הסיפור העצוב של קריית מוצקין – חנייה במקום שדרה

תל-אביב של ימינו מתהדרת בשדרות השונות הפרוסות בה בהן הולכי הרגל הולכים במרכז והמכוניות נדחקות לצד. ניתן לתמוה מדוע מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת כמעט לא נבנו שדרות נוספות מסוג זה בישראל בכלל ובתל-אביב בפרט. תל-אביב לא הייתה המקום היחידי בו חיו בורגנים יהודים לפני הקמתה של מדינת ישראל (והקמתם המצערת של משרד הפנים הישראלי ומשרד התחבורה הישראלי, אבל נעזוב את זה). קריית מוצקין, הבורגנית והצפופה שבקריות (גוש פרברי ברובו היום צפונית לחיפה שבעצמה הופכת לפרבר מרוחק של תל-אביב) הוקמה בשלהי שנות הזוהר של התכנון בארץ ישראל – בשנת 1934, ע"י "ארגון המעמד הבינוני בחיפה" ובדומה לתחילתה של תל-אביב הניהול התבצע ע"י אגודה שיתופית של בעלי בתים. קריית ביאליק הוקמה באופן דומה למדי (אם כי לא זהה לחלוטין) ולעומתן קריית אתא התבססה על תעשייה וקריית ים הוקמה כאוסף של מעברות. עד היום מוצקין היא הקרייה המבוססת ביותר וגם הצפופה ביותר בכמות תושבים לשטח (צפיפות ברוטו) ועולה על 10,000 תושבים לקמ"ר (לשם השוואה, בתל-אביב הצפיפות של תושבים לקמ"ר היא פחות מ-8,000. בגבעתיים היא עומדת על כ-15,000).

לא מזמן, בביקור בקריית מוצקין, הסתבר לי שאפילו שדרה בורגנית נבנתה במוצקין. שדרה להלך בה, לשבת בה ולשחק בה. קראו לשדרה הזו שדרות השופטים בזמן הקמתה של מוצקין והיא מהווה עד היום את הלב האורבני של מוצקין:

שדרות השופטים (גושן, כיום) בקריית מוצקין בתחילת הדרך. התמונה לקוחה מארכיון עיריית קיריית מוצקין
שדרות גושן בתחילתן

אך, מסתבר שלא לעולם חוסן. בעוד שמוצקין מתפארת היום בפארק גדול, את הבסיס העירוני שלה היא הזניחה. שדרות השופטים החליפו במרוצת השנים את שמן לשדרות גושן (ע"ש ראש העירייה לשעבר) ואת השדרה הלא סלולה החליפו מגרשי אספלט המיועדים לשימושם של התושבים המועדפים בקריית מוצקין – מכוניות. החתך די דומה לשדרות רוטשילד בתל-אביב, אם כי שדרות גושן במוצקין רחבות מעט יותר, ויש להן יתרון נוסף והוא חזית מסחרית משני צידי הרחוב, שמעודדת זרימת הולכי רגל.

שדרות גושן (השופטים, לשעבר) כיום. מגרש חנייה עם צל. התמונה באדיבות איתי סגל
שדרות גושן בקריית מוצקין

כיצד ניתן להחזיר את שדרות גושן להולכי הרגל?

קודם כל צריך לחשוב האם באמת צריך לעשות זאת? לדעתי, זה יהיה כדאי מאוד, גם לבעלי העסקים וגם יעלה משמעותית את מחירי הנדלן בלב ההיסטורי של מוצקין ויעזור להתחדשות האזור שאף נמצא בקרבת תחנת רכבת. אין שום סיבה שמוצקינאים (ואנשים אחרים שגרים שם באזור) יבואו להסתובב ולשתות קפה בתל-אביב, בזמן שהם יכולים לעשות זאת אצלם מתחת לבית (וכך גם להעשיר את קופת העירייה, הכלכלה המקומית, וגם להנות מהחיים). מדובר בסוגייה לא פשוטה.

גם אם מקבלי ההחלטות בעיריית קריית-מוצקין ירצו לעשות זאת, להחזיר את השדרה להולכי הרגל היא משימה סבוכה פוליטית. אם חיים צורי (ראש עיריית מוצקין) היה מכריז על החזרתן של שדרות גושן לאנשים והפיכתן מחדש לשדרה, בעלי העסקים והתושבים באזור (שהתרגלו להחנות את בעלי הבית האמיתיים בשדרה) יקפצו עליו, ויטענו שהוא פוגע באיכות החיים של המכוניות, וכך הפרוייקט היה מתבטל עוד לפני שהוא התחיל. על-מנת להחזיר את שדרות גושן להולכי הרגל נדרש קודם לעזור לתושבי מוצקין ובעלי העסקים לאורך השדרה לחשוב על המרחב העירוני מחדש ועל השימושים שניתן לעשות בו. במקום להתחיל בגדול, צריך לעשות אירועים קטנים במזג אוויר אופטימי (מרץ-אפריל וספטמבר-אוקטובר) בימי חמישי בערב או ששי בבוקר במקטע מסויים של השדרה אשר יפונה באותו זמן מרכבים חונים. באותו מקטע ניתן לערוך שוק איכרים, הופעה, מכירת מזון ושתייה ובכלל שילוב כלשהו של אירועים במרחב הציבורי, אשר ילווה מראש בפרסום הן בתוך קריית מוצקין ואפילן מחוצה לה. הצלחה של ארועים כאלה תעזור גם לחלק מבעלי העסקים לאורך השדרה (שצריך לעודד אותם לגלגל כמה שיותר מכירות בזמן הארוע) וכן תגרום לתושבים (שהתרגלו לראות בשדרה מקום חנייה ותו לא) לראות בשדרה מרחב אורבני מרובה אפשרויות. לאחר זמן מה (נגיד שנתיים) שארועים אלה ירוצו, ניתן יהיה להתכנן לשיפוץ ולסגירה של השדרה לחנייה והחזרתה הסופית לאנשים. הצלחת אירועי השדרה תפחית מאוד את ההתנגדויות לפרויקט (ועדיין יהיו כאלה שיעדיפו את נוחות המכוניות על פני מרחב לאנשים). לשם דוגמה, סילוק הדרך המהירה בפריז שניתקה את הקשר בין העיר לנהר הולכת להתבצע רק לאחר שבמשך ארבע שנים תושבי העיר קיבלו את המרחב ליד הנהר כל קיץ באוגוסט.

ועד כאן מוצקין. בחזרה לתל-אביב.

שדרות רטשילד בתל-אביב. מעניין כמה מקומות חנייה ניתן לשים כאן
Rotchild Boulevard

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, מחוץ לעיר, תחבורה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על הסיפור העצוב של קריית מוצקין – חנייה במקום שדרה

  1. הייתי בסוף השבוע בנהריה, וחשבתי מחשבות דומות על שדרות הגעתון. גם שם יש תחושה שהעיקר הוא למצוא מקום למכוניות, ועל השדרה המרכזית עצמה אי אפשר ללכת (אם כי, שם יש נסיבות מקלות בדמות ערוץ נחל הגעתון).

  2. לירן הגיב:

    מעניין לראות את סוגי העץ השונים בין שדרות רוטשילד לשדרות גושן,
    הצללה לעומת דקלים.

  3. לרמן הגיב:

    רועי, אני לא סגור כבר איך נראית נהריה (לא הייתי שם הרבה שנים), אבל לדעתי יש לה פוטנציאל להפוך לעיירת פנסיה מצויינת עם מרכז היסטורי חביב ונגישות טובה לרכבת. זה שיש שם נהר באמצע מאפשר להשתמש בגדה שלו כמקום לאנשים. חיבורים כאלה יכולים ליצור מקומות טובים מאוד.

    לירן, כן, עדיף הצללה. ועוד יותר עדיף שדרה.

  4. תומר שלוש הגיב:

    מדהים! אני גם מאוד אוהב את הגישה שלך למציאת פתרון – מעין "שיטת הסלמי", שגם יוצרת הצלחות קטנות בטווח המיידי וגם מכינה את הקרקע לשינוי משמעותי ושיתופי בטווח הארוך.

    אם הייתי צריך לבחור רחוב אחד בתל אביב שצריך לעבור שינוי דומה, הייתי הולך על בוגרשוב. רחוב עם שלושה נתיבים (אולי ארבעה?) בסך הכל, כאשר המדרכות מנוצלות אמנם לפעילות עסקית (בעיקר שולחנות של מסעדות ובתי קפה) אבל גם לחנייה, שזה פשוט מקומם. הפיכת רחוב בוגרשוב לשדרה בשיטה שאתה מציג נראית לי נכונה גם בשל ההשתלבות במרחב האורבני – לא רק שתיווצר שדרה מקבילה לשדרות נורדאו ולשדרות בן גוריון, אלא גם ייווצר חיבור של שד' בן ציון אל הים.

  5. לרמן הגיב:

    לא ניתן להפוך את בוגרשוב מרחוב מסחרי לשדרה. הרוחב של בן-ציון הוא 35 מטר בן קו בניין מצד אחד לקו בצד השני, וזכות הדרך בו היא 30 מטר (כלומר המרחק בין המגרשים עצמם ולא בין הבניינים). רוחב דומה יש לשדרות האחרות בעיר. בבוגרשוב בין קו בניין לקו בניין יש רק 18 מטרים וזכות הדרך קטנה יותר. ככל הידוע לי תוקצב תכנון מחדש לחתך של בוגרשוב. אין ספק שבוגרשוב זועק להיפטרות מהחנייה על המדרכה (מעניין איזה נזק זה עושה לרחוב הזה כיום), אבל הוא יישאר רחוב מסחרי. יהיה מאתגר להכניס שם שביל אופניים מוגן.

  6. למה שונאים את כל הפיקוסים? הגיב:

    ברגע שיהיו אוטובוסים חשמליים או חשמלית בבוגרשוב בשילוב עם מדרכה רחבה וישרה ועצים בוגרים הוא יהיה רחוב מאד מבוקש, כמו בברלין. יהיה אפילו סביר להפוך אותו לחד סיטרי.. כמו פרישמן רק בכיוון ההפוך

  7. לירן הגיב:

    התקציב אושר השנה-
    כנראה שזה יהיה במתכונת של שינקין- חנייה אחת יורדת,
    שביל אופניים על הכביש מצד אחד. שוב אלו רק שמועות שהגיעו לאוזניי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s