עם פתיחתו של הבימה במבצרו החדש בשדרות תרס"ט הגיעה למערכת הבלוג הרשימה המעודכנת של ההצגות שיעלו בעונה הקרובה בתיאטרון:
1. השיפוץ שאינו נגמר. מחזה בשיתוף הקהל בו מנסה הבמאי להעביר הרגשה של ארבע שנים של שיפוץ.
2. כולם היו בנייניי. מחזה המעלה על נס את הביוגרפיה של רם כרמי החל מילדותו בתחנה המרכזית החדשה, דרך בית הספר ליידי דיוויס בו למד, וכלה בבימפלצת שהוקמה על חורבות תיאטרון הבימה.
3. עלוב הבונים. טרגדיה מודרנית על פי איבסן שבסופה הקהל מרגיש שהוא מצטער בכלל שהוא הגיע לתיאטרון.
4. קומדיה של טעויות. זה לא תיאטרון בלי שייקספיר.
5. המבצר בלב העיר. קומדיה שחורה על-פי ניל סיימון המגוללת את קורותיהם של תושבי רחוב תרס"ט.
6. השמידי את עירי. מחזה שהתגלה במפתיע לאחרונה בעזבונו של חנוך לוין ומועלה בבכורה חגיגית העונה.
7. הכנר שקפץ מהגג. מחזמר המשקף את תחילת המאה ה-21 בישראל, שבה יהודים רבים נאלצו לנטוש את בתיהם ואת עריהם, בעקבות הפוגרומים ותגי המחיר. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. בסיפור בולטות מגמות שהיו נפוצות באותה תקופה כגון התחרדות, השתקה וגם הכהניזם, שהחל להראות את סימניו הראשונים.
ולסיום, מה שבאמת חסר לי פה זו התנצלות מהועד המנהל של הבימה על הטרגדיה האורבנית שהוא עולל. נתראה בתמונע.
הטעות היא לא רק של כרמי שהיה בזמנו אליל הנוער. לכל המעצבים מסוגו אין את האינסטינקט העירוני בכלל, וזה כולל אחריות מח' הנדסה, הכנסת מעצב כמו קאראוון.
אבל אנח מזדהה עם חוש ההומור והעיתוי שלך.