זמן לשותפות במקום פטרונות – על מומחים כאלה ואחרים

לעתים קורה שאדם הולך למפגש וכשהוא חוזר הביתה הוא מגלה שהמפגש שבו הוא נכח קיבל כותרות ראשיות בוויינט (עבדכם מתחבא בתמונה באמצע הכתבה) וגם בהארץ. כמובן, במקרים שכגון זה, הכותרות דרמטיות בהרבה מהמציאות וגם חלקיות במידה ניכרת.

בקצרה, שלשום בערב השתתפתי במפגש עתיר משתתפים (ברובם אנשי אקדמיה מסוגים שונים, אבל לא רק) אשר אורגן ע"י הקבוצה המזוהה כראשי מחאת המאהל ברוטשילד. מטרת המפגש הייתה להתחיל לגבש שלל עמדות "מקצועיות" בנושאים המגוונים שעלו ועולים במחאה העממית-חברתית הגדולה ביותר שהייתה במדינת ישראל מעודה. מתוך שלל הסוגיות (תעסוקה, בריאות, חינוך ועוד ועוד) אני בחרתי לפעול בתוך צוות המומחים לענייני דיור ותחבורה, שני נושאים חביבים עליי ביותר. אני מצפה לדיונים מרתקים בנושא עם החברים בצוות על עירוניות, תחבורה ודיור. הקונטקסט האקטואלי של הנושא הוא הקמת ועדת המומחים הממשלתית בראשותו של פרופ' טרכטנברג המיועדת להביא המלצות כאלה ואחרות שאמורות לשכך את אש המחאה. על סמך ניסיון העבר הקרוב, מדובר בעוד ניסיון להקים ועדת מומחים לקבורת חמור של בעיות רבות.

הבעייה העיקרית של ועדת טרכטנברג היא התהליך. מדובר בעוד ועדה של אנשי שלומנו שאמורה לפעול בחסות המזגנים ולהביא לציבור פתרונות מוכנים על הנייר ואולי בדרך גם לנהל משא ומתן חנווני עם קבוצות כאלה ואחרות בהתאם לרמת הרעש והפוליטיקה. מדובר בתפיסה מיושנת שבה המדינה רואה בעצמה את בעל הבית שאמור לדאוג לאזרחים הפשוטים והטפשים. לטעמי, זו עשוייה להיות גם בעייה של ועדות המומחים שהתכנסו בשם המחאה (ואני בתוכם). הרי מה טוב מומחה אחד ממשנהו ובמה טובים מומחי המחאה ממומחי הממשלה (מעבר לעובדה שהמחאה גייסה צוות מומחים גדול יותר וניכר שלוח הזמנים שלו קצר יותר וישנן סוגיות רבות יותר שידונו בו)? על-מנת להביא את מגוון הקולות והסוגיות לדיון קונקרטי כזה או אחר אל למומחים לפעול בפטרונות. למעשה, צוותי המחאה אמורים להגיש ניירות והצעות שהם בעצמם רק פתיחה לדיונים ציבורים רחבים באינטרנט וגם מחוץ לאינטרנט. הסוגיות עצמן עוסקות במגוון קהלים שודאי רובם לא מיוצגים באף ועדת מומחים שהיא וראוי לאפשר שיתוף רב ככל הניתן של קהלים שונים בדיון. תהליך קבלת ההחלטות הוא חלק מהותי מאותו צדק חברתי עלום ובזה הממשלה נכשלת פעם אחר פעם. גישתה הפטרונית של הממשלה היא הסיבה לכך שועדת טרכטנברג מיותרת מהרגע שבו היא הוקמה. לצוות מומחי המחאה ישנה הזדמנות לקיים דיון אחר – דיון שבו המומחים הם רק גורם מתווך, אך הציבור הרחב של בעלי העניין בכל נושא הוא הדן והקובע.

למעשה, ממשלת ישראל יכולה הייתה לפתוח דיונים ציבוריים בעצמה. זה היה עולה לא מעט כסף, אך זו הדרישה המרכזית במאבק הזה. לא עוד ממשל מנותק אשר רואה את העם פעם בכמה שנים ומנסה למכור לציבור דמויות כאלה ואחרות כשם שמוכרים חיתולים. זה העידן לממשל מחובר בצורה רציפה לעם. ממשל הפועל להעצמת האזרח כחלק מרכזי מתפיסת עולמו. ממשל המאפשר ומעודד את האזרחים הרוצים בכך להיות מעורבים בו ולשפרו. והקשר ההתיישבותי – לא עוד מדינה הרואה באזרחיה כמכשירים ליישוב הארץ הנתונים לפיקוחה והחלטותיה, אלא מדינה הרואה בעצמה מכשיר המאפשר לאזרחים להגשים את הפוטנציאל שלהם (התרבותי, החברתי והכלכלי) הן כפרטים והן כקהילות.

אתמול בערב נכחתי במפגש של ארגוני המגזר השלישי (או בקיצור, עמותות) שאורגן ע"י מנהיגות אזרחית. נשאו שם דברים מנכ"לים של עמותות שונות, בעיקר עמותות אשר מטפלות בחלשים שבחלשים בחברה הישראלית, שאינם מסוגלים למחות בעצמם אפילו (חולי נפש, למשל). גם עמותות אלו, והאנשים אותן הן מייצגות, צריכים איכשהו לבוא לידי ביטוי בגלגל השינויים הקרוב. בכל מקרה, התחברתי במיוחד למה שאמר קרלוס שטיגליץ משתיל:

"האנשים רוצים לכתוב בעצמם את ההיסטוריה ולא לקבל רשימת מכולת."

לסיום, אני מקווה מאוד שצוותי העבודה של "מומחי" המחאה יפעלו בזריזות ובשקיפות מירבית וישמשו כספתח לדיון ציבורי רחב ככל האפשר בשלל הנושאים. חלק משמעותי מהדיון הזה צריך גם להיות על האופן בו האזרחים והמדינה הופכים לשותפים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, גיאו-פוליטי, דיור. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על זמן לשותפות במקום פטרונות – על מומחים כאלה ואחרים

  1. אלכס הגיב:

    עוד עניין שמעכב את ההתפתחות העירונית זאת הבירוקראטיה האיומה בועדות לתכנון ובניה. כמות ה "תלך-תבוא" בעיריית תל אביב למשל, היא כזאת שמראש לקוחות מוותרים על איזה שהוא שינוי או חידוש כי כל בקשה להיתר, סופה להשתהות שנים בעירייה, אז פשוט עוברים לבית אחר, בפרברים….

  2. יונתן הגיב:

    יואב- אתה יודע שאני תמיד צמא לדעות שלך, אבל הפעם אסתייג. נסיון לגיבוש תוכנית עם קבוצה גדולה מידי נועד לכשלון. לא ייתכן שבאמירה "האנשים רוצים לכתוב בעצמם" הכוונה למסמך ויקי שנכתב על ידי כולם יחד, אלא (אולי) למינוי של ועדה על ידי ה"אנשים" ולא על ידי הפריץ. הואיל ויש לי המון הערכה לפועלו של פרופ טרכנטנברג בותת ובמועצה הלאומית לכלכלה, הרי שהתהליך המוצע עדיף עשרות מונים על תהליך של "דיון ציבורי". היתרון היחיד של תהליך ה"דיון הציבורי" הוא שדעת הקהל תהייה מוכנה יותר לקראת הפשרה החיוורת שתתקבל בתום עשור של דיונים. זאת אל מול רפלקס ההתנגדות של אנשים להמלצות של ועדות שהם לא הוזמנו אליהן.

  3. לרמן הגיב:

    יונתן,
    אני חושב שיש יתרון משמעותי בתהליך שמניב תוצאות שיהיו מקובלות על רבים יותר. זה יכול להיות כל ההבדל בין ועדה עם משמעות לבין ועדה שהמלצותיה מיועדות לגריסה מיידית. בהקשר זה, כדאי לציין שהשר איתן אמור לעזור לועדה הממשלתית בהקשר הזה. אני מקווה שיווצר שיח רחב ושהועדה הזו תפעל בשקיפות בעזרתו.

  4. Nachman הגיב:

    Yoav – another great post
    I good example of what you suggest is Participatory Budgeting – see
    http://www.op-portugal.org/downloads/72%20perguntas%20OP.en.pdf

    and participatory planning like the charette process brought to Israel by Merhav

  5. יהונתן משעל הגיב:

    דברים חשובים מאד אתה כותב כאן. נקודת המבט שלי היא שנוצרה דינמיקה גדולה יותר מכל אחד בנפרד, על תואריו, קשריו והיכולת שלו להיות דובר. המחאה כרגע בארץ היא לא מקומית, היא חלק מתהליך עולמי. נסיון להגיע למשא ומתן על סעיפים בחוזה מול האזרחים הוא נסיון שנועד לכישלון ונובע מתפיסת עולם מקובעת לפתרונות ישנים. רק דיאלוג נטול אגו כמו שאתה מציע יוכל להגיע לפתרונות שיהיו אפקטיביים למצב החדש. כמו האינטרנט, המחאה שייכת לכולם, ותהליך הפתרון שלה יצטרך להתהוות באותו האופן – קוד פתוח.

  6. א. הצרה היא שחלק מהעמותות החברתיות הן עמותות של "מגיע לי" – עמותות שצצו במקום מדינת הרווחה שנסוגה ומנסות לכבות שריפות. הדרישה שלהן היא תמיד דומה – עוד תקציב כדי לפתור בעיית X. העמותות קיימות בזכות הדרישות השמרניות שלהן – צדקה במקום שינוי מהותי. (שהרי עמותות שדורשות שינוי מהותי מתקשות לקבל מימון מהמדינה או מהקרנות הגדולות).

    ב. אני לא רואה סיבה לא להשתמש בויקי כדי לצבור ידע על דרישות. זה היה יכול לסנן החוצה הרבה מקלישאות הקיימות בשיח החברתי כלכלי.

    ג. חיבור לחשיבה אקולוגית או מערכתית היה?

    ד. כתוב שהוועדה של טרכנטנברג תתייעץ עם נציגי המוחים, כדאי שהם יזכרו את העצות המעולות שרולניק מחלק להם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s