החיים בעולם עני (עם דלק יקר)

הדורות הקודמים היו במידה מסויימת חסרי אחריות וקצרי ראייה והשאירו לנו עולם עני שסביר להניח שיעשה עני הרבה יותר בשנים הקרובות. לפני שנפתח פוסט שלם על הדלק ועל הדיון הרדוד שיש בתקשורת המוסדית בנושא (עוד לא ראינו כלום, 8 ש"ח לליטר ייחשב מחיר זול מאוד בעתיד הלא רחוק), אני שמח לחלוק כאן אתר ישראלי שמדבר בהרחבה על נושא האנרגייה. כדאי גם להסתכל באתר האמריקאי הזה על העולם העני שאנו מתקדמים לעברו. ומתוך כל החומר שיש, הנה סרט מצויין ששווה כל דקה על האתגרים שעומדים בפנינו (כאן אפשר לראות אותו גם עם תרגום לעברית). גבירותיי ורבותיי, אין מחר:

פוסט זה פורסם בקטגוריה גיאו-פוליטי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על החיים בעולם עני (עם דלק יקר)

  1. יוסי הגיב:

    חוששתני שאני לגמרי לא מסכים עם האמירה שלך על "סרט ששווה כל דקה". הגרפיקה יפה, אבל כל השאר – בהגזמה פראית לגמרי. חצי מהנתונים שמדברים עליהם בסרט (מאגרי הנפט, הפחם, וכו' ) – מוגזמים, מוקצנים או שהם ממש לא מקובלים בתחום של צריכת משאבים.
    אני כן אתן קרדיט לסרט ואגיד שהם הצליחו יפה מאוד להמנע מלהזכיר את המילטון. אבל ברור לגמרי שהם המילטוניאנים – ואני כל פעם נדהם מחדש איך הנבואות על קץ העולם או-טו-טו נשמעות הגיוניות, למרות שכל פעם שחזו אותן לפני זה היו טעות.

    כן, יש הרבה מאוד צרות, הרבה מאוד בעיות משאבים והרבה מאוד טמטום – אבל נבואות אפוקליפטיות מעולם לא סייעו לאף אחד לעשות משהו קונסטרקטיבי עם החיים שלו ושל העולם.

  2. לרמן הגיב:

    יוסי, מסכים איתך שהסרט קיצוני, אבל לפחות במה שקשור לנפט הוא נראה לי די מדוייק. יש כבר תופעות שקשורות לדלדול משאבים (מהומות המזון שלפני שלוש שנים וגם שינויי המחירים של הדלק בארה"ב שגם הם אחראים לקריסת הפרברים המרוחקים שם) ואתגרי אנרגייה מוחשיים (גם בחשבון החשמל שלנו). הדבר הקונסטרוקטיבי לעשות הוא ליצור מערכות חיים אנושיות (ערים) שיהיו עמידות לאפשרות ריאלית של דלדול משאבים.

  3. משב הגיב:

    ראיתי את חמשת החלקים של הסרט (ויוסי אם תצפה גם אתה תוכל לגלות שהסוף הוא דווקא לא נבואה אפוקליפטית). אני מאוד שמחה שהפנת אותנו אליהם כי זה נותן תמונה אמיתית של העולם ולאן הוא מתקדם, בלי להיות פסימי או אופטימי, אלא פשוט ריאלי. נראה לי שהוא מלמד הרבה "ידע כללי" הרבה יותר חשוב ממה שרבים מכירים. רציתי רק לשאול מה אתה חושב על הנקודה שהסרט מעלה: אם נמעיט בשימוש בדלק בעצמנו זה לא יעזור כי זה רק יוריד את מחיר הדלק באופן זמני ויאפשר לאחרים לצרוך יותר ממנו. מעגל זדוני?

  4. יוסי הגיב:

    קודם תיקון – התכוונתי כמובן למלתוס, לא להמילטון , טעות שלי.

    משב, אני חולק עליך מאוד – סרט שנגמר בזה שהעולם מתמוטט, עזבו אותכם מבנקים ותתחילו לצבור מזון הוא אפוקליפטי. זה מזכיר את הסרטים משנות ה60 של האמריקאים על "היום שאחרי הפצצה". במיוחד אהבתי את הרעיון של "לא משנה מה נעשה, העולם יתדרדר" – שאין לי דרך לתאר את זה חוץ מפטליזם אפוקליפטי.

    לרמן – אני מסכים עם זה שהערים והסביבה שלנו צריכות להיות הרבה יותר sustainable – אני לא חולק עליך אף לא לרגע . כל הקונספט של להסיע עגבנייה מקצה אחד של היבשת לשני נראה לי מגלומני ובזבזני בצורת היסטריות – אבל אני נוטה להאמין (עם כל החסרונות שאני רואה בקפטיליזם) שמהר מאוד זה ייעשה מאוד לא משתלם, ואז לא תהיה ברירה אלא להסתגל למצב שפוי יותר. הייתי שמח אם זה היה קורה כי אנשים מבינים ולא כי אין להם ברירה, אבל למרבה הצער לא נראה שזה יקרה.

  5. אביב הגיב:

    הערה בנושא ביודלקים: החישובים מתבססים כנראה על דלק המופק מתירס. תיתכן בעתיד הפקת דלקים מצמחים אחרים שתכולת האנרגיה למ"ר בהם גדולה פי כמה וכמה.

  6. לרמן הגיב:

    יוסי, מסכים איתך שהשוק יאלץ להתאים את עצמו, השאלה היא אם הירידה ברמת הצריכה לא תוביל גם לירידה משמעותית מאוד באיכות החיים, כי ההתאמה שתתבצע במקרה שבו לא נתכונן מראש עלולה להיות קשה מאוד.
    משב, אני חושב שבדיוק בשביל זה התיאום שצריך הוא גלובלי, אבל גם אישי-תרבותי שאולי יצליח להניע גם את התהליך הגלובלי. ועידת כדור הארץ בריו בעוד כמה חודשים אולי תעזור. סביר יותר להניח שלא.

  7. לא בדיוק הבנתי למה לתקוף את מלתוס. הוא טעה בעיתוי וטעה בהבנת מנגוננים דינאמייים. גם סמית, וגם מארס וגם קיינס עשו טעויות. זה לא אומר שכל מה שהם אמרו הוא שטויות.

    מלתוס לדוגמה השפיע על דארווין, והתאוריה שלו התאמתה לפחות פעם אחת – ב1994 .
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A1_%D7%9E%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A1

    לא ראיתי את הסרט, אבל אני לא ממליץ להכיר את הנושא (או בכלל נושאים) דרך סרטים.

    בניגוד לטענות כאן, התאוריה של שיא תפוקת הנפט הצליחה פעמיים לחזות משברי הפקת נפט – פעם בארצות הברית של שנות ה-70, ופעם בשנת 2005.
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%90_%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%98

    באשר לנתונים – בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הראלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל חומרי גלם אחרים.

    נתונים – הבנק העולמי
    http://siteresources.worldbank.org/INTPROSPECTS/Resources/334934-1322593305595/8287139-1326374900917/GEP2012A_Commodity_Appendix.pdf

    עוד נתונים
    http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt
    וציטוט:

    העולם דוהר לקטסטרופה אנרגטית, שדות הנפט העיקריים כבר עברו את שיא התפוקות שלהם, ובשנים הקרובות יורגש מחסור שיש לו השלכות מרחיקות לכת. . . קצב הירידה בתפוקה מהיר פי שניים מהתחזיות שניתנו לפני שנתיים.

    12 נקודות למי שעונה נכון של מי הציטוט הנ"ל.

  8. דודי הגיב:

    האתר הישראלי בקישור נראה לא משהו.

    >>>"אין ספק שהמס על הבנזין והסולר בישראל הוא מהגבוהים בעולם. אין ספק גם שחברות הדלק הישראליות נמצאות בבעלות של מספר קטן מאוד של בעלי הון, שנהנים ממחירו הגבוה."

    אז לא רק שיש ספק, אלא המס הוא דווקא לא מאד גבוה ביחס לאירופה, וחברות הדלק לא נהנות ממחירו הגבוה. הרווח שלהם לא קשור למס על הדלק והן דווקא מעדיפות מס נמוך שיגדיל את הצריכה – הן מרוויחות אותו סכום לליטר (מרווח השיווק) בלי קשר למחיר הדלק ובלי קשר למס.

  9. בן הגיב:

    ד"ר פאתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבינלאומית – מקבלים את כל 12 הנק' גם אם זה בעזרת גוגל?

  10. לרמן הגיב:

    דודי, הביקורת במקומה. שלחתי להם מייל וביקשתי שיוסיפו אם אפשר טבלה של שיעורי המס על הדלק בעולם.

  11. לרמן היתה כתבה על זה לא מזמן בדה מארקר, אנחנו אי שם באמצע מבחינת מיסוי – פחות מאירופה (שיש בה תחבורה ציבורית) ויותר מארה"ב (שדואגת , כמו מדינות ערב לסבסד את כלכלת הדלק והמכוניות).

    בן, 12 נקודות. גוגל הוא כלי שמשתמשים בו פחות מידי. (-:

  12. יוסי, איזה נתונים בסרט נראים לך מוגזמים וכו'?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s