אני מעוניין לקחת הפוגה קלה מעניינים מקומיים ולחלוק איתכם כמה רשמים מהטיול שעשינו בבלגיה בחודש מאי האחרון. נסעתי בזמנו לכנס וגם הצגתי שם את הפרסומים האקדמיים הראשונים שלי. מכיוון שכבר נסענו ניצלנו את ההזדמנות לטיול בבלגיה, אחת המדינות שבטעות נחשבת למשעממת.

בלגיה היא מדינה קטנה מאוד (כמו ישראל) עם אוכלוסייה של כ-10 מיליון ופיצול אתני בין הפלנדרים (דוברי פלמית וקרובים קצת להולנדים) בצפון לוולונים בדרום (דוברי צרפתית וקרובים קצת לצרפתים). אנחנו ביקרנו בארבע ערים בלגיות – לוון (Leuven), שבה נערך הכנס, אנטוורפן, ברוז' ובריסל. כל שלוש הערים הראשונות הן ערים בפלנדריה הפלמית ובריסל היא עיר משותפת לפלנדרים ולוולונים, כאשר השפה המדוברת בה באופן דומיננטי היא צרפתית. במהלך הטיול התנהלנו ברכבות בין עירוניות ובתחבורה ציבורית מסוגים שונים. הרכבות עצמן זולות מאוד באופן יחסי, ובלגיה מתגאה בכך שהיא המקום הראשון ביבשת האירופאית שבו פעלו רכבות (מ-1835).  בלגיה עצמה היא מדינה אורבנית מאוד, שעברה תהליכי אורבניזציה משמעותיים כבר לפני 300 שנה ועריה התעצבו לאורך משך זמן ארוך יחסית, מה שמאפשר לבחון את ההתפתחות הפרה-מודרנית שלה ואת היכולת של רשתות רחובות ליצור אורבניזם חי בכל קנה מידה – מערים קטנות ועד ערי עולם. מעבר לכך, בלגיה מדינה יקרה מדי לקניות, והיה לנו גם מזג אוויר מזעזע של גשם וקור שניסה לחבל לנו בתוכניות. הבלגים עצמם עשו עלינו רושם של עם חמים יחסית וידידותי ביותר (ודובר אנגלית) ויש להם אוכל מעולה – פירות ים, צ'יפס ובשר וכמובן שוקולד ובירות. ועכשיו נעבור בזריזות על ארבע הערים וכמה דברים מעניינים שראינו שם.

1. לוון (Leuven)  – לוון היא עיר קטנה לא רחוק מבריסל שעד לפני כמה מאות שנים התחרתה על התפתחותה מול בריסל. בריסל הפכה למרכז הממשל וגדלה מאוד לאורך השנים ואילו לוון קיבלה מהאפיפיור אוניברסיטה קתולית ב-1425. אותה אוניברסיטה מונה כיום מעל 40,000 סטודנטים (ונחשבת גם אוניברסיטה מצויינת), בעוד בעיר עצמה מתגוררים עוד כ-100,000 איש. בקיצור, עיר בגודל של אשקלון בערך עם אורבניזם היסטורי ואוכלוסייה צעירה וצמאה לידע ולמשקאות. לעיר יש שני מרכזים למעשה – תחנת הרכבת שמשולבת עם מרכז תחבורתי של אוטובוסים בצורה טובה מאוד וכיכר עירונית שמקבלת את פני הבאים והמרכז ההיסטורי של העיר (כנסייה, כיכר, בניין עירייה וכו'). ללא ספק זו הייתה העיר הכי נעימה שביקרנו בה בבלגיה ואחד היעדים שנשקלים במסגרת פוסט-דוקטורט. כמו הרבה ערים גם בלוון חפרו חניון תת-קרקעי סמוך למרכז העיר וכך הוא נראה:

חניון תת-קרקעי בלוון שמשרת אמצעי תחבורה מרכזי בעיר

מסתבר שיש לא מעט דברים "תיירותיים" לראות בלוון והיא בהחלט שווה ביקרו אם אתם בסביבה. גם שם נכנס אלמנט התכנון האורבני הקרוי Parklet, שמאפשר להרחיב שימושי קרקע על חשבון חנייב וזכות דרך באופן גמיש ונחוץ במיוחד ברחובות עירוניים לא רחבים:

היה כביש, עכשיו בית-קפה – בלי שיפוצים ועלויות גדולות – Parklet. הריצוף עוזר להאט את התנועה

2. אנטוורפן – אנטוורפן היא עיר של כסף, צריכה ונובורישים. והכל בגלל שילוב של יהלומים ונמל גדול. ובכל זאת, יש בה הרבה דברים נחמדים מאוד לראות ולעשות והיא מומלצת ביותר. התמזל מזלנו לשהות שם בסוף השבוע, כאשר רחבת התיאטרון והרחובות הסמוכים לה הופכים לשוק ענק בן יומיים. בנוסף, באותו סוף שבוע יצא גם שבועות (שהוא גם חג נוצרי מסתבר, כמו כל החגים שיש להם שורשים חקלאיים-פגאנים) והתקיים יריד (אשכרה, יריד) במגרש חנייה ענק בדרום העיר. הנה כמה דברים ששמנו לב אליהם:

כמו שאתם יודעים, ערים אירופאיות היסטוריות מאכלסות הרבה יותר אנשים ופעילויות ביחידת שטח שלהן מאשר ערים ישראליות, בעיקר בגלל שהן נבנו בעידן שבו לא מדדו שטח פתוח במ"ר לנפש ושאר מדדים לא רלוונטיים. השטח הציבורי הפתוח הוא ברובו כיכרות, כאשר הרחובות במרכז העיר משמשים לרוב לתנועה של מגוון אמצעי תחבורה במהירות עירונית. למרות הצפיפות שלא עומדת בתקנים הישראלים הבלגים החצופים האלה עושים שימוש מגוון בשטחים הפתוחים שלהם. הנה מגרש כדורסל במרכז אנטוורפן (לא עומד ב-5,004 תקנים ישראלים):

מגרש כדורסל בכיכר במרכז אנטוורפן. חיים גם בלי תקנים מודרניסטיים.

והנה שוק סוף השבוע באנטוורפן שמתקיים בשבת וראשון ברחבת התיאטרון ומתפרש על כל הרחובות הסמוכים לה (הם לא שמעו שבאירופה הכל סגור ביום ראשון). למרות שהיה יום שמש, אני ניצלתי את ההזדמנות לקנות סוודר שהוכיח את עצמו בהמשך הטיול:

שוק סוף השבוע באנטוורפן. גם מחללים את יום ראשון הקדוש וגם מנצלים את רחבת התיאטרון.

דבר נוסף שבולט בשווקים בבלגיה הוא השימוש במשאיות כדוכנים, אלמנט שחוסך שטחי תפעול. כך נראה אחד הדוכנים, למשל:

גם משאית, גם דוכן וגם נקניק

כמו שכבר ציינתי, ניצלנו את ההזדמנות לבקר ביריד בדרום העיר שהתקיים על שטח שמשמש ביום-יום לחנייה. עלינו על הגלגל הענק וכך זה נראה מלמעלה:

יריד

כמו שלנו יש שדרות בגין הרחבות והסואנות גם לבלגים יש שדרות רחבות, רק שהן מחולקות טוב יותר. הנה אחת מהשדרות האלה – בצד כביש מרוצף ואיטי למכוניות, לידו שביל אופניים מופרד, ובאמצע דרך לרכבת הקלה של העיר ודשא לריכוך. המראות קשים:

שדרה רב-מסלולית באנטוורפן. הרכבת הקלה פועלת גם בשבת וגם ביום ראשון הקדוש. כופרים!

ולפני שנמשיך הלאה הנה עוד Parklet, הפעם באנטוורפן:

נתיב חנייה למכוניות בשילוב נתיב חנייה לאנשים – Parklet

3. ברוז' – ברוז' היא פחות עיר ויותר מוזיאון להיסטוריה של עירוניות אירופאית. היא הוקמה לפני כ-800 שנה וחוותה שגשוג עד שנת 1500 לערך. לאחר מכן, בגלל תנאים גיאוגרפיים וסביבתיים הכלכלה שלה קרסה ואנטוורפן עקפה אותה בסיבוב כנמל המרכזי של האזור. הקריסה הכלכלית שנמשכה זמן רב גרמה לכך שכמעט לא השתנה בה כלום מאז ימי הביניים. בסוף המאה ה-19 החל תהליך של שימור ותיירות בברוז' שהושלם פחות או יותר בימינו. אני חייב לציין שלא מדובר במקום מאוד מעניין, למרות שמדובר ביעד התיירות הבולט ביותר בבלגיה. אנחנו גם קיבלנו שם מזג אוויר גרוע במיוחד של קור וגשמים, שגרם לנו לאכול יותר, לשתות יותר ולישון יותר.

ברוז' – יותר תפאורה מעיר

4. בריסל – מה אפשר להגיד על בריסל? קודם כל היא עיר ממשל עמוסת פקידים – הממשל הבלגי יושב בה והממשל האירופאי ועוד כל מיני בירוקרטים. זה הופך אותה לסוג משונה מאוד של עיר. בנוסף, בגלל שמדובר בעיר מפולגת בין הפלנדרים לוולונים היא הוזנחה במשך שנים ארוכות, ומצבה הפיזי על הפנים. רק בשנים האחרונות התחיל להיכנס לשם כסף לשיפוץ המבנים המפוארים שיש בה וחצי מהרחובות הפוכים לטובת שיפוצים, כך שהעיר נמצאת באמצע תהליך שאמור להחזיר לה את תפארתה. באופן יחסי לערים אחרות בבלגיה, בריסל היא עיר שכנועה לרכב פרטי כמעט כמו תל-אביב. לרוע מזלה הרבה פרוייקטים תחבורתיים מזעזעים בוצעו בה בשנות ה-70 וה-60 – מנהרות וחניונים שהותירו חותם לא נעים על העיר וייקח עוד שנים כדי לתקן את רוב נזקיהם.

מיצג נגד חניות על מעברי חצייה בבריסל

כמו שציינתי קודם, השתמשנו הרבה מאוד בתחבורה ציבורית בבלגיה, ובפרט בתוך בריסל. המידע בתוך האוטובוסים כולל מסך שגם מראה לך את התחנות הבאות ואת המעברים האפשריים לקווים אחרים במערכת. התצלום יצא קצת מטושטש, אבל אתם יכולים לראות למה הכוונה:

מידע בתחבורה ציבורית באוטובוס בבריסל

זהו, עד כאן בעניין בלגיה. לא נותר אלא להמליץ לכם לבקר במדינה הקטנה והגרגרנית הזו, שהתברכה באוסף של ערים שופעות עירוניות בגדלים שונים שכל אחת מיוחדת בדרכה.

השוויון המגדרי הגיע – לא רק ילד משתין, עכשיו יש גם ילדה משתינה בבריסל