פורטלנד – שבנו אלייך שנית

הרבה זמן לקח לי לארגן ביקור על חשבוני בפורטלנד ללא התערבות של תאגיד כזה או אחר. בסוף זה הצליח ובספטמבר האחרון שהינו שם חמישה ימים תמימים ורצינו להישאר שם עוד. כיף להיות תייר בעיר שגרת בה ואין צורך להציץ במפה או לבדוק אם הגעת לצומת הנכון. אפשר לראות שינויים קטנים שקרו מאז הפעם האחרונה. מוסדות עירוניים כאלה ואחרים שנסגרו וגם כאלו שלא נסגרו. שכונות שהתעוררו לחיים וכאלה שהלכו לישון. אבל בעיקר כיף להיות בפורטלנד. העיר הענייה ביותר בחוף המערבי שמתעקשת להישאר כזו ובמקום להתחרות באחות הגדולה והעשירה סיאטל מעדיפה לקחת את החיים באיזי, להישען אחורה, ואם אפשר בדרך לסגור איזה כביש ולשים עליו כסאות.

המלון שלנו – פתיחה ברגל ימין

ננסה להתחיל מהתחלה, כלומר מהמלון שהיינו בו. את המלון הזמנו ב-Priceline והצלחנו לקבל חדר במאריוט על הנהר במחיר משעשע של 90 דולר ללילה. אבל זה לא נעצר כאן. כמו בשאר המלונות, שלחנו להם מייל מראש ועדכנו אותם שאנו בירח דבש (מה שהיה נכון) ואם אפשר ככה לפנק אותנו קצת. החברים במאריוט עשו מעל ומעבר ושדרגו אותנו לחדר ענק בקומה ה-14 בפינה עם הנוף הטוב ביותר ומיטת King Size Extended שלדעתי הייתה ברוחב של 2.2 מטרים (משפחה של סומלים יכולה לישון שם לרוחב). אחרי שהתמקמנו עם המזוודות מאריוט הביאו לנו שירות חדרים עם בקבוק קאוה וקופסה משוקולד שהכילה ערימה גדולה של בלובריז (אוכמניות?). כן, היה לא קל.

Cava, Chocolate and Blueberries at the Mariott Waterfront
Mariott Surprised us in Portland

להתעורר בבוקר עם הברווזים מהפארק שלמטה (שבעבר הרחוק היה כביש מהיר מהסוג של הרברט סמואל) ולהסתכל על Mt. Hood (בימים שלא היה מעונן מדי). אלה החיים.

The Willamette River from Our Room
The River view from our Hotel Room in Portland

אבל לא היינו רק בחדר במלון. למרות שירד גשם בכל אחד מהימים שהיינו שם, ולעתים אפילו גשם חזק, כמעט ישראלי באופיו, מצאנו כמה הזדמנויות להסתובב בעיר ולהתרשם ממה שקורה שם בתכלס'. מרכז העיר של פורטלנד נפגע חזק במיתון האמריקאי ויש לא מעט שטחים להשכרה במרכז העיר. לטעמי, הם חייבים לחלק את השטחים הגדולים לחלקים קטנים יותר ולא לחכות לגופים גדולים שספק אם יגיעו בזמן הקרוב. מעבר לכך, יש במרכז העיר לא מעט חניונים בקומות, אשר בקומת הקרקע שלהן יש מסחר, כדי לא לפגוע ברצף הרחוב. זה אמנם משאיר את הרחוב לא-קטוע אך בערב זה גורם לכך שיהיו הרבה פחות אנשים במרכז העיר ואולי כדאי להסב חלק מבנייני החנייה האלה למגורים, לפחות בקומות העליונות שלהם.

חניון בקומות מעל מסחר
Parking Garage with Shops underneath in Portland

מרחב ציבורי – חגיגה ציבורית

ועכשיו לשורש העניין. בפורטלנד הם אוהבים לנצל את המרחב הציבורי שלהם. פשוט אוהבים. ובלנצל את המרחב הציבורי אני לא מתכוון למעבר דרכו בקופסת פח פגוש לפגוש במשך שעות עם הרדיו והמיזוג. איך שיצאנו ביום הראשון מהחדר, עברנו בחלק הצפוני של Park Avenue (בניגוד לניו-יורק שדרת הפארק של פורטלנד מורכבת משדרה אמצעית להולכי רגל וכבישים קטנים בצד ולא מכבישים מהירים עם אי-תנועה פרחוני באמצע) שמזכיר במידה מסויימת את החתך של רוטשילד. מה שהיה שונה כאן הוא הנוכחות של שוק האיכרים בשדרה במקרה באותה השעה. שווקי האיכרים (Farmers' Market) האמריקאיים שווים פוסט נפרד, אבל בגדול בכל שכונה יש כמה שעות בשבוע שוק איכרים, וקשה לתאר ארוע עירוני נחמד מזה. אצלנו משום מה דחפו את שווקי האיכרים לשולי העיר, לנמל ולתחנה, הרחק מהחיים היומיומיים. בקיצור, השוק שם התיישב על השדרה וסיפח אליו גם את הכבישים הקטנים בין חלקי השדרה השונים. היה גם טעים.

מעבר החצייה פתוח לתנועת הולכי רגל. מכוניות מתבקשות לא להפריע לבני האדם
Farmers Market in Portland's Public Space

בקושי התאוששנו מהעגבניות האורגניות והישיבה על כסא באמצע הכביש ונתקלנו בסגירה נוספת של רחוב. הפעם זה היה חלק של Main Street, סמוך להיכל התרבות המקומי. הרחוב עבר שינוי וריצוף כך שיהיה קל לסגור אותו לטובת ארועים (כאשר מזג האוויר מאפשר זאת). נחתנו על הופעת צהריים של הרכב בשם Portland Taiko שעושה סוג של מיומנה בסגנון יפני.

בעיקרון, לפעמים מותר למכוניות לעבור כאן
A Street Show in Portland's Public Space

משם המשכנו לכיכר המרכזית של העיר – Pioneer Courthouse Square. מדובר באחת הכיכרות המשובחות שנבנו בעולם בעידן הרכב הפרטי, ונחשבת בצדק לאחד המרחבים הציבוריים הטובים בעולם אפילו בהשוואה לכיכרות היסטוריות. הכיכר נחנכה ב-1984, לאחר שהעירייה והתושבים (שתרמו לא מעט כסף) הסירו חניון דו-קומתי שהיה שם. מחשבה רבה הושקעה בפרטי העיצוב והתכנון וכן בניהול היומיומי של הכיכר, אשר משמשת לארועים רבים בפורטלנד וגם כמובן להפגנות. בזמן שעברנו בכיכר הייתה שם פיאסטה מקסיקנית.

כנראה שאף אחד לא עובד שם
A Mexican Fiesta in Portland's Pioner Square

Pearl District – פיתוח עירוני חדש

כשמדברים על פיתוח עירוני בפורטלנד צריכים להזכיר את רובע הפנינה ה-Pearl District. מה שהיה בעבר אזור תעשייה מג'וייף בשולי מרכז העיר עבר תהליכי פיתוח וכתישה מואצים תוך ניסיון לשמור על משהו מהאופי המקורי הקשה של האזור. היום זה האזור הכי מלוקק בפורטלנד עם צפיפות מגורים גבוהה וקו של הטראם שהושק לפני פחות מעשור והורחב לאחרונה, וכמובן גלריות (שהתחילו את התהליך), וחנויות בגדים יקרות מאוד (שבאו אחר-כך). ואם כבר מדברים על הפרל דיסטריקט, אז צריך להזכיר גם את Jamison Square. כיכר/פארק עירוני שנחכך ב-2002 והפך מאז למוקד לחיכוך מסויים בין משפחות עם ילדים קטנים ששורצים שם, לבין בעלי הכלבים המדוגמים שעוברים שם בסך. הרבה תשומת לב הושקעה בפרטים, כולל פרטי המים במרכז הכיכר ובחזיתות המסחריות ברובן שפונות אליה.

Jamison Suqare
Jamison Square in Portland's Pearl District

עוד כמה קטנות

אז חוץ ממרחב ציבורי פעיל פורטלנד ואורגון בכלל מצטיינות במבשלות בירה. אחד המקומות שלקחו את זה עד הסוף נקרא Bailey's Taproom ושם אפשר למצוא 20 ברזים מתחלפים של בירות מקומיות. אנחנו לקחנו שם שתי טעימות של חמש בירות ויצאנו שיכורים ושמחים. למי שרוצה לחוות את הבירות של ה-Pacific Northwest זה המקום (אבל לא את כל הבירות תאהבו. חלקן משונות מדי). לגבי קניות – רחוב Hawthorne במזרח העיר בין רחובות 30 ל-40 הוא כלל הנראה הסטרץ' הכי מגניב לחנויות בפורטלנד, ובפרט בכל הנוגע לחנויות וינטג'. הוא עומד יפה בהשוואה לרחוב Haight בסן פרנסיסקו וגם מול הרחובות המגניבים של ברוקלין וה-Lower East Side. ואחרון חביב, אם אתם עוברים ב-Powell's תכינו הרבה מקום במזוודה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ארה"ב, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על פורטלנד – שבנו אלייך שנית

  1. עידית הגיב:

    תענוג לקרוא. הלוואי אצלנו.

  2. ניימן הגיב:

    תענוג של עיר. שבע שנים אחרי ואני עדיין זוכר חזק את הכיכר המרכזית של פורטלנד והאווירה העירונית הנהדרת שיש בעיר הזאת. אני מתגעגע.

  3. ערן הגיב:

    נפלא ומעורר קנאה. למה הערים שלנו לא יכולים להיות כאלו? זה נראה כה פשוט.

  4. מרתק. אתה מארגן איזו הרצאה בה תציג תמונות ותובנות מכל אותם מקומות?

  5. נאוה הגיב:

    נפלא.. אם מתארגנת הרצאה..אשמח לבוא גם…מה שלומכם, חוץ מזה?

  6. לרמן הגיב:

    שלומנו מצויין, תודה.
    לפני שתתארגן הרצאה היפוטתית, צריך לסיים לכתוב עוד כמה פוסטים (לדעתי יהיו פה עוד שישה פוסטים מהטיול).

  7. ענת הגיב:

    הפוסט שלך קצת מעציב, כי זה שם ולא פה, וקצת משמח, כי לפנינו עוד הביקור שם.
    לא ידעתי שפורטלנד נחשבת עיר ענייה. הקצינו לה ארבעה ימים בטיול, מתוך יום אחד שמוגדר פשוט כיום מנוחה עירוני. נתת לי הרבה רעיונות לשיטוטים בעיר ואני מקווה שהתחבורה הציבורית אכן טובה כמובטח.

  8. לרמן הגיב:

    ענת, הכל יחסי. פורטלנד ענייה יחסית לערים האחרות בחוף המערבי של ארה"ב, לא ביחס לארה"ב. לגבי תחבורה ציבורית, כדאי ללכת ישר למרכז שלהם ב-Pioneer Square ושם כבר ייתנו לך את כל הטיפים.

  9. מומלצי הבלוגוספירה הגיב:

    יופי. מעורר קנאה.
    מומלץ אצלי בפנאי
    אסתי כ.
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/11/3011-2511.html

  10. פינגבאק: רחוב בעלי מלאכה : השמרן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s