פולואפ על הנת"צ באבן-גבירול

לפני כשבוע הייתה לי הזכות לעלות לשידור בתוכניתם של אביב לביא ואסף ליברמן בגלי צה"ל "יהיה בסדר". לצידי עלתה לשידור שלי שרמן, בעלת קונדטוריה "עדית" ברחוב אבן-גבירול, ואחת ממובילי המאבק בנת"צ שסומן שם. מומלץ להקשיב לאודיו, בטרם נמשיך. את השיחה אתם יכולים לשמוע בלינק הזה, בתוכנית של יום ד', 10.8. הקטע מתחיל בדקה 38:10.

עיקר הטענה של הסוחרים היא על הקושי של הספקים לפרוק סחורה בשילוב עם הטענה על פגיעה בלקוחות שמגיעים למקום. לדעתי, מדובר בתקופת הסתגלות כפי שהייתה לנת"צים של בן-יהודה ודיזנגוף. המהלך עצמו של הרחבת הנת"צים בעיר הוא מבורך ומסמל יציאה מקיבעון של שנים של משרד התחבורה והעירייה. כמו שאמרתי ברדיו שני מהלכים פשוטים היו יכולים לשפר בצורה משמעותית את המהלך וגם למנוע עתירות כאלה ואחרות ולצמצם את הכעס. ראשית, יידוע מוקדם של הסוחרים ובעלי עניין נוספים ברחוב בצורה של שימועים ציבוריים וטיפול מקרוב בכל בעיית הספקים שהתעוררה שם. ישנו עוד רחוב מסחרי אחד בתל-אביב עם נת"צ לשני הכיוונים – רחוב אלנבי. רחוב אלנבי מסובך יותר מאבן-גבירול וגם בעל פוטנציאל בלתי-ממומש עצום, אך מסתבר שנת"צ כפול לא הורג רחובות מסחריים (אבל כמות עצומה של אוטובוסים לפעמים יכולה להפריע קצת). עבודה מקדימה מול הסוחרים הייתה בעיקר מצמצמת את תחושת ההפתעה וההנחתה שנמצאת בבסיס הזעם שמופנה כלפי העירייה ומשרד התחבורה.

הדבר השני שהעליתי בשיחה הוא ביצוע סקר מקדים של אמצעי התחבורה בהם משתמשים אלו שמגיעים לצרוך באבן-גבירול. סקר כזה (באמצעות תשאול הנוכחים ברחוב) היה יכול להראות שחלקם של אלו המגיעים לאבן-גבירול ברכב פרטי הוא קטן (השערה שלי) כמקובל ברחובות מסחריים באזורים אורבניים. מומלץ לעיין במחקר שבוצע ע"י פרופ' משה מרגלית' ד"ר יודן רופא, ד"ר  אהובה וינדזור ואדר' גלית ירושלמי אשר עסק במרחב זכות הולכי הרגל. המחקר בחן שלושה רחובות מסחריים בערים מבוססות יחסית בישראל – רחוב ויצמן בכפר-סבא, רחוב אחוזה ברעננה ורחוב סוקולוב ברמת-השרון. ישנם ממצאים רבים ממחקר זה, אך אחד המרתקים שבהם הוא זה המופיע כאן בעמוד 50 (עמוד 3-20). החוקרים בדקו מהי התפלגות אמצעי תחבורה בהם משתמשים אלו המגיעים לרחובות אלו (כזכור, מדובר ברחובות בערים מבוססות עם שיעורי אחזקת רכב גבוהים) – רגל, תחבורה ציבורית, רכב פרטי או אופניים/אופנוע. בכל שלוש הערים אחוז המגיעים ברגל הוא עצום – בין 49% ל-60%, בעוד שאחוז המגיעים ברכב פרטי (20-29%) גבוה אך במעט מאלו המגיעים בתחבורה ציבורית (14-23%), וזה בערים שהתחבורה הציבורית בהן אף טובה פחות מתל-אביב. סקר מקדים מסוג זה באבן-גבירול היה מראה את משקלו של הרכב הפרטי בקרב משתמשי הרחוב ועוזר להפיג חלק מחששות הסוחרים. סקר ממוקד יותר אף היה בודק כמה כסף מוציא כל הולך רגל, נוסע אוטובוס או נוסע רכב פרטי באבן-גבירול בממוצע (ברחוב אוקספורד הידוע שבלונדון סקר דומה שאיני מוצא כרגע, הראה שהולכי הרגל גם מוציאים בממוצע הכי הרבה כסף). בכל מקרה, עלותו של סקר כזה היא נמוכה מאוד יחסית וראוי לעשות כאלה סקרים ברחובות המסחריים, בעיקר לקראת שינויים כאלה ואחרים.

לסיכום, זכותו של הרכב הפרטי במרכז תל-אביב תלך ותצטמצם בשנים הקרובות בצורה כזו או אחרת (למרות שבמדיניות התחבורה הלאומית הרכב הפרטי ימשיך לעמוד בראש הפירמידה התכנונית עוד שנים ארוכות). אני חושב שעתידו של הנת"צ באבן-גבירול הוא בצורה של נתיב בלעדי בצד השמאלי של הכביש (כשיעשו כאן BRT), וזה ייקח עוד שנים מספר. באותה הזדמנות סביר להניח שגם יעשו ברחוב זה שביל אופניים חדש ואמיתי. והכי חשוב, שיעשו את זה בשילוב של גל ירוק להולכי הרגל – המהות של כל רחוב מסחרי באשר הוא.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, הולכי רגל, תחבורה, תל-אביב, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על פולואפ על הנת"צ באבן-גבירול

  1. תיקון לשוני קטן הגיב:

    תודה על הפוסט המעניין. לא "שלושת הערים", אלא "שלוש הערים".

  2. לרמן הגיב:

    תודה רבה. תוקן.

  3. לירן הגיב:

    יואב קשה מאוד שלא לרחם על בעלי העסקים ברחוב, באמת שכואב לי הלב עליהם, מקווה שהתנועה ברחוב תעלה ככל שנכנס לסתיו ויהיה קצת יותר נעים להסתובב בחוץ.

  4. דודו הגיב:

    לרמן

    שלי שרמן אינה טוענת טענה מופרכת לטעמי

    הנת"צ המרכזי בירושלים "הציר המהיר"(מגילה לרמות) נסלל במרכז הכביש

    מעבר לסוגיית הרכב הפרטי ושליטתו במרכזי ערים בפרט, אני דווקא חושב שהפתרון שהיא הציעה בהחלט מתאים יותר לאבן-גבירול, בשילוב של מפרצי חניה לפריקה וטעינה בסמוך למדרכה לטובת העסקים

    http://www.jtmt.gov.il/?CategoryID=207

  5. אורי מבאר שבע הגיב:

    למרות שהאינסטיקט האוטומטי שלי הוא בעד נתיבים לתחבורה ציבורית, יש לי תחושה אמביוולנטית לגבי נת"צ אבן גבירול.
    בשונה מבן יהודה, אבן גבירול הוא רחוב רחב ביותר ומשופע בנתיבים לכן רק בשעות מאוד מסוימות וצפויות קיים שם עומס, זה בשונה מרחוב כמו אלנבי ובן יהודה למשל. כמו כן תנועת האוטובוסים היא כה דלילה עד שברבים מהמקרים אני מובך לראות את הנת"צ עומד נטוש ברוב שעות היום. מעבר לכך, בכל פעולה שעיריית תל אביב מבצעת אני מסתכל מפרספקטיבה קנסתית ויש ריח חריף שמאחורי כל פעולות העירייה עומד הרצון למצות מקסימום אפשרויות לסחיטת דוחו"ת. הפעולה התבצעה למרות שאין מספיק אוטובוסים שי'יאכלסו' את הנתיב הזה ולמרות העובדה כי אבן גבירול בגלל רוחבו די פנוי רוב הזמן. לדעתי צריך להסכים שרק בשש שעות ביממה הנתיב הימני יהיה לתחבורה ציבורית שלוש בערב ושלוש בבוקר.
    נתראה בשני.

  6. לרמן הגיב:

    דודו, האם לאורך הציר המהיר יש מסחר? לדעתי, יש אתגר בלתי-מבוטל בשילוב BRT עם רחוב מסחרי. בחיפה, ה-BRT ברחוב העצמאות לא מקל על המסחר ברחוב.

    אורי, בן-יהודה הוא רחוב עם כביש רחב מאוד ולפחות נתיב מיותר אחד בכיוון צפון (נתיב שבעתיד יהיה שביל אופניים). אני לא רואה את הבעייה הגדולה – בסף הכל נתנו שעות לספקים לפריקה ולטעינה. צריך היה לעבוד צמוד יותר עם הסוחרים, אבל לא צריך להתרגש מזה שהם נגד (במיוחד כי לא עדכנו אותם מראש). גם במקומות אחרים הסוחרים תמיד נגד כל שינוי, משום שעסק שעובד חושש משינויים. אני מניח שחלק מהעסקים ירוויחו יותר מהמהלך וחלק לא. אם העירייה הייתה באמת מעוניינת בגביית דוחות היא מזמן הייתה אוכפת חנייה על מדרכות בלילה. כרגע מדרכות העיר הן הפקר למכוניות הפח.

  7. דני הגיב:

    מה שמטריד בעיקר בנת"צ באבן גבירול הוא שהוא לא עובד. עוד לא יצא לי לנסוע באוטובוס שם מבלי בלפחות 50% מהנסיעה תתנהל בעקיפת מכוניות בנת"צ.
    מעניין אם יש נתונים לגבי זמני הנסיעה שם לפני ואחרי של אוטובוסים

  8. דודו הגיב:

    לרמן

    לשאלתך, לאורך מרבית הציר המהיר בירושלים אין מסחר אך ישנם מקטעים בהם לנתיב המהיר ישנה זכות דרך בלעדית וזאת במרכז העיר (לדוגמא חלק מרחוב המלך ג'ורג')

    אני חושב שהעברת הנת"צ למרכז רחוב אבן גבירול, במקום אי התנועה המגונן והמדוקל (שאינו משפיע כהוא זה על חזות הרחוב או "קירורו" בניגוד לעצי הסיסם שנעקרו) יכל להוות פתרון טוב יותר. קודם כל הוא פשוט ייצר הפרדה אמיתית בין התנועות המוטוריות(תח"צ ופרטי). בין אם יש מסחר בחזיתות ובין אם לאו,לפחות בירושלים, זה פשוט עובד טוב בייחוד להולכי הרגל ומשתמשי התחבורה הציבורית. במידה והיו מחליטים לסלול את הנת"צ במרכז השאלות המרכזיות שנשארות פתוחות הן מה עושים בשני צידי הכביש הסמוכים למדרכה (מפרצי חניה הפתוחים לכלל הציבור או רק מפרצים לפריקה וטעינה) וכיצד מתכננים הסדרי תנועה ש"יסייעו" לחיוניות הרחוב ובעלי העסקים?.

  9. פינגבאק: על נת"צ אבן גבירול ותחבורה בכלל « מחשבות של אדריכל

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s