בתל-אביב אופנוענים חונים באופן בוטה על כל מדרכה וכניסה, באמצע ובצד, ולא פעם תוך הפרעה מקסימלית להולכי הרגל. אופנוענים בתל-אביב כידוע גם נוסעים על מדרכות העיר באין מפריע כחלק מהיומיום. אין כל ספק, כי מטרה מרכזית של בעלי האופנועים בתל-אביב היא לצמצם ככל האפשר את איכות החיים בעיר עד למינימום בלתי-נסבל. הם די מצליחים בכך. הדבר נובע מכך שאחוז הנכות הממוצע של רוכב אופנוע בתל-אביב נע בין 150 ל-180 אחוזי נכות. חלק מהנכות היא פיזית (אובדן מוחלט של יכולת ההליכה ברגע רכישת האופנוע) וחלקה נפשית (חוסר יכולת להתרחק מהאופנוע יותר מארבעה מטרים). כמו כן, למרבית רוכבי האופנועים בתל-אביב יש בעייה קוגניטיבית להבין שמדרכה איננה כביש.
עד היום הנחתי שמשהו בכלי הדו-גלגלי הזה יוצר את הנכות הפיזית והנפשית הזו, אך מסתבר שאין זה כך. אמנם, אין כמעט ערים מערביות עם שיעור נסיעה על אופנועים כמו בגוש דן, אך נמצאה דוגמה טובה מאוד ללמוד ממנה – ברצלונה. בעוד שבארה"ב לא נוסעים על אופנועים עם נפח מנוע קטן מ-600 סמ"ק ובאירופה מזג האוויר אינו מאפשר נסיעה על אופנועים, בברצלונה, היכן שמזג האוויר חמים ביותר, הכלי המזמזם הזה נפוץ ורב ממש כמו בתל-אביב. אבל בכל זאת יש הבדל אחד. נהגי אופנועים בברצלונה אינם נכים כלל וכלל, אלא בני אדם בעלי יכולות מוטוריות וקוגניטיביות ממש כמו שאר חברי המין האנושי.
הנה דוגמה של מדרכה אקראית ברובע הגותי (החלק העתיק) של ברצלונה.
אופנועים חונים כמו פלס במקומות המסומנים להם בברצלונה
שימו לב כיצד האופנועים חונים במדויק במקומות המסומנים להם ליד הקיר בעיר העתיקה. כדאי לציין שבעיר העתיקה עצמה לא ניתן להחנות אופנועים שלא במקומות המסומנים. רוב המקומות האלה סומנו על חשבון מה שהיה בעבר חניות לכלי רכב פרטיים שאותם כמעט בכלל לא ניתן להחנות בחלק העתיק מעל פני הקרקע. בעיר החדשה יותר של ברצלונה (בתוכנית האיישמפלה המפורסמת) גם לא ניתן להחנות אופנועים בכל חור אלא רק במקומות המסומנים בדרך כלל קרוב לצמתים. רק כאשר נגמרים המקומות המסומנים מותר לאופנועים לחנות על המדרכה וגם אז עם הפנים לכביש וצמוד למקומות המסומנים, ובשום אופן לא בבפנוכו של המדרכה או ליד חזיתות הבניינים.
מסתבר שרוכבי אופנוע בברצלונה מסוגלים לחנות את כלי הרכב שלהם וללכת ברגל ממנו ליעד. עוד אספקט בריאותי מלהיב הנוגע למצבם הפיזי של רוכבי האופנועים בברצלונה התגלה בנושא המפגש בין האופנוע למדרכה. כאשר רוכב אופנוע ברצלונאי לוקח את האופנוע שלו מהמדרכה (במידה והוא חונה עליה, וגם אז רק בקצה), הוא אינו מתניע אותו על המדרכה אלא הולך איתו (האופנוע במצב שקט, לא מונע) עד הכביש ורק שם הוא מניע אותו. כמו כן, רוכבי אופנועים בברצלונה אינם נוטים לנסוע נגד כיוון התנועה הכללית וכן לא נוסעים במעברי חצייה ביחד עם הולכי הרגל (נוהג נפוץ בתל-אביב הוא לחצות כביש כשלצדך שניים שלושה אופנועים במצב נסיעה). אכן, מסתבר שאופנועים הם כלי מופלא שיכול לזוז על גלגליו גם ללא הפעלת המנוע.
הנה עוד תמונה יפה של אופנועים חונים ברחוב רחב יותר. שימו לב איך אף אחד מהאופנוענים לא התבלבל:
חונים כמו בני אדם בברצלונה
בניגוד להרבה נושאים תחבורתיים אחרים, נושא חניית האופנועים מצוי בסמכותה של הרשות המקומית, אשר יכולה להקצות מקומות חנייה מסומנים לאופנועים וכן לאסור עליהם לחנות בכל מקום שמפריע במידה בלתי-סבירה להליכה על המדרכה, וכן לא לאפשר חנייה מעבר לקצה של המדרכה. גם בברצלונה פעם (לפני פחות מ-20 שנה, על פי עדות אופנוען ברצלונאי) היה מותר לבעלי אופנועים לחנות כמו כלבים, אבל הם התקדמו מאז. גם פה אפשר. מהיכרותי עם כמה בעלי אופנועים בתל-אביב, ישנם לפחות כמה רוכבי אופנוע ישראלים שכבר פיתחו יכולת דיבור וניתן יהיה לעזור להם בתהליך השיקום הפיזי והנפשי שבסופו הם ילמדו לחנות כמו בני אדם, ואף יפתחו את יכולת ההליכה ברגל עם ובלי האופנוע היכן שצריך לעשות זאת. חוצמזה, ברצלונה היא עיר תאומה של תל-אביב ואך ראוי לשלוח לשם משלחת עירונית בהקדם על מנת ללמוד וליישם את מדיניות ניהול חניית האופנועים שלהם.
ובניתיים, גם איפה שמסמנים חניות אופנועים בתל-אביב, בעלי האופנועים מגלים תושייה ביכולתם להקשות על החיים בעיר:
חניית אופנוע בתל-אביב. הבעלים סובל מהפרעות קוגניטיביות ומוטוריות קשות ביותר
לקריאה נוספת – חוקי הנהיגה באופנוע בתל-אביב
עוד בלוג תל אביבי 
באמסטרדם הופתעתי לגלות שהקטנועים נוסעים גם בנתיבי האופניים ובעצם איפה שמתחשק להם, וקסדות הן עניין של טעם אישי ולא הכרח. מצד שני, מהירות הנסיעה הממוצעת שלהם הייתה 20-30 קמ"ש. ובכל זאת
כן. זה גם הפתיע אותי. מצד שני יש שם מעט מאוד אופנועים, כנראה בגלל שבחורף לא ניתן להשתמש בהם (קרח על הכביש).
Do you have pictures where you can see clearly the profile of the sidewalk paving?
In most of Barcelona the sidewalk ends with a sharp 90 degrees corner, which is quite rough on rubber wheels and would deter most drivers from hopping on.
No like in Tel-Aviv, where the border of the sidewalk is lower and nicely rounded, so there´s no fear to damage your wheels when you go on the sidewalk.
A little geometrical difference that goes a long way.
לי אין תמונות כאלה, אבל בסטריטויו יש לא מעט, ואתה יכול לראות שגם בברצלונה יש הרבה הנמכות שבעזרתן אם היו רוצים האופנועים היו עולים על המדרכות. הנה לינק לדוגמה מהאיישמפלה.
אני נוהג באופנוע במסגרת עבודה כשליח.
הנסיון שלי הוא שמדי פעם יש רמזור שמסתמך על מגנטים או משהו דומה – של מכונית. ככה יוצא שמדי פעם אני נתקע ברמזור כזה והבחירה שלי היא בין לחכות רבע שעה או חצי שעה או לעשות עבירת תנועה. העבירה הכי קלה שאני יכול לחשוב עליה היא להשתמש במעבר חציה שכוח אל שיש במקום. אם יש שם אנשים כמובן שאני אשתדל לא להשתמש בו בכלל אבל רק שתבין שזה לא במאה אחוז נופל על האופנועים.
True enough, there are plenty of lowered edges for parkings and pedestrian crossings.
But check out this street of Gracia – where there´s barely enough sidewalk for pedestrians and no garages – no one has any reason to go on the sidewalk.
http://maps.google.de/maps?q=barcelona&hl=de&ll=41.406564,2.157239&spn=0.000789,0.001511&oe=utf-8&client=firefox-a&t=h&z=20&layer=c&cbll=41.406506,2.157294&panoid=RW75o5UiebgrnVhcuwvPRQ&cbp=12,157.05,,0,29.06
ירדן היקר
לעשות עברת תנועה קלה, על פי עצתך, לא נראית כל כך קלה. נוסעי המכוניות שנתקעו ועושים שיקול קל כמוך, יסעו למשל ב"אין כניסה".
העונש בברצלונה על עברה קלה כזו הוא אחד: השוטר לוקח את המפתח של האופנוע, אל תחנת המשטרה. בהליכה קלה תוך דחיפה, אתה מתעמט בצורה קלה עם השוטרים הקלים בתחנה, ואולי יוצא בענישה קלה, וקח את זה בקלות. אני עובד כשליח במסגרת הליכתי בעיר, והעברה של האופנועים נראית לי קשה מאד. כיפ……?
יואב לרמן, האם אני מזהה איזו ביקורתיות בדבריך, כנגד נסיעה על המדרכה, חניה לא חוקית ועוד? על פי החוקים החדשים אסור להעביר ביקורת על תופעות בארץ שמארחת את היהודים מכל העולם.
תבדוק המצב באיטליה כולה. האופנועים עמדו להרוס התיירות, עד שהחמירו בעונשים והציבו מצלמות. בארץ ומיוחד בתל אביב, אין שוטרים, הם מופיעים רק בשדה התעופה כאשר יש איום על חיי התושבים ממש, ובלבוש שחור (ספרד היתה פעם ארץ פאשיסטית, גם באיטליה הלבוש היה דומה). אני חיי במרכז, על יד משטרת דיזנגוף, לא ראיתי שוטר עשרות שנים, רק רוכבי אופנוע, שאף פעם לא נקנסים.
והשוטרים האלה, ממשטרת דיזינגוף, הם בעצמם מהווים דוגמא ומופת, כשמפלחים את המדרכה מז'בוטינסקי עד לתחנה או הפוך, ולעיתים קרובות ניכרים בדרכם זאטוטים מהגן הסמוך, המפריעים את רצף ה-30 קמ"ש על המדרכה. איך עדיין לא הציבו שם מצלמה לצלם את הילדים המפריעים לעבודת השוטרים הקדושה?
הפוסט הזה מצחיק ולעגני ללא סיבה, כי הוא לא לוקח בחשבון כמה וכמה גורמים. הגורם החשוב ביותר: בברצלונה המדרכות (רובן) פי חמש ברוחבן מאשר המדרכות הצרות של תל אביב.
שתי התמונות הראשונות ממחישות את זה במדויק. הייתי בברצלונה, נפעמתי מהמרחב העצום, ממקומות החנייה שיש לאופנועים וכמובן מניקיון העיר. אם היו כאלה מדרכות בתל אביב, ומקומות חנייה של יותר מחמישה פסים משורטטים סמוך למדרכה, הייתי מבינה את התרעומת.
נכון למציאות הישראלית (התל אביבית במקרה הזה), האופנוע שבתמונה השלישית ככל הנראה הגיע למקום כאשר מקומות החנייה לדו גלגלי היו תפוסים ולא נותרה לו ברירה אלא להחנות על המדרכה ולקשור את האופנוע. מניחה שלא חשבת על זה כשכתבת את השורה הלעגנית מתחת לתמונה.
אגב, למה לא מצלמים את אוניברסיטת תל אביב? יש שם מקומות חנייה לאופנועים, שמחנים שם פלס. אבל, כמו בכל דבר בארץ, מספר האופנועים גדול יותר ממקומות החנייה, ואז אין ברירה אלא להחנות במקומות אסורים. תנו לנו ברירה, ניתן לכם את מה שברצונכם לראות.
ירדן, אכן מערכת הרמזורים של עיריית תל-אביב רואה רק במכוניות אמצעי תחבורה הגיוני. מערכת זו מכוונת כך שחציית כבישים מרובי רמזורים ברגל תהיה ארוכה ככל האפשר.
נחום, לא מסכים איתך לגבי המשטרה. יש שם בעייה קשה בכל הקשור לחוקי תנועה ואכיפתם, אך בהרבה נושאים אחרים הם עושים עבודה טובה (רעש ופשיעה אחרת). כן, יש כאן ביקורת על ניהול המרחב הציבורי המופקר בתל-אביב, שמשום מה עוד נחשבת לעיר המתקדמת בישראל.
דניאל, רובע גרסיה הוא נושא לפוסט נפרד. אי-אפשר לחנות שם עם מכוניות מעל פני הקרקע בכלל. הבולדרים נועדו כדי שמכוניות לא יחשבו אפילו לחנות ורוב הרחובות ברובע זה (שהיה כפר לשעבר שנבלע ע"י ברצלונה) מרוצפים כך שניתן ללכת גם במדרכה וגם ב"כביש", וכן כדי לשדר לנהגים שכאן נוסעים לאט ובעדינות. אפשר לקחת משם הרבה לנווה-צדק, כרם התימנים ועוד שכונות בעלות רחובות צרים מהמקובל בתל-אביב הצפונית יותר.
לימור, רוחב הרחוב שבו אני גר, שנחשב קטן יחסית בתל-אביב הוא פי שניים מהרוחב של הרחובות בברצלונה העתיקה. ברחוב שלי אין מדרכות כי יש נתיב חנייה מיותר למכוניות. רוב החניות לאופנועים היו בעבר חניות למכוניות בברצלונה, שכמותן הופחתה משמעותית. יש רוחב גדול מספיק לרחובות בתל-אביב כד לשים מדרכות יפות, אבל העירייה עדיין מתעקשת להקצות חלק ניכר מהרחובות לכבישים ולחניות של מכוניות (מכל מקום של מכונית אפשר לייצר לפחות חמישה מקומות לאופנועים). יש חלק גדול בהרבה שמוקצה לכלי רכב מוטוריים גדולים מאשר בברצלונה. לגבי בעל האופנוע עם הקשיים הקוגניטיביים – גם אם לא התאפשר לו לחנות באותו רגע במקום המסומן הוא יכול היה למצוא מקום אחר (וחלילה, ללכת ממנו מרחק שעולה על 20 מטרים ליעדו) ולחנות שם בלי להתאמץ ולחנות במדרכה הצרה ביותר האפשרית.
וממש עכשיו עלה כאן וידאו שמדגים את עניין הנכות וחוסר היכולת ללכת של לא מעט אופנוענים.
לגבי אמסטרדם – רק קטנועים בעלי מספר כחול (עד 50 סמ"ק או משהו בסגנון) יכולים לנסוע ללא קסדה על שבילי האופניים . הבעיה היא שקטנועים מאוד פופולאריים בקרב בני נוער שנוהגים בהם במהירויות גבוהות, עוקפים רוכבי אופניים מכל מני כיוונים ובאופן כללי לא משרים אווירה בטוחה. דווקא במקומות בהם יש שבילי אופניים (רחובות ראשיים או רחובות מחוץ למרכז העיר) המצב יותר חמור מאשר במרכז העיר בו ממילא מהירות הנסיעה נמוכה וכל אמצעי התחבורה מתחשבים יותר אלה באלה.
לימור הערה שלך מוזרה. דווקא מאחר והמדרכות בתל-אביב פחות רחבות אז המפגע של רוכבי האופנוע רק חמור יותר, כפי שניתן לראות, חסימת רוב מרחב הולכי הרגל. הצעד המתבקש היה כ]י שציין לרמן לחפש חניה חלופית מתאימה אבל זה די ברור כיצד חושב הרוכב: להחנות כמה שיותר קרוב לפתח הבית ללא כל חשיבה על האחר..
אני מניח שזה שילוב של אכיפה, תרבות נהיגה כללית ושל האופנוענים בפרט ושל תשתיות תחבורה. לי זכורה עוד התקופה שבה אופנועים לא נסעו על מדרכות – נדמה לי לפני 5 שנים. אפשר לצרף לזה את זה שהמשטרה נופלת מהרגליים מרוב משימות וגם לאו דווקא מכוונים אותה לפעילות למען האזרח.
מילה טובה אפשר ? נו בוודאי !
לאחרונה הוכשרו חניות אופנועים באזור התעשייה בהרצליה.
ככה פשוט 7-8 אופנועים במפלס הכביש על חשבון חניה אופקית של רכב.
מדהים כמה הענות יש כאשר נותנים את האופציה הפשוטה של מקום חנייה נוח במפלס הכביש.
מאותו הרגע ואילך ,יש לעיריה יותר מצידוק לקנוס כל אופנוע שחונה על מדרכה(אופנוע שחונה על מדרכה די שקול גם לאופנוע שנסע על מדרכה).
טוב ,נראה בכמה מקומות ירימו את הכפפה …
ל-בן, אבהיר את עצמי. המדרכות צרות ולכן יש בעיה כשאופנוע חונה על מדרכה, אבל היכן הוא יחנה אם אין לו חניה מובנת לדו גלגלי? ברחוב שאני גרה, לרמן, יש 20בניינים בכל צד (לא רחוב גדול, גם לא קטן) ואפילו לא מקום חניה אחד לדו גלגלי. מה עשינו? פינת הרחוב, באמצעו, הפכה לפינת החניה של האופנועים. אבל, שוב, יש יותר אופנועים מאשר מקום, ולכן כמה מאיתנו נאלצים להחנות על הרחוב עצמו ולא בפינתו. ובעיר העתיקה של ברצלונה, שגם בה הייתי, יש מקומות מובנים לחניית דו גלגלי, מה שאין ברוב הרחובות (קטנים כגדולים) בתל אביב. בברצלונה יש בפינות הרחוב גם שיפועים מיוחדים ליד חניות האופנועים, על מנת שרכב דו גלגלי יירד בלי בעיה לכביש ובלי סיבה לנוסע כמה מטרים אחורה, ימין או שמאל – כך מונעים נסיעה על מדרכה. אין דבר כזה בתל אביב (או בארץ). בנוסף, למי שאינו מעורה בביטוח אופנועים, עליינו לקשור את האופנוע לעמוד/מוט כלשהו, כדי שלגנב כזה או אחר לא תהיה אפשרות לפרוץ את הכידון. לא שזה עוזר, כי גנבים יותר מתוחכמים בדרך כלל, אבל בגלל הסעיף הזה אופנועים נוטים להיתקע באמצע המדרכה – יש שם עמוד. לסיכום: יש שני צדדים למטבע. יותר מקומות חניה לדו גלגלי, על חשבון מכוניות כי זו האפשורת היחידה, יובילו לפחות רכבים דו גלגלים על המדרכה. עד אז, המצב יישאר כפי שהוא והתלונות הקטנוניות ימשיכו.
…שוב. כנראה שמדובר בנכות מאוד מורכבת מצד הרוכבים (גם אני רוכב אגב) – אז מה??????
אז יש בעיה ואין לך חניה ברחוב שלך – תלכי ברגל מקצה הרחוב איפה שיש חניה. זה מה שאני עושה (בהנחה ואת לא נכה וברור שאם לא היית כנראה הפכת לאחת בעת רכישת האופנוע כמצויין) היי!!! זוכרים??? יש לנו מתחת לאגן שתי רגליים ואפשר להיעזר בהם כדי לנוע….מדוע הבעיה שלך חשובה מהבעיה של הולכי הרגל???
אורי, טוב לדעת שגם באמסטרדם לא הכל מושלם.
לימור, זה לא נושא כל-כך קטנוני. חניית האופנועים כרגע היא ממש חבלה בעיר. מסוג הדברים שצריך להתחיל לטפל בהם. לא צריך כאן את משרד התחבורה, ראש הממשלה, חברת דן. רק העירייה ובפעולות פשוטות וקטנות, וגם רוכבי האופנועים שצריכים לזכור שיש עוד אנשים בעולם.
לרמן – אני דווקא דיברתי על רחובות כך שכנראה זה משהו כלל ארצי (ואולי גם בשאר העולם).
ירדן, מצטער, לפעמים אני שוכח שיש עולם שלם שם בחוץ (והבעיות בו דומות להפליא).
לימור, על העובדה שהעירייה צריכה לתכנן יותר בחוכמה חנייה לדו גלגלי נראה לי שכולנו מסכימים. עם זאת, אופנוע/קטנוע נמצאה בקבוצת כלי רכב ולא הולכי רגל ובהתאם מצוקה של רוכביו אין לה מקום לבוא על חשבון המדרכה – שאינה מיועדת לכלי רכב. קטנוע שחוסם את המדרכה שקול למכונית שעולה עלייה וחוסמת מעבר,שניהם חורגים ולא סופרים את הולכי הרגל. לא מדובר על קטנוניות אלא על צורך לגיטימי של מרחב חופשי ולא מסוכן שמיועד להולכי הרגל.
לפני כמה ימים כשהלכתי בשביל פנימי ליד הבית דהר מאחורי שליח עצבני של גלובס. לא יודע למה, לראשונה בחיי לא התאפקתי וזרקתי לו שמדרכות זה להולכי רגל לא לאופנועים. הוא כמובן התעצבן מאד ואמר לי "אבל אני ממהר. יש לך בעיה עם זה?!" בפוזה של "עוד שניה אני יורד מהאופנוע לדפוק לך מכות".
אלו היו 10 שניות על יחסים שבין אדם לחברו בישראל
דני תמשיך לעשות את זה רק תעשה את זה חכם, תזרוק הערות רק כשיש
לידך עוד חבר ומומלץ יוצא סיירת. מניסיון זה עדיף 🙂
אחת הסיבות העיקריות שרוכבי הקטנועים בברצלונה שומעים לחוק היא אכיפה, שלא קיימת כלל בארץ. רכיבה על המדרכה תזכה אותך בקנס של לפחות 150 יורו, כאב כיס לא קטן, ואם ברחת, הקנס עדיין ימצא אותך בבית.
ועוד בעניין אכיפה לא קיימת – האם קונסים מכוניות ש"גונבות" חניות של קטנועים, איפה שיש כאלה? ברחוב בו סבתא שלי גרה (מרכז-מרכז ת"א) יש חניה יעודית לקטנועים. ב-75% מהפעמים שעברתי שם חנתה מכונית ותפסה מקום של 6-7 קטנועים.
איך שלא תהפוך את זה, גם תשתית יותר טובה לא תעזור אם לא יאכפו את החקיקה הקיימת, ואכיפה זה משהו יותר זול (אולי אפילו מכניס) ופשוט משינויי תשתית.
אבל חוץ מזה לומר שרוכבי הקטנועים בבארסה הם לא נכים? אני חולקת עליך, הנכות שלהם בראש – הם פרועים מאוד, ועל כן גם מעורבים ביחסית הרבה תאונות דרכים, עם רכבים אחרים ועם הולכי רגל.
מסכים לגבי אכיפה. לא ברור לי מדוע לא אוכפים פה בכלל. עוד משהו ששמתי לב אליו הוא שאת כל השימושים שפה דוחפים על המדרכה שם שמים על הכביש. הפחים הגדולים של המחזור – על הכביש, חניות אופניים להשכרה – על הכביש, חניות לאופנועים – על הכביש ובסוף בסוף אם נשאר מקום אולי מסמנים כמה מקומות למכוניות.
אכן, אופנוענים בכל העולם (גם בגלל הדמוגרפיה שלהם – גברים צעירים וגם בגלל אופי הכלי) לוקחים הרבה יותר סיכונים. ממחקר שקראתי בארה"ב לאופנוע יש פי 22 סיכוי להיות בתאונה מאשר לנהג רכב. בכל מקרה, הנכות שלהם בברצלונה נמוכה משמעותית מהנכות בישראל.
אפשר להוסיף לרשימה חיות דו גלגליות אחרות (מלבד קומץ), לכלי שלא הוזכר קוראים אופניים.
פינגבאק: רון חולדאי מבטיח שהמצב האלים של מדרכות העיר יימשך | עוד בלוג תל-אביבי
פינגבאק: אופניים על הכביש – עכשיו התמרור (מיועד לרחובות קטנים) | עוד בלוג תל אביבי