"הציבור הישראלי אינו בשל עדיין לתרבות חיים עירונית דינמית"

לעתים, הלך הרוח והפטרונות של הדור השולט כרגע באגפי התכנון הישראליים יוצא בציטוט אחד קטן. כזה הוא הציטוט המופיע בכותרת מתוך כתבתו של צפריר רינת בהארץ. מדובר שם על ביצוע המעקב אחרי תמ"א 35 (התוכנית לפרבור ישראל), ועל עתודות הקרקע וכיו"ב. מבצעי המעקב על תמ"א 35 שנמצאת בדרך לתיקונים רבים שאולי יהפכו אותה לתוכנית פחות גרועה אמנם חושבים שעירוניות היא ערך ראוי (למרות זאת, הם לא מציעים תהליכים קונקרטיים לבנייה של עירוניות חדשה בישראל), אך סובלים מפטרונות מוגזמת בכל הנוגע להעדפות הציבור והציטוט המלא הוא:

"הציבור הישראלי אינו בשל עדיין לתרבות חיים עירונית דינמית, והוא מעדיף מגורים בצפיפויות נמוכות, אורח חיים פרברי, והעדפת החדש, כמעט בכל, רק בשל היותו חדש".

איני יודע על סמך אלו ראיות מבסס צוות המעקב את הקביעה הזו, מכיוון שבכתבה לא מופיעה סימוכין ואין לינק לדו"ח או ממצאים כאלה ואחרים. לעומת זאת, אם מסתכלים על מחירי נדל"ן פר מ"ר בנוי ניתן לראות שמ"ר בדירה מתפוררת במרכז תל-אביב התוסס והאורבני עולה יותר ממ"ר של דירה חדשה עם מחסן וחנייה באם המושבות בפתח-תקווה או במודיעין הפרבריות. כלומר, בהסתכלות רק דרך החור של הגרוש נראה שהציבור הישראלי מוכן לשלם כסף רב יותר עבור תרבות חיים עירונית דינמית מאשר עבור מגורים בצפיפויות נמוכות. נכון שחדש עולה יותר מישן, וזה תופס גם במרכז תל-אביב. לא ברור אם כן מאיפה הקביעה של מבצעי המעקב. היה מעניין גם להשוות מחירי נדל"ן בין מקומות סמוכים יותר, כמו למשל השוואה בין מחיר מ"ר בנוי בדירות מעל קניון ערים בכפר-סבא לעומת דירות פרבריות בכפר-סבא וכן השוואה של מחירי נד"לן בירושלים פר מ"ר בין מרכז העיר לפרבריה וכיו"ב. בכל מקרה, מוצע שחלק מתקציבי משרד הפנים יופנו לביצוע מחקרי העדפות נדל"ן אשר עשויים לשרת יותר טוב את התכנון הישראלי.

בניגוד לישראל דלת המחקרים, בצפון אמריקה עובדים בנושא שעות נוספות. בקנדה מצאו כי אנשים מעדיפים היום יותר ויותר דירות על-פני בתים ולא פחות חשוב – סמארטפונים במקום מכוניות:

There is also growing research that younger generations do not relate to the automobile as enabling "freedom." Instead, their electronic and social media devices–whether a smart phone, small lap top computer, music player, etc.–provide an alternate means for self expression and being free to do what they want. In the United States, kilometers driven by 18-34 year olds is declining, and this is likely the case in Canada as well . Younger generations seem to have less interest in automotive use, making apartment living in dense, walkable and transit-oriented urban areas a more natural fit for their lifestyles.

בארה"ב, ממלכת הרכב הפרטי, הדור הצעיר כבר לא רואה ברכב את אמצעי הניידות האולטימטיבי, ואנשים צעירים מוציאים רשיון נהיגה בגיל יותר מבוגר. כאן יש פוסט עם הרבה לינקים בנושא, על העדפות הדיור המשתנות – המעבר מבית החלומות של הדור הקודם לשכונת החלומות של הדור הנוכחי:

For Gen Yers, driving isn’t part of the American Dream anymoreBeing connected is. That means walkable and transit-oriented, and that means downtowns and cities. Also, as far as connecting face-face, town squares and piazzas are the ultimate connectors in the built environment, especially with outdoor movies/dining/concerts in them

את ההסבר לנושא כדאי לחפש אצל היזם והאורבניסט, כריסטופר ליינברגר:

Urban expert Christopher Leinberger has witnessed a revolution in his Washington, D.C. neighbourhood.

Ten years ago, his Dupont Circle townhouse in the historic district of the nation’s capital was worth 25 per cent less per square foot than a house in suburban Maryland or Virginia 30 minutes away. That same townhouse is worth 70 per cent more per square foot today

אז מה כל זה אומר? מסתמן שיש שינוי משמעותי בהעדפות הדיור ובסמלי הסטטוס בין הדורות. גם אצלנו, מחאת הדיור מובלת למעשה ע"י הדור החדש שלפחות בסקרים המקבילים בצפון אמריקה מעדיף ניידות וחיבוריות באמצעות הסמארטפון על-פני המכונית וחושב יותר על שכונת המגורים שבה הוא רוצה לגור ולא רק על פרטי הדירה.

לטעמי, בתוך מחאת הדיור עולה יותר מדי הנושא של הדיור הציבורי מימי סלאח שבתי, שניכר כי חלק מהאדריכלים עדיין מתרפקים עליו ועל זוועותיו, ועוד עלול לחזור אלינו (מי רוצה דירה בחינם בדימונה בשיכון? חינם, רבותיי, רק היום. שיכון בדימונה!) בטעות. לעומת זאת, ממעטים לדבר על בניית דיור בהתאם להעדפות השוק, ובמקרה הזה אולי גם העדפות למגורים אורבניים אינטנסיביים, האסורים כיום בבנייה בישראל. לפיכך, תרשו לי לחזור ולהמליץ שוב למשרד הפנים, משרד השיכון ויתר המשרדים שפועלים נגד בניית עירוניות בישראל לעשות מחקרים על העדפות השוק, גם מבחינת המחיר וגם באמצעות מחקרי העדפות בצורת ראיונות ושיטות נוספות שעשויים להאיר את הדברים. מומלץ לבצע סקרים אלה בהתאם לקבוצות גיל – ניכר כי לא רק צעירים שואפים אל העיר האינטנסיבית, אלא גם מבוגרים יותר אשר ילדיהם עזבו את הקן ואין להם צורך יותר בדירה ענקית בסביוני פיזדילוך. כמו כן, יהיה מעניין לראות מהן העדפות הציבור בכללותו לסביבות מגורים שונות ביחס למצאי הקיים של סביבות מגורים אלה. לשם הדוגמה, נניח הציבור בכללותו מעדיף סביבה פרברית בשיעור של 70% (רק 30% מעדיפים סביבה עירונית). ברם, אם מצאי הדירות הפרברי מסך כל הדיור הוא 85% ומצאי הדירות העירוני הוא רק 15% ניכר כי לאלו המעדיפים סביבות עירוניות תהיה בעייה למצוא את הדירות המתאימות להם בשוק הזה, למרות שהם המיעוט, ותיווצר להם בועת נדל"ן קטנה. עוד מומלץ לצוות המעקב של תמ"א 35 לעשות סיור ברוטשילד בימים אלה. יכול להיות שיתברר להם שלפחות חלק מהציבור הישראלי בשל ביותר לתרבות חיים עירונית דינמית.

ועוד לינק אחד ברשותכם – המלצותיה של עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת בישראל (שאני חבר ועד מנהל בה) לתמ"א 35 ולדו"ח המעקב שלה. מי ייתן ונזכה לסביבות עירוניות מתחדשות וחדשות בישראל, ולמתכננים שאשכרה בודקים מהן העדפות הציבור במהרה בימינו, ואמרו אמן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, דיור, תל-אביב, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על "הציבור הישראלי אינו בשל עדיין לתרבות חיים עירונית דינמית"

  1. גיל הגיב:

    א. אני חושב שאתה אופטימי מדי. כמו שאני תמיד אומר, הבלוג שלך הוא אור באפלה, בין השאר בכך שהוא מאפשר גישה לשיח התכנוני גם להדיוטות.הציבור הכללי אינו חשוף מספיק לעקרונות התכנוניים אותם אתה מציג, ולכן אני מאמין ש"סקר" יוביל למסקנה חד משמעית שכולם רוצים בית עם גינה במושב. זה האידיאל מבחינת הציבור הישראלי- ואני אומר לא על בסיס מחקר אמפירי, אלא על בסיס ההתרשמות שלי. אני, המושבניק במקור, מעיק על כל החברים שלי בשיחות על תכנון עירוני, והם (שנולדו וגדלו בערים)אמנם גרים כולם בת"א (או במרכז י-ם), אבל "רק באופן זמני": כי זה קרוב לעבודה, כי פה אפשר למצוא בן/בת-זוג, כי יש פה קרחנות. זה נחמד לשנתיים-שלוש, אבל לא לכל החיים.

    ב. אם הציבור היה רוצה את הדבר הנכון, אין צורך במערך תכנוני. אני מאוד מסוייג משיתוף הציבור, וממתן פתחון פה נרחב מדי לציבור בהחלטות תכנון. יש אנשי מקצוע, שצריכים להתבסס על גוף ידע מסוים בהחלטות שלהם, לראות את התמונה הכללית. כמו שלא עושים שיתוף ציבור בהחלטות על מדיניות בריאות הציבור (למשל במתן חיסונים, כללי תברואה וכו') אין מקום להגדיל את שיתוף הציבור בתחום התכנון העירוני. אל תזלזל כל כך במקצוע שלך- הוא דורש לימוד וניסיון. מתכנן עירוני מבין יותר מהאדם הפשוט. את ההבנה הזו הוא צריך לתרגם גם למדיניות בשטח, אפילו אם זו לא מדיניות פופולרית. מתכנן הוא מומחה מקצועי ולא פוליטיקאי.

    ג. השאלה שצריכה להישאל היא לא מה הציבור רוצה, אלא מדוע אנשי תמ"א 35 יצאו עם תוכנית בעייתית כזו. הם אנשי המקצוע- הם טוענים מצד אחד שהם מתנגדים לפרבור, אבל בפועל מייצרים אותו. אותי היה מעניין לשמוע ממך מה לדעתך הסיבות שמובילות גורמים מקצועיים להחלטות כאלו. תמ"א 35 היא פרי עבודה של מנהל התכנון במשרד הפנים לא של איזו ועדה מקומית שמשרתת אינטרסים צרים מאוד של כל מיני אינטרסנטים.

  2. לרמן הגיב:

    גיל,
    א. כמו כל דבר בסקר הדרך בה מנוסחות השאלות קובעת לא מעט. אני אוהב את הגישה שננקטה במחקר האקדמי הזה שנערך בבוסטון ובאטלנטה הנוגע להעדפות של סביבות מגורים (באטלנטה המאוד פרברית יש יותר אנשים שלא מצליחים למצוא מגורים בסביבה התואמת את העדפותיהם, לעומת בוסטון שיש לה גם פרברים וגם גרעין עירוני חזק). אני חושב שאפשר לעשות כזה סקר גם כאן (צריך קרן למחקר ומאסטרנט) ושניתן להגיע ממנו למסקנות על הפערים בין העדפות מגורים למציאות התכנונית.
    ב. לגבי שיתוף ציבור – מסכים שהציבור לא יכול לתכנן. המתכנן לעומת זאת צריך להיות סוג של מתווך בין כל בעלי העניין (מילה טובה יותר מציבור) בפרוייקט כזה או אחר. אני חושב שזה מודל טוב לעניין.
    ג. באשר לתמ"א 35 – אני חושב שנעשו שם הרבה טעויות ברמה של בחירת המדדים. איני יודע מה היה התהליך וכמה הוא היה סגור או פתוח. עכשיו צריך לפעול לכך שבסבב התיקונים הקרוב התוכנית הזאת תהפוך לתוכנית טובה. מהניסיון שלי כרגע משרד הפנים הוא אגוז קשה מאוד שאינו מעוניין אפילו להיפגש על הנושא (ואני אומר לך את זה אחרי שנפגשתי עם לא מעט אנשים בעיריית תל-אביב-יפו ובמשרד התחבורה בנושאים שונים ומדובר בשני גופים לא קלים גם כן), ויכול להיות שהסגירות של התהליכים במשרד הפנים הובילה לכאלה תוצאות גרועות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s