"בעוד כ-15 שנה תל אביב תשלש את כמות התושבים בה…"

כמה כתבות מהשבוע האחרון מדגימות את זילות השיח התכנוני-אדריכלי-עירוני בעיתונות הפופולרית וכן את האופן בו חלק מהאדריכלים מנותקים קצת מהמציאות.

הציטוט בכותרת שייך לאדריכל אבנר ישר, מתוך כתבה מקיפה של שני שילה בדה-מרקר על מגדלי נוה-צדק. אבנר ישר מתכנן כרגע מספר מגדלים מסביב לנוה-צדק, חלקם יהיו גרועים מאוד לתל-אביב עם מגע מזעזע ברחוב וחלקם יהיו טובים לעיר עם מה שנראה כחיבור נכון ועירוני עם חזית רחוב (רוטשילד 1, למשל). נראה שלאט-לאט חלק מהשיח על מגדלים משתנה ומתחילים לדבר על האופן בו הם נוגעים בעיר, למרות שעדיין לא מעט אדריכלים ואחרים סבורים שבניה לגובה קשורה לצפיפות איכשהו. החטא הקדמון, מגדל נוה-צדק (מגדל נחושתן בשמו המלא) מייצג את כל הדברים הרעים בדור הראשון של מגדלי חולדאי (מגדלים שאושרו לבנייה החל מ-1998) – ניתוק מהסביבה, חומות, הסתגרות ופגיעה ברחוב המסחרי עליו יושב המגדל (רחוב אילת במקרה הזה). המגדל הזה יצר, ובצדק רב, התנגדות לכל מגדלי המגורים שבאו אחריו בלי קשר. והתנגדות זאת מתבטאת היטב בכתבתה של שילה, כאשר היא משלבת התנגדויות שבעיניי נתפסות כהגיוניות יותר (למשל, התייחסות לאופן בו המגדל נוגע ברחוב וכן לזיקות ההנאה שהוא מייצר במרחב הציבורי) לצד נימביזם קלאסי (NIMBY = Not in my backyard) ששולל ומקשה על כל בנייה חדשה במרקם בנוי וכבר רווח במקומותינו. התפתחות מאוחרת של הנימביזם היא תופעת הבננה (BANANA = Build absolutely nothing anywhere near anything) שגם היא צוברת תאוצה אט-אט.

נראה שבדור השני של מגדלי חולדאי הופקו חלק מהמסקנות ולפחות חלק מהמגדלים החדשים יהיו בעלי מגע טוב ברחוב עם חזית מסחרית ומגדל בנסיגה מעליה (דוגמאות כוללות למשל את מגדל G, מגדל פרישמן-דיזנגוף וכן מגדל רוטשילד 1). עדיין בנושא תמהיל הדירות במגדלים יש עוד הרבה לאן לשאוף (לא ברור למה העירייה הייתה צריכה להסכים לצמצום כמות הדירות במגדל G מ-84 דירות קטנות-בינוניות ל-37 דירות גדולות-ענקיות).

לטעמי, עוד שני נושאים שצריכים לעסוק בהם בתכנון המגדלים הם משטר הרוחות שאלו יוצרים וכן האופן שבו הם פוגעים (או במקרה הטוב, נמנעים מפגיעה) במרחב הראייה של הולכי הרגל. ובחזרה לציטוט מהכותרת – אבנר ישר מנסה להסביר מדוע מגדלים הם חובה או הכרח בעיר ובדרך מפליג אל מסדרונות הפנטזיה ועולה רחוק מאוד. קודם כל הוא קושר בין מגדלים לצפיפות עירונית, והרי ידוע שאין קשר בין שני הדברים (ולהרחבות מקיפות בנושא נא קראו כאן וגם כאן). הרבה יותר מפריע לי הוא הניתוק של ישר מהעולם התכנוני העירוני וזה הציטוט המלא:

"אני מאמין שעוד כ-15 שנה תל אביב תשלש את כמות התושבים בה, וצריך יהיה לשכן את כולם. לכן, יהיו מגדלים ולטעמי זה טוב וצריך לאמץ אותם באהבה"

תל-אביב מונה היום כ-400,000 תושבים שזה קרוב לשיא כמות התושבים שנמדדה בעיר ב-1961 (לפני 50 שנה) בצפיפות של קצת פחות מ-8,000 אנשים לקילומטר רבוע. על-פי אמונתו של ישר (כמה קל לעבוד עם אמונות) בעוד 15 שנה תל-אביב תמנה 1.2 מיליון תושבים בצפיפות של מעל 22,000 אנשים לקילומטר רבוע (גבוה יותר מהצפיפות של פריז וברצלונה, שתיים מהערים הצפופות בעולם המערבי). לשם כך, ישר חושב (או מאמין למעשה) שצריך מגדלים. למעשה, כדי שתל-אביב תגיע ל-1.2 מיליון תושבים ב-15 שנה (אני אגב בעד לגמרי) צריך תכנון חדש לכל השכונות הפרבריות של תל-אביב – קרית-שלום, כפר-שלם, צהלה, אפקה וחברותיהן אמורות בערך לעלות לפחות פי 6 בצפיפויות כדי שזה יקרה. מעבר לכך, תוכנית המתאר העירונית, שמתקרבת לאישור, מדברת על גדילה ל-450,000 איש ב-15 השנה הקרובות, כלומר גידול של 12.5 אחוזים בכמות תושבי העיר ולא גידול של 200 אחוזים. מן הסתם, כדאי לאבנר ישר לדבר עם החברים במנהל ההנדסה בעירייה.

הציטוט הזה של אבנר ישר מדגים לא פעם שאדריכלים אשר עובדים על כמה בניינים בודדים מסוגלים לנתק את עצמם לגמרי מהקונטקסט העירוני, עד כדי כך שאין קשר בין האמונות שלהם למציאות. זה עשוי להסביר מדוע לא פעם גם המגדלים שהם בונים מנותקים לגמרי מהקונטקסט העירוני. ועוד דבר אחרון על מגדלים. בעיר החביבה עליי עד מאוד, ונקובר, יש לא מעט מגדלי מגורים, והם נבנים בתפיסה של "מגדל על פודיום" במקום התפיסה הקורבוזיאנית המיושנת של מגדלים בפארק. שיטת הבנייה הזו מאפשרת בנייה של לא מעט מגדלים עם הרבה מאוד יתרונות ללא החרבת העיר (ולאט-לאט מעתיקים אותה במקומות אחרים). הנה וידאו טוב על המושג Vancouverism:

ולסיום, ברשותכם, התייחסות לשתי כתבות שטחיות שמאירות גם את עולם האדריכלות הישראלי וגם את העיתונות שמסקרת אותו באור חיוור מאוד. בכלכליסט העלו, כתבה לכאורה מקיפה תחת הכותרת הפומפוזית "הכי יפים בארץ" על ניסיון לבחור 20 בניינים יפים בישראל. צוות הבחירה הורכב מאדריכלים ידועים יחסית, רובם-ככולם מודרניסטיים, ובהתאם הרשימה שנבחרה מורכבת רובה-ככולה מבניינים מודרניסטיים. למעשה, אם היו צריכים לבחור את 20 הבניינים המכוערים בישראל, יש סיכוי טוב שהרשימות היו די חופפות. לא ברורים הקריטריוניים של הבחירה אותה עשו האדריכלים ומעבר לחמשת הבניינים הראשונים ברשימה אין הרחבות לגבי השאר. כמו כן, חלק מהבניינים שהתייחסו אליהם, הם כלל לא בניינים אלא מרחבים ציבוריים כמו מתחם התחנה וכיכר דיזנגוף. בכל מקרה, חלק מהבניינים ברשימה מעלים חיוך, בעצם יותר סוג של עווית כאשר מסתכלים עליהם – במקום הששי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, במקום ה-14 בית אל-על (זוועת הבטון השוכנת בבן-יהודה פינת שלום עליכם למי שלא מכיר) ועולה על כולם במקום ה-18 ממגורות דגון בחיפה. בניין שנראה כמו קופסה ענקית (לידו מבצר הבימה החדש הוא קופסה לילדים) ושתי מטרותיו העיקריות הן להרוס את רחוב העצמאות (באמצעות ניתוק הציר המסחרי העיקרי בעיר התחתית של חיפה) תוך כדי חסימה מקסימלית של נוף הים.

ואחרונה חביבה – כתבה המתייחסת לאדריכלות העתידית של ישראל, ובעיקר נותנת תקווה לכך שבעוד כמה שנים האתגרים שעימם נצטרך להתמודד בשיקום מתחמי מסחר מיושנים יהיו גדולים לפחות כמו אלו שהאמריקאים מתמודדים איתם כיום. מדובר על פתיחה עתידית של עוד מתחם קולנועי מגלומני בראשון מערב המשלב שטחי חנייה עצומים לצד הפרדת שימושים קיצונית ונושא את השם "כוכב כן" (יס פלאנט בלעז). האתנחתא הקומית בכתבה מצוייה בדבריו של פואד (כן, פואד) בהנחת אבן הפינה:

"המרכז יהפוך את ראשל"צ למרכז הבידור של ישראל. אמריקה זה פה היום. זאת תהיה העיר השנייה אחרי ת"א שתהפוך לעיר ללא הפסקה".

כן, התכנון של המרכז הזה הוא בהחלט תכנון בקווים אמריקאיים-פרבריים קיצוניים אשר מושתתים על גודל, חנייה והפרדת שימושים בבנייה על קרקע ריקה, על-מנת ליצור מרחב שבו אין כלל הולכי רגל ושום תחושה של עירוניות. אמריקה של ה-Big Box ושל בזבוז תשתיות וקרקע. אם יש דבר אחד בטוח הוא שהמרכז הזה לא יהפוך את ראשון לעיר. למעשה, מרכזים כאלה לא הפכו שום מקום בעולם לעיר והעירוניות של תל-אביב (בדומה לעירוניות בכלל בשאר העולם) גם היא לא מבוססת על אלמנטים כאלה. אם ראשון רוצה להיות עיר, היא צריכה להסתכל מזרחה, למרכז ההיסטורי שלה שבו עדיין מתקיימים תנאי הבסיס לעירוניות. הסיפא של המשפט גם היא ראוייה לבחינה מחדש – האם תל-אביב היא עדיין עיר ללא הפסקה, או עיר שבה אפילו המנצ'יזיות הולכות לישון מוקדם?

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, נוה-צדק, תל-אביב, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על "בעוד כ-15 שנה תל אביב תשלש את כמות התושבים בה…"

  1. לירן הגיב:

    נעיר לגבי העבודה של הועדה המקומית לתכנון ובנייה בקשר למגדלים, שעשתה עבודה מצוינת עם בניין אלקו/אמפא או איכשלא קוראים לו. הפיתוח הסביבתי שם הוא פשוט פנטסטי, החלל פתוח והבניין אינו מוגבה מהרחוב אלא בקו אחיד ויותר מזה היזם דאג לפיתוח הסביבתי שהוא מהמרשימים שנעשו בתל אביב בעשור האחרון. לועדה הזאת צמחו שיניים בזמן האחרון כדי לקרוא פרוטוקולים ישנים ולהשוות לפרוטוקולים של היום.

  2. ערן טרבלסי הגיב:

    הרגת אותי מצחוק עם רשימת 20 הבניינים המכוערים (והעווית הנוצרת כשמסתכלים עליהם).

    תתחדש על העיצוב החדש והיפה.

  3. לרמן הגיב:

    לירן, אתה יכול לתת לינקים?
    ערן, תודה רבה. המחמאות מגיעות לשרון גפן.

  4. בן הגיב:

    כנראה אבנר ישר יודע משהו על קצב הרבייה בתל-אביב שכולנו לא נחשפנו אליו..או שאולי מדובר על מתן שטחים נרחבים ביותר לפלשתינאים בעתידשיביא להצטופפות האוכלוסיה בארץ על חופיה של העיר….

  5. פוצי הגיב:

    אני לא רואה איך המגדל ברוטשילד תורם לעירוניות.. מבחינתי הוא גרוע בדיוק כמו מגדל דיסקונט בהרצל (שאיננו תורם כלום לעיר, גם לא החנויות שיש בו),
    הופכים את כל הרחבה לחניון תת קרקעי! הרחבה תהיה מתה כמו זו של מגדלי אביב. (פעם היו באזור הזה של רוטשילד עצים בוגרים, כשאלו יעלמו – לא תהיה סיבה לחצות את הכביש מרוטשילד פינת הרצל לכיוון המגדל – קצת כמו איך שככר התזמורת נראית עכשיו – urban wasteland)
    העיקר שלמאות אוטומובילים נוספים יהיה היכן לחנות.

    ורק נזכיר – שמרחק יריקה משם (כלבו שלום) היתה אמורה להבנות תחנה להסעת המונים (בחלומות האופטימיים של שנות ה60). כמובן שבמקום התחנה, המדרגות של ה"מטרו" מובילות לחניון תת קרקעי עצום, והכביש חוצה את מגדל שלום כדי שהאוטומובילים יטוסו במהרה למחוז חפצם (ואף מילה על אותו מבנה שהיה אמור להיות מיועד לשימור, ובמקומו קיבלנו שגיאה תכנונית במימדים קולוסאליים).

    לא הגיוני להמשיך לבנות מגדלים בלי מערכת מתפקדת להסעת המונים, ובלי תיאום של הנגישות אליה מהריכוזים האורבניים העתידיים. ובכלל, לתכנן בלי עצים בוגרים בתל אביב (או לפחות לשמור על אלו הקיימים) זו ממש הפקרה של הולכי הרגל בעיר.

  6. לרמן הגיב:

    פוצי,
    נשמע לי כמו התחלה של פוסט אורח.

  7. פינגבאק: מקבץ לינקים ללא בשורה | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s