זה הרבה יותר מפרסומת (מפעל הפיס מסיר את הקמפיין נגד שימוש באוטובוסים)

בשבוע שעבר התפרסם כאן פוסט זועם עם לא מעט קצף על מפעל הפיס ועוזי דיין, והפרסומת שלהם נגד נוסעי האוטובוסים. הפוסט זכה למבול של כניסות ולייקים בפייסבוק, וכנראה נגע לאנשים בנקודה רגישה. בדרך גם תחבורה בדרך שלנו, וגם ידידנו האורבני, דב חנין, פעלו (וכנראה עוד אנשים רבים וטובים) ומפעל הפיס החליט להסיר את הקמפיין הפוגעני שלו (וגם כאן). על מפעל הפיס אפשר לכתוב עוד רבות (כמו למשל בתגובה הזו), ואפשר גם להתפלמס על קמפיינים שפוגעים כך או אחרת באלו שמדי פעם משתמשים בכלי תחבורה שתעשיית הרכב והמחלפים מעדיפה שיצומצו (תחבורה ציבורית, אופניים וכמובן הליכה ברגל). אבל, בואו נתמקד רגע ברקע לקמפיין של מפעל הפיס, שלהרבה אנשים נשמע הגיוני ובכלל לא ברור מדוע הוא צריך לרדת. הקמפיין של מפעל הפיס הוא רק הלבנה שמורידים על הראש של נוסעי האוטובוסים (גילוי נאות: גם אני נוסע באוטובוסים בישראל, לפחות פעמיים בשבוע בממוצע) ואת הקמפיין קל להסיר. הרקע לקמפיין הוא האתגר האמיתי לפיצוח.

הרי מי שאמור היה להתנגד בקולניות לקמפיין הוא לא איזה בלוגר שנוסע באוטובוסים פה ושם או איזה ח"כ מהאופוזיציה. מי שהיה אמור להתנגד בראש ובראשונה לקמפיין של מפעל הפיס הוא שר התחבורה, ישראל כץ. הקמפיין של מפעל הפיס רומז לכך שמשרד התחבורה והעומד בראשו אינם עושים את מלאכתם נאמנה וראוי היה שיפעלו בנושא, ועוד אומר את זה אפור על-גבי צהוב בתחנות האוטובוסים. הקמפיין של מפעל הפיס נטוע בתוך אווירה ציבורית שעושה דה-לגיטימציה לשימוש באוטובוסים ומבוססת היטב על פעילותם של כל המוסדות התכנוניים במדינת ישראל ובראשם משרד הפנים ומשרד התחבורה. והיכן מתבטאת אותה סלידה של מוסדות אלו מתחבורה ציבורית? קחו לדוגמה את העמוד "קהלי יעד בענף התחבורה" באתר משרד התחבורה. בדיקה לא מעמיקה מגלה שמשתמשי התחבורה הציבורית אינם נכללים בקהלי היעד של משרד התחבורה. משום כך, בין השאר, אנחנו עדיין מחכים להנגשת מידע בסיסית בתחבורה ציבורית (בזמן שגוגל טרנזיט כבר קיים בלמעלה מ-473 (!) ערים בעולם). בחזון אחרית הימים גם הליכה ברגל ורכיבה על אופניים יהוו אמצעי תחבורה לגיטימיים בישראל.

והנה עוד דוגמה שממחישה את האבסורד ואת השפל. חברת תחבורה ציבורית מחפשת מזכירה מירושלים. אחת מדרישות התפקיד מופיעה במודעה כך: "בעלת רכב פרטי (אין תחבורה ציבורית לאזור)!!!" כן, חברת תחבורה ציבורית בישראל מנוהלת כך שלא ניתן להגיע אליה בתחבורה ציבורית (אני מנחש שהכוונה לאגד שהתמקמו באירפורט סיטי). גם מנהלי התחבורה הציבורית בפועל רואים את העולם מגובה המושב של הרכב. הזלזול בתחבורה בציבורית בישראל מתבטא גם בצורה שבה מסופי התחנות הגדולות נראים (קחו למשל את תחנת רכבת מרכז, או את אזור האסון ההומניטרי הידוע בשמו התחנה המרכזית החדשה), ואפילו בפרטים הקטנים, כמו שעון שלא כוון כבר שנים רבות. זה גם פועל יוצא של פעילות התכנון של משרד הפנים שמבזר ומפרבר את ארצנו כך שיהיה פחות ופחות אפשרי להפעיל בה תחבורה ציבורית בצורה יעילה ועלויות המחיה יעלו בהתאם עם ההתבססות ההולכת וגוברת על רכבים פרטיים לכל מטרה, תוך פגיעה משמעותית באוכלוסיות ילדים, קשישים, מעוטי יכולת ונשים (אוכלוסיות שהנגישות שלהם לרכב פרטי נמוכה משמעותית יחסית לגברים מבוססים בגילאים 30-60, קבוצת האוכלוסייה שכוללת כמעט את כל מקבלי ההחלטות).

הגיע הזמן שמשרד התחבורה לא יחשוב רק על רכבות יקרות ומסורבלות ויעסוק גם בשיפור איכות הנסיעה באוטובוסים. זה יעלה לו וגם לנו הרבה פחות וייתן הרבה יותר לחלקים רחבים מהאוכלוסייה (יובל בן-עמי מפרט כאן). בנוסף, משרד הפנים צריך להכיר בכך שתחבורה ציבורית מבוססת אוטובוסים יכולה, בתנאים מסויימים, להיות יעילה ביותר (קו 4 ו-5 למשל), ולתכנן בהתאם, ולא לחשוב רק על תכנון לרכב הפרטי. בנוסף, לנסיעה באוטובוסים יש אספקטים חיוביים מסויימים, ואפשר לעשות גם עליהם קמפיין. זה נכון שלאוניברסיטה המנותקת, תמיד יהיה לי יותר מהיר לקחת את הרכב הפרטי ולא לנסוע בקו 25 או 24. לעומת זאת, כשאני לוקח את קו 25 או 24, אני לא צריך לנהוג ולהילחם על מקומי בכביש. מישהו אחר נלחם בשבילי בעודי קורא ספר, ולעתים אפילו פוגש אנשים שאני מכיר בדרך. לתחבורה הציבורית יש גם גמישות שאין לרכב – אני לא צריך למצוא מקום להחנות את האוטובוס בסוף הנסיעה. אם משרד התחבורה רוצה, אני בטוח שיש מספיק חברות פרסום שיעזרו לו להפיק קמפיינים פוזיטיביים בנוגע לנסיעה באוטובוסים והיתרונות שלה.

לסיום, אני חוזר לפוסט הזה שעסק בנסיונם המתמשך (והמוצלח יש לומר) של גופי התכנון הישראלים בעידוד השימוש ברכב פרטי והחלשת התחבורה הציבורית. מתוכו מומלץ לכל מי שמתעניין לקרוא את המאמר הזה של יודן רופא ואחרים על פערי הנגישות בין תחבורה פרטית לתחבורה ציבורית במטרופולין תל-אביב, ותרשו לי לצטט ישירות מהפוסט:

"אחת הסיבות המרכזיות להיווצרותם של פערי נגישות בין כלי רכב פרטיים ובין התחבורה הציבורית היא שמדיניות תכנון שימושי הקרקע, הן ברמות התכנון הארצית והמחוזיות, ובמיוחד ברמה המקומית, מבוססת על הבטחת נגישות לרכב פרטי בלבד. ההתייחסות לתחבורה ציבורית בשיקולי התכנון היא כמאפשרת בלבד. ברוב המקרים תכנון התחבורה הציבורית נעשה בדיעבד בתגובה לביקושים – ולא באופן משולב יחד עם תכנון שימושי הקרקע."

בין החסמים אותם מונים מחברי המחקר ניתן למצוא את הבאים:

1. פערים בין מדיניות ארצית ומחוזית ליישום ברמה מקומית.

2. בתכנון שימושי הקרקע נבחנת הנגישות ברכב בלבד.

3. תכנון התחבורה הציבורית בא רק כמענה לביקושים ולא יוזם בעצמו.

4. העדר תכנון מערכתי של התחבורה הציבורית בכללותה המשולב בתכנון שימושי הקרקע.

ארבעת החסמים הללו מביאים לכך שבכל המקומות החדשים שמתוכננים כאן ישנו יתרון משמעותי ביותר לתחבורה הפרטית על פני התחבורה הציבורית. הבעיות של התחבורה הציבורית אינן כשל, אלא תוצאה של מדיניות ממושכת לאורך עשרות שנים של משרד הפנים, משרד התחבורה והרשויות המקומיות. אין הדבר מעיד על כישלון, כי אם על הצלחה של מדיניות. חזונו של הפרזנטור הלאומי, שמעון פרס, אשר הוביל בזמנו עם הסיסמא "מכונית לכל פועל", מתקיים בימינו וכיום קשה מאוד להיות פועל ולהשתלב בשוק העבודה ללא מכונית.

יש אפשרות יציאה מהמעגל התחבורתי השלילי שבו אנו נמצאים. היא דורשת פעולה מורכבת ושיתוף פעולה מסיבי בין משרדי הפנים והתחבורה ועוד רשויות למכביר. מצד שני, אין לנו באמת ברירה וזמן, ושינוי הכיוון צריך להתחיל כבר שלשום. בנושא הזה אני מתכוון להרחיב בימים הקרובים, והיום כבר יתקיים דיון בנושא.

תוספת: כתבה בנושא גם בהארץ.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, תחבורה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על זה הרבה יותר מפרסומת (מפעל הפיס מסיר את הקמפיין נגד שימוש באוטובוסים)

  1. א. (שם בדוי) הגיב:

    אני מניח שמדובר דווקא על השעון שלא כוון.

  2. איתן הגיב:

    אני דווקא שמח שלשר התחבורה אין את הסמכות להתנגד לפרסומים במודעות חוצות. אבל עם כיווני החקיקה החדשים, אני בטוח שגם זה יגיע.
    וגם, שמעון פרס לא היה הראשון להגות את רעיון המכונית לכל פועל…

  3. יאיר הגיב:

    איתן צודק, הרעיון של מכונית לעם – "פולקס-וואגן" בגרמנית – היה כמובן רעיון של היטלר. במפתיע או שלא, התחבורה הציבורית בגרמניה היא מחזה מדהים ששווה לטייל רק כדי לראות אותו.

  4. דני הגיב:

    מגיעה לך טפיחה על השכם, יש לך חלק גדול בהורדת הקמפיין הזה! ובלי קשר – מציע לך להפסיק לנסוע עם 24 ו-25, ולעבור לקו החדש 289 מהרפורמה המושמצת. מגיע לאוניברסיטה כמעט בחצי מהזמן.

  5. יעל ר. הגיב:

    פוסט מצוין וקולע.

    אני אומרת כבר שנים: צריך לחייב בחוק את מנהלי התחבורה הציבורית בישראל לנסוע לעבודתם לפחות שלוש פעמים בשבוע באמצעות התחבורה הציבורית בלבד. אפילו לבטל את הוצאות הרכב שלהם. לו הם היו עושים זאת, זה היה נראה אחרת.

    בקו 25 הנוכחי לא רק שתספיק לקרוא ספר, כנראה תוכל להשלים שלושה כרכים של האנציקלופדיה העברית. זאת בהנחה שזו לא שעת העומס בקיץ, כי אז תהיה עסוק יותר בניהול קרב על משבצת לעמוד בה ועל אטומי חמצן.

  6. 1. כל הכבוד.
    2. זה לפחות מראה לנוסעי התחבורה הציבורית שיש להם כוח, וששווה להתאגד ולהלחם.
    3. זה לא רק נוסעי האוטובוס כמובן. אתמול למדתי ש-1000 רוכבי אופניים מתאשפזים מדי שנה, 700 מהם יותר מיום אחד. מה עושות הרשויות? אומרות לנו לחבוש קסדה (קסדה יכולה לעזור אבל היא יכולה גם להגביר את הסיכון לתאונה). אפילו דבר בסיסי כמו קמפיין פנסים בלילה לאופניים לא עושים. 90% מתאונות האופניים מתרחשות בעיר, אני לא מדבר בכלל על ללחוץ על רשויות להקים שדרות אופניים או שבילי אופניים. שומו שמיים.
    4. האם אפשר להזמין פוסט שבו יפורט מי במדינה אחראי על מה בתחום התחבורה והתכנון? זו נראית לי אחד הסודות הכמוסים, והרשויות נהנות להעביר את המתלוננים בין רשות א' ורשות ב' – הכשלון הוא יתום כמובן.
    5. אם נדע מי אחראי על מה, נוכל לעשות מולו פעולות – לסתום לו את המייל בתלונות לדוגמה.
    6. קמפיין לדוגמה – שפקידים ופוליטיקאים (שר התחבורה) יסעו פעם בחודש בתחבורה ציבורית ויהיו שם כדי לקבל תלונות.

  7. יוני הגיב:

    יש את השלב האחרון של התוכנית. לא רק שהופכים את התחבורה הציבורית לקטסטרופה, וכל מי שיכול קונה רכב: אלא גם מעלים רעיונות למיסים עקיפים על התחבורה הפרטית "כדי לעודד תחבורה ציבורית". כאילו שהפקקים של גוש-דן ובעיות החניה של תל-אביב לא מעודדים מספיק. הדבר היחידי שהמיסים הללו יכולים לעודד הוא הגירה מהארץ.

  8. דרור גרשון הגיב:

    פרסומת מקבילה שלהם יש בכל תחנות הרכבת בה כתובה המילה רכבת והאות ת נמחקה בשביל לקבל רכב, האם גם פפרסומת זו תורד מהכביש?

    וזה מפעל הפיס שמתהדר בנתינה לאילו שאין להם

  9. משב הגיב:

    אירוני שהקמפיין של מפעל הפייס, הידוע בתור מס נוסף לעניים, מפרסם את ה"מכונית הנחשקת" כתוצאה של שימוש בשירותיו שלמעשה התוצאה הישירה ולאורך זמן היא הפסד כסף ותלות מוגברת של אותה אוכלוסיה בתחבורה הציבורית.
    מה שכתבת בפוסט גורם לי להיות מאוד פסימית לגבי שיפור המצב בעתיד. מקווה שבפוסט הבא אחזור להיות אופטימית. תודה!

  10. לרמן הגיב:

    אני צופה נסיעה בשנה הקרובה לגרמניה במסגרת שיתוף פעולה ישראלי-גרמני בנושא סביבה גם כדי ללמוד מהם על תחבורה ציבורית. בכל מקרה, שיעור החזקת הרכב בגרמניה הוא הכי גבוה באירופה.

    תודה על המחמאות.

  11. אורןה הגיב:

    אני שוקל להכתיר את הפוסט הזה לפוסט תחלואי-התח"צ-בישראל הטוב ביותר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s