זה ציפור? זה מטוס? לא, זו עוד פנטזיה מטופשת שתעלה לנו כסף

האתנחתא הקומית של השבוע מגיעה הפעם היישר מעיריית תל-אביב-יפו. ידוע שישנם קשיים בקידום התחבורה הציבורית בתל-אביב שנובעים מפיצול רשויות מקומיות, ריכוז סמכויות במשרד התחבורה, נתק ממשרד הפנים ושאיפה לפרוייקטים מגלומנים כמו רכבת תחתית. אז במקום להתעסק עם שיפורים ריאליים לתחבורה הציבורית – למשל, לאפשר עלייה מכל דלתות האוטובוס והחתמת הרב-קו במכונה בפנים ללא תלות בנהג – פעולה כזו תצמצם את זמן השהייה של האוטובוס בתחנות בצורה משמעותית (לא פעם מדובר בזמן יותר ארוך מזמן הנסיעה עצמה), ואפילו בסן פרנסיסקו המפגרת יישמו את זה סופסוף. לא, בתל-אביב מסתבר שחייבים כל פעם לאמץ טכנולוגיות לא מוכחות שנוטות להישאר בתחומי הפנטזיה וההדמיות. הברווז הנוכחי הוא טכנולוגיית PRT Personal Rapid Transit, אמצעי תחבורה אשר מבוסס על פודים קטנים וחרישיים שמככב מאז שנות ה-60 בדמיונות אורבניים כאלה ואחרים, ואף פעם לא הצליח לפרוץ בגדול בשום מקום.

לניתוח מצויין של כל הקשיים ביישום PRT אתם מוזמנים לפנות למאמר הזה, שבו מוסברת ההיסטוריה של הקונספט מאז שנות ה-60 וחוסר היעילות הגלום בו לצד המפגע הויזואלי שהוא מייצר, וגם נאמר כך:

Despite the persistent and fervent claims of its promoters, repeated attempts to implement a working PRT system, even in very small-scale scenarios, have invariably failed. Not a single PRT plan, during these promotional efforts over the past 40 years or more, has seen successful implementation even in a small test application, much less a major, heavy-duty, citywide rapid transit application. Early would-be PRT installations, such as the AirTrans system at Dallas-Ft. Worth Regional Airport, and the PRT at West Virginia University at Morgantown, eschewed any attempt to provide true PRT-style, small-vehicle, customized origin-destination service, and were implemented in effect as line-haul automated guideway transit (AGT) peoplemover systems with some innovative features (such as offline stations).

ולפני שנמשיך, הנה הכתבה על הפילוט המתוכנן בתל-אביב.

שימו לב למקום שבו מתוכנן הפילוט – מרידינג לנמל תל-אביב – מרחק שבקפיצה על רגל אחת אחורה לוקח 10 דקות. קשקוש מיותר שכזה לא נראה מאז הביצים של גוראל בחיפה. ומילא ההקמה של השטות הזו, עלויות התחזוקה שיבואו אחר-כך והפירוק של המערכת יעלו לנו לא מעט. מזכיר קצת את המונורייל התיירותית של סיאטל ואת המונורייל של סידני שבימים אלה מגיע לסוף דרכו. כדאי לקרוא את דעתו של ג'ארט ווקר על פנטזיות טכנולוגיות עתידיות ברוח הזו, ומומלץ גם להקשיב לג'יימס האוורד קאנסטלר (מדקה 2:00) על המופרכות של הרעיון:

If we're going to replace the car why do it with something that's not only like the car, but not really as good as the car? It just seems crazy.

בקיצור, מדובר בכלי שאמור להתנהג כמו מכונית, אבל עולה הרבה יותר ממנה ותופס אפילו יותר שטח. ולסיום, תרשו לי שוב להמליץ לכם לעיין במאמר הזה כדי להבין מדוע הביצים של חולדאי לא יקדמו את התחבורה הציבורית בתל-אביב במילימטר אחד. אגב, לתל-אביב יש כבר מערכת תחבורה אישית מהירה שעובדת בערים נוספות בעולם – קוראים לה תל-אופן. וקריאה אחרונה למייג'ור רון מהקרקע:

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, חולדאי, מוניציפאלי, תחבורה, תל-אביב, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

28 תגובות על זה ציפור? זה מטוס? לא, זו עוד פנטזיה מטופשת שתעלה לנו כסף

  1. טל הגיב:

    וכרגיל – הסימפסונים עשו זאת לפני! להלן חלק מהפרק האלמותי של המונורייל בספרינגפילד http://www.youtube.com/watch?v=AEZjzsnPhnw

  2. רן ל הגיב:

    במקום
    "לתל-אביב יש כבר מערכת תחבורה אישית מהירה שעובדת בערים נוספות בעולם",

    יש לומר:
    "לתל-אביב יש כבר מערכת תחבורה אישית מהירה, ובערים אחרות בעולם היא אפילו עובדת!"

  3. יעל ר. הגיב:

    כל הסיפור הזה נשמע כה מופרך והזוי, שכמעט חשבתי שהוקדם ה-1 באפריל.
    רכבת אוויר של נאס"א בישראל?! מחברת בין רדינג לנמל שממילא צמודים זה לזה?! ליד הסיפור הזה הרעיון של עוזי כהן על רכבל בין הקניונים של אזור השרון וכריית תעלות לגונדולות לאורך רחוב אחוזה ברעננה כבר נשמע סביר.

    וכן, גם אני מיד חשבתי על דוגמת המונורייל של הסימפסונס – שאגב, נכתב על ידי קונאן אובריאן!

  4. דורון הגיב:

    עוד דוגמא להתהנלות העיירה כעסק פרטי שמחפש לקדם את עצמו. הפרסום והחשיפה שהפרוייקט יביא יתרמו לאימיג' התיירותי של העיר, שיגרום לעוד תיירים לבוא, שיגרום לעוד מלונות לפעול, שישלמו יותר ארנונה.
    זה גם יתרום לאימיג' ההיי-טקי של העיר, שיגרום לעוד חברות וכנסים טכנולוגיים להראות נוכחות בעיר, שישכירו משרדים ואולמות, וישלמו יותר ארנונה.
    וכו' וכו'

    אבל מה שבטוח, העיריה תשים שלט ברידינג: "בונים רכבת חללית… בשבילכם! תתחדשו!"

  5. עודד רוט הגיב:

    "מהפיכת הרכבות – מחשדנות להערכת יתר"
    http://transportationet.com/2009/05/28/rail_revolution/

  6. לרמן הגיב:

    דורון, זה לא מה שיגרום לאנשים להגיע או להגיע כמו שאר הפרוייקטים של PRT שנכשלו בעולם ולא שינו כלום, חוץ מבזבוז כסף. כמובן, ראש הפרוייקט, ג'רי סנדרס, זורק לאוויר שfל קילומטר יעלה 6 מיליון דולר (בהשוואה ל-180 מיליון לק"מ ברכבת הקלה בירושלים). כך תמיד מתחילים פרוייקטים – בהערות כספיות שאחר-כך צריך להוסיף 0 לידן, או משהו יותר קרוב ל-60 מיליון דולר לק"מ. חבל שעל זה הולכים לזרוק כספי מסים טובים שאנשים טובים מסרו למדינה.

  7. עודד רוט הגיב:

    לרמן, אני מציע לך להתעדכן, להעמיק בנושא וללמוד את שני הצדדים לפני שאתה מפריח הכללות לאוויר ומסתמך על מאמר ביקורת בודד. מה הבשורה שלך לתחבורת העתיד? כניסה לאוטובוסים מכל הדלתות? החתמה אוטומטית של רב קו? זה מה שישכנע אנשים לעבור ממכוניות פרטיות לתחבורה ציבורית?

  8. עדו הגיב:

    נכון עודד. לא ראיתי כאן איזו הברקה שתפצור את כל בעיות התחבורה של תל אביב לנצח. אם אין לך הברקה כזאת זה עדיין לא אומר שאתה חייב לקבל כל רעיון הזוי או שאסור לך להציע הצעה צנועה שתשפר "קצת" את המצב ואשכרה תעבוד.

  9. לרמן הגיב:

    עודד, כניסה לאוטובוסים מכל הדלתות היא רק דוגמה לאמצעי פשוט ומוכח שמצמצם את זמן הנסיעה בתחבורה ציבורית, ומשפר את אמינותה ואת יעילותה. יש עוד אמצעים רבים, כמו אפשרות לפדיון חנייה ועוד ועוד.
    אם אתה מעוניין להרחיב את ידיעותיך בתחום אני ממליץ לך לקרוא את הספר Human Transit של ג'ארט ווקר, ואתה מוזמן לעיין גם בביקורת שלי עליו. עוד בנושא תחבורה ציבורית אתה יכול לקרוא גם כאן וגם כאן.
    בנוסף, המפתח העיקרי לתחבורה ציבורית ובכלל לתחבורה שאינה מבוססת רק על רכבים פרטיים הוא תכנון להולכי רגל שמתבסס על רשת רחובות מקושרת ועירוב שימושים ומאפשר גם שימוש יעיל יותר בתחבורה הציבורית ובאופניים.

  10. עודד רוט הגיב:

    עדו,

    כל התקדמות טכנולוגית בעולם היא תוצאה של רעיונות הזויים. בתקופת הרומים היה "הזוי" לסלול תשתית של דרכים כבושות לטובת עגלות עם גלגלים, היה פשוט יותר בחברות שבטיות לעלות על סוס, חמור או גמל ולנוע בכל תוואי שטח קיים. בתקופה של ג'ורג' סטיבנסון היה "הזוי" לבנות "סוס מברזל שנע באמצעות קיטור".

    מה שהזוי במאה העשרים ואחת הוא:
    – שמשקי בית מחזיקים בבעלות מכונית שמשרתת אותם בערך שעה ביום.
    – שאדם בודד שמשקלו 80 קילוגרם נוסע במכונית שמשקלה טון.
    – שמכוניות בישראל נוסעות בממוצע בתפוסה של 1.5 נוסעים.
    – שכלי הרכב הפרטיים צורכים קרקע יקרה בכל פה למטרות תנועה וחניה באופן דינמי.
    – שהתחבורה הציבורית לא מסיעה את הנוסעים מאן שהם רוצים, לאן שהם רוצים ומתי שהם רוצים, אלא מתי והיכן שנוח למפעילי התחבורה הציבורית.

    הרשימה עוד ארוכה אבל את הרעיון הכללי אפשר להבין.

    לבעיות האלו ואחרות מוצעים פתרונות תחבורה ציבורית חדשניים השואפים להסיע את הלקוחות מהיכן שהם רוצים, לאן שהם רוצים ומתי שהם רוצים בדרך המהירה, היעילה, הנקייה, הבטוחה והזולה ביותר. לפתרונות "ההזויים" האלו צריך לפתוח את האוזניים, את הלב ואת הדעת. צריך לדון בהם, לבקר אותם ולנסות להגיע לפתרונות או להליכים מיטביים. תנאי מוקדם לכך הוא נכונות לצאת מהקוביות המוכרות.

  11. אוריש הגיב:

    המאמר שאתה מצטט הוא מ-2004. שיא החדשנות הטכנולוגית של אז כבר לא רלוונטי.
    יש PRT מתפקד בהצלחה בהית'רו לונדון ובאבו-דאבי (http://en.wikipedia.org/wiki/Personal_rapid_transit)
    דברים מאוד דומים עובדים בצעשיית הסמי-קונדקטור בהצלחה (מערכות OHT). שם מדובר באלף רכבים שמעבירים חומרים ממכונה למכונה בתאום,שקט ומהירות מדהימים.
    הסיבה היעקרית שזה לא הגיע למימוש עד כה, זאת פחדנות של ראשי ערים מחדשנות.
    התחבורה הזאת זולה יותר להקמה ולתחזוקה לפי כל ההשוואות שיש.
    מסילה של ק"מ אחד מוקם בימים בודדים , בעלות נמוכה ומעל תשתיות קיימות ללא צורך בחפירות וחסימות ארוכות.
    רכב שמשותף לעשרות אנשים עולה 6000 דולר. מאיפה השקת שזה יותר יקר מרכב רגיל שעולה 25000 לאדם אחד?
    אני ממש ממש ממש (לא אמשיך אבל יש לי עוד הרבה ממשים) לא מתומכי חולדאי. אבל חיפוש ודחיפה לתחבורה זולה מהירה ירוקה ויעילה יותר ראוי להערכה רבה.

  12. לרמן הגיב:

    עודד, אם אתה מעוניין לקרוא עוד על פיתוחים מתקדמים וריאליסטיים בעולם התחבורה ממליץ לך לקרוא את הספר Sustainable Transportation Planning של ג'פרי טאמלין. הוא מציע לא מעט פתרונות וגם מפנה לפיתוחים האחרונים בניהול תחבורה בעיקר במערב.

    לגבי הפתרון שמוצג כאן ה-PRT, אם תקרא את הפוסט, תראה שהוא כבר הופיע בדרכים כאלה או אחרות מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת. אל תתבלבל, לא מדובר בפתרון חדש או מהפכני, אלא בפתרון מיושן שנכשל שוב ושוב בכל מקום שבו הוא נוסה(ויש כאן בלוג שלם בנושא) ואני אביא עוד ציטוט:

    "every single attempt, over the past half-century, to develop a PRT project has failed, in one way or another. in some cases, those that have not simply been abandoned and dismantled, have been converted into AGT (Automated Guideway Transit), operating as a more or less "conventional" grade-separated, fixed-route transit mode. The light-capacity peoplemover systems seen at many airports and recreation complexes and in the downtowns of a few cities represent deployments of PRT-like AGT in applications where this mode seems to have its best niche. But the vision of a vast network of guideways penetrating the nooks and crannies of even a portion of an urban area seems to have simply been abandoned when project designers and decisionmakers have confronted the real-world challenges and costs of trying to do this."

    מפריע לי שמציגים את הקונספט המיושן והכושל הזה כפתרון תחבורתי חדשני, ועוד מוציאים עליו כספים שלנו.

  13. לרמן הגיב:

    אוריש, ה-PRT של לונדון הוא למעשה AGT – Automated Guideway Tranisit ולא אמצעי תחבורה להגיע מכל מקום לכל מקום באופן אוטומטי (שזו מכונית). לגבי הפרוייקט במאסדאר (אבו-דאבי) – PRT זה האתגר הקטן שם – מדובר בסוג של קהילה סגורה (Gated Community) שתוכננה כולה מלמעלה (כמו ברזיליה ואפילו יותר) ולא בעיר חדשה, אבל הוא טוב ליחסי הציבור של אבו-דאבי. הפרוייקט שנוי במחלוקת והתרומה שלו, לדעתי, לתכנון העירוני, היא עוד הדגמה לאיך לא עושים זאת נכון. הבעיות האחרות של PRT היא שטח, מקום, חילוץ אנשים מהמסילה בחירום וזמן תגובה בתנאי גודש (כשהתחנה מלאה). כל הבעיות האלה מוחרפות כמובן בתנאים אורבניים צפופים. בהחלט צריך לקדם תחבורה יעילה וסביבתית ויש מודלים שעובדים כבר בעולם – ניהול חנייה, שיתוף אופניים (תל-אופן), שיתוף מכוניות, תכנון להולכי רגל ושיפורים בתחבורה הציבורית. יש מעט כסף לשיפורים וכדאי לכוון אותו לאלמנטים שמוכח שעובדים ולא לקונספטים שנכשלו כבר. אני מעדיף שסנדרס יזרוק את הכסף של מדינת קליפורניה על PRT בסן-פרנסיסקו במקום שיזרוק את הכסף של מדינת ישראל על זה.

  14. לירן הגיב:

    יואב אותו דבר אמרת על החניון בהבימה, נתת דוגמאות רבות לכישלון והולכת שולל יחד עם רבים ורעים (אסתר זנדברג והמריונטות שלה) את הציבור נגד אחד הפרויקטים המוצלחים בתל אביב.
    אפשר לתת צ'אנס ליזמות ולפרויקטים חדשניים כי בלעדיהם האנושות לא מתקדמת לשום מקום. אני אגב לא רואה קשר מלא בין פרויקטים קיימים לפרויקט הנוכחי.

  15. נורית הגיב:

    כנראה שחובה על חולדאי להוכיח שהוא מקדם את העיר בכל מחיר. זו שטות ואיוולת להקים כזה פרויקט המסתכם בהליכה של 10 דקות. שיבנה בניין המתאים לחנייה באותה סביבה.

  16. נורית הגיב:

    איך מורידים את חולדאי מהעץ?

  17. עודד רוט הגיב:

    לרמן,

    אני מכיר ועוסק בנושא באופן די אינטנסיבי כ – 13 שנים ומנהל שני אתרים בנושא תחבורה:

    http://www.way-togo.com
    ו – http://www.transportationet.com.

    אני מפנה אותך למאמר שפרסמתי ב 17.3.2004:
    http://www.news1.co.il/Archive/0017-D-5324-00.html

    ההתנגדויות ל – PRT ממחישות את השמרנות וההתנגדות לקידמה בתחום התחבורה. אתה משמיע קולות שמרניים, אך המתנגדים החריפים לקדמה בתחבורה הם לא הולכי רגל שמרניים, אלא בעלי האינטרסים בשיטות הקיימות. הציבור הרחב משלם בכל רגע מחיר גבוה עבור הקיפאון והקיבעון בטכנולוגיות התחבורה הקיימות. הרבה יותר מפיילוט מצומצם בעלות 6 מיליון דולר לקילומטר ששווה כל פני רק כדי שהציבור יפתח את העיניים ויבין שאפשר לחשוב אחרת, ושקיימים פתרונות יצירתיים ויעילים רבים גם בתחום השמרני הקרוי תחבורה. (היום קומץ בעלי אמצעים נהנה מיצירתיות מוגבלת המשולבת במכוניות פאר התקועות בפקקים).

    במצב התחבורה הנוכחי אני חסיד של אופניים כפתרון תחבורה עירוני צמום שיכול – ביחס תועלת/עלות יחסי גבוה ביותר – לספק פתרון תחבורה יעיל מדלת לדלת. לעומתו עומדים הפתרונות הציבוריים המקובלים של רכבות קלות או תחתיות כפתרון ותיק בעל יחס תועלת/עלות גבוהה נמוך ביותר. ראה: "התוחלת הכלכלית של שבילי אופניים"
    http://transportationet.com/2008/05/07/bike_lanes_economic_return/

    תפיסות עולם שונות של PRT מציגות תחבורה ציבורית קומפקטית על סטרואידים, ובעניין זה ניתן ללמוד מתחבורת האופניים. (http://transportationet.com/2012/09/26/bike_highways/)

  18. לירן הגיב:

    נורית תרדי קודם את מהעץ

  19. עדו הגיב:

    הנה מה שמטריד אותי בפרוייקט: כשהקימו את הגשר ליד בית מעריב זה יצר בעיה לכל הבניינים בסביבה. פתאום מי שעבר באוטו על הגשר יכול היה לראות לתוך הסלון של משפחת שוורצמן ולתוך המקלחת של גברת שטיינברג ואם אני זוכר נכון היו בעניין הזה משפטים ותביעות ובגלל זה גם לא הקימו עוד כמה גשרים כאלו שהיו מתוכננים להיבנות. עכשיו תהיה לנו רכבת כזאת שתעבור בגובה החלונות של כל תל אביב על עמודי התאורה, הפרטיות של כל מי שגר/ה בגובה המתאים תיפגע אנושות וכאן לא מדובר על גשר אחד שאפשר אולי לכסות עם פלסטיקים ירוקים או משהו כזה. איך הם מתכוונים להתגבר על הבעיה הזאת?

  20. לרמן הגיב:

    נורית, אני לא חושב שהמימון מגיע מעיריית תל-אביב-יפו או מחולדאי. על פניו, מתוך ההערה של יונית לוי בחדשות אני מסיק שהגוף הממן הוא מנהלת תחליפי נפט שהיא יחידה חדשה ועלומה במשרד ראש הממשלה שתפקידה למצוא דרכים יצירתיות לבזבוז כסף ציבורי.
    לירן, מה בדיוק חדשני בחניון הבימה? ההרחבה של המיסעות ברחוב הוברמן ושדרות תרס"ט? הכישלון החלמאי בחיבור שדרות בן-ציון לשדרות רוטשילד? לפחות הרחבה מעל החניון יצאה טובה (ולא אמרתי מילה על הבניין).
    עודד, זה לא ייגמר ב-6 מיליון דולר לק"מ אחרי רגולציה והפקעות – זה המחיר שהיזם זורק לאוויר לפני חריגות. יותר מטריד שמדובר כאן ברכבל יקר מהחניון לקניון, אבל מנסים להציג אותו כפתרון תחבורתי. מסכים שאופניים הם כלי הרבה יותר יעיל לתחבורה אישית.
    עדו, סוגייה מעניינת, אם כי נראה לי שהם לא יגיעו לשלב הזה.

  21. בן הגיב:

    סה"כ מדובר על פיילוט שנערך בת"א. ממש לא מבטיח שאכן ישמש פלטפורמה לפרוייקט בהיקף מלא בעיר. פשוט מצאו פראיירים שמוכנים להשקיע בבדיקת היתכנות שתצליח או תכשל בשביל שאר הצרכנים בעולם..

  22. פינגבאק: אנחנו נשלם על זה ביוקר – מנהלת תחליפי הנפט ועולם הפנטזיות של אתמול | עוד בלוג תל-אביבי

  23. משה פלאם הגיב:

    מטריד אותך שאנשים בקומה השניה יתלוננו. ובכן יש לזה פתרון, כך שכולם יהיו מרוצים, ואז תוכל לא להיות מוטרד.

    הבעיות לגבי דירות עם חלונות הפונות אל המסילה, והן בגובה המסילה:
    א. כיעור הנוף
    ב. הסתרת הנוף (אם מדובר בנוף פתוח)
    ג. חדירה לפרטיות – הבטה/הצצה אל תוך הבית מן הרכב הנוסע

    1. לרוב, הגובה יהיה כך שהמסילה וכלי הרכב יעברו בין הקומות (בדרך כלל יש כ2 מטרים ויותר בין קומת הקרקע לזו שעליה, ללא חלונות. במקרים אלו, שלש הבעיות אינן קיימות.
    2. מכיוון ש"חתימת המסילה" דקה במיוחד, אפשר יהיה לשים צמחיה – בדומה לעץ שנשתל לפני הבית. או מסילה אומנותית, כמו שעשו באוסטרליה בסידני במונורייל העובר במרכז העיר ומגיע לנמל. זה פותר את א' וג'.
    3. קיים פיצוי ציבורי, ויש עורכי דין המתמחים בכך. את הפיצויים מארגנים מראש, יחד עם יידוע מראש וארגון הנפגעים האפשריים בקבוצה או עמותה, תוך מו"מ עם החברה, עוד בטרם הפרוייקט מופעל בעיר. אני מכיר שני עורכי דין כאלו, כשהצענו את הפתרון של סקייטראן לנת"ע ול"תכנית אב לתחבורה" בירושלים, לפני עשור.

    ההבדל המשמעותי בין המערכת הזו, לרכבת קלה: מהירות וגמישות ההקמה וההעברה של רכיביה עקב מחיר התשתיות הזול והמהיר להקמה. מרגע שמבטיחים ועד להפעלה זה בתוך הקדנציה (יש מילה עברית לכך?) של מקבלי ההחלטות.

  24. יעל ר. הגיב:

    לעודד, אפשר לדבר עד מחרתיים על פתרונות תחבורה מהפכניים וחדשניים, אבל זה לא שווה גרוש במדינה שבה קבוצה דתית בשנות ה-2000 משביתה את כל התחבורה הציבורית מדי שבוע ליום וחצי (ובחודש האחרון, התח"צ פעלה רק חצי שבוע בכל פעם בגלל החגים) – אנשים לא יוותרו על הרכב כשהמדינה כולאת אותם בבית במעט הזמן הפנוי שנשאר להם בשבוע של ימי עבודה ארוכים ומפרכים ביחס לרוב מדינות המערב.

  25. יעל,
    הבעיה היא לא הרכבים של האנשים, אלא האנשים העושים שימוש ברכבים.
    אם יהיו אלטרנטיבות יעילות סביבתיות, חסכוניות, 5 וחצי ימים בשבוע, לתחבורה הפרטית, זאת תהיה התקדמות גדולה.

  26. רוני הגיב:

    מר לרמן היקר,
    אני מקווה שתדע להעריך את זה שדיסלקטי הלך לקרוא את המאמרים שהצעת.
    אני חסיד ההולכה בקרונית זוגית על מסילה. הצעתי אותה כבר לפני יותר מעשר שנים לממונה בעיריית תל אביב.
    הצעת SkyTran לא מחלצת את הדיון מהתאוריה. הניסיון שלהם לטפל במערכת ההנעה מיותר.
    לעניין המאמרים, אתה בוודאי מבין שכדיסלקטי, מאמרים אינם כוס התה שלי, ואני נחשף אליהם לראשונה.
    לא נפלתי מהכיסא. בכל אחד מהמקרים ניתן לזהות את סיבת הכישלון. רוב המקרים נצפו על ידי מראש והם אינם בחזקת בלתי פתירים.

    דוגמאות:
    1. בכל הפיתוחים הכלים גדולים מידי. 1.5 מ"ק עם שטח חתך של 1.3 מ"ר מספיק בהחלט להובלת זוג נוסעים. (עיגול פחוס בקוטר ממוצע של 1.3 מ').
    2. ניתן לייצר 10 קרוניות במחיר עלות מכונית משפחתית.
    3. בכל הפיתוחים המסילה גדולה מידי.
    4. בלעדיות השימוש בנתיבים אוויריים שגוי. ניתן לנוע לסירוגין בין מסילה על עמודים לתנועה בתוך צינור טמון, כולו או בחלקו. בעומק רב או צמוד לפני המדרכה.
    5. השימוש ב"תחנות" שגוי, ואתו כל שיטת העלאת והורדת הנוסעים.
    6. חישובי הבלימה אינם נכונים.
    7. השגיאות בעלויות המימוש נראות בכל התמונות
    8. פיזור המסילות וצפיפות הקרוניות, בכל הדוגמאות, חסר בלשון המעטה.
    ועוד.

    השאלה היחידה היא שאלת חילוץ הנוסעים, וגם לזה יש פתרון סביר ויותר.

    ניתן ליישם מערכת הסעת המונים על קרוניות זוגיים. אין ספק שהיא ברת קיימא, זולה להתקנה ובטוחה לשימוש.
    חבל שהדיון לא עולה לרמות הנדרשות.

  27. טל הגיב:

    יואב – נראה לי שמישהו עוקב אחרי הבלוג שלך במשרד התחבורה – תחסום אותם מהר לפני שבאמת יהיה פה שיפור 🙂
    דן יאפשרו בקרוב לעלות גם מהדלת האחורית

    http://www.themarker.com/dynamo/1.1870117#.UKzwkm4vpAc.facebook

  28. פינגבאק: מקבץ לינקים לשבת | עוד בלוג תל-אביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s