עמותת תחבורה היום ומחר בשיתוף עם פורם מהנדסי ערים בישראל, המשרד להגנת הסביבה ומרכז השלטון המקומי מתכבדים להזמינכם לקורס מקיף בנושא תחבורה עירונית בת-קיימא. הקורס ייפתח ב-26 בינואר ויכלול שבעה מפגשים בני יום אחד.
את כל הפרטים כולם ניתן למצוא כאן ומי שצריך עוד מידע יכול לפנות לתחבורה היום ומחר במייל beyarok at gmail, או פשוט להגיב כאן.
רסס – RSS
חיפוש
-
פוסטים אחרונים
תגובות אחרונות
Lerman על פודקאסט ממצה מהעת האחרונה אפי על פודקאסט ממצה מהעת האחרונה ביולוג ירושלמי על כיכר התזמורת – בכייה… למה נכשלה הממשלה בטי… על על הפרדת שימושים Lerman על כיכר התזמורת – בכייה… ענן קטגוריות
אופניים אורבניזם אקדמיה ארה"ב ביקורת בית-קפה בלוגרול גיאו-פוליטי דיור הבימה הולכי רגל המלצה הפקעת המרחב הציבורי ווב 2.0 חולדאי חוף הים חיפה חניה יד אליהו ייעוץ ירושלים כיכר אתרים כיכר ביאליק כיכר דיזנגוף כיכר המדינה כיכר רבין כללי לינקים לקט מוזיקה מוניציפאלי מחוץ לעיר מסיבות נוה-צדק ניו-יורק ספרים עישון עצוב פוסט אורח פורטלנד פלורנטין רמת אביב שווה ירידה מהארץ שטויות שיר שמח תאונות תחבורה תיאטרון תכנון תל-אביבארכיון
אורבניזם מסביב לעולם
בלוגים אורבניים בישראל
השנה היא 2059, נובמבר, יום רביעי. הנכדה של יואב לרמן, רחל לרמן (יש רטרו של שמות) בת ה-9 המכונה "רחלי" צריכה להגיע לבית הספר. בין שבע וחצי לתשע וחצי היא למדה מול המחשב, אבל עכשיו תשע וחצי ואילו בעשר היא צריכה להתייצב בבית הספר. המכונית של אמה, נועה לרמן-סבוצקי, כבר הספיקה לחזור לבד הביתה. רחלי נכנסת למכונית יחד עם חברתה שגרה בסמוך ומדליקה את המכונית באמצעות קול. זוהי מכונית מסוג יקורי ניאנה, תוצרת סין, מודל 2051 (כבר לא חדשה). המכונית שואלת האם יש שינוי בתוכניות ורחלי משיבה בשלילה. המכונית יוצאת מן החניה ועושה את דרכה לבית הספר. רחלי וחברתה יורדות מהמכונית ליד בית הספר והמכונית נוסעת לחפש חניה. ב-14:05 בצהריים המכונית תגיע לאסוף אותן. משם יסעו לביתה של ריבה (קיצור של רבקה), שם תרד חברתה של רחלי ואז לביתו של סבא יואב, שם סבא יואב יצטרף לנכדתו ויחד יסעו לאכול ארוחת צהריים צמחונית בווג'י-מק, כפי שהם עושים אחת לשבוע בימי רביעי. משם יחזרו לביתו של סבא יואב והמכונית תיסע לחפש חניה, ממתינה לארבע וחצי אחר הצהריים, אז תיסע לאסוף את נועה מעבודתה.
נשמע כמו חזון משנת 1959.
תרחיש 1. השנה היא 2059, הדלק התייקר מאד בשנת 2014 (לפי תחזית מנכ"ל של לשעבר ששודרה בפוקס אי שם בשנת 2011 ש"גילה" את שיא תפוקת הנפט) ובעקבות מהומות המזון של 2016 (בישראל, לא בתוניס) הוחלט כי יש קיצוב על דלק למכוניות פרטיות עד שבשנת 2030 השימוש בו נאסר לחלוטין (וגם מחיר מילוי מיכל עולה כמו טיסה ליוון בשנת 2011). רחלי מגיע לבית הספר באופניים על אוטוסדטרדות האופניים שנבנו בשנת 2020 (לממשלה בישראל יש הצתה מאוחרת). היא אוכלת ארוחה צמחונית 4 פעמים בשבוע (בשר דורש הרבה אנרגיה, דבר שמצוי במחסור בשנת 2059), וחוזרת, כמו 80% מהאוכלוסיה באופניים (20% מתוכם הם אופניים חשמלייים), ועוד 20% המשתמשים בתחבורה ציבורית (שהיא אופציה יקרה למדי).
תרחיש 2. השנה היא 2059. במדינת ישראל חיים 20 מיליון בני אדם. (תוצאה של המשך גידול האוכלוסיה בקצב של 1.8 אנשים לשנה). בשנת 2015 גילו היתוך גרעיני ולאחר כמה שנים קשות, יש כעת המון אנרגיה זולה. לרחל יש מכונית, אבל גם היום היא תקועה בפקק ענקי. היא עוזבת את המכונית ואומרת לה לחזור הביתה. היא מוציאה מהבגאז' קורקינט ונוסעת עליו לבית הספר. בחלק מהימים היא הולכת ברגל, כי כולם יודעים שפעילות גופנית יומיומית היא דבר שמשפיע לטובה על הבריאות בצורה דראסטית. למחרת אמא ואבא מוכרים את המכונית כי בשביל מה להשתמש בדבר כל כך איטי כבד ומיותר?
תרחיש 3. השנה היא 2059. רחלי לא הולכת לבית הספר, מאז משבר האנרגיה רק ילדי העשירים הולכים לשם, ומשפחות מעמד הביניים מלמדות את הילדים קרוא וכתוב, והיא כבר ילדה גדולה , בת 9. היא הולכת לסייע בעובודת השדה, כמו רוב הילדים בני גילה.
תרחיש 4. הגו'קים הולכים לאן שהם רוצים. בני האדם לא הולכים לשום מקום. מלחמות האנרגיה של 2032 דאגו לחסל את רובם והיתר גוועו בגלל הנשורת הגרעינית ב-5 השנים הבאות.