עיר מול הים או עוד פרבר מנומנם – הערה לגבי תוכנית 3700

לפני כשנתיים כתבתי טור דעה לעיתון העיר שפורסם ב-28.5.2010 תחת הכותרת "בסופו של דבר, פרבר" והוצמד לכתבה מקיפה של נטע אחיטוב על תוכנית 3700, הידועה כתוכנית הגדולה של השטח בפינה המוניציפאלית הצפון-מערבית המרוחקת והמנותקת מהציביליזציה. אישור התוכנית נחגג כהישג של תכנון עירוני בעל איכויות עירוניות (כלומר, אזור שמכיל לא רק שיממון פרברי ישראלי סטנדרטי). על רקע אישור התוכנית בועדה המחוזית אני שמח להביא לפניכם את טור הדעה מלפני שנתיים (שלדעתי, עומד במבחן הזמן והתוצאה) עם תוספת:

עיר חדשה מול הים. עיר ממש, לא עוד פרבר כמו אלה שבנינו פה על צעד ושעל מאז קום המדינה. על כך מדברים במסדרונות עיריית תל-אביב תוך כדי העלאת שמו של הגאון סר פטריק גדס שנתן לנו את המבנה הבסיסי של מרכז תל-אביב שאנחנו כל-כך אוהבים ונתן לנו שדרות מוריקות, רחובות שקטים כמו שטנד וזמנהוף, ורחובות מסחריים תוססים כמו דיזנגוף, והכל במחי קולמוס על נייר. אז עכשיו אומרים שם שניתן לשחזר את ההצלחה גם בצד השני של הנהר וליצור שדרות עם קיוסקים גם בישימון הפרברי של צפון תל-אביב.

אם זה כל-כך פשוט לעשות הצלחה כמו מרכז תל-אביב, אז איך זה שלא ממש הצלחנו לעשות את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות? מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה. הסיכון שבשילוב בין בתי-קפה לדירות מגורים הביא את מערכת התכנון הישראלית פחות או יותר לאסור על האפשרות ליצור סמיכות כזאת, למרות שלפי מחירי הנדל"ן בתל-אביב נראה שיש עדיין כמה אנשים שמאוד רוצים להיות מסוגלים ללכת מהבית שלהם חצי דקה לבית-הקפה ומוכנים לשלם על כך מחירים מופרכים מעט.

על-פי המצגת המשובחת של משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין נראה שלפחות יש בתוכנית צפון-מערב תל אביב (הידועה בקרב מביני עניין כתוכנית 3700) ניסיון ליצור מקום עירוני, למרות שחוקי התכנון הישראליים מאוד מקשים על האפשרות הזו. התבוננות בעין בלתי-מזויינת על ההדמיות בלבד מאפשרת להבין האם לקולקר-קולקר-לאפשטיין יש סיכוי לשחזר את ההצלחה הפנומנלית של פטריק גדס. על פניו, תכנון רשת הדרכים הכולל שדרות שבהן הולכי הרגל מקבלים את מרכז הבמה מבטיח טובות ונותן הרגשה של עירוניות תל-אביבית גם מעבר לנהר הירקון. אבן-גבירול הצפוני העתידי נראה כמו רחוב טוב בהרבה ממקבילו הקיים בדרום (שגם הוא לא רע בכלל). אולם, כשבודקים את המספרים לא בטוח שיש להדמיות סיכוי להפוך למציאות. צפיפות המגורים המובטחת בתוכנית נופלת בכ-30-40 אחוזים מזו שבמרכז תל-אביב (במקום 10 יחידות דיור לדונם במרכז העיר, מדובר על 6 יחידות בתוכנית הצפונית). כלומר, יהיו הרבה פחות אנשים שיגורו בשטח וישתמשו בשימושים המסחריים ובמבני הציבור. כמו כן, ההדמייה הכוללת נראית דומה מדי לשכונות פרבריות באזור המזרחי של נתניה ובאזורים המערביים של ראשון לציון, כאשר מרבדי דשא עצומים מעטרים להם מרחבים רבים בין בניינים מעטים מדי והתחושה של הרחוב נעלמת. המאמץ להתאים את התוכנית לסטנדרטיים הפרבריים המוכתבים ע"י מערכת התכנון הישראלית של ימינו מתבטא בכמויות העצומות של הדשא והחנייה הנדרשות בה וגורם בסופו של דבר לצמצום צפיפות המגורים ולירידה בסיכוי לקיים שם חיים עירוניים אינטנסיביים ומגוונים.

נראה לי שהתוכנית הזאת היא ניסיון מעניין אם כי לא מספיק משכנע. היא נראית הרבה יותר טובה מכל השכונות שקיימות מצפון לנהר ויחסית אליהן השכונה החדשה שתקום ודאי תהיה עירונית ואנושית יותר. יחסית למרכז תל-אביב ההיסטורי שמתכנני התוכנית מתארים כהשראה, מדובר עדיין בשכונה עתידית מנומנמת ועמוסת רכבים פרטיים. בכל מקרה יהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי הביצוע, וודאי שמדובר כאן בניסיון חלוצי במדינת ישראל לבנות אזורים עירוניים אמיתיים כמו פעם.

תוספת: בנוסף למגרעות וליתרונות שצוינו למעלה ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם אורבני סביר מסביבו, בניגוד לשכונות מרכז העיר שגם הפחות עירוניות שבהן (כדוגמת אזור כיכר המדינה) לפחות מחוברות קצת לאזורים עירוניים ממש וביחד האזורים הללו מחזקים זה את זה. כלומר, לא רק שבתכנית זו העירוניות היא מינימלית מראש, עצם הניתוק שלה לא יאפשר גם לחלקים רבים של העירוניות הזו להתממש, בעיקר כי היא גובלת באזורים לא בנויים רבים, ובנוסף האזורים הבנויים שהיא גובלת בהם אינם עירוניים כלל וכלל. אני עדיין חושב שיש בתוכנית זו הצהרה אורבנית מסויימת, אבל אני חושש שהיא חלשה מכדי לאפשר חיים תוססים ממש בצד הלא נכון של הירקון.

לקריאה נוספת: לינק לעיון במרבית מסמכי התוכנית

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, תל-אביב, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על עיר מול הים או עוד פרבר מנומנם – הערה לגבי תוכנית 3700

  1. לירן הגיב:

    צריך לזכור שיוגשו עתירות לבית המשפט מטעם בעלי הקרקעות שינסו להגדיל את הצפיפות וזכויות הבנייה באזור. גם חשוב לזכור שבתוכנית המתאר יש התייחסות לשטחים האנטי עירוניים שאתה מציין, רחובות כמו איינשטיין בצפון ולה גווארדיה בדרום שממוקמים בלב שכונות ישנוניות יהפכו מסחריים וינסו לקרב את תחושת העירוניות של מרכז העיר.

  2. עדו הגיב:

    יש לי שאלה שלא ממש קשורה לעניין אבל מכיוון שדיברת על הצפון של תל אביב נזכרתי שוב בתחנה המרכזית החדשה בדרום.
    אף פעם לא הבנתי מדוע לא הקימו את אותה תחנה ליד רידינג: מסוף אוטובוסים כבר יש שם. פרוייקט 'כוכב הצפון' עוד לא היה קיים, כך שזה לא היה מפריע לאף אחד (להבדיל מהתושבים שליד התחנה הנוכחית שנדפקו כהוגן) כביש רחב שמוביל מהאיילון בלי הפרעה היישר אל התחנה כבר יש. אני לא אדריכל אבל זה תמיד נראה לי מיקום אידאלי.
    אגב, כששאלתי חבר שמבין הוא טען שההסבר הוא פשוט – בית ההלוויות שהיה קיים ליד מסוף האוטובוסים גרם לכל גוף ציבורי גדול להתרחק מהמקום, סביר להניח שבין הנהגים יש מספיק שמאמינים באמונות תפלות והם פשוט יסרבו לעבוד שם.

  3. דובי הגיב:

    רק רציתי להעיר: זה לא נכון שרק בתל-אביב מתקיים מה שאתה מתאר. לא חייתי בהרבה ערים בישראל, אבל עכשיו אני גר במרכז רחובות, אני מרגיש שהדברים שאתה מתאר מתקיימים גם כאן. לא בשכונות החדשות, כמובן, אבל במרכז – בהחלט. עירוב שימושים, תחבורה ציבורית סבירה פלוס (לאורך רחוב הרצל, לפחות), קניון שממוקם במקום מרכזי ומשולב עם תחנה מרכזית מבלי להפוך לתחנה המרכזית החדשה של ת"א. בהתחשב במיקום הפריפריאלי למדי של רחובות, אני חושב שהיא מצליחה ליצור אווירה אורבנית די מוצלחת. אני תוהה כמה עוד מקומות כאלו יש בישראל שהם פשוט פחות מוכרים מת"א, אבל יכולים לשמש גם הם כמודלים לעירוניות מוצלחת.

  4. יהונתן הגיב:

    עדו
    התשובה הפשוטה לשאלתך היא שבשנות ה30 רידינג עוד היה מיקום נידח מאד לתחנה מרכזית, כשרוב התנועה היתה באלנבי, לפיכך בשנות ה40 נבנתה התחנה המרכזית הישנה בנווה שאנן שיועדה להיות איזור תעשיה קרוב למרכז, ובשנות ה50 כשנהגה רעיון התחנה החדשה, הכוונה היתה פשוט מסחרית – לגנוב את הפעילות העסקית של התחנה הישנה תחת קורת גג אחת, וזה היה חייב להיות קרוב.

  5. לרמן הגיב:

    דובי, אני מסכים איתך. החלטתי להשאיר את הטקסט המקורי שבו הייתי חריף יותר מהדרך שבה אני מתייחס כיום לנושא המרקם העירוני בדרך-כלל. ניתן לאמר שכל מה שנבנה כאן עד 1936 הוא על בסיס מרקם עירוני עם עירוב שימושים וקנה מידה של הולכי רגל (שהיום מאפשר גם תחבורה ציבורית ושימוש באופניים). זה כולל את כל המרכזים הותיקים של המושבות (פתח-תקוה, ראשון לציון, כפר-סבא וכיו"ב) ומרכזי הערים הגדולות (תל-אביב, ירושלים וחיפה), ובמידה מסויימת גם את מרכזי היישובים הערביים בארץ. לתל-אביב יש את המזל של המיקום המרכזי והמרקם העירוני הכי גדול מכולם, לצד השקעה עירונית בלתי-מבוטלת במרכז העיר ואפשור של יותר עירוב שימושים מרוב המקומות האחרים.

    לגבי מיקום התחנה המרכזית – חשוב לזכור שהתחנה המרכזית הראשונה הייתה בפועל בכיכר המושבות (שכך קראו לה משום ששם היו נוסעים למושבות המרוחקות כמו ראשון ופתח-תקוה) ולאחר מכן היא נדדה קצת למיקום של התחנה הישנה. מהסיבה הזו התחנה החדשה נבנתה במיקום שהוא קרוב לתחנה הישנה והיא התאפשרה הודות למיקום עם אוכלוסייה חלשה יחסית ומצב שבו בעלים אחד הצליח לרכוש חבילת קרקע גדולה מאוד.

  6. נחום כהן הגיב:

    אני מסכים עם הביקורת שלך, למרות שהיא עדיין מתונה, יש לה סיכוי להישמע, אם תקצין מעט, לטובת ההבנה. הערים שאתה מזכיר, יחד עם השנים סביב 1936, כולן אומרות תכנון מנדטורי, לא ישראלי (כולל העיר 'רחובות' וערים ערביות). למה לא להגיד ברור? תכנון הערים הישראלי נכשל לחלוטין, ויצר , ביחד עם תרוצים "מודרניים" שכונות ופרברים בכל מקום. ניתוק אזרחי זוהי מילה מתאימה יותר. זה לא רק פרברים מנומנמים, זהו נתק תרבותי והכרתי בין האנשים. תכנית 3700 (יש לה כמה נקודות גדסיאניות, כדבריך), הולכת באותו כוון של נתק. לצערי האחים קולקר אינם מתכנני ערים ביעודם. הערתי להם מספר פעמים, והם לא האשמים היחידים. כפי שאתה טוען בצדק רב, כל העינין של התכנית איננו מחובר, ולא יעזור ערוב שימושים, גם לא צפיפות (מגוחכת לכשעצמה). כל מה שמעבר לירקון לא מחובר לתל אביב במכוון, מחשש נפילת מחירים. הדבר חמור, משום ההשפעה השלילית הניכרת כבר כיום על ירידת הפעילות בתל אביב, ולא רק בדיזנגוף. אבל אנחנו שותקים כרגיל….וכנראה נמשיך לשתוק….

  7. ע. הגיב:

    לנחום – למה להאשים את ה"ישראלים" , מה אתה חושב שבנו באנגליה ובצרפת בשנות ה50 וה – 60 ? הבניה המודרניסטית – איזור , מתן עדיפות לרכבים, בניינים מוקפים בחצרות וארכיטקטורה פשוטה ממש לא הומצאה כאן. החוסר מזל של ה"ישראלים" הוא שהמדינה הזאת נבנתה בעיקר בתקופה זו, תקופת של שפל בתכנון ערים ובאדריכלות בכל העולם. אני מסכימה עם זאת שבניגוד להרבה ערים באירופה היום, בישראל ממשיכים לבנות לפי העקרונות האלו וזה עצוב מאוד..

  8. נחום כהן הגיב:

    "ע" נכבדה ועצובה (אנונימיות הכי קצרה שראיתי, למה?). יש תכנון עירוני גרוע בכל העולם, ואני אומר זאת בכל ספרי. מובן שאני קרוב ביותר לתל אביב, איך אחרת? עלי לשתוק, כי יש עוד רעים? ….אבל רק אצלנו המהפך הוא חד. עם קום המדינה, הישתנה התכנון בבת אחת, בהוראה מגבוה, פוליטית. פיזור האוכלוסיה היגיע עד תל אביב, ונמשך גם כיום. אנחנו נמשיך לשתוק, ולפי הצעתך, נהיה עצובים. מחאת העצבות…

  9. הלל שוקן הגיב:

    נעשית סלחן, מר לרמן. יש ניגוד מעניין בין הבחנותיך הנכונות לבין הדברים על נסיון מעניין. ברור שליומרות התוכנית אין כל סיכוי בשל עודף עצום של שטחים פתוחים ביחס לכמות אוכלוסיה קטנה מדי. שכונה מנותקת שמתחזה לגדס עם בלוקים עירוניים גדולים מדי ומרחקים שמחייבים נסיעה במכונית.

  10. לרמן הגיב:

    אני חייב לטעון להגנתי ולציין שהטור הזה נכתב במקור עבור מהדורת דפוס של עיתון העיר. מכיוון שכך, כתבתי אותו בצורה מעודנת יותר. אכן, יש מרחק גדול בין עירוניות כלשהי לתוכנית הזו שיותר מזכירה את החלק שנמצא ממזרח לאבן גבירול באזור כיכר במדינה מבחינת האינטנסיביות שלה, רק בלי החיבור לתוכנית גדס ולאבן-גבירול עצמו.

  11. נחום כהן הגיב:

    אני מסכים עם הילל. מסירת עבודות תכנון למעצבים בעליל, גוררת שגיאות שאין לתקן אותן, ותל אביב מלאה בשגיאות כאלה לרוב, מאז שאדריכלים "מרדו" נגד תכנית גדס בטענה שהתוכנית כובלת, כאשר ההפך הנכון. מאז, האדריכלים הפכו למעצבים (שמה נראה להם שוכן החופש) והתכנון נעלם, הפכנו למדינה של שכונות בלבד, בכל מקום הפיזור שולט כבר 60 שנה. מה לא מפוזר? ירושלים על הגבעות? באר שבע ואילת במדבר? חיפה הפכה לארבע ערים נפרדות…. נתניה לשלוש…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s