לא הספקתי לכתוב על חוק הוד"לים שהגיע לדיון בכנסת. מדובר בחוק שמשחזר את החוק של שרון משנות ה-90 שבעצמו שחזר מדיניות של שנות ה-50 של פתרונות דיור מהירים תוך יצירת אינספור בעיות תכנון לעתיד, פרבור מהיר וזריקת אנשים לפריפריה להתמודדות עם מר גורלם (ומי שיצליח יגיע בסוף למרכז), בסגנון ימי סלאח שבתי. למזלי, אחרים כתבו על מגרעות הוד"ל:
יאיר אסף-שפירא מנתח את הבעיות של הוד"ל ומגיע למסקנה שמדובר בחוק על הפנים. אוהד קרני כותב על הסופרטנקר ומפרט לא מעט מהבעיות בו:
"סד הזמנים הקצר אליו מחויבים הוד"לים, מבטיח העדר של בקרות תכנוניות מינימליות או שיתוף ציבור. בנוסף, המגבלה לפיה הוועדות ידונו אך ורק בתוכניות למגורים, בעוד שתוכניות שכוללות שילוב של עסקים לא יהיו כשירות למסלול זה, מבטיחה יצירת פרברי שינה, ללא עירוב שימושים, ללא שירותים ציבוריים או מסחרים מינימליים בעבור התושבים, נטולי עירוניות ומבוססי רכב פרטי (שהרי צריך לצאת מהשכונה בשביל לעשות קניות או כל דבר אחר)."