הקיבעון האנטי-אורבני הגיע לנקודת המפנה

פוסט אורח מאת נעמה ריבה.

משבר הדיור הנוכחי שפוקד את ארצנו ויחד עימו ההתרעמות על היוקר המחייה שקשורה אליו באופן ישיר, איננו הראשון ולא השני. משבר זה הוא תוצר של קיבעון מקומי בן למעלה מ-60 שנה. הפעם יש מומנטום היסטורי שחייבים לנצל. יש לי שני אחים גדולים ושניהם הזכירו לי לאחרונה בשתי סיטואציות נפרדות עד כמה פתרון המשבר הזה נעוץ גם בשינוי תפיסתי בקרב תושבי מדינתנו. אחד מאחי, במסגרת ארוחת צהרים משפחתית הפציר בי כי יש להקים עוד עיר בארץ סטייל מודיעין, כי היא עיר מוצלחת כל כך. המחשבה על כך שאמורים לעבוד, לגור ולקנות באותו מקום נראתה לו מוזרה והקונספט של עיר שרק ישנים בה נראה לו נפלא. אחי הבכור מתגורר במושב במישור החוף. בחודש שעבר מכוניתו הייתה במוסך, וכדי שיוכל להגיע ממקום עבודתו בחדרה חזרה לביתו במושב הוא נאלץ לבקש מאבי את האוטו. זה די הזוי שבשנת 2011 אין דרך להגיע לביתך בצורה יעילה ללא רכב, אבל אחד מהגורמים לכך היא העובדה שישראלים רבים מעדיפים לגור בכפר ולזכות לכאורה באיכות חיים טובה יותר. כך גם הוא מעדיף להסיע את ילדיו כל יום ואת עצמו והעיקר לזכות בבית צמוד קרקע.

כשמדינת ישראל קמה היה צורך ליישב במהרה מאות אלפי אנשים. הרצון לשרוד אז בשילוב המדיניות הבן- גוריונית שקראה ליישב את כל הארץ יצרה פיזור אוכלוסין והפכה מדינה שלמה לפריפריאלית. אני חוששת ששוב פתרון הדיור שיינתן יהיה פתרון אשר יצור טבעת מגורים נוספת סביב הקיים, במקום לעבות את מרכזי העיר ובמקום לפנות את שכונות השיכונים שהם נטולות יכולות התחדשות ולבנות במקומם מרקם עירוני. יתרה מכך, כמו שאז נכפה על כולנו לחיות בדירת שיכון בעלת שני חדרים, היום מוכתב עלינו לחיות בדירת 5 חדרים עם חנייה צמודה, בפרבר אנונימי במרחק נסיעה ממקום העבודה. אם אתה רווק או זוג צעיר ללא ילדים, או זוג פנסיונרים, הסיכויים לקנות דירה חדשה שתתאים לצרכיך הוא אפסי (ובמספרים 0).

נראה כי יש לנו צורך בלתי סביר לרכוש דירה ולהשתקע, גם במחיר והקרבה מאוד גבוהים. תפיסה זו מושרשת אצל רוב רובו של העם היושב בציון. קניית הדירה היא המטרה החשובה ביותר בעיני רבים, המיקום שלה הוא זניח גם אם מקום העבודה רחוק יחסית. הישראלי הממוצע מוותר על החיים העירוניים. נראה כי מרבית הישראלים מפרשים את העיר כמקום רע, מקום מזוהם, עמוס, צפוף ולא נעים לשהייה. אם כך הדבר מדוע ישראלים כל כך אוהבים לטייל בברצלונה, בפריז, ברומא או בניו יורק (כולן צפופות הרבה יותר מכל עיר בישראל)? העיר הישראלית שקמה לאחר קום המדינה היא מקום ללא מרכיבים עירוניים.

לאחרונה סיימתי את לימודי האדריכלות. במסגרת פרויקט הגמר שלי חיפשתי מהם המרכיבים העירוניים שהופכים עיר ל"עיר טובה", במסגרת המחקר בחנתי את הערים הנ"ל. בשונה מהעיר הישראלית שהוקמה לאחר קום המדינה, ה"ערים הטובות", כך כיניתי אותן, מורכבות מבלוקים אשר נתחמים ע"י רשת רחובות, הדבר הבולט, שהערים האלה לעולם לא מספיקות להצטבר כלפי פנים. בברצלונה למשל, על גבי הבינוי הקיים נוספו קומות, אין מגדלים בעיר והיא עדיין צפופה הרבה יותר מתל אביב. בניו יורק קמים בנינים חדשים בתוך הבלוקים הקיימים. העיר הישראלית גדלה רק כלפי חוץ, ובאזורים החדשים אין רחובות מסחריים,ואין אפשרות לקיומם של חיים מלבד שינה. כאשר משרטטים לעיר תוכנית מתאר חדשה כמעט תמיד נשכחת ההתייחסות לקיים. "הערים הטובות", הן ערים נטולות קניונים, הן ערים צפופות, בעלות פארקים רחבי ידיים. החזיתות בהן רצופות, אין רווח מבוזבז בין הבניינים ואין חדרי שירותים שפונים לתוך הרחוב. יש בהם סדר מופתי ועם זאת גיוון אינסופי, אם אתם שואלים למה אני מתכוונת תסתכלו על מבניו של גאודי בברצלונה, צורניות, ייחודית ובמקביל שילוב מושלם בתוך הבלוק.

ואיך כל זה קשור למשבר הדיור??

הערים שאנחנו מקימים הן לא ערים יצרניות. עיר שמורכבת ממגורים בלבד היא עיר לא יעילה אלא בזבזנית. היא מקום שההגעה אליו וממנו מסובכת וסדר היום של האדם ללא כלי רכב פרטי מוכתב על ידי הגחמות של התחבורה הציבורית (שבמקום לא צפוף וללא עירוב שימושים אינה יכולה לפעול באופן סביר), כך שהוא יכול לעשות מעט מאוד פעילויות באותו יום. (תחשבו כמה דברים אתם מספיקים לעשות ביום אחד בעיר אירופאית, בניו יורק, או אפילו בתל אביב). הבנייה המתחמית הישראלית לא מאפשרת התפתחות. מגדלי המגורים שמקימים לאחרונה, לרוב (אני נזהרת להגיד שכולם) לא קשורים לרחוב, וההגעה אליהם הם היא ע"י רכב פרטי בלבד. דיור בר-השגה הוא לא רק ארבע קירות, אלא נתינת פתרון עירוני לתושביו, באמצעות תחבורה ציבורית ומקומות תעסוקה שיתקיימו רק במקום בו יהיה עירוב שימושים וצפיפות.

לתחבורה הציבורית קשה להיות יעילה בישראל, תחבורה ציבורית היא יעילה רק במקום בו יש ביקוש ואז התדירות שלה עולה, מכיוון שהערים בארץ בנויות בצורה פרברית, אין בהם צפיפות ולכן קשה לקיים שם תחבורה ציבורית יעילה, כך שאנחנו נמצאים בלופ. על מנת לצאת מהלופ הזה חייבים לבנות בתוך הערים הקיימות, בתוך מגרשים קיימים-יש כאלה רבים. קיימת אפשרות נוספת, לשפץ מבנים נטושים ושכונות נטושות או על גבי הבניינים הקיימים, כפי שמציעה תמ"א 38 (שעובדת לא רע, בגלל קנה המידה הקטן שבו היא פועלת) או בתהליך של בינוי פינוי (שלא ממש יוצא לפועל, בגלל קנה המידה הגדול שלו). אסור בשום אופן לבנות שכונות חדשות מחוץ לערים הקיימות, דבר זה רק יגביר את הפרבור הקיים ממילא. ישנן מספר ערים בארץ בעלות רשת עירונית טובה כמו למשל בחלקים מחיפה, או בעכו – בה בחרתי לתכנן את פרויקט הגמר שלי, את אותן הרשתות צריך "למלא" במרקם עירוני חדש.

העירוניות בישראל לא התפתחה מעולם, היא חדלה להתקיים ביום שבו יצאה לפועל תוכנית האב למדינת ישראל בין השנים 1949-1953 בניצוחו של אריה שרון. מאבק הדיור הנוכחי במדינת ישראל הוציא את המרצע מן השק וגרם להבנה כי פיתרון הדיור הבא חייב להיות עירוני, למען הדורות הבאים, כי עיר היא המקום היחידי שניתן לחיות בו בעידן פיצוץ האוכלוסין. והעיר הזו חייבת להיות "עיר טובה". התפיסה הישראלית והקיבעון האנטי אורבני, המושרש בקרב תושביה, שאומר כי המגורים בעיר הם המוניים, צפופים, לא נעימים, מלוכלכים ואין בהם כל חיבור לטבע, היא התפיסה אשר הולידה מצב בו, לרבים מתושבי המדינה אין קורת גג בטוחה ורבים מהם לא מוצאים פרנסה הולמת במרחק נסיעה, או הליכה סביר. התפיסה כי הכפריות היא המענה הנכון למגורים, תפיסה שהופנמה בקרב תושבי המדינה איננה עומדת במבחן המציאות במדינת ישראל בפרט ובעולם בכלל. עיר איננה נתיבי איילון, תחנות רכבת בלתי אנושיות ומגדלי מגורים נטולי קומת מסד.

עיר איננה רק מקום לגור בו, היא מקום לחיות בו, ובה יסופקו שם כל צרכייך בנגישות ובקלות. עיר היא מקום יצרני, פועם, נושם ובועט, היא מקום בו תמצא את השקט ואת הרעש, כי יש לך את זכות הבחירה. עיר היא מקום בו יש את השדרה החמישית הסואנת ומעבר לה את הסנטרל פארק שגודלו הוא כגודל מרכז תל אביב. עיר היא מקום בו יש את הרמבלס השוקק חיים ומצידו כיכר ריאל עם מזרקות פסטורליות וים של שקט. עיר היא מקום בו יש את ה'שאנז אליזה' השדרה היוקרתית בעולם ובקצה שלה גני טווילרי עם גלגל ענק שתוכל לעלות עליו להתנתק ולצפות על העיר מלמעלה. עיר היא מקום בה יש את ה"דיזנגופים", שם ההמולה ומרכזי הקניות, ויש בה גם את ה"פרישמנים" שדרכם נעבור בדרך אל "נשות התנ"ך" לחצרות ולגני השעשועים המרגיעים.

נעמה ריבה היא בוגרת לימודי ארכיטקטורה וחינוך במרכז האקדמי ויצו חיפה ומדריכה לשעבר ב"מכון למורשת בן גוריון".

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, פוסט אורח. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

26 תגובות על הקיבעון האנטי-אורבני הגיע לנקודת המפנה

  1. לירן הגיב:

    הפוסט ערוך יפה אך לא הוסיף דבר ממה שכבר נכתב באתר זה בפוסטים קודמים. יואב אשמח אם תצרף מספר שמות של חוקרים שנמצאים בחזית המחקר כדי להגיע לממצאים חדשים בתחום, יש קצת זמן לפני תחילת הלימודים להעשרה נוספת.

    בכל אופן חג שמח

  2. ערן הגיב:

    בגדול הכל נכון ויפה, אבל בכל זאת צריך לשאול למה כל-כך מעטים רוצים את ה'עיר הטובה' הזו? הרי גם ניו-יורק היא תופעה יחסית חריגה בארה"ב.

    אני לא מאמין שמדובר ב'תודעה כוזבת' ועד שלא נבין למה כלם רוצים לגור בפרברים לא נוכל להפוך את העיר הצפופה לאטרקטיבית.

  3. מורין הגיב:

    ערן, קודם כל לא כולם. באירופה גם כשבונים פרברים בונים אותם סביב תחנת רכבת עם עירוב שימושים מסביבה. אחת הבעיות זה שאנחנו מעתיקים מארה"ב, בלי ללמוד יותר מידי את הבעיות שזה מייצר. טוב נו, אנחנו ממשיכים לבנות מקומות בעייתיים בלי ללמוד את הבעיות שזה מייצר – וזה כבר ייצר לא מעט כאלה (מישהו אמר שיקום שכונות בשנות ה-70?).

    כרגע המצב בישראל ובארה"ב הוא שיש לקוחות למגורים עירוניים אבל אין מספיק כאלה בנויים כי כל התקנים והחוקים לא מאפשרים לבנות ככה. גם פה וגם שם המחירים בתוך הערים מאמירים לעומת מחירי הפרברים, וזה לא בכדי. במשבר הכלכלי זה היה מאוד בולט כשמחירי הדירות בערים צנחו הרבה פחות ממחירי הבתים הפרבריים וכבר אפשר לראות ניצנים של בניה עירונית בכמה ערים (אנחנו ראינו שכונה חדשה אבל עירונית לגמרי בפורטלנד למשל). בארץ גם לא היה משבר אז פחות למדו את זה וגם החוקים יושבים בממשלת ישראל (בארה"ב זה תחת העיריות) שהאג'נדה שלה היא התפשטות בכל מקרה ושהנתינים יסתדרו.

    והנתינים? הם למדו מההורים שלהם שהעיר מלוכלכת (כי במאה ה- 19 היא באמת היתה מלוכלכת והביוב זרם ברחובות), ושלנסוע (או לעמוד בפקק) כל היום ברכב לבד זה איכות חיים. ככה הם גדלו (גם אני אגב) וכל עוד הם לא ניסו משהו אחר הם לא יכולים להבין כמה זה נוח. לוקח זמן לשנות תפיסות שהשתרשו במשך 100 שנה אבל אין לנו ברירה (מקום מוגבל+סוף עידן הנפט).

  4. נחום כהן הגיב:

    הפוסט הזה מביך ביותר אך הוא מוכיח לצערי את מה שאנו יודעים מזמן: רצון טוב איננו מספיק. בוגרת לימודי עיצוב איננה יודעת להגיד דבר מקצועי אחד וחוזרת על אמירות נדושות עד זרה. לא מלמדים תכנון עירוני בשום מוסד בארץ וזאת התוצאה, בוגר בעל תואר מגלה לנו שיש עירוניות בעולם, וחושב שמספר מקרי של מחשבות יכול להיקרא מחקר. יקראו המורים ויפיקו אולי לקח. מאד חבל בלתי נעים.

  5. נעמה הגיב:

    אני חושבת שישראלים כן היו רוצים לחיות בעיר טובה, אחרת הם לא היו כל כך אוהבים את ערי אירופה ולא כולם היו רוצים לחיות בתל אביב, פשוט בגלל איך שהמדינה נבנתה הערים שלנו התפתחו בצורה אחרת, אני חושבת שאם נמשיך לבנות מחוץ לעיר וימשיכו לשחרר קרקעות כמו שכולם כל כך רוצים, המצב רק יחמיר.

    נחום, כתבתי עבודה בת 60 עמודים… צורפה לפרויקט הגמר, לא נראה לי שכדי שאני אעלה את כולה (אם אתה מעונין אני יכולה לשלוח לך), פה רק כתבתי ושיתפתי במחשבות.

  6. יעל ר. הגיב:

    היעדר תחבורה ציבורית יעילה אינו נובע מהיעדר צפיפות אוכלוסין או מפרבור. אין תחבורה ציבורית יעילה בארץ כי ממשלות ישראל משקיעות כבר שנים בתשתית לרכבים פרטיים ומזניחים נושא חשוב זה, כי גם הרפורמה התבררה בחלקה כרגרסיה, כי לא תהיה תחבורה ציבורית יעילה כל עוד היא לא מספקת פתרון לשישי-שבת.

    ההשוואה לניו יורק אינה נכונה. אנחנו מדינה קטנה. אם כבר, אפשר לומר שתל אביב היא מנהטן, וכל אזור גוש דן-השרון הוא שאר העיר ניו יורק. קרי, צריך רכבת תחתית שתחבר את כל היישובים הנ"ל בנסיעה של 40 דקות גג, כולל בשעות הלילה, ובסופ"ש. לא שעה וחצי באוטובוס מאסף (וזה בלי פקקים).

    שנית, המעבר לערים מחוץ לתל אביב לא בהכרח נובע כי כולנו רוצים בית פרטי. כאשר דירה של 30 מ"ר במגדל פלורנטין הנוראי מושכרת במחיר שערורייתי של 4,000 שקל, ועל זוועת 20 מ"ר מחולקת גובים 2,500-3,500, אנשים נאלצים לעבור לערי השרון, פתח תקווה וכו'.

  7. לרמן הגיב:

    לא מבין את הצורך ברכבת תחתית. גם בניו-יורק אין רכבת תחתית ברוב חלקי העיר, כולל אפילו בחלקים של מנהטן. כדאי לחשוב על פתרונות אפשריים יותר וברי ביצוע שמתאימים לרמות הצפיפות הנמוכות של גוש דן, אלא אם כן יש עודף של כמה מאות מיליארדים של שקלים. אופניים ו-BRT ואוטובוסים (אמצעי התחבורה שגדלים גם בניו-יורק הגדולה והעשירה), ובנייה עירונית שמאפשרת נגישות ללא צורך ברכב פרטי לכל מקום.

  8. עידן ע. הגיב:

    אבל באמת די מגעיל לגור בעיר ממוצעת בארץ.
    קיימים רק אזורים מאוד מסוימים בת"א שהייתי מוכן לגור בהם, ומאידך למודיעין הייתי עושה ריסטארט ומתכנן אותה מחדש מאפס.
    הטרנד הקיים בארה"ב בעשורים האחרונים הוא מה שנקרא Transportation Oriented Development, או בקיצור TOD.
    פרויקטים של TOD מביאים לדברים נהדרים בערים הגדולות, כמו בפרברים. אתמול הייתי בסיור באזור כזה ב-YONKERS, וזה פשוט נראה טוב. מעבר לשיפור החזות, גם הכלכלה פורחת עם הפיתוח של שימושים מעורבים של מגורים ומסחר.
    סוכנויות התחבורה הן שותפויות ממשלתיות-פרטיות, והן מצעידות את האזורים האלו קדימה.
    ובארץ?
    לפני כמה שבועות הגעתי כתייר לירושלים, ויצא לי לנסוע ברכבת הקלה החדשה ("הרכבת הקללה" בפי המקומיים).
    תוואי הרכבת נראה ממש יפה. רחוב יפו באמת נראה ממש כמו הדמייה של משרד אדריכלים. לרגע הרגשתי כמו באירופה.
    אבל אז עליתי על הרכבת, וזה הרגיש כמו בוליביה.
    הצפיפות – ניו יורק.
    והיעילות?
    עוד לא תכננו את הרמזורים בעיר לתיעדוף הרכבת, אז היא עצרה כל דקה וחצי שתיים.
    כשחזרתי ברגל את 2 התחנות שנסעתי בהן – זה לקח בערך אותו הזמן.
    ועכשיו השמועות מדברות על צפי של כ-30 הרוגים בשנה מתאונות הקשורות לרכבת.
    וזה לקח להם 12 שנים לתכנן ולבנות!!!
    נו באמת.
    ברור לי שזה לופ, אבל עד שלא תהיה תחבורה ציבורית יעילה בארץ, נידון עלינו לחיות במצב של רכבים פרטיים, פרברים וכו'.
    וגם אם הייתה תח"צ יעילה, כשכל המדינה משותקת בשבת זה לא מותיר לך הרבה ברירות.

  9. דורון הגיב:

    מסכים מאוד עם הרעיון ששינוי תפישתי בקרב הפרטים בחברה הוא שלב ראשון והכרחי בכל שינוי חברתי. במיוחד נהנתי לקרוא על סיבה נוספת למצב האיום של התחבורה הציבורית בישראל (מלבד הסיבה התקציבית וההזנחה, עליה כתבו כבר רבים וטובים).

    ובתגובה לנחום – מרענן לשמוע את קולותיהם של הדור הצעיר וחדור המוטיבציה של האדריכלים. נראה כי דווקא הכותבת, האדריכלית הצעירה (שאינה רק בוגרת של לימודי עיצוב), מבינה דבר או שניים בתכנון עירוני – וייתכן שאף (רחנא ליצלן) היא רכשה אותו במוסד המצויין בו היא למדה.

  10. קודם כל אפשר להרגע. שלטון הרכב הפרטי יסתיים, פשוט כי הדלק יתייקר. רוסיה לדוגמה , שהיא היצרנית מספר 1 בעולם הולכת לשאוב את החבית האחרונה תוך 22 שנה. ארה"ב יצרנית מספר 3 בעולם תגיע לחבית האחרונה בתוך 10 שנים. כן , זה קצת מטעה בגלל שזה לא אומר הרבה על המאגרים. מצד שני המאגרים שיש לא אומרים כלום על איכות הנפט שיש בהם. ומחיר נפט גבוה פרושו לא רק מחיר דלק יקר , אלא גם כלכלה במשבר (ומאיפה תשתלמו על הדלק) ועלות ייצור מכונית גבוה יותר.

    יש סיבות מצויינות להעדיף את החיים בפרבר. בינהן גינה פרטית – יתרון משמועתי למי שיש לו ילדים קטנים. יתרון חשוב נוסף הוא שעלות הקרקע זולה בפרבר. כך שלהקים בית זול. זה שאחר כך משלמים פי 1.5 על תחזוקת הבית, ושהמשטרה לא יכולה להשתלט על הפשיעה , ומשלמים 30-60 אלף שח בשנה על תחזוקת רכבים – את זה קשה לראות כל עוד אף אחד לא מדבר על זה. אנחנו בנעילה טכנולוגית – החיים בעיר והתחבורה הציבורית דפוקים בגלל המכונית הפרטית והפרבר.

    יעל, רכבת תחתית? תל אביב היא בצפיפות 7 אנשים לדונם. לעומת 20 בפאריס. הרכבת התחתית שלך תעצור כל 2 דקות בתחנה מאספת בדיוק כמו האוטבוס. (גוש דן בעל צפיפות עוד יותר נמוכה מתל אביב).

    המאמר בגדול לא רע (זה לא נכון שהתחבורה הציבורית דפוקה רק בגלל צפיפות נמוכה – גם חברות האוטובסים, משרד התחבורה והרכבת עושים עבודה לא רעה בלדפוק אותה – לדוגמה הרפומרה שהיתה אמורה להיות תחבורת מעברים). רק מדבר אחד התאכזבתי – איך זה תומך בכותרת "הקיבעון האנטי-אורבני הגיע לנקודת המפנה". נראה שהתמיכה בציבור ובממשלה בעוד פרבור לא קטנה.

    קישורים:

    שיא תפוקת הנפט
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98

    TOD – עברי דבר עברית – פיתוח מוטה תחבורה ציבורית
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA

    תחבורת מעברים (אוטובוס לא חייב להיות מאסף – זה שאלה של תכנון)
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D

  11. קישור נוסף – נעילה טכנולוגית – זה עובד עם המקלדת QWERTY שלכם – זה עובד גם עם פרברים ורכב פרטי

    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA

    ההבדל – מקלדת QWERTY לא גוררת התמוטטות כלכלית חברתית וסביבתית – ככה שיש סיכוי ששילוב של שזה שעלויות המחייה בפרבר עולות בהתמדה יחד עם מאבק להעלאת המודעות ממש יביא לשינוי מתישהו. (כנראה שהשינוי לא יבוא מערוצי הטלוויזיה).

  12. נעמה הגיב:

    אולי החיים בפרבר עדיפים למי שיש לו ילדים קטנים, יש לזכור שילדים מפסיקים להיות קטנים מאוד מהר ואז הוריהם הופכים לחברת הסעות… חוץ מזה אם כולנו נגור בבית עם גינה מהר מאוד לא ישארו פה גינות בכלל, או שטחים ציבוריים. אני לא מבינה מה הבעיה ללכת עם הילד לגינה ציבורית קרובה, ככה הוא גם יכיר ילדים אחרים ואולי לא יהפוך מכור למחשב ולטלויזיה כמו מקבילו, הילד האמריקאי.
    דרור, באומרי שהקיבעון האורבאני הגיע לנקודת מפנה, התכוונתי שכולי תקווה שאולי סוף סוף אנשים יבנו ואולי גם הממשלה (סיכוי נמוך, מכיוון שהתכנון במדינה הזאת מושפע ממדיניות פיזור אוכלוסין כבר למעלה מ60 שנה) שצריך פתרון עירוני לבעיית הדיור.
    אחד הדברים היפים שהמחאה הזאת גרמה להם, זה שאנשים גילו את המרחב העירוני והחלו להשתמש בו ולהבין שהם יכולים להיפגש גם ברחוב ולא רק בבתי קפה וזה דבר שיכול לקרות רק בעיר (צפופה) (אבל זה המשך דיון נפרד)

  13. עכבר הכפר הגיב:

    אנשים לא רוצים ועד בית.

  14. יעל ר. הגיב:

    שלטון הרכב הפרטי לא יסתיים כל כך מהר אם אין אלטרנטיבה. תגור בהוד השרון – 20 דקות לת"א ברכב (אם אין פקקים). בשש וחצי בבוקר, הכבישים כמעט ריקים – שעה נסיעה בשני אוטובוסים עם מיליון תחנות. שישי-שבת? עוצר.

    אני לא מדברת על רכבת תחתית כפיתרון לתל אביב. בתל אביב הייתי הולכת ברגל, מקסימום כמה תחנות קצה. אני מדברת על כך שצריך למצוא דרך לרשת את כל אזור השרון+גוש דן באמצעי תחבורה מהיר, נטול פקקים, אל מקומות העבודה המרכזיים ומרכז ת"א. הרכבת כרגע לא עומדת במשימה הזו.

  15. לרמן הגיב:

    אני לא חושב שניתן לרשת פרברים שתוכננו לרכב פרטי (כל מה שנבנה בשרון פחות או יותר בעשרות השנים האחרונות) באמצעי תחבורה ציבורי. כשהתכנון מכוון לרכב פרטי, אי-אפשר לפתור את הבעייה הזו רק באמצעות שינוי באמצעי התחבורה. נדרש שינוי מסיבי ברשת הרחובות, בשימושי הקרקע ובבנייה עצמה לפני שפרברי השרון יוכלו להיות פחות מבוססי רכב. השכונות החדשות של רעננה וכפר סבא נבנו כך שרק באמצעות רכב פרטי יהיה הגיוני לנוע בהן. כדי לתקן את זה צריך לעשות שינויים מסיביים בהרבה.

  16. נעמה, אני יודע. אבל צריך לראות גם את הצד השני. את הסיבה שנעילה טכנולוגית נשארת – וזה לא בגלל שכולם אידיוטים. אחד הדברים הוא חוסר בנתונים, חוסר בתשומת לב. זה עניין תרבותי של איך להסתכל על דברים וזה לא משתנה ביום.

    הממשלה לא תשנתה כל עוד המנגינה הציבורית לא מנגנת אחרת. הדגמה טובה לזה היתה במחאה האחרונה. פתאום כל הנושא של חברה אזרחית ו"צדק חברתי" קפץ קפיצת מדרגה. לפני 3 חודשים זהבית כהן היתה נשארת ולא היה שום סיכוי להעביר אפילו עשירית מהמלצות של טרכטנברג (עם כל הבעיות שיש שם , יש גם דברים טובים).

    בקיצור – על מי שכן מבין את הנושא מוטלת האחריות לבצע הסברה אצל מי שלא – על ידי הרצאות, מסרים קצרים וברורים, המחשות גרפיות, סרטונים וכו' – (רוב האנשים קוראים פחות ופחות). אולי דרך מחיר דלק עולה , יחד עם עליה במודעות בציבור ומודעות של מקבלי החלטות ועיתונאים נוכל לשנות. אחרת זה ישתנה – אבל תוך מחיר גבוהה לכולם.

    אחד האמצעים האפשריים הוא דרך מסמך קונצנוס עבור פעילים סביבתיים לדיור ולתחבורה בני קיימא. הפעילים האלה מונים כמה אלפי אנשים שפועלים לאורך כל השנה. אבל רובם בורים. רוצים רכבת תחתית או פשוט "תחבורה ציבורית".

    יעל, האמצעי שאת מדברת עליו נקרא שילוב של BRT עם תחבורת מעברים.

    אבל, קשה לתת שירות כזה לפרברים. הסיכוי היחיד לזה הוא אם תושבי הפרברים יגיעו באופניים או באופניים חשמליים לתחנות מרוחקות לאורך ציר ראשי כלשהו שעליו נע BRT. אחרת מדובר בסללום אינסופי
    פרטים והמחשות בערך על פרבור.

    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A8#.D7.94.D7.A9.D7.A4.D7.A2.D7.95.D7.AA

  17. נחום כהן הגיב:

    דעות פרטיות, היכן כל אחד רוצה לגור,לא משנות ומיותרות. טענתי כי לא מלמדים את מקצוע תכנון הערים בארץ (מקצוע שאיננו מקצוע עיצובי), ולכן כל הערים בארץ הן בגדר כשלון (אולי מחוץ לגדס בתל אביב). זאת הסיבה שדבר לא ישתנה. אם אין רופאים – אין רפואה. אין תכנון – אין עיר. כיום המתכננים הם בוגרי עיצוב אדריכלי, ללא רקע אקדמי או אחר בעירוניות…. מובן שכל אחד חושב שהוא יודע הכל על העיר, כ הוא או דוד שלו גרים בעיר….. העסק נשאר מביך…..

  18. יניב הגיב:

    פוסט מצוין, כן ירבו!
    נעמה, אל תשימי לב לכל המצקצקים בלשון. דרכך נכונה, המשיכי בה.

  19. לירון הגיב:

    השיח הגובר בנושא הוא עדות לעניין שהעירוניות המתחדשת מעוררת כיום בישראל, כשני עשורים אחרי שפרצה לזירת התכנון הבינלאומית. וזהו אחד הנושאים המרכזיים – והשנויים במחלוקת – בשיח התכנוני והציבורי המקומי והבינלאומי. אמנם השיח מאבחן נכון את נקודות התורפה של תכנון הערים המודרני, אבל סדר היום החדש שהוא מציע מתמקד בהיבטים החיצוניים של העיר, בצורניות ובאסתטיקה, ופחות במהותה כמרחב הזדמנויות שוויוני לכל. כידוע תחת שם הקוד של התחדשות עירונית וחזרה לעקרונות התכנון של הערים הטרום מודרניסטיות, מעודדים הפרטה של מרחבים ציבוריים בשיטת ה-BID והפקדתם בידי חברות אחזקה וניהול פרטיות, המסלקות מהם "אלמנטים לא רצויים". באותם אזורים, מה שנראה מבחוץ כחיוניות אורבנית ספונטנית תוססת הוא בעצם פרי ניהול מגבוה, ומה שמתחזה למרחב ציבורי פתוח מנוהל למעשה כשטח פרטי בפיקוח. כל זאת כיוון שהשלטון המרכזי מזניח זמן רב את המרחב הציבורי, והמגזר הפרטי נכנס לחלל הריק.
    די להזכיר כי בשם העירוניות המתחדשת הוקמו בעולם ערי צעצוע כמו היסטוריות, לבני המעמד הבורגני האמיד והלבן, ומקודם למעשה סדר יום שמרני המיטיב עם מי שכבר טוב לו.

  20. לרמן הגיב:

    כן, זו הביקורת על הדור הראשון של הניו-אורבניזם, נסיונות לאורבניזם חדש בעידן שבו עוד פחות הבינו את המחלות של הערים בנות זמננו מבוססות הפרבור. אני חושב שהתנועה הזו התקדמה לא מעט שנות ה-80 משני צידי האוקינוס. בצד הצפון-אמריקאי נעשו נסיונות מעניינים לאורבניזם חדש ויותר שלם(כאן, וגם כאן, ועוד כאן), וגם בצד המערב-אירופאי יש דברים מעניינים בעירוניות שמנסה להתמודד גם הפחתת התלות ברכב וגם עם מתן אפשרות לדיור למגוון סוציו-אקונומי.
    אני עדיין חושב שמבחינת מחקר הערים וצורותיהם אנחנו בעלי ידע דומה לרופאים של ימי הביניים, אבל לאט לאט אנחנו מתקדמים בהבנה של הערים ומחלותיהן (ויש ממי ללמוד, וגם כאן).

  21. תחבורן הגיב:

    נחום, אתה חייב להבהיר את הטענה שאתה חוזר עליה שוב ושוב בבלוג. אני יכול לקבל את הטענה שלא מלמדים תכנון ערים בצורה נכונה. אני מניח שזה מה שיואב יטען. אבל מה לדעתך מלמדים, נגיד, במסלול לתכנון ערים ואזורים בטכניון? או בתכנית ללימודים עירוניים באוניברסיטה העברית?
    למעשה, ההכשרה של רוב בוגרי המסלולים האלה בד"כ דווקא חסרה במה שנוגע לעיצוב עירוני ואדריכלות.

  22. יעל ר. הגיב:

    באופן מעציב, אני אפילו לא מדברת על השכונות החדשות שאכן נבנות לבעלי רכבים בלבד. גם ממרכז הערים התחבורה הציבורית היא בקאנטים – מאחרת או כלל לא יוצאת לדרכה מסיבות עלומות (ניסיון לברר עם נהג האוטובוס שהגיע אחרי שניים-שלושה שלא, נענה ב"לא יודע" או בקללה), לעתים מאספת בצורה בלתי יעילה ואיטית במיוחד, לא פועלת בשישי-שבת, וכן הלאה.

    שוב, אתם הולכים רחוק: לא ביקשתי לקשר עכשיו כל שכונה נידחת בערי השרון – אני רוצה שמהרחוב הראשי תהיה תחבורה ציבורית נורמלית ומתפקדת עד ת"א. הכי בסיסי שיש.

  23. מעין הגיב:

    נעמה (ואולי גם יואב), אני אשמח אם תוכלו להפנות לרשימה או לעבודה שמתארת איפה יש בישראל רשת עירונית טובה פרט לתל-אביב שמוזכרת פה תדיר: צוינו פה חלקים מחיפה, עכו, ובפוסטים קודמים גם רמת-גן – פירוט בבקשה!

  24. לרמן הגיב:

    מעין, אני לא מכיר כזו עבודה. ככלל אצבע, כל הרשתות שנבנו עד 1936 הן עירוניות יחסית והרשתות אחרי 1936 הן פרבריות יחסית. כך למשל, רחביה, טלביה והעיר העתיקה של ירושלים כולן מלפני 1936, לעומת גילה ורמות שנבנו אחרי.
    באותו אופן, המרכזים של רעננה ופתח-תקוה למשל הם עירוניים יחסית (על בסיס המושבות ההיסטוריות שהיו שם לפני 1936), לעומת אשדוד שהוקמה ב-1956, ואין לה בכלל רשת עירונית "טובה".
    יש יוצאי דופן מעטים, אבל בגדול הכלל הזה תופס.

  25. מעין הגיב:

    מעניין שאין כזו עבודה – ב"מרחב" לא עשו אף פעם איזשהו מיפוי של האזורים העירוניים בארץ? היה מעניין לבדוק את ההתפתחות של האזורים הללו לעומת שכונות אחרות באותה עיר, במדדים כמו מחירי הדירות, שיעור פשיעה, הרכב סוציו-אקונומי של התושבים, נגישות לתחבורה ציבורית וכו'.

    מה לגבי חיפה, עכו ורמת גן?

  26. לרמן הגיב:

    בהחלט מעניין. מרחב עושים חלק מזה במסגרת המעבדה להעצמה עירונית, אבל יש עוד הרבה מאוד מה לעשות. כמו שאמרתי קודם, אם תסתכלי על האזורים של חיפה מלפני 1936 תראי שהם עירוניים יחסית (הדר, העיר התחתית, אפילו נווה-שאנן בחלק הוותיק שלה), לעומת שכונות הגבעות שבאו אחר-כך (רמות בגין, רמות אלמוגי וכיו"ב). לגבי רמת-גן – אותו דבר, מרכז העיר ההיסטורי (אזור כיכר אורדע) עירוני ביותר. עכו מורכבת מעיר עתיקה מאוד מאוד אורבנית ועיר חדשה, ישראלית שהוקמה אחרי 1948 בהתאם לעקרונות הפרבור.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s