דו"ח הערכת המרחב הציבורי בבת-ים

לפני כמעט שנה יצא לדרכו צוות המחקר העירוני בבת-ים שהתבסס על בני נוער מקומיים, מלווים על-ידי המרכז לעירוניות ים-תיכונית ומספר אנשי מקצוע. הצוות הגיש דו"ח מעניין מאוד על המרחב הציבורי בבת-ים, כולל מספר המלצות להתערבות (אחת מהן קרתה במידה מסויימת בפועל כבר בסקייטפארק), אבל זה לאו דווקא העיקר. העיקר הוא הדרך בה הפרוייקט נעשה והתובנות לגבי המקומות השונים שבני הנוער בחרו לחקור. מסתבר שיש לא מעט דברים שעובדים לא רע במרחבים הציבוריים שנסקרו, שימוש גבוה בגנים ובספסלים הציבוריים, אפילו גבוה מדי, דבר אשר נדיר לראות בישראל. כמו כן, ההבחנות בנוגע לאופי השימוש של קבוצות שונות במרחב והתחושות של המשתמשים כלפיו מרתקות.

ברשותכם, להלן ציטוט מאחד מראשי הפרויקט, ניסן אלמוג (עמ' 31 בדו"ח):

"בת י-ם מבקשת כיום לחדול מלהיות פרבר דרומי רדום ודהוי של תל אביב, פריפריה חברתית-תרבותית בליבת המטרופולין. היא שואפת להפוך לעיר אינטנסיבית יותר, שמרחיבה את המרכז ומאתגרת את השיח המתקיים בו. פרויקט צוות המחקר מבקש ללמד בין השאר כי בחשיבה על תכנון המרחב הציבורי העתידי שלה, בת י-ם יכולה ללמוד מערים אחרות, אך לא חייבת להפוך לחיקוי עילג שלהן. איכות חיים עירונית ברת קיימא לא תיווצר מניסיונות התחפשות יומרניים למנהטן וממיזמי אמנות ממותגים ברי חלוף. בוודאי לא מהתחקות אחר האסטטיקה המנומנמת של הפרבר ראשון לציון מערב. מרחב ציבורי איכותי שישרת את הקהילה העירונית יוכל להתהוות רק בפעולת פיתוח הוליסטית, שתהלום את ההיסטוריה ואופיו של המקום הזה, ותשתף את אנשיו בתכנונו. תכנון אסטרטגי שמבין את חשיבותם של אוטו הגלידה, מוכרת הגזוֹזים בשדרה ובני הנוער לחיים העירוניים, ומבטיח את מקומם במרחב הציבורי. לקראת שנת המאה שלה, העיר בת י-ם יכולה להרשות לעצמה להתבגר ולהחליט מה תרצה להיות כשתהיה גדולה. הבָּנאליה הבת ימית שמרה על אופייה הייחודי שנים רבות והיא הרי איכותית ואהובה כל כך על רבים מאנשי העיר. אסור שהשאיפה להיות לעיר גדולה, חדשנית ואינטנסיבית יותר תהרוס אותה. כדי לגדול נכון, בת י-ם צריכה פשוט להתכנס וללמוד מעצמה, מהאנשים שבחרו לחיות בה. היא ה“מקום הטוב“."

ועוד ציטוט אחד מאת קסנייה ברשייה אשר חקרה את גן התרבות ברמת יוסף (עמ' 13 בדו"ח):

"ה“זרמים“, זרמים של אנשים, הם החיים של הגן. חלק מהזרמים ברורים מאד, ובחלקם צריך להתבונן זמן רב יותר כדי להבין שהם קיימים. זרם אחד בא בבוקר: ילדים שעוברים בו בדרך לבית הספר. הזרם הזה חוזר חזרה לגן בשעות הצהריים, בדרך חזרה מבית הספר, לפעמים עוצרים ומשחקים במתקנים. זרם נוסף הוא האנשים שיוצאים לעבודה, בדרך כלל לכיוון תחנות האוטובוס שנמצאות ברחוב הסמוך או לכיוון הקניון. אנשים בדרך לעבודה ממהרים, הולכים בקצב, מבלי לעצור. זרם אחר, שכן עוצר, הוא הזרם של הקשישים. הם מטיילים בגן ואז בוחרים מקום ישיבה בצל על אחד הספסלים. יש בשכונה הזאת קשישים רבים, והגן מהווה בשבילם מקום מפגש. השדרה המרכזית היא מקום שמבוגרים רבים בוחרים לשבת בו. הספסלים מסודרים זה מול זה, אפשר להסתכל מהם על האנשים שעוברים, ועל אלה שיושבים מולך. במהלך היום הספסלים שבשדרה מלאים. זרם נוסף הוא זה של החתולים. יש בגן חתולי רחוב רבים. הם כבר חלק מהמקום. אישה אחת מאכילה אותם באופן קבוע, שמה קופסאות מפלסטיק על הדשא, והם חוזרים ומגיעים לאותה נקודה קבועה. הם גם ישנים בגן כמו ההומלס שמגיע בכל ערב. במהלך היום, נשים פורסות סדין לפני אחד הספסלים ומוכרות מוצרים לבית ויד שנייה. חלק מהאנשים אוהבים לשחק במשחקי שולחן וקלפים. באים בחבורות. משחקים במשך שעות. בגן אין מקום מסודר למשחקי שולחן, אז מביאים כיסאות מהבית, מסדרים אותם סביב שולחן ומשחקים. מביאים כיבוד, שתייה וכוסות,ועל העץ תולים שקית. לא יודעת למה. את אחד מספסלי העץ מהשדרה מישהו תלש והעביר לאזור המשחקים, שם אותו ליד שולחן. ככה יש מקום ליותר שחקנים."

מומלץ לעיין במסמך הנדיר הזה (לצפייה איכותית כדאי להוריד את המסמך אליכם למחשב):

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, המלצה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על דו"ח הערכת המרחב הציבורי בבת-ים

  1. לירן הגיב:

    הדבר המיוחד באמת הוא התגבשות האוכלוסייה סביב מקומות ציבוריים ויצירת שפה יחודית להם.
    בשקופיות הילדים מספרים על היווצרות שפה ייחודית באזור הפארק אליו באים נערים מכל רחבי האזור. ממש רואים איך מרחב אורבני מאפשר התגבשות פעילויות קהילתיות ובעיקר מאפשר העצמה של קבוצות, בהם גם קבוצות שוליים.

    אחת התופעות המרתקות בעולם הכלכלה היא אשכולות, חיבור מאסיבי של פעילויות יצרניות
    תחת נושא מסוים. כמו אשכול היין בקליפורניה המאגד בתוך שטח מצומצם כרמים, מפעלי יין, תיירות
    בנושא, חברות לפקקי שעם ועוד, יש התגבשות כלכלית מדהימה באזור פארק הסקייט בדרום
    תל אביב. לאחרונה 3 צצו חנויות סקייטבורד, חנויות בגדים בנושא ועוד. לצד התפתחות המיני
    אשכול המעניין הזה התגבשה גם פעילות אנושית קבועה. הדוגמא של פארק דרום תל אביב
    נותנת דוגמא לשלב חדש בהעצמה הקהילתית לדעתי, מרכזי מסחר המאפשרים רכש זול (בשל ריבוי המתחרים), מבחר גדול והזדמנויות עסקיות עבור אנשים רבים.

  2. ובינתיים בתל אביב

    http://www.facebook.com/tel.aviv.yafo

    יש אמנה
    http://ja-jp.facebook.com/note.php?note_id=170386029654449

    עוד תרגיל ביחסי ציבור? או הכנה לבומרנג?

    העיירה מאמינה כנראה שצריך לפתוח ערוץ תקשורת מול הקהל הצעיר, אין סיבה לא לדבר לקהל זה ולתת לו תוכן איכותי וממשי יותר.

  3. יונתן משעל הגיב:

    פוסט מעולה, פרוייקט מעולה.

  4. למה בת "י-ם"? זה קיצור של משהו? חשבתי ששם העיר נובע מהקירבה לים.

  5. לרמן הגיב:

    זה גם מעין קיצור לשם "בת ירושלים".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s