מי שעבר לאחרונה באזור כיכר רבין, הבחין בשיפוץ המתהווה של החיבור המבורך בין שדרות בן-גוריון לשדרות ח"ן. מה מצער הוא לגלות שבעוד שכוונותיה של עיריית תל-אביב-יפו טובות, הביצוע משאיר מקום לספק באשר למחויבותה של העירייה לביטחונם של הולכי הרגל בעיר. הדגמה לפניכם:
שיפוץ ללא מעבר בטוח להולכי רגל
כמו שאתם יכולים לראות העירייה סגרה את המעבר תוך דחיקת הולכי הרגל ממש לתוך נתיבי הנסיעה. העירייה נותנת כאן דוגמה רעה מאוד גם לשאר הקבלנים שעובדים בעיר, ובמקום לשמור על מעבר בטוח להולכי רגל הם נאלצים להסתכן. והנה עוד הדגמה מקרוב יותר:
הגיע הזמן, שכמו בערים אחרות, כל שיפוץ שמוריד ומעלים את המדרכה ילווה בהסדרת מעבר בטוח להולכי רגל, גם על חשבון נתיבי נסיעה במידת הצורך, ויפה שעה אחת קודם.
אני דווקא לא מסכים – גם אם הטענה נכונה בכלליות (ולרוב כן עושים מעבר להולכי רגל) במקום הספציפי הזה אין באמת מקום לעשות מעבר להולכי רגל וסגירת נתיב במקום תיצור סכנה בטיחותית עוד יותר גדולה גם למכוניות וגם להולכי רגל בגלל זוויות התנועה שיצטרכו לעשות בפניות שמאלה ומעבר בין הנתיבים (והאוטובוסים הרבים שעוברים בצומת).
בזמנים כאלו לתקופה מוגבלת (ומכיוון שבסופו של דבר המטרה העיקרית היא לשפר את מצב הולכי הרגל בעיר), צריך לחצות לצד השני של הכביש ולעבור שם ולא בצד שסגרו.
ללא קשר – צריך היה להיות שילוט במקום שיש לעבור לצד השני של הכביש והמעבר דרך השדרה אסור.
פינגבאק: החברים של חולדאי • שוקי גלילי 101
מסכים עם יוני. במקום המסוים הזה ישנה חלופה לחציה.
מסכים איתך בנוגע לצורך להשקיע קצת יותר מחשבה (וכסף) בהולכי הרגל. הפתרון הנכון היה לא לשים שלט אלא למחוק את מעבר החציה האמצעי (שממשיך את השדרה) ואת מעברי החציה האנכיים שחוצים את מלכי ישראל. ניתן לעבור במעברי החציה המקבילים על השדרה.
מסכים עם ההיגיון העקרוני, אך למעשה המעבר לא מוסדר כי הוא מעבר לא חוקי. יש מחסומים (כתומים, רואים בתמונות), אשר נועדו למנוע מהולכי רגל לחצות את הכביש דווקא שם. יש כיתוב על המחסומים המציין זאת במפורש.
מי שרוצה לחצות את הכביש יאלץ לעבור לצד ממול בצומת, לסוף שד' ח"ן.
הולכי רגל לא צריכים לצאת לטיול סובב עולם בשביל לחצות מעבר והם גם לא יצאו לטיול כזה ולא משנה מה יהיה כתוב בשלט. כשיש שלושה נתיבי תנועה, אפשר לוותר על אחד, גם אם זה דורש ליצור גיאומטריה מורכבת מבחינת כלי הרכב הממונעים. לחרבן על הולכי הרגל זה הפתרון הקל וגם מה שקורה כיום בשטח. הולכי הרגל הרכים וחסרי המגן הם הראשונים בתעדוף התחבורתי וצריך להתחיל את הפתרון מדאגה לנוחותם ובטיחותם ובסוף לרכבים ולא להיפך.
לרמן צודק, ואי אפשר לכפות על הציבור דבר שלא ניתן לאכיפה מתי אתם הלכתם וחציתם 3 רחובות במקום 1?
הפתרון פשוט יותר ולא מחייב סגירת נתיב . במקום 2 המטרים האחרונים של הגדר, – לשים לוח מתכת ארוך עם מייצבים מתחתיו. -כך שנוצר מעין גשר מעל העבודות, ברוחב של כ חצי מטר ומזיזים אותו מצד לצד של המעבר חציה כאשר יש צורך לעבוד מתחתיו.
פינגבאק: יש מעבר בטוח | עוד בלוג תל-אביבי