סיור אורבני בניו-יורק

ניו-יורק מאירה לנו פנים ובימים האחרונים יש כאן לא מעט שמש ומזג אוויר אידיאלי. כמות הפסטיבלים שמתקיימים כאן בו זמנית גורמת לתחושת פספוס תמידי על כל הארועים שלא ניתן להגיע אליהם, אבל מדובר כמובן בצרות של עשירים (מאוד).בסוף השבוע האחרון התקיים בעיר Open House New York (בתים מבפנים של ניו-יורק). לא ידענו על כך לפי שהגענו לעיר וכמובן שמחנו לגלות את הארוע בזמן וכך נחשפנו לכמה וכמה בניינים וחללים משובחים בעיר.

היום השתתפנו בסיור עירוני שהעבירה עמותת Civitas, אשר פועלת כגוף תכנון אזרחי בשכונות Upper East side and East Harlem, אשר גובלות אחת בשנייה ברחוב 96 מזרח. בעוד שהאפר איסט סייד הינה אחת השכונות היקרות בעולם, מזרח הארלם הינה שכונה ענייה ומוכת גורל. במקרה של שכונות אלה קל לראות את ההשפעה של תכנון עירוני על איכות החיים בשני האזורים, שבאה לשיאה במפגש של פארק אווניו ורחוב 96.

מסתבר שעוברת שם רכבת, אשר בעבר הייתה כולה פתוחה וזיהמה והרעישה לעל האזור. בגלל תנאים טופוגרפיים כיסו את מסלול הרכבת החל מרחוב 96 ודרומה, וכך נוצרה לאחר מכן פארק אווניו המהוללת והיקרה מדרום לקו הזה בעוד שהארלם שמצפון נשארה ענייה. מעבר לנושא זה מזרח הארלם סובלת גם מכך שכמעט כל מסופי האוטובוסים המזהמים של מנהטן נמצאים אצלה (מזכיר את שכונת נווה-שאנן בתל-אביב) בעוד שלה עצמה אין גישה טובה לתחבורה ציבורית ואין לה גישה טובה לרכבת תחתית (מיתוס מקובל: בניו-יורק יש רכבת תחתית טובה. מציאות: בחלק מצומצם של מנהטן יש רכבת תחתית טובה. ב-90% מניו-יורק זה עובד הרבה פחות טוב, במיוחד אם מנסים להגיע מברוקלין לקווינס בלי לנסוע שעה וחצי דרך מנהטן).

פסי הרכבת של מזרח הארלם. מבט מפארק ו-96.
East Harlem Railroad Tracks

בסיור עצמו נסקרה גם ההיסטוריה של המקומות השונים באזור. כך למשל למדנו שבפארק אווניו באמת היה פארק פעם, אבל שלטון הרכב הפרטי גילח חלקים ניכרים מהפארק והשאיר רק אי-תנועה עם פרחים. כמו כן, לכל שדרה בניו-יורק יש מעין תב"ע משלה שקובעת שימושי קרקע, נפחי בנייה ואף פרטי עיצוב. בפארק אווניו זה מתבטא במגבלת גובה של 15 קומות ובשדרה החמישית חייבים להוסיף קרניז בסיומת של הבניין למעלה. במדיסון אווניו הבניינים חייבים לכלול חזית מסחרית בקומת הקרקע. אנקדוטה מעניינת עסקה בבניין חדש שנבנה בצמוד לבניין ותיק מאחורי פארק אווניו וניתן לו אישור בנייה ל-30 קומות. הקבלן כבר בנה את השלד כולו ולאחר מאבק משפטי של Civitas מול העירייה נקבע שהבניין נופל בתחום פארק אווניו והקבלן חוייב להוריד את הקומות הגבוהות ובסופו של דבר נבנו 15 קומות בלבד.

פגיעה נוספת בהארלם קשורה לעובדה שאחרי מלחמת העולם השנייה נבנו בה לא מעט פרוייקטים של דיור ציבורי. כמקובל באותן שנים מקוללות הבניינים נבנו הרחק מקו הרחוב, מסובבים הצידה, עם פיסות דשא חסרות זהות ואינספור פינות חשוכות, וכמובן ללא מסחר ושירותים אחרים בקומת הקרקע, וכך המרחק בין האנשים לצרכי היומיום שלהם גדל. את הטעויות האלה גם בניו-יורק לא הצליחו לתקן לאחר מכן, וכיום קשה לבנייה פרטית חדשה להיכנס לתוך הארלם והשיקום ייקח עוד שנים ארוכות. הדבר השני שפגע בשכונה הזו הוא היעדר תחבורה ציבורית. לפני המשבר הגדול של 1929, היה תכנון להוסיף קו תחתית בשדרה השנייה, אבל הקו עצמו נתקע. היה ניסיון לבצע אותו בשנות ה-70 וכיום הקו שוב בבנייה החל מ-2007. תאריך הסיום זז כל הזמן בכמה שנים ולא ברור עדיין מתי ואם בכלל הקו ייפתח. בשלב זה העסקים לאורך מסלול העבודות בשדרה השנייה קורסים לאיטם (וישנן כמה יוזמות לעזור לעסקים שעדיין חיים שם).

עבודות הבנייה של התחתית בשדרה השנייה. יותר גרוע מאבן-גבירול
Second Avenue Subway Construction

מסתבר שהרכבת התחתית של ניו-יורק (שנבנתה לפני 100 שנה ויותר) נבנתה בזיעת אפיהם של מהגרים זולים שלא זכו לביטוח לאומי ותנאים סוציאליים והשתכרו שכר מגוחך. מכיוון שהיום לא ניתן להשתמש במהגרים בצורה כזו לא נבנו קווים חדשים בתחתית של ניו-יורק מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת והקו החדש שנבנה כרגע עולה הרבה מאוד כסף ומתקדם באיטיות. על-מנת לשפר את המצב הוסיפו קווי BRT בשדרה הראשונה והשנייה (שהחלו לפעול ממש עכשיו) ויש דרישה גוברת לקווי BRT נוספים ברחבי ניו-יורק גם מחוץ למנהטן.

פרט נוסף שכדאי לציין הוא שלקבלנים במהטן עומדת היום שיטה שעוזרת להם לקבל זכויות בניה מוגדלות. מסתבר שלמבני ציבור מותר לבנות גבוה יותר מאשר לבנייה פרטית ולכן הרבה פעמים קבלנים נכנסים לשותפויות עם ארגונים ללא מטרות-רווח ובונים מבנה ציבור ומנצלים את הזכויות ממנו להגדיל את המבנים הפרטיים. כך נבנה למשל המרכז האיסלמי הרחוב 96 ולידו מגדל מגורים של ארבעים ומשהו קומות.

עד כאן להערב. מחר יש לנו מצעד.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ארה"ב, ניו-יורק, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על סיור אורבני בניו-יורק

  1. שרון הגיב:

    פוסט מרתק! (התגלגלתי לכאן במקרה ומיד נרשמתי ל-RSS).

    ואגב, טיולים רגליים מצוינים בניו יורק יש ל- Big Onion. הם יותר היסטוריים, אך גם הם מכילים מידע רב על התחדשות עירונית והשפעות עליה, ארכיטקטורה וכדומה.

  2. ניר הגיב:

    שלום,
    מה זה קרניז בסיומת של הבניין למעלה? סוג של עיטור?

  3. לרמן הגיב:

    שרון, תודה רבה על הטיפ. אני מקווה שנספיק.
    ניר, קרניז זה המילה בעברית ל-cornice, שזה עיטור בסיומת של הבניין, אשר מקורו בארכיטקטורה היוונית הקלאסית.

  4. ערן הגיב:

    יכול להיות שאפשר לשפר את קווי התחתית מברוקלין לקווינס, אבל אם תרצה לנסוע בתחבורה ציבורית בתל אביב מהדר יוסף ליד אליהו ביום שישי, תצטרך לחכות יומיים, לא שעה וחצי. וזה בהנחה (המופרכת לגמרי, אם אתה לא מקומי שכבר תיחקר את מודיעין דן והצליח להוציא מהם תשובה קוהרנטית – דבר שאני, כאדם שחי כל חייו בתל אביב, הצלחתי לעשות אולי פעמיים) שבכלל תצליח להבין אילו קוים אתה צריך לקחת (כנראה לא פחות משלושה), באילו שעות הם פועלים, ומה התדירות שלהם (אם היא בכלל מוגדרת מראש – מהנסיון שלי בהרבה קווים התדירות היא כאוטית לחלוטין). הנסיעה עצמה כנראה תיקח יותר משעה וחצי.

  5. פינגבאק: רחוב בעלי מלאכה : השמרן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s