מטרופולין תל-אביב ורצועת מישור החוף הישראלית היא אחד המקומות המובילים בעולם לסטארטאפים טכנולוגיים. בתוך ים הפיתוחים המשוכללים באמת שמפותחים כאן, חלק מהפיתוחים הם יותר צעד בכיוון אחורה. כזו היא למשל הברזייה שנותנת מי ברז עירוניים תמורת הזדהות, שכבר נכתב עליה כאן. כדי לסגור את הפינה אספתי כמה לינקים לנושא הזה באופן ספציפי שייטיבו לספר את כל הסיפור:

1. עידו קינן וג'וני זילבר, שהיו הראשונים לזהות את הבעייה טחנו עד דק את ההטבות הסודיות שקיבלה חברת ווש, יוזמת הברזייה שיודעת מי משתמשיה.

2. עיריית תל-אביב-יפו הגיבה לקינן וזילבר ואלו מצידם לא נשארו חייבים וסיפקו פרשנות מקיפה לעניין.

3. יהונתן קלינגר הרחיב על הבעיות במודל של ווש והעיריייה.

4. רופאים לזכויות אדם פנו לעיריית תל-אביב-יפו בנושא זה עם טענה של פגיעה בזכותו של אדם למים.

5. אם רוצים ברזיות מעוצבות במרחב הציבורי – לא חסר חברות שאפשר לרכוש את זה מהן ולתת שירות לציבור.

6. ועכשיו למה שקורה במקומות אחרים – בטורונטו העירייה כבר ב-2008 התחילה להגביל אפשרות לצרוך בקבוקי מים תוך שיפור רציני של איכות המים בברזים וקמפיינים ברוח זו ממשיכים להתרחש שם.

7. ועכשיו לסטארטאפ אמיתי – בלימה שבפרו, אחד המקומות המדבריים בעולם עם אחוזי לחות גבוהים מאוד – עושים מים מהאוויר ונותנים נגישות בחינם למים האלה ללא כרטיסי זיהוי או תשלום כאלה ואחרים. זה סטארטאפ: