מסרב ליישוב מחדש

הייתם יכולים לצפות שבמדינת ישראל בשנת 2013 יפסיקו לשלוח יהודים ליישוב מחדש. על רקע ההיסטוריה העגומה של העם היהודי בהתמודדותו עם משטרים אכזרים במיוחד שניסו לשלוח אותו ליישוב מחדש, מצער במיוחד שהיהודים אימצו לעצמם את היישוב מחדש כאידיאולוגיה שבקונצנזוס במדינה שלהם. ברמה האישית שלי, אני כבר הבנתי שמי שמציע לשלוח אותך ליישוב מחדש כדי לשפר לך את החיים טומן בחובו בשורות רעות. אמנם, למזלנו, מדינת ישראל היא גוף חדל אישים רוב הזמן, אבל ניתן להצטער צער רב על כמעט כל סמכות שהפקדנו בידיה, ובפרט בתחום הדיור. ואחרי ההקדמה הפואטית הזו נעבור לתכלס'. אם יש משהו משותף לליכוד ביתנו ולמפלגת העבודה (מעבר לעובדה ששתיהן מפלגות ימין) הוא שלשתיהן יש חזון שבו אזרחי מדינת ישראל, ובפרט האזרחים היהודים, ישמשו בידיהן כפיונים בחלק מתוכניותיהן ליישוב מחדש.

את מצע הליכוד ביתנו לא ממש צריך לקרוא, מכיוון שאין כמו פעולות הממשלה כדי לסבר את העין ואת האוזן. כך למשל, ההחלטה לבנייה ב-E1 שמעבר לקו הירוק (עוד כאן מדקה 25:50), מעוררת ויכוחים משפטיים רבים הנוגעים למעמד הקרקע שמעולם לא סופחה למדינת ישראל. זו ראייה מדינית שמתעלמת לדעתי מבעייה נוספת והיא שנתניהו למעשה מייצר דירות ותשתיות יקרות עבורן לא מתוך צורך לדאוג לצרכיהם של אזרחי מדינת ישראל (ובפרט היהודים שבהם), אלא כמעין "עונש" לא ברור לאו"ם. ברור מאליו שמי שמסתכל על דיור כעוד כלי במשחק הגיאו-פוליטי שמשוחק כאן מאז 1919 יתקשה לייצר דיור שישמש ככלי למתן הזדמנויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות לאלו שאמורים להשתמש בו. במקום לבנות דירות עבור בני-אדם, במדינת ישראל בני-האדם מגוייסים כדי למלא דירות, ממש כמו בסיביר של פעם. אבל E1 זה הכסף הקטן שמתחת לפנס.

הכסף הגדול, היומיומי, זה שלא מרגיז את מרקל ואובמה, זה הכסף שהולך למשל על תוכניות הזויות כמו התוכנית של "מבואות ערד". הסיפור מוכר – מדינת ישראל זורקת כמויות עצומות של כסף על-מנת לנסות "לייהד" (לא הצלחתי למצוא מילה טובה יותר) באמצעות בניית יישובים חדשים באזור מסויים. היישובים החדשים האלו מובילים לפגיעה בכל היישובים היהודיים שמדינת ישראל כבר הקימה בנסיונות היהוד הקודמים מסביב, בשילוב פגיעה בטבע וכמובן באזרחים הלא-יהודיים. אני חייב להביא פה שוב את הציטוט של פרלמנט צעירי הנגב בנוגע לתוכנית הזו (הדגשה שלי):

"פעם נוספת עולה תוכנית ממשלה שלא מערבת את תושבי הנגב בהחלטות שנוגעות להם וגיבוש התוכנית נעשה מאחורי הקלעים כשהרציונל לקיומה נסתר מעיני הציבור. התוכנית איננה כוללת השקעה בישובים הקיימים, אלא נועדה ליצור ישובים נבדלים חדשים. פרט לכך עלותו של הפרויקט גבוהה מפיתוח ישובים קיימים הזקוקים לתקציבים אלו נואשות. חששות אלו מצטרפים לחשש כי התוכנית עלולה להעמיק את הפערים החברתיים והכלכליים בישראל, לבדל בין האוכלוסיות הוותיקות והחדשות ולמנוע השקעה בתושבי הנגב."

עידן לנדו מספר את הסיפור מהזווית של הטרגדיה של הבדואים, כולל תחקיר עמוק ומקיף שכמותו כבר מזמן לא מבוצע במקומות שמשלמים עבור כתיבה. אני חייב להגיד במידה קטנה של ציניות, שהסיפור הטרגי של הבדואים לא ממש מעניין את קצה הבוהן השמאלית של רוב האזרחים כאן. אז דופקים כמה בדואים בנגב והורסים להם את הפחונים. ממילא הם כולם פושעים, גנבים וכו', בניגוד ליהודים טהורים וזכים כמונו. הטרגדיה של הבדואים הנעקרים היא גדולה ועצומה, אבל הטרגדיה של היהודים שמועברים ליישוב מחדש בעיניי גדולה לא פחות. מילא, אם הממסד היה דופק רק את הבדואים, לפחות היה אפשר למצוא מישהו שהרויח כאן, אבל תוכניות כמו מבואות ערד דופקות גם את היהודים ובמספר עצום, בגלל שאת עלויות הפיתוח שלהן כולנו נושאים ואת עלויות הפגיעה החברתית-כלכלית סופגים בעיקר היישובים החלשים שסמוכים ליישובים החדשים. לפחות אפשר לאמר, שהממסד הישראלי דופק את בני כל הדתות. ואפשר להביא עוד דוגמאות רבות לאיוולת – חריש, מודיעין, ערד וכרמיאל כולן נבנו ונבנות מאותה שאיפת "ייהוד" וכל אחת מהן טרגית באופן דומה (למזלה של מודיעין, היא לפחות לא רחוקה מדי מירושלים ומתל-אביב).

וזה עד עכשיו קמצוץ מפעולות הממשלה המכהנת בראשותו של בנימין נתניהו. לזכותה של הממשלה ניתן לאמר שהיא פועלת ללא לאות להגדלת הקהילות היהודיות בתפוצות וחיזוקן באמצעות ישראלים. לכאורה, במצב הנוכחי המחורבן שבו הדברים עומדים, תחת שלטון שמתיימר לקבוע כיצד נכון לחיות ואיפה צריך לגור (והתוצאה היא בין השאר מחירי דיור פסיכיים ויוקר מחיה שהולך ועולה), הייתם מצפים שתהיה איזושהי אופוזיציה שתכיר בזכותם של הישראלים (ולפחות במינימום של ימינו, של היהודים שבהם) לגור באופן שבו הם יחפצו ולאפשר להם לעשות זאת. אבל זה לא המצב. מפלגת העבודה גם היא חושבת שצריך ליישב אותי מחדש על-מנת שאגשים לה איזו פנטזיה לא ברורה. הנה בעמוד 21 במה שמוגדר כמצע של מפלגת העבודה (הדגשות שלי):

"מפלגת העבודה תפעל לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז במדינת ישראל,  לשם מימוש ערכי השוויון והערבות ההדדית בין אזרחיה,  ומתוך הכרה בכך שהחיים בפריפריה הינם הגשמה הלכה למעשה של החזון הציוני. המפלגה תחתור להעלאת איכות החיים בפריפריה כך שתעלה בקנה אחד עם זו שבמרכז, להעצמת תושביה ולעידוד כוחות הגירה חיוביים אליה."

סלאח שבתי בכבודו ובעצמו לא היה יכול לנסח את מדיניות מפלגת העבודה טוב יותר בכל הקשור לדיור, פריפריה והגשמה עצמית. נראה שהחזון של מפלגת העבודה הוא שאנשים יחיו כאן בעוני חברתי וכלכלי ועם בעיות נגישות מובנות שיעלו להם ביוקר. ואם כבר דיברנו על סלאח שבתי – שני מתמודדים במקומות ריאליים מייצגים אולי את התפיסה האנכרוניסטית של מפלגת העבודה. הראשון הוא איציק שמולי, אחד מהפרזנטורים של מחאת הקיץ הקודם שנכנס לרשימה של העבודה, שבאופן שאין אבסורדי ממנו נהנה היום מדיור מסובסד בלוד. הנה מה שכותבת בפרוט רב ליטל בר שעושה גליץ' לעצם של שמולי ושל עמותת איילים:

"הסטודנטים הערכיים אולי באמת ובתמים מאמינים שמה שהאנשים בשכונה הכי זקוקים לו ובדחיפות זה סטודנט שיקדיש כמה שעות בשבוע לילדים שלהם ושלקבל בתמורה לזה מגורים בדירה חדשה ב-500 שקל לחודש ומענק של 10,000 ש"ח בשנה זה רק מתבקש ("התקשרו בתמימות לראש הממשלה ובשיא הפשטות גייסו אותו כשותף לחלום"- תמימות ופשטות. מסרטון התדמית של עמותת איילים). לא הסטודנטים, לא שמולי, לא דנקנר, לא עמותת איילים – אף אחד בכל שרשרת העברת המזומנים – לא מעלה בדעתו שאולי בכלל אנשים בשכונה צריכים לקבל בעצמם דירת 2.5 חדרים חדשה עם שכירות מסובסדת ומענק של 10,000 מלגה עבור קידום השכונה, שאולי אם זה יקרה אף אחד לא יצטרך שם בכלל את הסטודנטים (ואולי זה מה שמפחיד כל כך?). יכול להיות שאפילו האנשים בשכונה עצמה לא מעלים את האפשרות הזו על דעתם? יכול להיות שזה כל כך טבעי והגיוני בשבילנו שיש אנשים מהסוג שזורקים לרחוב ויש אנשים מהסוג שבשבילו בונים דירות חדשות ("פעם ראשונה שאני פוגש קבוצת צעירים שיודעת מה היא רוצה, לא באה מתוך מצוקה, אלא מתוך רצון לתת ועם חוצפה" מספר אחד התורמים – מתוך סרטון התדמית של עמותת איילים)."

אבל זה שמולי, העסקן הסטודנטיאלי הציני הטיפוסי שמושך את התואר השני על-פני 15 שנים, מתלבש על מחאות מסוגים שונים ומשתמש בהתאחדות הסטודנטים כדי לדבר לכאורה בשם "הסטודנטים", ואפילו בשמו של עבדכם הנאמן. הוא לא הראשון וודאי לא האחרון, וצפוי לו עתיד מזהיר בתפקיד סגן השר לענייני לופט-גשעפט. מועמד אחר שהתברג לרשימת העבודה שוקד ביתר שאת על פירוק המנוע הכלכלי המרכזי של מדינת ישראל שנותן כיסוי לכל "עמוד ענן", "כיפת ברזל" וגם לתוכניות בנייה הזויות ב-E1. מדובר באראל מרגלית שמציע (כמו שאומר ידידי, דניאל) למרוח קצת משחת היי-טק איפה שכואב פעמיים ביום בבוקר ובערב:

מהסרטון הזה עולה שאראל מרגלית הוא קומוניסט מוסווה שאצלו הכלכלה מתוכננת ומכוונת מלמעלה. השלטון של מרגלית מייצר מקומות עבודה במנות ידועות מראש ובענפי תעסוקה ידועים מראש כמו בקולחוזים המדומיינים של ילדותו. למעשה, החזון של מרגלית מסוכן מאוד. הוא לא לוקח בחשבון את האופן שבו הגיאוגרפיה משפיע על התפתחות כלכלית עירונית והצורה שבה אגלומרציה וקרבה פיזית מאפשרות למערכת אקולוגית של עסקים התלויים אחד בשני להתפתח. אי-אפשר לפרק את צמיחת ההיי-טק של גוש דן המורחב לשבעה אזורים מרוחקים יחסית בלי לפרק את כל האופן שבו התעשייה הזו (וכל תעשייה בעצם) מתפתחת.

הייתי יכול לתת פה למרגלית, יחימוביץ' ונתניהו רשימת קריאה בנושא כלכלה עירוניות והאופן שבו פריפריה ומרכז שונים ולא ניתן לייצר שוויון ביניהם (אם כי, באמצעות חוקים מסויימים אפשר לפגוע בשניהם, ובמיוחד ביתרונות של המרכז), אבל אני לא אעשה זאת, כי אני לא בטוח שיש להם זמן לקרוא ועוד באנגלית. ובכל זאת, מסמך אחד, שאפשר לקרוא ממנו רק את התקציר על פיתוח כלכלי שנכתב ע"י הבנק העולמי ב-2009 ועוסק בחיבור בין כלכלה לגיאוגרפיה לאומית ועירונית. מספיק לקרוא עד עמוד 33 במסמך המרתק הזה כדי להבין שיש קשר בין גיאוגרפיה לפיתוח כלכלי ולא כל המקומות נולדו שווים, ואי-אפשר לעשות אותם שווים. המסמך הזה מסביר היטב מדוע אזורים שונים מתפתחים בקצב שונה מבחינה כלכלית (קשור לעניינים של חופש מסחר ומעבר גבולות  וכן עניינים גיאוגרפיים כמו קרבה לנמל ורשתות תחבורה) וכן עוזר לקבוע באלו יעדים הממשל המרכזי יכול לטפל באופן אפקטיבי ובאלו לא. במיוחד, כדאי לעקוב אחרי ההמלצה שעדיף לעזור יותר לאנשים חלשים ולא למקומות חלשים, משום שחלק מהמקומות החלשים, חלשים פשוט בגלל עניינים גיאורפיים שקשורים למיקום דפוק כזה או אחר (ירוחם עולה לי בראש), ואפשר גם לקרוא כאן את הדברים שיש לנחמן שלף להגיד על פיתוח כלכלי מקומי.

ועוד כמה הערות לפני סיום. אידיאולוגיית היישוב מחדש של יהודי ישראל איננה משותפת רק לליכוד ביתנו ולעבודה, אלא גם למפלגות שנמצאות ימינה מהן כמו הבית היהודי למשל. הנה ראיון עם נפתלי בנט:

"הרעיון הוא כזה: כל משתחרר משירות לאומי או צבאי יוכל לקבל בתקופה של שבע שנים מיום שחרורו חצי דונם בחינם, בנגב או בגליל. זה יהיה על בסיס נתיבי התחבורה והרכבת במטרה ליצור תופעה של יוממות. היום אין שום סיכוי לזוג צעיר לרכוש דירה בלי עזרה מההורים. בשבדיה למשל, משכורות של 30 חודשי עבודה קונים לך דירה, בארצות הברית 60 חודשים ובישראל 129 משכורות חודשיות, בהנחה שכל המשכורת הולכת לדירה. זו השתעבדות לכל החיים. לפי התכנית שלנו, את המגרש לא יוכלו למכור במשך 15 שנה. תראי מה יקרה: בחור בן 26 ילך לגור בנתיבות ליד רכבת לתל אביב, שם הוא יעבוד. זה פותר כמה בעיות בו זמנית".

ניכר שבנט לא מבין בעלויות תחבורה, לא מבין בפיתוח מסביב לתחנות רכבת וגם לא מבין במבנה הארנונה של רשויות מקומיות. בכל מקרה, הוא יהיה עוד גורם שולי שפועל כדי לדפוק את יהודי ישראל וליישב אותם מחדש על-פי חזונו. אצל בנט "משהו חדש מתחיל" וזה בדיוק, אבל בדיוק  כמו כל מה שעשו עד היום. ברמה האישית, יחימוביץ', נתניהו ובנט לא מפגרים כמו התנועות הפוליטיות שבראשן הם עומדים. יחימוביץ' גרה במרכז תל-אביב (שתוכנן ונבנה לפני הקמת מדינת ישראל), נתניהו גר ברחביה שבירושלים (שגם היא תוכננה ונבנתה ללא מעורבות השלטון הישראלי) ובנט גר בגוש דן ברעננה (אני לא בטוח באיזה חלק, מנדטורי או ישראלי, אבל בגוש דן). שיתכבדו הם בכבודם ובעצמם ויקיימו את מה שהם מדברים עליו – שבנט ילך לגור במצפה זוכמיר, שביבי יתנחל במעלה זוכמיר וששלי תגשים את הציונות שלה בנאות זוכמיר. אבל, רבק, תפסיקו לנסות לגרש אותי מהבית, כי עדיין אין לי אזרחות זרה.

לסיכום, אני מסרב לנסיונות ליישב אותי מחדש ואמשיך לפעול ככל שיתאפשר לי על-מנת שיהודים ולא-יהודים יוכלו לבחור היכן לגור במדינת ישראל ובפרט, כדי שאני אוכל לבחור היכן לגור. אינני פיון שנדרש להענות לציווי מופרך כזה או אחר באשר לאיפה "נכון" לגור ואיך "צריך" לחיות. אשמח להצביע למפלגה שתאפשר לי להמשיך לחיות במדינת ישראל (גם ככה זה לא קל) ושלא תנסה להשתמש בי להגשמת חזיונות הזויים, משיחיים או אחרים. מהחזון המשיחי של הליכוד ביתנו אני מפחד, כי הם בשלטון (והם לא יודעים מה הם עושים). החזון הציוני של מפלגת העבודה גורם לי בעיקר לגיחוך, כי הוא מעודכן פחות או יותר לשנת 1951 –  כבר עשו את זה וזה נכשל. למרות שאני יהודי, אני חושב שגם לי מגיעה הזכות להיות חופשי במדינה שבה אני אזרח (ויש דרכים לעשות זאת) ולא לשלם שוב ושוב גם בכסף וגם באפשרויות מגורים שהולכות ומצטמצמות על שגיונות פוליטיים חסרי שחר.

לקריאה נוספת:

דוד מילגרום על התבונה של ממשלות ישראל

ליטל בר על לוד, איציק שמולי ועמותת איילים

הבנק העולמי – Reshaping Economic Geography

כריסטופר ליינברגר והאופציה האורבנית

דימיטרי שומסקי – יצר ההתנחלות לא נכבש

כמה פתרונות ריאליים למצוקת הדיור הישראלית

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, גיאו-פוליטי, דיור, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על מסרב ליישוב מחדש

  1. מעין הגיב:

    יואב, על אף שאני מסכימה עם רוב הרעיונות שאתה מעלה, כשאתה משווה את הפירבור בישראל ל"יישוב מחדש" במשמעותו המקורית קשה שלא לחוש אנטגוניזם, שלא לדבר על לשכנע את מי שלא מסכים איתך.

    בכל אופן, אולי במקום להגיד ששום מצע לא מספק אותך, עדיף להגיד מה כן – פיסקה לדוגמא שתמחיש מה כן היית רוצה לראות. אני חייבת להגיד שלא הבנתי מה אתה רוצה ממפלגת העבודה – אתה רוצה שהם יכתבו שמגורים במרכז הינם הגשמה הלכה למעשה של החזון הציוני? או אולי שיוותרו על העלאת רמת החיים בפריפריה? שיכתבו שהם רוצים לעודד הגירה שלילית מהפריפריה כך שיגורו בה כמה שפחות אנשים? אם כבר, הייתי מצפה שתתייחס לתכנית התחבורה שהמפלגה הציגה, שמדברת על אוטובוסים בגוש דן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4315456,00.html

  2. לרמן הגיב:

    מעין, אכן השימוש ביישוב מחדש הוא חריף, אבל לדעתי מדובר בטרגדיה רבת שנים שאנחנו חייבים להתמודד איתה בעיניים פקוחות.
    לגבי החזון הציוני – אני חושב שבין 1897 (שנת ההתחלה הפורמלית של הציונות מבחינתי) לימינו קרו כמה דברים, וביניהם גם הקמת מדינת ישראל מצד אחד והתקדמות העולם למשבר סביבתי-עירוני גלובלי. החזון "הציוני" צריך עדכון והייתי שמח לראות אותו מתעדכן ומעוניין גם לשמור על ארץ ישראל ולאפשר לתושביה חיים מספקים. עוד כמה שנים של הפרחת שממה ארץ ישראל צריכה לספוג עד שתהפוך למקום שלא ניתן להתגורר בו?

    בנוסף, במקום לזרוק את הסיסמה השחוקה והרעה של להביא אנשים חזקים לפריפריה (שמשתמע ממנה בהכרח שמי שגר כיום בפריפריה נתפס כדפוק ובכלל לא צריך לעזור לו – בדיוק מה ששמולי עושה בלוד), אולי כדאי לחזק דווקא האנשים שכבר היום גרים בפריפריה. אולי אפילו צריך לסייע למי מהם שרוצה לעבור למקומות טובים יותר ולקבל הזדמנויות טובות יותר לחיות, או מה שיותר ריאלי, להפוך את המקומות שכבר הקמנו לכאלה שווה לחיות בהם למי שכבר גר שם. לא צריך דווקא לדפוק את מי שכבר גר בפריפריה באמצעות יישובים כמו "מבואות ערד" שנשמע שמפלגת העבודה הייתה מאמצת בחום.

    סתם לדוגמה אפשר לקחת את קריית שמונה – עוד מקום ש97% ממי שיכולים עוזבים אותו ובצדק. כל פעם שהממשלה ביקשה לשפר את מצב קריית שמונה (בדרך-כלל אחרי כל קטיושה שנפלה שם), הם הזרימו כסף מירושלים לטובת הרחבת הכבישים, כך שיראו שהם "תומכים" בפריפריה. הגיעו למצב שכביש 90 באמצע קריית שמונה הפך לאוטוסטרדה (לא ברור למה צריך אוטוסטרדה בקצה המדינה שמובילה לשום מקום) שהרגה את מרכז העיר החלש ממילא שם, וודאי שלא עזרו לתושבים עצמם. עכשיו מתחילים סופסוף בתהליך שיקום מרכז קריית שמונה, אבל זה ייקח הרבה מאוד זמן.

    לגבי מה שצריך לעשות – הנה מסמך אחד שכדאי להתחיל בו. הוא הוצג גם לועדת המומחים של המחאה וגם לטרכטנברג, אך בסופו של דבר למרות מילים גבוהות בועדת טרכטנברג לא התעסקו בכלל בפתרונות בעלי אופי גיאוגרפי לנושא. עוד על ההחלשה המבנית המכוונת של היישובים הפריפריאליים את יכולה לקרוא כאן.

    ולגבי תוכנית התחבורה של מפלגת העבודה – הייתי שמח אם יחימוביץ' הייתה מדברת עם ידידה הטוב חולדאי ומורידה אותו מעניין הרכבת התחתית שמנסים לבנות פה כבר 80 שנה (ולא מצליחים, כמו ברוב המקומות). מעבר לכך, התוכנית נשמעת כמו סל של סיסמאות של אנשים שלא מעורבים בתכנון תחבורה ציבורית. בהתאם נעדר ממנה הקשר בין תכנון הבינוי לתחבורה ציבורית שהוא נמצא בשורש הכשלים של התחבורה הציבורית בישראל. לא מכיר שום מטרופולין בעולם בגודל של 3 מיליון שנותן תחבורה ציבורית בחינם מעבר לקו אחד או שניים במרכז העיר, אבל סיסמאות קל לזרוק.

    האכזבה שלי היא שלמרות שיש כבר ידע רב בתחום (הרבה יותר ממה שהיה ב-1951 כשמדינת ישראל התחילה לבצע את החזון הציוני המיושן) במפלגת העבודה לא התעדכנו. זה לא שהכל שלילי אגב, אני מקווה שיוסי יונה ואולי גם סתיו שפיר יותר מעודכנים מהמצע של מפלגת העבודה בנוגע לדרכים להתמודד עם אתגרי הדיור והפריפריה בישראל.

  3. דרור רשף הגיב:

    מעיין, ניסוח דומה לזה נניח שאני עושה כאן על רגל אחת

    במדינה צפופה אין זה הגיוני להקים יישובים פרבריים נוספים, לזלול קרקע, לזהם את המים, לייקר את שירותי הרשת הנפרסים (כמו כבישים, מים, חשמל , שיטור וכו') ולגרום לתלות מוגברת ברכב הפרטי ובדלק מיובא.

    מפלגתנו תפעל למען הוזלה של הדיור, התחבורה על ידי חיזוק הערים הקיימות בישראל שהוזנחו במשך שנים. נפעל למען בנייה בשכונות קיימות כדי לאפשר תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית יעילה יותר בלי צורך לפתח תשתיות יקרות . הגדלת כמות התושבים בערים תוך פיתוח תשתיות תחבורה שאינן מבוססות רכב פרטי יביאו לשיפור הכלכלה המקומית, פיתוח עסקים מקומיים ולהורדת הוצאות התושבים הקיימים. נפעל למען עירוניות מתחדשת . נקדם ערבוב בין שימושים כמו מסחר ושירותים לבין מגורים לשם קיצור נסיעות, החייאת הרחובות והפיכתם לבטוחים יותר.

  4. בן הגיב:

    זה כנראה אחד הפוסטים שאני הכי לא רואה עין בעין איתך…אולי כי אני לא בדיוק ממצביעי מרצ 😉 ..או בעיקר כי אני בן לאותה פריפריה חלוצית של מושב ב"תיז-אל-אומו" פינת הגבול הירדני, ויישוב(לא בניגוד אלא במקביל לחיזוק!) הפריפריה הוא גם אפקטיבי וגם ,רחנא ליצלן, ערך חשוב.. לדעתי.

  5. יפתח בריל הגיב:

    בעצב רב אני נאלץ להסכים עם עיקרי הניתוח, אבל לעניין מדיניות פיזור האוכלוסייה של מפלגת העבודה, ישנו בתכנית הכלכלית שהוצגה השבוע סעיף שהפתיע אותי בגישתו האורבניסטית:

    "בניית אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש על קרקעות ציבוריות המצויות בבעלות העיריות על פי התוכנית, יוציאו חברות עירוניות מכרזים לבניית דירות בנות שלושה חדרים בגודל הנע בין 80-100 מ״ר, תוך שמירה על הייעוד הציבורי של הקרקע באמצעות בניית מבני ציבור ודירות במשותף על אותה הקרקע. הדירות יישארו בבעלותן המלאה של העיריות, כאשר החברות העירוניות ינהלו את אחזקת הדירות, ואילו העיריות יחכירו אותן לזוגות צעירים על פי קריטריונים קבועים מראש. מחיר ההחכרה יעמוד על כ-600 אלף ש״ח) כאשר עלות הקרקע הינה אפס, כך שהתוכנית תיושם ללא אובדן הכנסות, וההחכרה תתבצע לתקופה של עד עשר שנים או עד שהחוכרים ירכשו נכס נוסף. בתקופת החכירה יוכלו המשפחות לצבור הון שיסייע להן ברכישת דירה אחרת, ובתום התקופה העירייה תרכוש חזרה את הדירה במחירה המקורי ותחכיר אותה לזוגות צעירים חדשים" (עמ' 37)

    יש כאן שילוב של פיתוח יעיל במרכזי ערים, עירוב שימושים ובעלות ציבורית על הנכסים, שמאפשרת לכאורה הגבלה של המחיר ללא פיתויים יקרים לקבלנים. אני לא בקיא די בענייני תכנון ובנייה שאוכל להעריך את מידת הישימות של התכנית, ומסקרן אותי לשמוע מה חושב חבר המלומדים קוראי וכותבי הבלוג.

  6. לרמן הגיב:

    בן, אני חושב שצריך להבין האם מה שעושים כרגע הוא חיזוק הפריפריה או החלשת הפריפריה. הקמת יישובי מבואות ערד היא החלשת הפריפריה והחלשת המתגוררים בערד. הפרוייקט של שמולי בלוד הוא החלשת הפריפריה והחלשת המתגוררים בלוד. אפשר לחזק את הפריפריה ויותר מכך את המתגוררים בפריפריה, אבל במקום לבנות חדש צריך לדבר על שיקום טעויות העבר.

    יפתח, תודה על ההפנייה.

  7. ערן בן נון הגיב:

    התכנית הממשלתית להקמת עשרה יישובים חדשים במבואות ערד – אסון חברתי.

    השקעה ביישובים הקיימים, כחלופה להקמת יישובים חדשים, היא ההזדמנות ההיסטורית של המדינה לשים סוף למונח "עיירות הפיתוח" בדרום

    מאת: ערן בן נון, רכז מגמה ירוקה במכללת ספיר, תושב באר שבע

    האם ערי הפיתוח אינן נכללות במסגרת החזון הציוני?

    ד"ר בתיה רודד תושבת ערד, בוחנת את מצב ערי הפיתוח אל מול החזון הציוני. מה צופן העתיד לערי הפיתוח בדרום?

    לקריאה נוספת

    ממשלת ישראל רוצה לפתח את הנגב, או לפחות כך היא אומרת. אבל האם הקמת עשרה ישובים חדשים במבואות ערד, צמודי קרקע, היא הגשמת חזונו של דוד בן גוריון?

    ועדת המחקר של הכנסת בדקה לאחרונה ומצאה את מה שתושבי הנגב, אלה שכבר גרים בבאר שבע, ערד, ירוחם, דימונה- יודעים: בניית התשתיות ליישובים החדשים תגרום לבזבוז רב של כספי ציבור. הבזבוז יבוא יחד עם נזק סביבתי חמור ומיותר באחד מהמסדרונות האקולוגים החשובים בארצנו הקטנה.

    מדובר בתכנית שמפלה באופן מובהק את 180,000 האזרחים הבדואים בדרום, המהווים כרבע מאוכלוסיית הנגב, אך לא רק אותם. ערד, דימונה, ירוחם וגם באר שבע יהיו הראשונות לסבול: האוכלוסייה המבוססת והמשכילה תמהר לעזוב את הערים הללו לטובת הפרברים החדשים, ובמרכזי הערים יישארו החלשים שידם אינה משגת לרכוש בית צמוד קרקע בכפר. מחקרים שפורסמו לאחרונה ע"י ועדת המחקר של הכנסת ומטעם בנק ישראל מצביעים באופן חד משמעי על כך שהקמת יישובים קהילתיים אינה המדיניות המיטבית בתכנון. מעבר להיותם בזבזני שטחים במדינתנו הצפופה, יקרי תשתיות ובזבזני מים בעידן של יובש ומחסור, הם מעודדים תהליך של התבדלות חברתית בישראל. זה בדיוק מה שקרה לבאר שבע בעקבות הקמת היישובים עומר מיתר ולהבים. במקום שהיישובים הללו ימשכו לנגב אוכלוסייה איכותית מהמרכז והצפון, הם גרמו לנטישה המונית של מרכזי הערים הקיימות, שבעקבותיה הידרדרו מערכת החינוך, מערכת הבריאות, שירותי הרווחה ואיכות החיים בערים.

    מאז הקמתן, "עיירות הפיתוח" בישראל מצויות בתחרות קשה עם היישובים הקהילתיים בנגב, ההרחבות במושבים ובקיבוצים ונטישת התושבים לאזור המרכז. כמו כן, העיירות סובלות מאפליה תקציבית מתמשכת ומהזנחה רבת שנים הפוגעות בחינוך, בבריאות ובשירותי הרווחה. למדינת ישראל ישנה הזדמנות היסטורית לתקן את העוול המתמשך שנקרא "עיירת פיתוח" ובמקום "להפריח את השממה", להפריח את שכונות המצוקה. את הון העתק שהתכוונה לבזבז בבניית יישובים חדשים לאוכלוסיות חזקות בלבד, המדינה יכולה להשקיע בחיזוק ופיתוח היישובים הקיימים, בהקמת שכונות חדשות צמודות דופן לערים ובהשקעה בתשתיות ובפיתוח השכונות הקיימות. המשרד לפיתוח הנגב והגליל שם את משימת פיתוח והעצמת הנגב וביסוס ההתיישבות בראש מעייניו והציג זאת כמשימה לאומית ציונית ראשונה במעלה. היעד שהציב המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, לעשור הקרוב הוא הבאת 300,000 תושבים נוספים לנגב ויצירת פתרונות דיור זמינים עבור המשפחות והצעירים הרבים המעוניינים להקים את ביתם בדרום.

    אני מתגורר כיום בשכונה ד' בבאר שבע ולומד במכללת ספיר, בתור סטודנט צעיר המאמין בחזונו של דוד בן גוריון גם אני חושב שפיתוח הנגב הוא המפתח לסיפור הציוני ולעתידו, וגם אני רוצה להיות אחד מתוך 300,000 התושבים שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל מקווה שיגיעו להתיישב בדרום. אך הנגב שבו אני ארצה להתיישב הוא מקום שבו הפיתוח וההשקעה כוללים את היישובים הקיימים ונבנים מתוך שיתוף פעולה אמיתי עם כל התושבים המתגוררים בו. אני קורא לשר סילבן שלום לחדול מהקמתם של עשרת היישובים החדשים במבואות ערד ולהתחיל להשקיע בפיתוח היישובים הקיימים וחיזוקם. פיתוח ושדרוג העיר העתיקה בבאר שבע ע"י המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוא דוגמא נפלאה לכך שבעזרת רצון טוב והשקעה מושכלת של המשאבים, ניתן לפתח עתיד חדש ומקיים לנגב בישראל.

  8. סטודנטית מהדרום הגיב:

    דף הפייסבוק של המאבק בתכנית להקמת עשרה יישובים כפרים חדשים במבואות ערד. לא חברתי, לא כלכלי, לא סביבתי ולא דמוeרטי!!! תשקיעו ביישובים הקיימים ולא בהקמת יישובים חדשים.

  9. פינגבאק: חברי הכנסת האורבניים בכנסת הבאה | עוד בלוג תל-אביבי

  10. פינגבאק: רוצים לחיות בזול? כדאי להיזהר מהמלצות של מדורי הנדלן | עוד בלוג תל-אביבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s