהם נמצאים בודדים בואקום. אנשים מכל הארץ באים להסתובב במרכז תל-אביב (שלדבריך צפוף ובו ישנה הקצאת שטח ציבורית מעטה לתושב, לא כל שכן אם לוקחים בחשבון את יושבי הפרברים) ביום החופשי שלהם בששי בצהריים במקום להסתובב בפארקים המרווחים שלהם וברחובות הענקיים (או בכיכר המדינה), בעיקר בגלל שכאן ישנה הקצאה לא גדולה מדי של שטח ציבורי שמאפשר את הצפיפות האנושית שכדי לחוות אותה אנשים מוכנים לעמוד שעה+ בפקקים.

    יש לך לינק לתב"ע של גינדי? נשמע שעירוב שימושים קצת חסר שם.

  14. גרידג' הגיב:

    אין לי תב"ע של המקום. דעתי אינה נחה, אבל זה הכל לעתה.

  15. גרידג' הגיב:

    זה התקבל אצלי עתה, טרם קראתי, אבל אני חושב שזה מה שביקשת:

    http://www.mmi.gov.il/IturTabotData/takanonim/merkaz/4016333.pdf

    http://www.mmi.gov.il/IturTabotData/tabot/merkaz/4016333_M.pdf

  16. פינגבאק: 2.9.2010 « מה אני קוראת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s