דברים שלמדתי מבית-לחם – שינוי אורבני הוא אפשרי

לפני כשבועיים התארח פה ג'ון קלהאן, ראש עיריית בית-לחם, פנסילבניה, במסגרת מכון ראשי ערים של עמותת מרחב. במסגרת מסיבת האביב של העמותה קלהאן נתן הרצאה על השינוי שהוא הוביל בעירו בשמונת השנים שבהן הוא בראשות העירייה שם. אחרי המסיבה לקחנו את ג'ון לבירה בתל-אביב, הראיתי לו את מה שהיה פעם כיכר דיזנגוף ואת המכוניות אשר חונות על מדרכות העיר באין מפריע. דיברנו קצת על Suburban Nation ותוכניות לשיפור ההליכתיות שמתבצעות אצלו בעיר. נדיר לפגוש ראש עירייה שהוא גם אורבניסט, ושיודע לכלכל את צעדיו האורבניים בצורה שגם תקבל תמיכה פוליטית לאורך זמן.

לפניכם המצגת שג'ון הציג, ולאחריה מעין סיכום קצר של הדברים הבולטים:

הסיפור המודרני של העיר הותיקה הזו, אשר הוקמה ב-1741, סובב סביב חברת Bethlehem Steel אשר בשיאה הייתה חברת הפלדה השנייה בגודלה בעולם והעסיקה כ-30,000 עובדים (בבית-לחם כולה גרים 80,000 איש). המפעל הלך ודעך, עד אשר נסגר סופית ב-2003 והשאיר שטח עצום ריק בתוך בית-לחם. בשקף מספר 5 אפשר לראות את המפעל כולו אשר התפרש על-פני כ-7,000 דונם (פחות או יותר כשטח העיר בת-ים), וחלק ממנו היה ממש במרכז העיר. עד כאן נשמע כמו סיפור של עיירת פיתוח שגורלה נגזר עליה להיות מקום עני, אשר נסמך על קיצבאות. העיר ממוקמת כשעה צפונית מפילדלפיה וכשעה וחצי מערבית מניו-יורק, כך שבעזרת תכנון נכון אפשר להעזר באנרגייה של שני מטרופולינים אלו, וכך אכן נעשה. בשקפים 7-10 ניתן לראות חלוקה מחדש של שטחי המחסנים, אשר נמצאים במרחק הגדול ביותר ממרכז העיר, של מפעל הפלדה לשורה של חברות (בעיקר בתחום הלוגיסטיקה).

שקף מספר 11 מראה את ערכי נכסי הנדל"ן בבית-לחם. חשוב לציין שבארה"ב המיסוי העירוני נקבע לפי ערך הנדל"ן (וכך יש אינטרס גדול לראש העירייה להשביח את הנדל"ן) ולכן אם נוצרת נפילה עזה של הנדל"ן (כמו שרואים בגרף בשנים 1994-2001), תקבולי המס העירוניים יורדים, מה שעלול להוביל להפחתה ברמת השירותים ולירידה נוספת בערך הנדל"ן וכן הלאה במעגל שלא מעט ערים אמריקאיות סובלות ממנו. בשקפים 12-17 ניתן לראות את התכנון מחדש של בית-לחם.

משקף 18 המצגת נכנסת לפרטים על התכנון והפיתוח של החלק המרכזי של המפעל שנסגר במרכז העיר הדרומי של בית-לחם. שקפים 29-34 מציגים פרטים רבים בתוכנית אשר קשורים לאיכות המרחב הציבורי, כאשר שקף 31 מציג את מחוייבות העיר להליכתיות (Walkability) כמפתח להתחדשות מרכז העיר:

A successful city is one in which people choose to walk

בשקף 35 ניתן לראות את בניין ההנהלה הנטוש אשר בו יוחד התכנון כך שיהיו הרבה משרדים עם פינות לטובת סגני הנשיא המרובים בתקופות הזוהר של חברת הפלדה. במקום להרוס את המגדל (אשר כמותו לא ייבנו לעולם יותר), התוכנית היא לשלב אותה בשכונה ניו-אורבניסטית עם צפיפות שתצליח לתמוך בעירוב שימושים. משקף 37 מתחיל הפרוט הנוגע לאזור שבו עמדו כבשני הפלדה שהושארו כסמל המקום (רואים אותם טוב בשקף 39). לא פחות חשובה היא העובדה שבית-לחם זכתה באחד מחמשת הרשיונות שמדינת פנסילבניה חילקה לפני מספר שנים להקמת קזינו בשטחה. קלהאן התעקש שהקזינו ייבנה בשטח הריק במרכז העיר (ולא מחוץ לעיר) וכך התאפשר למגן את הקרקע מהזיהום (עלות של 100 מיליון דולר) ולהשמיש אותה מחדש. הקזינו נמצא בחלק המרוחק ביותר באזור המרכזי (בכל זאת, יש פוליטיקה) וקרובים ממנו לעיר מרכז כנסים, מלון וקניון שהולכים איתו ביחד.

משקף 48 מוצגים עוד מספר פרוייקטים בחלק המרכזי אשר מבוצעים בימים אלה וכוללים תחנת טלויזיה, מרכז אמנויות וחלל הופעה פתוח. אחרי כל הפרוייקטים האלה שאמורים להסתיים בשנת 2011, אמורה להתבצע בשטח הסבה של האנגר ענק נטוש לדירות (שקפים 62-73). התושבים שיבואו, יגיעו אחרי שכל השימושים האחרים נמצאים וכך מתגברים על כל התנגדות נימבית עתידית, מפני שאלה שיבחרו לגור שם, יבחרו לעשות זאת בגלל האיכות האורבנית ומגוון השימושים האחרים שיהיו שם (וזה גם יעלה להם יותר מסתם מגורים פרבריים בארה"ב).

לסיכום, שאלתי את ג'ון מה עוד חסר לו והוא אמר שמה שבאמת חסר לבית-לחם (ולאזור כולו שמונה 800,000 תושבים) היא רכבת נוסעים לניו-יורק ולפילדלפיה ובשביל זה הוא רץ לקונגרס באוקטובר האחרון (אבל כדמוקרט לא היה לו סיכוי). יש מצב שהוא ירוץ שוב לקונגרס (בגלל מגבלות על משך הכהונה הוא בכל מקרה יסיים את כהנותו בבית-לחם). מעבר לכך, הדוגמה שלו, על בנייה אורבנית חדשה וההתחדשות שבאה איתה עומדת יפה בהשוואה לעיר שלידו – Allentown, אשר קצת עומדת במקום. עוד מקומות שיכולים ללמוד לא מעט ממנו הם פלינט, מישיגן וטולדו, אוהיו – ערי מפעלים שקרסו גם הן ומתבוססות בקריסתן. בכלל, אפשר ללמוד ממנו על ניצול הזדמנויות ועל השפעה של ראש עירייה וההצלחה האורבנית שניתן ליישם.

עוד על בית-לחם אתם יכולים למצוא כאן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ארה"ב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על דברים שלמדתי מבית-לחם – שינוי אורבני הוא אפשרי

  1. נחום כהן הגיב:

    מדהימה אותי היכולת הנפלאה של אנשי "מרחב" ליצור ידידים ולהביאם לכאן. בדרך כלל אלה אנשים המבינים בבעיות אורבניות, וביכולת והדרך להשפיע על קידום רעיונות של עירוניות, האופיינים היום בכל מקום בעולם ההופך לפרבר משעמם (במקרה הטוב). אני מוצא שאנשי "מרחב" שונים מן המעצבים הרגילים, החושבים בקנה מידה של בנין בודד, וממלאים אותנו בשגיאות עירוניות, ראה מקרה "הבימה" הפונה עורף לככר עירונית חשובה, שהתפתחה עוד מימי "גדס" ועדין לא בשלה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s