לקראת שינוי גלובלי במדיניות החנייה

בדברי הימים של האורבניזם עוד יזכירו רבות עידן שבו הייתה תפיסה שלמכוניות מגיעים מגורים בחינם בכל מקום, בעוד שבני אדם נאלצו לשלם על-מנת לשים את ראשם על הכר. אכן, מסתבר שבגרף האבולוציה מין אחד עקף את האדם ונמצא כחזק יותר ובעל פריבילגיות רבות יותר – המכונית. בינתיים, המכוניות עדיין שולטות בעידן שבו אנו חיים וזה נראה די מיושן, שריד שנשאר לנו מהמאה ה-20 וטרם התגברנו עליו. אבל, מסתמן כי למין האנושי החי בערים יש בכל זאת תבונה מסויימת וההבנה מחלחלת ששטח עירוני אינו הפקר. כמות השטח שמתבזבזת על מגורים בחינם לרכבים המלכותיים יכול לשמש להרבה שימושים אנושיים אחרים כגון פארקים, מבני ציבור ועוד עוד, ולא פחות חשבו בעוד ששאר שימושי הקרקע משלמים את חלקם בעוגה העירונית, המכוניות זוכות לה בחינם, וככל שישנה יותר חנייה בחינם בעיר, כך מצבה של העיר הולך ונהיה קשה יותר.

והנה משהו שמסמן את העתיד הקרוב. בסן פרנסיסקו, עיר שבה "מצוקת החנייה" היא ככל הנראה מהגדולות בעולם (כלומר, סבסוד עצום לחניות במקום עם שיעור אחזקת רכב גבוה). למרות התדמית הרגועה שלה, סן פרנסיסקו היא אחד המקומות המסוכנים בעולם לפקחי חנייה. והנה שם, לפני כחודש וחצי הושק הפילוט לפרוייקט חנייה עירוני גדול אשר בבסיסו עומדת התפיסה של חנייה כמוצר שוק חברתי ולא כזכות עליונה לכל רכב ובאנגלית – Performance Parking, מבית היוצר של מיודענו, פרופ' דונלד שופ, גורו החנייה העולמי. הסרטו הבא מסביר את הנושא טוב יותר מכל מילה שאוכל להוסיף:

ועוד יותר מהסרטון עצמו, שופ הוציא מאמר משובח בנושא לא מזמן שבו הוא פורס בקצרה ככל הניתן את העקרונות של הנושא ואת היתרונות שבו, שבו הוא מסביר כיצד הרגלוציה הממשלתית של תחום החנייה היא אחד מהאסונות האורבניים הגדולים של ימינו (אגב, גם בישראל זו אחת הסיבות למשבר הגדול של תחום הדיור, וניכנס לזה עוד בהמשך), וכיצד שחרור הרגולציה הזו יעשה טוב לערים ולאנשים. בגדול הוא מתבסס על שלושה עקרונות:

1. מחיר נכון לחנייה. המחיר הנכון לחנייה הוא המחיר שבו ניתן למצוא מקום אחד פנוי בכל בלוק (כ-85% תפוסה). במצב כזה אין חיפושי חנייה מצד אחד, ומאידך לא מבריחים משתמשים, וכמו ששופ אומר:

Everybody wants something for nothing, but we should not promote free parking as a principle for transportation pricing and public finance. Using performance prices to manage curb parking can produce a host of benefits for businesses, neighborhoods, cities, transportation, and the environment. Parking wants to be paid for

2. השקעה של הכנסות מחנייה בשירותים מקומיים באזור בו הן נגבות. זה מהלך מבריק ששופ מציע שגם גורם ליכולת הפוליטית ליישם את השינוי וכבר בוצע בכמה מקומות בארה"ב.

3. הסרה של תקני חנייה מינימליים. כיום, ברוב הערים נהוגים תקני חנייה שמשמעותם שכל בנייה חדשה או חידוש של בניינים ישנים כרוכים בהקצאות של חנייה באופן שלא פעם תוקע את הפרוייקט וכמובן מעצים עוד יותר את התלות ברכב הפרטי על כל היבטים השליליים מבחינה תחבורתית וסביבתית. זה כמובן, תוקע לא מעט בנייה לדיור ולמשרדים ומקשה מאוד על הסבות בניינים. הנה דוגמה מצויינת מתל-אביב לכך שתקני חנייה לא נותנים לבנות דירות במרכז העיר. שופ מביא דוגמאות ממגרש הבית שלו, לוס אנג'לס, היכן שהסרה של תקני חנייה, ומתן אפשרות לשוק לקבוע את כמות החנייה אפשרה חידוש והגדלה של הצע מגורים במרכז העיר. העניין של תקני החנייה משול לכך שמאפיות יחויבו למכור רק לחמים עם תוספות יקרות ולחם אחיד ופשוט יוצא מחוץ לחוק. כמובן, שמחירי הלחם ישקפו את העובדה הזו, מעבר לכך שלא תמיד כולם רוצים רק לחם עם תוספות. באותה מידה כיום לא ניתן לבנות דירות ומשרדים ללא כמות עצומה של חניות, ללא קשר לקונטקסט העירוני. שופ מביא גם דוגמה מעמק הסיליקון הפרברי והזדמנויות הטמונות בהסרת תקן החנייה שם. במילותיו של שופ:

Removing the parking requirements for both housing and offices can produce a cascade of benefits: shorter commutes, less traffic, a healthier economy, a cleaner environment, and more affordable housing. And the benefits don’t stop there. If we reform our misguided planning for parking, the money now spent on cars and fuel will become available for other things. Cars and fuel are often imported, but we cannot import apartment buildings. Shifting spending from cars, fuel, and parking to housing construction will increase the demand for labor in a host of professions, such as architects, carpenters, electricians, engineers, gardeners, glaziers, laborers, lawyers, locksmiths, painters, plumbers, real estate agents, roofers, surveyors, and even urban planners. Importing less oil and hiring all these people to build infill development will boost the whole economy

לבסוף שופ ממשיל את מערכת היחסים הארוכה של ארה"ב עם המכונית הפרטית לנישואים מאורגנים ולא לרומן עם אהבה. עוד ציטוט יפה שלו:

Parking requirements create winners and losers: people win in their role as drivers, and they lose in their many other roles. People who don’t own cars don’t organize to change the system, however. Instead, most of them change their behavior to join the winners. More people buy cars, cities further increase their parking requirements, and the system becomes even more difficult to reform. Because cities sprawl faster and farther, cars become necessary for almost every errand. Even those who prefer a less automobile-dependent lifestyle find themselves in the motoring majority, driving everywhere, cursing congestion, staring at taillights, inhaling exhaust, and expecting to park free when they get wherever they are going

אבל, השינוי מתחיל לקרות ולא רק בסן פרנסיסקו על המים. במעבר חד לקצה השני של הסקלה – ניו דלהי. גם שם, לראשונה בהיסטוריה מתכננים לגבות תשלום על חניה באזורים המרכזיים ביותר של העיר. מדובר בעיר שבה מיעוט קטן בלבד מחזיק רכבים פרטיים, ואפילו שם חנייה בחינם נתפסת כזכות מהשמיים. אנומיטה רויצ'הודרי מרחיבה על הנושא במאמר על הזכות לחנייה והשימוש המיטבי בהפיכתה למוצר שוק. רויצ'הודרי משווה את כמות השטח שניתנת לחניית החינם בדלהי (כ-10% מהשטח העירוני) לשטח הפארקים בעיר צפופה זו (גם 10% מהשטח העירוני) בתארה את האבסורד הנוכחי. דבריו של שופ מדרום-קליפורניה מהדהדים גם בתת-היבשת ההודית:

The pampered car users also take this as a matter of right and hold governments accountable for capping parking fees for consuming public land for personal use. It is not government's obligation to regulate and subsidise parking fees nor is this the legal right of car users to demand so. The onus should be on the parking operators to recover their costs and profits.  The market will find its own level, price will respond to demand to optimizes the use of the scarce parking area, and still ensure that at least 85% of the parking is full during peak hours.

כשגם בארה"ב וגם בהודו (ובמקומת נוספים כמובן) מתחיל להסתמן שינוי בשיח ואפילו במדיניות החנייה, לא רחוק היום (לפחות לא רחוק מדי) שגם כאן זה יקרה.

לקריאה נוספת

המאמר של דונלד שופ (אם יש מאמר אחד על חנייה שכדאי לקרוא, זה המאמר)

המחיר הגבוה של חנייה בחינם

פוסט זה פורסם בקטגוריה ארה"ב, חניה, תחבורה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

0 תגובות על לקראת שינוי גלובלי במדיניות החנייה

  1. פינגבאק: סיבוב חנייה מקומי | עוד בלוג תל-אביבי

  2. אריאל הגיב:

    זה כבר קיים בכל סן פרנסיסקו? יש סקרי שביעות רצון של התושבים? כמות הכסף שנכנסה לקופת העירייה? שביעות רצון בעלי העסקים וכד'?

  3. לרמן הגיב:

    יש סקרים. צריך למצוא ברשת, ומדי פעם מתפרסמות כתבות על כך, כמו זו למשל.

  4. פינגבאק: לקראת מדיניות חניה לא קומוניסטית – מנטל כאוב לנכס אהוב | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s