כשברק פגש את חולדאי – מעשה שהיה באמת

פוסט אורח מאת ברק באום.

קראו לי הרמת-גני. במשך שלושים השנים האחרונות, כלומר כל חיי, הסתובבתי על התפר הצר בין רמת-גן לגבעתיים. מעולם, כפי שיכול בעל הבית של הבלוג הזה להעיד בוודאי, לא ביקשתי למצוא לעצמי דירה בעיר הגדולה. אין זה אומר שאני חושב שזה נכון, או עדיף כך. אין אני שופט, לכל אדם צורת החיים המתאימה לו. ההקדמה האישית הקצרה הזאת באה בכדי להביע שתי נקודות. הראשונה, אין לי כל עניין בקרקס הפוליטי הפנים-תל-אביבי, מעבר לכך שלרוב אני מוצא אותו משעשע למדי אפילו. השנייה, אני חושב שבמשך חמש עשרה השנים האחרונות, ככל שאני מתצפת עליה מהגבעות ממזרח, תל-אביב הפכה מקום שאנשים רוצים לגור בו, מאוד רוצים לגור בו. היא גם הפכה לעיר נקייה יחסית, משופצת, והתווספולה פרויקטים רבים תרבותיים ותשתיתיים, הרבה מזה, אפילו הרבה מאוד, בזכות ראש העיר של תל-אביב-יפו, מר רון חולדאי. הראיה הטובה לכך שתל-אביב היא מקום שאנשים רוצים לגור בו, בסופו של דבר בעולם הקפיטליסטי שלנו, היא עליית מחירי הדיור. העליה הזאת, הובילה בקיץ שעבר להפגנות מחאה. ההפגנות הללו ממשיכות, עקרונית, גם הקיץ. מנקודת מבט אישית, אני יכול לומר שהשתתפתי כמעט בכל ההפגנות הללו, והמקרה המתואר כאן למטה, קרה לי בעיצומה של אחת מהן בהפגנה במוצ"ש לפני כשבועיים.

ההמונים עוד הלכו על אבן-גבירול, בואכה מוזיאון תל-אביב, אבל לי כבר נמאס, והרגשתי שתרמתי את חלקי להפגנה הנוכחית. התחלתי ללכת לכיוון לינקולן, ניסיתי למצוא פיצריה נחמדה לתפוס משולש. מצאתי אחת חדשה שלא הכרתי באזור לינקולן, נכנסתי והזמנתי. בעודי ממתין, צץ לו מאחורי כבוד ראש העיר בכבודו ובעצמו. עכשיו, אני לא הטיפוס שמוכן לוותר על הזדמנות פז שכזו, והחלטתי לשאול אותו כמה שאלות בזמן שהוא אוכל ארוחת ערב עם שני חברים. לזכותו יאמר שהוא הסכים לשוחח. למען ההגינות, אנסה לציין כאן מה נאמר ומה אלו ניתוחים שלי שלא נאמרו במהלך השיחה.

פתחתי וטענתי שרבים כועסים עליו. הוא אמר שבכל מה שאדם יעשה תמיד ימצא מישהו שלא יהיה מרוצה, וכן, הוא יודע שכועסים עליו. שאלתי לגבי פרויקטים של דיור בר-השגה, הוא ענה שקשה לממש את זה, וגם כאשר העירייה כבר מציעה כמה יש התנגדות של "עיר לכולנו". הוא טען ש"עיר לכולנו" התנגדו לשני בניינים של דיור-בר השגה שהעירייה קידמה בשכונת שפירא, ולבניין נוסף בשכונת יד-אליהו. מכיוון שאינני בקיא בפרטים (ואולי בעל הבלוג יוכל לגלות את הכוונות השונות כאן), הנחתי לזה. מר חולדאי הוסיף, כהערת אגב, שגם כאשר ישנן תוכניות לדיור בר-השגה, ופרח מזיכרוני היכן, השכנים מתנגדים למהלכים כאלו. "הם מתנגדים לעקירת העצים" הוא זעף. אני מודה שלא הגבתי לזאת, אבל במחשבה לאחור, ואתם רשאים ללעוג לי שאני לבנבן-אוהב-צל, או לטעון שיחס לי יחס סנטימנטי לעצים בגלל שם המשפחה שלי, אבל אני יודע דבר אחד, להרוס בניין לוקח יומיים, לבנות בניין לוקח שנתיים, לגדל עץ לוקח עשוריים (ויותר). האם לא ניתן למצוא דרך באמת לשמר את העצים הללו? או לפחות להעתיק אותם? גם בסביבה אורבנית, אני אוהב שיש קצת ירוק, ואוהב גם הרבה צל. אני מסכים שלא ניתן לעצור פרויקט שלם בגלל עץ, אבל זה לא אומר שצריך לגדוע אותו. במילים אחרות, אם עיריית תל-אביב מצאה מספיק כסף בכדי להזיז את מבני שרונה בכדי להרחיב את קפלן, מבוטחני שימצא הסדר הולם שיוכל להעתיק כמה עצים.

הלאה בשיחה, שאלתי מדוע לא הופכים בנייני תעשייה למגורים לצעירים ואומנים. התשובה הראשונה שלו היתה שאיננו יודע אומנים או לא-אומנים, וכי כמה מבנים תעשייתים שיוסבו למגורים לא ישנו את מצב השכירות בעיר. ניחא, אוכל לקבל טענה זאת, ועדיין התשובה הבאה הפתיעה אותי. הטענה הראשונה שלו נגד מהלך אפשרי שכזה היתה – כאשר יכנס האדם הראשון לגור במבנה תעשייתי (נניח באזור שוקן), אני (כלומר העירייה) לא אוכל להמשיך לנקות שם בחמש בבוקר כי הוא ידרוש ממני לנקות בשמונה ורבע בכדי לא להפריע לו. הטענה השנייה שלו היתה שאותו אדם, אם יהיה לו ילד, ידרוש מהעירייה לפתוח לו גן.

לזה כבר הגבתי ואמרתי לו – כן, תנקה בשמונה ורבע. כן, תפתח לו גן. את האבסורדיות בטענה של מר חולדאי אינני חושב שיש צורך לפרט, בעיקר כטיעון הגנה ראשון. הוא המשיך ואמר שצריך להפריד סביבה של עסקים לפי סוגי עסקים וצריך להפריד גם ממגורים. למשל הוא אמר שאם יפתחו ליד הפיצריה נגריה היא תפריע לפיצריה, או אם יעבור אדם לגור בחנות הסמוכה לפיצריה, אז למרות שהאדם הגיע אחרי קיום הפיצריה, הוא ידרוש לסגור אותה כי היא מפריעה לו. לתפיסה של מר חולדאי יש אזורים שונים כאשר כל אחד הוא בעל מטרה שונה, עסקים, מגורים וכו', וכמות רעש שונה.

אני אמנם רמת-גני, ואני מאוד מחבב שקט, אבל להבנתי אחת הסיבות שאנשים רוצים לגור במרכז תל-אביב, וכן, רחוב שוקן זה מרכז תל-אביב (השוו ללונדון למשל מבחינת מרחק), זה כי הם רוצים את העסקים קרובים אליהם, הם רוצים את בתי הקפה, המסעדות, הפיצריות בתוכן, ליד הבית. אנשים, בעיקר כאלה שמעדיפים לא להחזיק רכב או לא לנהוג הרבה, זקוקים לעסקים שונים ומגוונים במרחק הליכה, והרבה אנשים אפילו גרים מעל עסקים כאלו. עקרונית, במקום בו חסר עסק מסוג מסוים, ותהייה דרישה לעסק מסוג זה, מישהו כבר יקים אותו. קפיטליזם, זוכרים? האנשים שיבואו לגור באזורים התעשייתים הללו, שהיום אין איש מסתובב בהם, ישפרו את האזור הזה ויכניסו עסקים חדשים במקום אלו שיעזבו. כן, הנגריות והמוסכים כנראה יאלצו לעזוב למקומות פחות מרכזיים.

לגבי הנגריות, או המוסכים, דוגמא שמר חולדאי נתן כעסק שידרש להסגר אם יגורו אנשים בסביבתו, אמרתי בפשטות "מי צריך מוסך באמצע העיר?". בהסתכלות אחורה, אחרי השיחה, אני באמת מאמין באמירה זו אגב, גם נגריות אין טעם להחזיק במרכז העיר. מדוע בעל רכב אינו מסוגל לנסוע עשרה קילומטרים בשביל מוסך? גם אם יש לי צורך בנגר שירכיב לי ארון בבית, זה עדיין לא אומר שהנגרייה שלו צריכה להיות קרובה, כבר הומצאה המשאית שתישא את הארון המפורק אלי הביתה.

האמירה "מי צריך מוסך בעיר?" קוממה אותו, הוא די התעצבן. בשלב הזה החלטתי להפסיק להפריע לו לארוחת הערב והסתלקתי. השאלה ששאלתי את עצמי היא, האם העסקים, שאמנם תורמים ארנונה רבה לעיר, הם המוקד של ראש העיר, או האם האדם-תושב? האם העיר היא רק סך עסקיה? מדוע לא נעמיד את האדם במרכז? אינני יודע, מעולם לא טענתי שאני יודע לתכנן או לנהל עיר. ואולי רק דבר אחד חשוב לי כאן בעצם – העצים. הצילו את העצים!

ברק באום הוא תושב רמת-גן.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, חולדאי, פוסט אורח, תל-אביב. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על כשברק פגש את חולדאי – מעשה שהיה באמת

  1. לרמן הגיב:

    הנושא של דיור בר-השגה הוא אכן מורכב ואני לא אכנס אליו כרגע. מהפוסט עולה כי העירייה עדיין מקשה לערבב שימושים בחלק מהמקומות בעיר ולא מאפשרת להגדיל את שיעור המגורים שניתן לחיות בהם עם תלות נמוכה ברכבים פרטיים – סגנון חיים שיותר ויותר אנשים רוצים ולא מצליחים לקבל בישראל.

  2. D! במולדת הגיב:

    אני חושב שאני מבין את כל מה שאמרת. רק דבר אחד אני לא מבין – למה שלא יאספו את הזבל בחמש. ואם לא אז מקסימום בשש? זה צריך להיות אינטרס של כולם, כחלק ממהלך של הוצאת כל/רוב המשאיות מהעיר (כל עיר) אחרי השעה שמונה.

  3. דניאל ר הגיב:

    לשאלה על העתקת העצים:
    http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1263158

    אני מצרף גם תמונה שלי שרואים יותר טוב את העצים:
    http://tinypic.com/r/2m26tet/6

    סה"כ די עצוב שם אבל נראה שהם שורדים.

  4. טל הגיב:

    כמי שגר בתל אביב כל חייב אני ממש מסכים עם ברק – חולדאי עשה פלאים בעיר וגם מתנגדיו הגדולים ביותר לא יוכלו לקחת את זה ממנו. נכון – יש תחומים שבהם עוד יש לו דבר או שניים ללמוד – אבל אני באמת מאמין שהוא מקשיב לתושבים וליועצים שלו ויש עוד תקווה לשיפור.

  5. יובל הגיב:

    אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו – גם להגיד שיש אנשים שרוצים את העסקים קרוב למגורים וגם להגיד שהמוסך יתכבד ויצא מהעיר וישאיר אותה למגורים.

    או שאתה בעד עירוב שימושים או שלא. אגב, מרבית האנשים הם בעד אבל לא ליד הבית שלהם…

  6. לרמן הגיב:

    המוסך יצא, כאשר ייכנס במקומו עסק אחר שמרוויח יותר מקרבה לסביבת מגורים ויהיה מוכן לשלם יותר על הקרקע ועל השכירות בסופו של יום, שלא לדבר על כך שמוסך חד קומתי- יוחלף גם במבנה עם ערך בינוי גבוה יותר בתהליך הזה.

  7. נחום כהן הגיב:

    אני מקווה מר באום, כי תבין ש"אדם" לא יכול להיות במרכז, הוא יכול להיות רק בצד, מפני שהוא משתנה, רצונותיו בלתי יציבים, כל דור וטעמיו עימו. בקיצור "האדם הוא עץ השדה" ככתוב. חברה משתנה כל 30 שנה בערך, ולכן קשה לתכנן עבורה. אתה כמובן רוצה שגם העץ יהיה במרכז, לא רק האדם, ומוכיח בזה שכל אחד וטעמו שלו, לך תספק את כל אוכלי המשולשים…. הבעיות של תל אביב הרבה יותר חמורות, רק לא רואים זאת. העיר תאבד את מרכזיותה לדעתי, ולא בגלל "האדם" או "העץ" או המשולש. גם לא בגלל "דיור בר השגה" ו"צדק חברתי". לעיר חסר אופק תכנוני, והשטח המפעיל אותה (תכנית גדס) הוא פחות מ10%. השטח העירוני האמיתי הזה איננו מחובר לכלל האזור, הירקון ואיילון, עם יפו סוגרים עליו. כידוע אין עירוניות בארץ, יש פרוורים, פריפריה ושאר שכונות. מרכז העיר לא זז – זהו השטח בין יפו לתל אביב, היקר ביותר והמוזנח ביותר. עליו יש לדון ובגדול.

  8. מיכל הגיב:

    למען הגילוי הנאות: אני עובדת במינהל הנדסה של עיריית תל אביב. מה שלא סותר כמובן את העובדה שאני מקפידה לשמור על ראיה ביקורתית ועמדות מוסריות עצמאיות (-:

    לעניין דיור בר השגה: עיריית ת"א משקיעה מאמצים גדולים מאד לקידום דיור בר השגה בעיר בערוצים רבים ושונים. הקשיים עליהם צריך להתגבר הם רבים. חלקם במישור המקומי: התנגדויות שונות של הציבור/ מועצת העיר; וחלקם במישור המדיניות הממשלתית: הנושא לא מוסדר בחקיקה מה שמקשה את ההתייחסות הסטאטוטורית אליו (למשל- לא ניתן לחייב בתב"ע דיור בר השגה).
    חרף הקשיים לא הרימה העירייה ידיים, והפרוייקטים שהזכרת בפוסט שלך עדיין רצים תוך ניסיון להתגבר על המהמורות. אגב, העירייה לא מסתפקת בפיתוח טקטיקות לחיוב יזמים פרטיים ביצירת דיור בהישג יד, אלא מנסה לקדם בעצמה כיזמית פרוייקטים לדיור בהישג יד. עד כמה שידוע לי מדובר במהלכים תקדימיים- בוודאי בארץ (וגם בעולם זה בוודאי לא נפוץ).
    כל זאת מבלי להעלות את השאלה בדבר אחריות המדינה למציאת פתרונות דיור זול לאוכלוסיות מסוגים שונים (דיור ציבורי ודיור בר השגה).
    התחושה שלי שהתעלומה העיקרית בתחום זה היא תעלומת ההסברה.

    לעניין שילוב מגורים באזורי תעסוקה: עיין בבקשה בתשריט תכנית המתאר שמקדמת עיריית ת"א-יפו ובהוראותיה בלינקים מטה (הם זמינים באתר העירייה). מהם תוכל ללמוד שברוב המוחלט של שטחי העיר מותרים מגורים. גם בשטחים המוגדרים כאזורי תעסוקה מטרופוליני (שהם חלק הארי של שטחי התעסוקה) מותר לשלב מגורים, כפי שאכן נעשה.
    שילוב מגורים נאסר רק באזורים מצומצמים ביותר המיועדים לאכלס תעשיות ומלאכות שעירובם עם מגורים עלול ליצור מטרד ומפגע תברואתי למגורים.

    הגישה שאתה מציע, גישת ה"שוק החופשי", בעייתית מאד ואני מציעה לך להרהר בה שוב. התוצאה שלה, ברמה הארצית (לא העירונית!) עלולה להיות שבסופו של דבר ה"זונינג" שאתה כל כך יוצא נגדו יחזור ובגדול: במרכז הארץ היקר יתרכזו מגורים, אזורי מסחר, מוקדי בילוי ופאואר סנטרים, ואילו בשולי הארץ יתרכזו המרכזים הלוגיסטים, השימושים שנזרקו מה"חצרות האחוריות" של העשירים, המלאכות והתעשיות המטרידות. והרי המגמות האלה קיימות גם היום וכוחות הרגולציה (גם אם הרופסים והשנויים במחלוקת) מנסים (לפעמים) להילחם בהם, בהצלחה חלקית בלבד.

    צריך להבין שבמגמות השוק הקיימות כיום שימור אזורי תעסוקה מטרידים הוא לא פחות קשה משימור שמורת טבע בלב עיר. אם תיתן למגורים או מסחר לפלוש לאזור תעשייה "מסורתי" מיד יעלו מחירי הקרקע והשימושים המסורתיים ידחקו החוצה בתהליך מהיר של ג'נטריפיקציה של שימושים. ראשי ערים של עיריות אחרות מתים להפוך את אזורי התעשייה המסורתיים שלהם לאזורי תעשיית הייטק מניבים ויוקרתיים שאפשר לשלב בהם בכיף מסעדות יקרות ומגורים. כשעיריית תל-אביב עושה מאמצים לשמר בתחומה גם אזורי תעשייה מסורתיים, זה נובע מעמדה עקרונית וערכית, וסותר את האינטרס הכלכלי הצר שלה (שהרי אזורים כאלה מניבים פחות לעירייה!).
    כמה סיבות להגן על מלאכות ותעשיות מסורתיות בפריסה ארצית מאוזנת הן: 1. הקלה בתפעול ובלוגיסטיקה שלהם; 2. פריסת שירותים מאוזנת לצרכן; 3. פריסת סוגי תעסוקה מגוונים (חלק מהעסקים האלה נותנים פרנסה לאנשים שגרים בת"א ולא עובדים במגדלי עזריאלי).

    לסיכום נקודה זו, אמנם שילוב שימושים הוא מטרה חשובה וראויה, ובמסגרתה אכן צריך לעודד מסחר באזורי מגורים, ושילוב מגורים באזורי תעסוקה נקיים, אך למען המטרה הגדולה של פריסת שימושים מגוונים במרחב יש לשמור על מקומם של אזורי תעסוקה מטרידים גם במרכז הארץ, גם בתל אביב.

    לינקים לתשריט והוראות תכנית המתאר:

    http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Infrastructures/Documents/%D7%90%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93.pdf

    http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Infrastructures/Documents/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA.pdf

  9. ברק הגיב:

    מיכל,

    אני חייב לציין שהתגובה שלך היתה צפויה ואפילו צפויה מידי. יש כאן חוסר הבנה אחד מרכזי שלך ואני חושב שהוא נובע מהתפיסה הגאוצנטרית של תל אביב כעיר. מה שאת אומרת הוא נכון בדגש אחד – הוא נכון כחלק מהמטרופולין של תל אביב. הערה קטנה ששמתי בסוגריים היא ״השווי למרחק בלונדון״ וזו הערה קרדינלית, זה נשמע כמעט מופרך למצוא מוסך באזור אחד של לונדון. תחשבי על זה כך אם תרצי: (וזה לא עלה בשיחה ולכן לא הוזכר) העיר תל אביב היא המשען של הסביבה אך גם נשענת על הסביבה, והיחסים הללו הם סמביוטים בהכרח. אני חושב שכמה שורות מעליך מר כהן סיכם יפה ואני ארשה לעצמי לצטט ״מרכז העיר לא זז – זהו השטח בין יפו לתל אביב, היקר ביותר והמוזנח ביותר״.

    מר כהן,
    למי אתה מתכנן אם לא לאדם?

  10. דן הגיב:

    http://www.facebook.com/pages/דיור-בר-השגה-לעשירים-בלבד-בלב-שכונת-שפירא-לא-תודה/292107347468356

    לגבי דיור "בר-השגה" בשכונת שפירא: זה לא רק "עיר לכולנו" שנאבקים בזה, זה קודם כל אנחנו, תושבי השכונה. לא מדובר בדיור שהוא באמת "בר-השגה", בוודאי לא עבורנו שחיים בשכונה שהיא גם ככה מוחלשת ומוזנחת ולא אחת גם עניה: זה ניסיון של העירייה להכניס לשכונה אוכלוסייה יותר מבוססת מהאוכלוסייה הקיימת – ג'נטריפיקציה במסווה של דיור בר-השגה. זה גם בלוף אחד גדול, כי העירייה במקור התכוונה למכור את הדירות במיליון שקל ומעלה, שזה בדיוק מחיר השוק במרחק 500 מטר בקו אווירי מהתחנה המרכזית. המכרז שהעירייה פרסמה נכשל, ועכשיו הם מעוניינים לבנות את הפרויקט בעצמם, באמצעות החברה העירונית "עזרה וביצרון", והם אומרים ש-2/3 מהדירות יוצעו להשכרה אבל לא אומרים באיזו שכירות ולכמה זמן – ובכלל לא אומרים מה הם מתכננים לגבי ה-1/3 הנותר של הדירות.

    אנחנו אומרים כל הזמן: "דיור בר-השגה" אצלנו בשכונה חייב להתייחס קודם כל לתושבים הוותיקים של השכונה, זה חייב להיות רלבנטי עבורנו, במחירים שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו. דיור לאנשים שמרוויחים "עד 14,405 ש"ח בחודש" אפשר לעשות בכל מקום אחר בעיר. לדחוק את אוכלוסיית ה"עד 14,405 ש"ח בחודש" אל השכונות המוחלשות בדרום, משמעותו לדחוק את בני השכונות אל מחוץ לעיר – ומשמעותו גם להודות ולהשלים עם המצב הקיים, שבו מרכז ת"א הופך להיות שמורת טבע לעשירים בלבד, רצוי עשירים מצרפת.

    אתה יכול לקרוא עוד בלינק הבא:
    http://www.facebook.com/#!/pages/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%9C%D7%91-%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90-%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94/292107347468356

    וגם כאן באתר העוקץ: http://www.haokets.org/sqf

    ולגבי עקירת העצים במתחם אתה יכול לקרוא כאן:
    http://j14.org.il/articles/27063

  11. אור הגיב:

    אחוז מסוים מעליית המחירים בתל אביב לא נובע רק מהזנחה או אוזלת יד של עיריית תל אביב.
    לדעתי, אחת הסיבות העיקריות היא תחבורה ציבורית, בסופי שבוע ובלילות ולא זו של תל אביב, אלא התחבורה הציבורית שנכנסת ויוצאת מתל אביב. מה, אתם באמת חושבים שצעירים לא היו מסכימים לגור ברמת גן/גבעתיים או אפילו פתח תקווה אם הייתה תחבורה ציבורית בלילות ובסופי השבוע?

    את היותה של תל אביב מרכז תרבות, לא נראה לי שאפשר לשנות – אבל אפשר לפחות לקרב את המרכז הזה לערים אחרות. למה שמישהו יסכים לגור בפתח תקווה או ברמת גן אם הוא חייב להחזיק רכב פרטי בשביל בילויים?
    וזה בלי לדבר על ערים כמו הוד השרון, רמת השרון, ראשל"צ וחולון שבאמת "רחוקות" מתל אביב.

    יש מעין סברה רווחת כזו שהחוסר בתחבורה הציבורית בארץ הוא כוח טבע שבלתי אפשרי להתנגד לו. אתם יודעים איפה אפשר לשים לב לזה? בחו"ל, ובפרט בטורקיה. כשישראלים נוחתים בטורקיה הם נוסעים במוניות, בלי לחשוב בכלל שאולי יש שם תחבורה ציבורית נורמלית (ויש שם).

    לדעתי, עיריית תל אביב לא צריכה לנקוף אצבע בשביל דיור מוזל או דיור בר השגה (או לא משנה איך יקראו לזה). איך שזה נראה, המדינה מכופפת את ידה של העירייה כדי שזו תציב "לטובת" האזרחים דיור מוזל.

    במקום לנסות לעשות מגורים זולים בתל אביב בכוח, אפשר לגרום למקומות הזולים באמת להיות יותר נגישים יותר לתל אביב עצמה.

    תהיה תחבורה ציבורית -> הדיור יהיה בר השגה.
    אני לא מאמין שאפשר לעשות דיור בר השגה, אבל אני כן חושב שאפשר לגרום לו להיות כזה.

  12. יון הגיב:

    להגיד שעירית תל אביב שומרת על העסקים האלו זו בדיחה.
    ראו לדוגמא את שוק הפשפשים ז"ל, השבוע ראיתי בו סניף של המבורגריה, השוק מת
    והעיריה שאחריותה הייתה לשמור על האזור- אשמה.
    כך זה בכל העיר, עסקים קטנים נסגרו לטובת מסעדות.
    אני מציע לפקידים בעיריה לנסוע (על חשבונם) לערים שונות בעולם ולבחון כיצד הן מצליחות לשמור על עסקים כאלו במרחב העירוני, זה קורה אפילו בערים אמריקאיות.
    הדרך לעשות זו היא לא ב"מדיניות" אלא בעבודה קשה של פיקוח ובחינת כל מקרה יחד עם גמישות ושמירת סדר בעיר, לא הסדר של אלימות נגד מפגינים אלא אכיפת חוקי רעש, לכלוך, שמירה על מדרכות פנויות, כל מיני ענינים משעממים שעיריות בישראל לא מתלכלות בהן.

  13. לירן הגיב:

    היי ברק אני חייב רק בנוגע לעצים יש פער באינפורמציה.

    כתושבים מתנגדים לכריתת עצים כפי שקרה לא פעם בשנה האחרונה ההתייחסות הייתה בכל המקרים לעצים שנטעה העירייה בשטחי בור. אחת הדרכים של העירייה להתמודד עם פלישה לקרקע ציבורית היא על ידי נטיעת עצים, לפעמים לוקח שנים עד שמצליחים לקבל היתרים לשטחים והעצים בינתיים גדלים.
    בסוף מגיע היום שהעירייה רוצה להקים פרויקט כמו גני ילדים או דיור בר השגה וצריכים לעקור את העצים, למעשה הם מלכתחילה לא שימשו לפארק אלא רק כחסם זמני מפני פלישה. רוב התושבים לא יודעים מה המטרה של הנטיעה וחושבים שבנו להם פארק בפועל זה לא מה שקורה.

  14. לירן הגיב:

    אור איך התחבורה בתוך מטרופולין גוש דן שייכת לעיריית תל אביב בדיוק? יש מתכנן שנמצא במקרה בעירייה ואחראי לנושא או שזה משרד התחבורה שעסוק בתכנונים לרכבות בשטחים לבית לחם ושכם (וזה אמיתי לגמרי משום מה אני מנוי לתכתובת של ישראל כץ) במקום לתכנן תחבורה ראויה בישראל.

    אתה שבוי בקונספציה שרון חולדאי הוא ראש הממשלה, תתפלא הוא לא. רק היום עשו כתבה בערוץ 10 על הבזבוזים שמשרד התחבורה אחראי עליהם שעולים למשלם המיסים מליארדים, בזבוזים שנובעים מתכנון לקוי (רמז הוא לא נמצא בכיכר רבין). דוגמא בולטת היא גשר הולץ שתוכנן לא נכון ובשל כך היה צורך להזיז אותו כמה מטרים בעלות של 75 מליון שקל. אלא שפה לא נגמר הסיפור עכשיו מתברר שלא הזיזו אותו מספיק אז שוב צריך לבנות אותו מחדש, זאת רק דוגמא קטנה לרשלנות של הפקידים של משרד התחבורה.

  15. אור הגיב:

    לירן, אני לא חושב שרון חולדאי יכול לעשות כלום בנידון.
    חשבתי שזה נשקף מהמשפט: "לדעתי, עיריית תל אביב לא צריכה לנקוף אצבע בשביל דיור מוזל או דיור בר השגה (או לא משנה איך יקראו לזה). איך שזה נראה, המדינה מכופפת את ידה של העירייה כדי שזו תציב "לטובת" האזרחים דיור מוזל."

  16. פינגבאק: קראו נא, יולי 2012 | קצה הקרחון | אורי צציק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s