תרשו לי כבר להתנצל על השפה הבוטה של בכותרת, אבל בימים חמים ולחים אלה, כל שנייה של המתנה בתחנת אוטובוס נמדדת בליטרים של זיעה. זה לא היה חייב להיות כך. פעם היו כאן תחנות אוטובוס שהיו יודעות לעשות את עבודתן נאמנה ולתת מחסה זמני מהשמש הישראלית החורכת. אבל הן חלפו מהעולם ובמקומן קיבלנו את התחנות המחורבנות בעולם מבית היוצר של ג'סי דקו, שכל מטרתן הוא לשמש כתזכורת לכך שאף אחד כאן לא שם ___ על אנשים שבסך הכל צריכים ללכת לחתום על טופס בצד השני של העיר באמצע אוגוסט, או לקפוץ למרפאה, או לבקר חברים. ואותם אנשים לא רוצים לנסוע עם האוטו (לאלה מהם שיש אפשרות) מרחק של שני קילומטר באמצע היום באמצע תל-אביב ומעדיפים לנסוע באוטובוס ממוזג ונוח (בדרך-כלל). אז על האנשים האלה פשוט שמים כאן ___. והנה בתמונה אחת מקרית כל כשלי תחנות האוטובוס של תל-אביב:
כל כשלי תחנות האוטובוס בתל-אביב בתמונה אחת
אז מה אפשר לראות כאן? קודם כל שאנשים בישראל מחפשים צל והגנה משמש ושהם אפילו מוכנים לעמוד מאחורי התחנה על שביל אופניים (לכאורה שביל אופניים. במציאות מדרכה) כדי לתת לגוף שלהם הזדמנות לשרוד את הגיהנום של אוגוסט בעיר. ניתן לראות שאותו מבנה שלכאורה מדמה תחנת אוטובוס כושל לחלוטין בתפקידו במתן מחסה. התמונה הזו מבהירה לחלוטין את סדר העדיפויות התחבורתי בעיר. קודם כל כביש ראוי למכוניות. הולכי הרגל, רוכבי האופניים ואלו שנוסעים בתחבורה הציבורית (שהם גם הולכי רגל) אמורים להיאבק על שאריות התכנון שלא מותירות להם סיכוי.
אבל לא עוד. עם עבדים ומזיעים התעוררה ויצא להילחם בתאגיד הרשע ג'סי דקו. בירושלים, ברמת-גן ובכל מקום שבו כוחות האופל מנסים לפעול, בני האור יילחמו בהם. כתבה מצויינת בגלובס מתחילה לעשות סדר בשקשוקת התחנות ובמכרזים הקומוניסטים שמטים את התוצאה לטובת ג'סי ותחנות החרא שלה. יישר כוח באופן ספציפי לחברת מועצת העירייה, שרון מלכי, (שלצערי החליטה שלא להתמודד על מקום במועצה הבאה) שמובילה את המאבק נגד הרשע כבר זמן רב, עוד מהתקופה שנתנו לחגי מטר לכתוב על תחנות אוטובוס במעריב.
ומלכי לא לבד. תומר שלוש מסכם עבורכם את כל ההיסטוריה הקלוקלת של תחנות הרשע האלו, וארגון נוסעי התחבורה הציבורית הרים את הכפפה במאבק לעצור את שערוריית תחנות האוטובוס בתל-אביב. החברים האחראים על העיצוב האורבני בתל-אביב מתבקשים לקחת את תפקידם ברצינות. לא מדובר פה על משחק ילדים או על סקיצות בסוף שנה ג' בלימודי עיצוב פנים. מדובר כאן על החיים של האנשים שבאים לתל-אביב והצורה שבה הם חוטפים את העיצוב האורבני ישר לפנים ולסרטן העור (ואת הכידון של האופניים ישר בגב). אפשר לדבר עד מחר על עידוד תחבורה ציבורית, אופניים והליכה ברגל. אפשר להתפייט על עירוב שימושים, בתי-קפה, תרבות ועיר ועולם. ואפשר גם לחכות חמש דקות לאוטובוס באבן-גבירול בצהרי היום ולפגוש את המציאות שהמילה חרא היא המילה היחידה שמתחילה לתאר אותה. די! שנו סדרי עדיפויות, שימו קצת זין גם על המכוניות. הן בכל מקרה מגיעות עם מזגן, אנחנו לא.
עוד בלוג תל אביבי 
דווקא שאפו על הכותרת המחוריינת. סליחה. הכל נכון. הטמטום העיצובי. צל זה הדבר הכי חשוב במדבר הרותח הזה, ולא דואגים שיהיה ממנו מספיק. חוץ מזה אני חושב שהבעיה היא הרבה יותר גדולה. כתבת- "פעם היו כאן תחנות אוטובוס שהיו יודעות לעשות את עבודתן נאמנה ולתת מחסה זמני מהשמש הישראלית החורכת. אבל הן חלפו מהעולם ובמקומן קיבלנו את התחנות המחורבנות בעולם"- ואני אומר שבתחומים רבים מדי כאן- מה שהיה פעם היה מתוכנן או מעוצב או מתפקד טוב יותר מהיום- והשאלה היא למה או למה זה מגיע לנו שבעצם הכל נהיה פחות טוב, פחות טוב לאזרחים. שרון
תודה לאל. כל פעם שאני עומד בתחנה כזו אני חוטף ג'ננה. למעשה, אני נוהג לעמוד בצד הנגדי והמוצל של הכביש, ולחצות כמו מטורף כשאני רואה את האוטובוס מתקרב…
תודה יואב,
כבר מזמן חיכית שמישהו ידבר על המבנים הפטתיים שעל המדרכות בתל אביב, שאינם מקורים וגם המקום לישיבה מצומצם. שני הדברים הללו הם העיקר, כי השומש קופחת מעל, ברוב חודשי השנה, והיות ומחכים הרבה מאוד זמן לאוטובוסים, הרי רוצים גם לשבת.
באופו כללי, תודה על הפוסטים הנהדרים שלך. חלקם מקצועיים מאוד וחלקם דנים בענייני היום, כמו גם הפוסט על הברזיות החדשות בתל אביב.
אין צורך להתנצל על הניסוח. תלאות התחבורה הציבורית בישראל יהפכו כל אירופאי מנומס לשלולית פולטת קללות תוך זמן קצר.
אגב, גם בחורף התחנות הללו נוראיות, ולא מספקות שום הגנה מהגשם.
אם כי בשורה התחתונה, הבעיה העיקרית של תחנות האוטובוס בישראל היא אחרת – העובדה שאתה צריך לסבול אותן זמן רב מדי, כי האוטובוסים פשוט לא מגיעים בזמנים ובתדירות האמורים. אם כשהייתי מגיעה לתחנה נטולת הצל שלי הייתי מחכה שם 3 דקות לפי זמן היציאה הנקוב באתר אגד, ניחא. אבל כשאני מחכה בה 30 דקות בחום לקו שאמור לצאת מדי 12 דקות, זה באמת מרתיח, גם מילולית.
זה לא התחנות בלבד. לא רוצים הגנה מן השמש בשום מקום. למה? לא מובן. פסיכולוגיה בשקלים. היתה צריכה להיות עיר של קולונאדות, יש כאלה בעולם, אפילו בים התיכון. גדס לא הבחין בכך. אנא ראה חוסר צל רצוף בין תל אביב ליפו. הצעתי לחולדאי, היפנה אותי למהנדס העיר חזי, שהיפנה אותי לצוותי התכנון, שגרמו לי להיתייבש משך חודשים במסדרונות החמים. לא רוצים צל, אתה הבנת את זה ?
דבר אחד לא ברור לי: למה 'בתל אביב' ? מה בירושלים המצב יותר טוב? יש מקום שבו יש תחנות נורמליות?
אבל איזה יופי רואים את שלטי הפרסום! שהם מדיה שג'סי דקו מוכרים בכסף.
במקום תחנות שכאלו אפשר היה לשתול 2,3 עצים צפופים אחד ליד השני עם ספסל מתחת להם וזהו!!! אבל זה זול מדי ואף אחד לא מרויח
עצים זהו חלום ירוק. תחנת אוטובוס בתוך עצים? זול? עצים נותני צל – לוקח להם זמן לגדול, טיפול יקר, שורשים עם בעיה, צל לא מכוון. פתרון כפרי ולא עירוני. יש הרבה צל כזה ברווקים, שם זה לא נחוץ. פתרון עירוני וותיק כמו התרבות: ארקדי או קולוניה. צל לכולם ולא רק למעטים המחכים לאוטובוס.
גם בחיפה יש את האסון הזה. במיוחד עם התחנות של המטרונית שאגב נסעתי בה היום וכל מה שיש לי להגיד הוא שאוטובוס אקורדיון רגיל היה הרבה יותר מהיר ממנה. המטרונית כל כך איטית וגם עוצרת ברמזורים מידי כמה דקות. לא ברור לי איפה העדיפות ברמזורים שהבטיחו. פשוט הבלוף הכי גדול בחיפה בעשור האחרון.
התכנון בחיפה הוא הבלוף הגדול. פיזור ועוד פיזור. השכונות על הכרמל, נווה שאנן, מרכז הכרמל, וכו' וכו', נותקו כליל, ונוצרו שלוחות לשלוחות הקיימות, עד ששום תחבורה ציבורית לא תוכל להועיל, גם עם סיבסוד ענק. שום מערכת לא יכולה לפתור את חוסר וקושי הנגישויות, בכל מקום. מה גם שחסר המרכז , הדר הכרמל המסכן, שהלך לעולמו. תיקון הנמל לא יועיל, עד שלא יהיה חיבור בין מה שנשאר בעיר התחתית, והדר הכרמל. בנית קריות הממשלה על קרקע שהופקעה, מיקום לא מתאים לחלוטין, עוד גורם מפזר ביותר, כי אין להגיע לשם, בשום רכב, פרטי או ציבורי, זו משימה לרובוט. חיפה מגיעה לדרגת פיזור המיתחרה אפילו בירושלים.
תודה אדריכל נחום כהן. אתה פוקח את עינינו לראות ביתר שאת את המחדלים. אהבתי את רעיון הקולונאדות. חבל שאיש מהאדריכלים לא הרים את הכפפה באף מקום בארץ, למרות שצל כל כך נחוץ כאן.
אומייגאד: "קמפיין פרסומי של ספרייט ירענן בנתזי מים את הממתינים לאוטובוס"
http://www.themarker.com/advertising/1.2094524
המדינה מעוניינת במתן עדיפות לתחבורה הציבורית? אולי הגיע הזמן שהתחנות תהיינה סגורות וממוזגות? זה יתאים לשימוש גם בימי גשם וקור. כך אולי יעזבו רבים את הרכב הפרטי שלהם. גם יתרום לאיכות האוויר, לחיסכון בדלק ולפחות פקקי תנועה.
פינגבאק: התחנה שהתחפשה (לשלט פרסומת) | שרון מלכי
נתע ומשרד התחבורה התייאשו מהרכבת התחתית, ומתחילים לסגת לכיוון של BRT
כנראה שהזמני יהפוך לקבוע, השאלה למה זה לקח 16 שנים? ומתי לעזאזל יבנו כבר תחנות שיתאימו לרכישת כרטיסים מחוץ לאוטובוס?
http://www.themarker.com/dynamo/1.2103521
פינגבאק: התחנה שהתחפשה (לשלט פרסומת) | עיר לכולנו
כל כך כל כך צודק!
כתבתי על זה בפייסבוק בדיוק
הלוואי שידעתי מי תיכנן אותן ומי אחראי על ההחלפה, אני חייבת לכתוב מכתב תלונה!
אחראי על ההחלפה – עיריית תל-אביב-יפו.
מעצב התחנה – נורמן פוסטר.
כל יום אני נוסעת בתחנה הזו. אין צל, אין מקומות ישיבה, וגם אלה [וגם כיסאות העץ] בוערים מהשמש.
חם ונמאס.
יש מגבעת, לא צריך צל.
פינגבאק: המדריך ה(לא)-שלם לחבר מועצת העירייה | עוד בלוג תל-אביבי
פינגבאק: מקבץ תשתיות לאופניים | עוד בלוג תל-אביבי
אני נאלצת להסכים עם חלק מהדברים שנאמרו כאן ומקווה שיבוא שיפור מצד העירייה בנושא.
פינגבאק: התחנה שהתחפשה (לשלט פרסומת) | שרון מלכי