בונים דיור בר השגה בתל-אביב – כנגד כל הסיכויים

בדרך-כלל אני לא מפרגן לעיריית תל-אביב-יפו וגם לא למערכות התכנון המחוזיות, אבל כשאני מפרגן אני עושה את זה מכל הלב, אפילו בתקופת בחירות. והפעם – תרשו לי לברך על מה שמסתמן כפרוייקט הדיור בר ההשגה הגדול ביותר בגוש דן שהולך ומושלם בימים אלה בצד השני של הנהר, בגבעות שיח מוניס שעליהן ממוקמת האוניברסיטה המבוצרת של תל-אביב. בניגוד לפרוייקטים המתקראים דיור בר השגה, אבל בפועל הם מורכבים ממעט דירות לא באמת זולות בשילוב רמות גבוהות של בירוקרטיה (כדוגמת הפרוייקט המיוחצן לעייפה בשפירא), כאן מדובר בפרוייקט מהפכני הן בכמות הדיור שהוא מספק והן בחשיבה התכנונית הכוללת שעומדת מאחוריו. צריך לזכור שבאופן כללי לרשויות בישראל יש סלידה גבוהה מבנייה של דירות זולות, מכיוון שמרבית התקנים והן ההעדפות הפוליטיות מייצרות מצב שבו כמעט לא נבנות דירות חדשות קטנות, ובטח שלא נבנות דירות חדשות קטנות ממש.

מעונות הסטודנטים האלה הולכים להכיל כ-1,320 יחידות דיור (ובמלים: אלף שלוש מאות ועשרים!). פרוייקט זה הוא דוגמה מצויינת למצב שבו רשויות התכנון, במהלך יוצא דופן, אפשרו בנייה של פתרונות דיור זולים לאוכלוסייה דלת-אמצעים במיקום האולטימטיבי ביותר. כל הדירות האלה מיועדות לסטודנטים שמרכז חייהם נמצא באוניברסיטה הסמוכה מאוד לדירות הקטנות והחדשות שמוקמות. בונוס משמעותי הוא קומת המסחר הקרקעית שככל הנראה תכיל מעין מכולת, חנות לציוד משרדי ועוד, ותאפשר לסטודנטים נגישות טובה מאוד לצרכי היומיום שלהם. עוד אלמנט סביר בבחירת המיקום הוא הקרבה היחסית לתחנת הרכבת הכבדה וכן הימצאותם של קווי אוטובוס רבים שעוברים בסמוך (ומסוף אוטובוסים שלם).

ההברקה האמיתית והדגולה באמת בפרוייקט היא העובדה שהוא נבנה ללא בזבוז שטחים וכספים על תשתיות מגורים למכוניות, אלא רק לבני-אדם. בישראל של ימינו הרעיון להתמקד בצרכי הדיור של בני-אדם לפני צרכי הדיור של מכוניות הוא כל-כך פורץ דרך שרק על זה מגיע פרס ביטחון ישראל לפרויקט הזה. ההבנה שמי שעובר לגור בדירה קטנה מאוד (20 מ"ר) ושמרכז חייו נמצא סמוך מאוד למגוריו לא צריך ולא יכול להרשות לעצמו לרכוש דיור למכונית היא לא פחות ממהפכנית, והיא גם זו שאפשרה לפרוייקט הזה בכלל להתרומם ולאפשר כזו כמות של דיור ובזול (רק תתארו לכם בנייה של 1,320 מקומות חנייה שם). בהקשר של חנייה הפוסט המעולה הזה עושה סדר בעלויות של חנייה תת-קרקעית (עלויות זמן וכסף) שגורמת לכך שבמיוחד בנוגע לבניית דירות קטנות חנייה תת-קרקעית מובילה לקיצוצים נרחבים בכמות הדירות שמתאפשרת (עקב נגיסה בשטחי הבניין) וגורמת לעלויות הבנייה להאמיר אל על, מה שהופך את הדירות האלה למאוד יקרות למרות קוטנן.

אז הנה, פרוייקט מהפכני של דירות קטנות זולות עם עירוב שימושים וללא חנייה מוקם לו בתל-אביב במיקום אולטימטיבי, למרות קיומם של חסמי דיור רבים. מה שקצת עיכב את הפרוייקט ואת בנייתו של הדיור בר ההשגה לקבוצה מעוטת יכולת הוא ההתנגדות של תושבים קיימים שתופסים בנייה של דירות חדשות ככזו שעלולה להפריע להם להנות מהמצב שבו מצוקת הדיור גוררת עלייה בערך הנכסים ובערך שניתן לקבל מהשכרת דירות לסטודנטים (במגוון אינסופי של סיבות שכל אחת אפוקליפטית יותר מרעותה). עיקר הדרישה בקרב תושבים קיימים (בשכונה לכאורה שמאלנית עם מודעות חברתית) היא שייבנו פחות דירות לבני אדם ושהדירות שייבנו יהיו יקרות יותר. התנגדות מסוג זה לבניית דירות היא גורם נוסף במשבר הדיור ואחת הסיבות שקובעי המדיניות נמנעים בדרך-כלל מתוספת של דירות במרקמים בנויים למרות מצוקת הדיור והצורך למצוא מקום לחמישה מיליון איש בגוש דן. באופן ספציפי, התופעה שבה תושבים מתנגדים לבנייה של דירות קטנות בקרבת מוסדות אקדמיים נפוצה מאוד גם בארה"ב – גם בברקלי (שבדומה לרמת-אביב נתפסת לא פעם כפרבר שמאלני ונאור) וגם בהרבה מקומות אחרים.

השלב הבא הוא לאפשר בנייה של פרוייקטים מהסוג הזה לא רק לסטודנטים אלא לקהל הרחב. לאור העלייה הצפוייה הן בכמות משקי הבית הקטנים והן בכמות האוכלוסייה בכלל בגוש דן, פרוייקטים מסוג זה, כאשר נבנים על גבי תשתיות תחבורה ציבורית כגון תחנות רכבת או מקומות שמשורתים היטב ע"י מגוון אמצעי תחבורה (כדוגמת מרכז העיר תל-אביב-יפו), יכולים לתת מענה משמעותי, מהיר ואיכותי למשבר הדיור האורבני בישראל בכלל ובגוש דן בפרט. לשם דוגמה – מגדל היוקרה שנבנה בפרישמן-דיזנגוף עמד תקוע במשך שנים, בגלל חפירת החנייה והעלויות הבלתי-צפויות שהיא יצרה (וגרמה ליזם המקורי לפשיטת רגל), וכיום הוא מאכלס כשניים וחצי אנשים. אותו מגדל היה יכול להיות בנוי באותו נפח, עם כמות גדולה בהרבה של דירות קטנות וללא חנייה, מה שהיה משנה משמעותית את מצב הדיור בעיר ומאפשר בנייה מהירה וזולה בהרבה.

לסיכום, יישר כוח לכל המעורבים בפרוייקט המבורך הזה, ואני מקווה שהוא יהיה סיפתח לעוד רבים וטובים.

לקריאה נוספת:

נעמה ריבה מתארת את הפרוייקט

עלויות בניית חנייה והשפעתן על האפשרות לבנות דירות קטנות

מקבץ התנגדויות לבניית מעונות סטודנטים מכל רחבי ארה"ב

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, דיור, חניה, רמת אביב, תחבורה, תל-אביב, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

35 תגובות על בונים דיור בר השגה בתל-אביב – כנגד כל הסיכויים

  1. שי ש הגיב:

    צריך לשבח את שינוי הגישה שמאפשר כזה פרויקט, אבל הייתי קצת מצנן את השבחים לאור המיקום הבעייתי – אמנם הפרויקט קרוב לאוניברסיטה אבל הוא די רחוק ממרכז העיר (לפחות ברמה שלא מאפשרת התניידות ברגל והתניידות גבולית באופניים), וגם הקרבה לאוטובוסים היא פתרון טוב לימי חול, אבל יגרום לסטודנטים להיות נצורים בבית בסוף השבוע.

  2. דניאל הגיב:

    כן, זה רחוק ממרכז העיר. זה מה שקורה כשבונים אוניברסיטה שרחוקה ממרכז העיר.

  3. דני הגיב:

    הדבר הכי חשוב פה באמת זה המחיר, שגם הוא רק בגלל שמדובר בסטודנטים כנראה.

  4. שחר.ב הגיב:

    שי,
    התחבורה הציבורית נדרשת לשיפור רב, אבל אני לא אוהב מצד שני את ההגזמות של האנשים. חייתי שנתיים כסטודנט ברמת אביב ללא רכב, והסתמכתי רק על אוטובוסים.
    אז קודם כל הם עובדים עד חצות, ובקיץ יש גם קווי לילה. דבר שני, הזמינות של האוטובוסים למרכז העיר הן כל כמה דקות. לאבן גבירול לקח לי בערך 15-20 דקות להגיע, ולדיזנגוף סנטר כחצי שעה.

  5. מי המתכנן? על איזה קרקע נבנה הפרויקט? מי המזמין?איני מצליח לגלות. אלה הפרטים החסרים לי להבנה. פרויקט נדיר באיכותו.

  6. יעל הגיב:

    שחר, נסה כמו רבים מהסטודנטים לגור בשרון, ותראה איך נראית התחבורה הציבורית בימינו. סיוט איטי ומפרך באמצע השבוע ועוצר בימי שבת וחג. עם כל הכבוד, גם עם פרויקטים רבים של דיור בר השגה לא כולם יכולים לגור בתל אביב או אפילו בפאתי תל אביב. רק תחבורה ציבורית טובה שעובדת 7 ימים בשבוע תיתן מענה, וזה לעולם לא יקרה כאן, כך זה נראה.

  7. רענן שקד הגיב:

    אתה באמת לא מבין שום דבר – פוליטית, ארכיטקטונית, תחבורתית או סביבתית, נכון? אז למה בעצם אתה כותב? כמו שכבר ציינתי במקומות אחרים, מאחל לך שליד ביתך – באשר הוא – ייבנו, ללא אישורים ותוך הפרות חוק בוטות, מגדלים של 18 קומות בתוספת מרכז מסחרי ללא בדל חניה או תשתית גישה. תוהה אם גם אז תחשוב שמדובר בפרויקט מהפכני ונפלא, או שפשוט תתחיל לחפש דירה במקום אחר.
    אין צורך שתענה.

  8. לרמן הגיב:

    נחום, המתכננים מופיעים בכתבה – קייזר ולקנר. אני לא סגור על איזו קרקע – צריך לבדוק, מניח שמדובר בקרקע מינהל.

    רענן, לא יודע אם קראת את כל הפוסט, אבל אני גם מקווה שיבנו ליד ביתי בניינים עם דירות קטנות ללא חנייה. בגלל זה ציינתי את מגדל פרישמן-דיזנגוף שסמוך אליי מאוד כדוגמה לפרוייקט שהיה יכול להיבנות במאפיינים דומים והיה באמת משנה את אתגרי הדיור במרכז העיר. אמנם, בנו שם חזית מסחרית, אבל מעט מאוד דירות וכמות חנייה מופרכת. בכל מקרה, אשמח אם תצטרף למאבק הציבורי לדיור בר השגה בתל-אביב.

  9. שחר.ב הגיב:

    יעל, יואב לרמן התייחס לפרוייקט בשכונת רמת אביב, ואני התייחסתי לכך שמגיבים רבים לא מכירים את השכונה, וחושבים בטעות שהתחבורה הציבורית שם גרועה. דבר שני, אם רוצים לשפר את התחבורה והנגישות של אנשים דרך שינוי צורת הבניה, צריך להתחיל באיזה שהיא נקודה. את צודקת שגם בערי השרון צריך לדאוג לכך, וצריך להיות תחבורה ציבורית כפי שבשנות השמונים עקב מאבק ממושך נפתחו בתי קולנוע בשבת.

  10. ליואב תודה, לא היבחנתי בכתבה. המזמין ידוע? הפרויקט שווה את הכתיבה עליו.
    לא הבנתי למה רענן שקד מוצא לנכון לצאת בעלבונות. למרות שלא מסתיר שמו, הוא לא חייב לקרוא. מה העינין?

  11. נעמה ריבה הגיב:

    נחום,
    המזמין הוא אוניברסיטת תל אביב, בשת"פ עם העירייה.
    השטח מסומן, כמו כל יתר האוניברסיטה בצבע חום.
    להערכתי מדובר באדמות נפקדים (מנהל)

  12. אביחי הגיב:

    היי! רענן השקרן הגיע עד לפה… זריז הבחור.
    כמובן שכולנו פה (ביחד) לא מבינים כמו עיתונאי אמיץ אחד.
    עיתונאי שיש מאחוריו עשרות אם לא מאות של תחקירים נוקבים, אלפי שעות של נבירה במסמכים ותב"עות, תשריטים והתנהלות מול עיריות… לא לא.

    זהו עיתונאי מהזן המיוחד, זה שכותב על הצרות של החניה של אשתו במוסף החג של העיתון הפופולרי, כי הרי אלו החדשות החשובות במיוחד.
    בכל מקרה, הרשו לי לצטט מהכתבה שלו –

    "למי תהיה שנה טובה?
    לכל האנשים שמקדשים את הסדר הקיים ודואגים לשמר אותו ולהתעלם מכל השאר – תהיה שנה נהדרת"

    בעיניו עצמו, רענן השקרן הוא המסכן המקופח כאן. הוא האומלל שקנה דירה ברמת אביב, ומתייסר מידי יום ללא חניה צמודה לרכב של אשתו (הוא עבר לקטנוע). שהרי לכולם מגיע חניה צמודה או שלוש. זו זכות יסוד. הוא האדם שנשללה ממנו זכותו הבסיסית.
    ובלי לשים לב שזה הוא שכל כך מנסה לקדש את הסדר הקיים, כי הוא פשוט לא מבין שיש אנשים במדינה הזו שאפילו יותר "נדפקו" ממנו. אנשים שלא יכולים לחלום על רכב, על לקנות דירה בת"א, היי! אפילו לא על לשכור דירה בת"א.

    מעניין אותי מה הפתרון של השקרן? להרוס את הבניינים ולהתחיל מהתחלה? להזיז אותם למקום אחר, רחוק יותר מביתו ולהקים לו שם מגרש חניה פרטי?

    בקיצור, אל תקחו את האידיוט ברצינות.

  13. נעמה תודה וסליחה על חוסר רמת העידכון שלי. אם האדמה רשומה על שם האוניברסיטה ולא המדינה, הרי שיש פטור ממכרז, ועלות הקרקע היא אפס. מכאן הכל מתחיל, טוב או רע. במצב אי ספקולטיבי כזה, שהוא נדיר (יתכן והאוניברסיטה מפרישה דבר מה למינהל) אפשרות ההוזלה הראשונה, עד 40% , כבר מתקיימת. זה מלמד את כולנו למה הדיור בארץ לא יהיה אף פעם בר השגה. הממשלה לא תוותר לעולם על מקור הכנסה היסטרי כזה, והספקולציה דרך משקיעים שמעבירים מיד ליד, תבע נקודתית, רווח על הקרקע, הגענו למה שהיגענו. אף עתונאי, אפילו שטרסלר נחמיה האהוב עלי, לא מגיע לדברים הפשוטים האלה.

  14. רענן שקד הגיב:

    תודה, אביחי. שמח שאתה קורא אותי! שנה טובה.
    לגבי חבורת ההזויים שבה נתקלתי רק השבוע – מנעמה ריבה ועד יואב לרמן, שמשוכנעים שאופניים ושבילי אופניים הם הפתרון הקדוש לבעיות התחבורה של עיר שאין בה רכבת תחתית או תחבורה ציבורית יעילה – סיימתי את הדיון. אין בו טעם. באותה מידה אפשר להתווכח עם הסיינטולוגים על למה חייזרים לא שלטו בכדור הארץ לפני חצי מיליון שנים. אז הם משוכנעים שכן. סבבה.
    לגבי פרויקט המעונות – המאבק יימשך בוועדה המחוזית ובבתי המשפט, המקומות הרלוונטיים היחידים בשלב זה, כנראה.
    שנה טובה לכולם, תסעו הרבה באופניים ואל תשכחו להצביע חולדאי, האיש שנותן מענה מבריק לכל בעיות הדיור והתחבורה של הצעירים בעיר.

  15. זה באמת רענן שקד העיתונאי?

    א. בשנות ה 20 וה-30 , כ 80% מהעובדים בערי אירופה היו מגיעים לעבודה באופניים. ככל הידוע לי בני האדם נשארו אותם בני אדם.

    (ראו גרף בדוח הבא, עמוד 7)
    http://www.fietsberaad.nl/library/repository/bestanden/CyclingintheNetherlands2009.pdf

    ב. 150 מיליון סינים משתמשים היום באופניים חשמליים לטווחי נסיעה של כ 15-20 ק"מ. (המרחק מפתח תקווה למרכז תל אביב = 14 ק"מ). בעקרון אפשר היה לספק תחבורה לרוב תושבי גוש דן שמבוססת בעיקר על אמצעים אלה. (מהירות הנסיעה המירבית של אופניים חשמליים היא 25 קמ"ש, הרבה מעל מהירות הנסיעה ממוצעת של רכבים ממונעים גדולים יותר כיום בגוש דן)

    ג. בשביל רכבת תחתית צריך צפיפות, ורכבת תחתית אחת – קו אדום – נדחתה מאז 1967! הצפי שלה הוא משהו כמו 2025? או צפונה. ומה יעשו נוסעי הרכבת לאחר שירדו ממנה? מה עושה מי שיורד היום מהרכבת בעזריאלי? איזה פתרונות יש לו?
    ד. BRT יכול לספק תחבורה ציבורית טובה מאד – על חשבון נתיבי תחבורה למכוניות ואו על חשבו חניה למכוניות. בעלות נמוכה בהרבה מאשר רכבת תחתית ובביצועים דומים .

    ה. חניה בתל אביב עולה 50- 500 אלף ש"ח . צפיפות המגורים בתל אביב – 7 אנשים לדונם. בפריס – 20 אנשים לדונם. איפה נבנה חניות לכל האנשים האלה?

    ו. סע רענן לאוטרכט, לדוגמה. תראה מעט מאד חניה לרכבים, הרבה מאד עירוב שימושי קרקע. אם תרצה תוכל לטוס גם ללונדון או לבאזל או לזלצבורג, או לפרארה באיטליה או למאלמה בשוודיה, בכולן תראה דבר פשוט – תחבורה מבוססת מכונית פושטת את הרגל ובמקומה יש תחליפים – שילוב של אופניים עם תחבורה ציבורית. אם תרצה דוגמה קיצונית יותר של פשיטת הרגל של כלכלת המכוניות – סע לדטרויט.

    ז. גם אני לא מרוצה מחולדאי. זה לא סותר להגיד שאפילו הוא יכול לפעמים לעשות דברים טובים.

  16. יעל הגיב:

    לאזרח דרור – אני מסכימה לכל מילה באשר לכך שרק תחבורה ציבורית יכולה להוות פתרון לבעיות התנועה בישראל. הלא כל סלילות והרחבות הכבישים ובניית החניונים לא ידביקו את קצב עליית כמות הרכבים.
    עם זאת, אין מה להשוות אותנו לערי אירופה או לכל מקום מתוקן אחר. כאדם חסר רכב, שמשתמש באופן קבוע בעל כורחו בזוועתון המכונה תחבורה ציבורית – התח"צ כאן נוראי. מילא אם אתה גר בעיר בה אתה עובד, אבל היום מרחק של 20 דקות ברכב נסעתי בשעה ועשרים באוטובוס ישיר, רועש מאוד, בלי מזגן מתפקד. וכל עוד יומיים בשבוע התח"צ מושבת, אי אפשר לומר לאנשים לוותר על רכב, בוודאי ובוודאי אם הם מתגוררים מחוץ לעיר הגדולה. הבעיה הזו לעולם לא תיפתר, חוששתני, מטעמים פוליטיים.
    אופניים? נחמד בתוך העיר. לא רלוונטי כשאתה גר ברעננה ולומד בת"א – הרי לא תיסע במסלול ארוך ומתפתל בין רחובות הערים מדי יום ותגיע מותש לכיתה, ועל שימוש בכביש המהיר אין מה לדבר. להעלות את האופניים לרכבת במסלול הזה? איזו רכבת? מה גם שאופניים רלוונטיים לבעלי כושר מתאים ובריאות סבירה, ופחות למי שצריך לעבור מרחק גדול בחום של 32 מעלות ולהיראות סביר בהגיעו למשרד.

    הלוואי ותהיה פה תחבורה ציבורית נורמלית, אמיתית, אפשרית לשימוש. הלוואי וקובעי המדיניות אי פעם יחשבו בכיוון וגם יישמו, וישימו בצד כניעה לדת, לוועדי עובדים, למניעים פוליטיים ולתרבות הרכב. לצערי כיום אני מאמינה שזה יגיע פחות או יותר באותו זמן עם השלום הכלל אזורי, זכייתנו במונדיאל ותחיית המתים.

  17. יואב שאיננו לרמן הגיב:

    מה ההשפעה הצפויה על שכר הדירה באיזור?

  18. אני חושב שהיגיע הזמן להפנים את העובדה כי ישראל היא ארץ פרוורית ברובה. להערכתי למעלה מ75% גרים בפרוור. מדיניות התכנון היא כזו עד היום. כולם חושבים כי הפרוור הוא ירוק וטוב. הפרוור מתוכנן מראש ברשת כבישים פנימיים שבורה, על מנת לא לאפשר מעבר של זרים. בנוסף, הפרוור מנותק מן האזור, בדרך כלל בעל שני כבישים או פחות. מאותה סיבה. הניתוק הזה גרם לשימוש ההיסטרי ברכב פרטי, בלית ברירה, ולעומס רציני. מחשבה קצרה תבהיר – בשתי העובדות שציינתי, רכב ציבורי לא יתפקד, בגלל קושי להגיע ולצאת, ובגלל הפיתולים האין סופיים בתוך הפרוור, שאיננו נוח גם להליכה. תפסיקו לחלום על רכב ציבורי, זה לא יהיה, שאיפה בת 50 שנות. קודם צריך לחבר הפרוור, וזה לא פשוט. הבעיה היא תכנונית.

  19. אני אוהב את ההשוואה לסין. זה ממש רלוונטי. חסרה לי השוואה למהטן. רענן שקד לפחות לא מסתתר, וזו מעלה בעיני. דבריו לא הזויים, נשמעים מבוססים. אין שום צורך להעליבו. אבל איומים בוועדות מחוזיות גם הם מיותרים.

  20. דניאלה שוורץ הגיב:

    לרענן שקד שלום
    אני מציעה לך ללמוד את תחום התכנון ובפרט תכנון בר קייימא, אחד הנושאים המרכזיים הוא העלות העירונית הכבדה ובזבוז השטחים כאשר עיר צריכה להכיל את כל גושי המתכת הממונעים של כל תושביה ומבקריה. הערים המוצלחות והתוססות הן הערים המתבססות על תחבורה ציבורית ולא על מכוניות. להלן קישור לספר "the high cost of free parking
    http://www.amazon.com/High-Cost-Parking-Updated-Edition/dp/193236496X
    מזמינה אותך להתגייס לקידום התחבורה הציבורית הניידות והנגישות בישראל
    במקום להילחם למען חניות

  21. נחום כהן הגיב:

    דניאלה אני מציע שתקראי את דברי מעלה. לא כך מן באויר תיווצר תחבורה ציבורית. זוהי תקלה תכנונית. במצב הקיים צריך צי גדול פי חמישה ועלות פי שלושה. לכן זה לא יהיה. הצעות אופטימיות ובקשות מוסריות הו לא לעינין. האוכלוסיה פוזרה מאז קום המדינה, ואתם מסרבים להבין את התוצאה.

  22. נחום כהן, זה לא תקלה תכנונית, זה תכנון של "תקלה" מה שהוא תקלה בעינך זה פרנסה לאחרים. איך אתה חושב שחברות המכוניות וחברות הדלק ימכרו יותר בכל שנה? מי ממשיך להחזיק בחיים את חוק הליסינג הבזוי שמעשיר את העשירים על חשבון העניים.

    הנפט התייקר בתוך עשור אחד ב 350%. הפחם התייקר ב 400%, הגז התייקר ב כ 300% (סה"כ האנרגיה התייקרה ב 350%). אם זה ימשיך ככה כל פרברי העולם יראו כמו דיטרויוט – לא יהיה מספיק כסף כדי לתחזק אותם והתושבים יתקשו להגיע לעבודה , לימודים וקניות עם המפלצות זוללות הדלק שלהם. את זה אפילו וועדות התכנון, משרד הפנים ומשרד התחבורה יתקשו לשנות.

    (סביר יותר שנרצה לשמור פחם, גז ונפט כדי לכרות פוספט, לייצר אמוניה, לכרות אשלג ולייצר חומרי הדברה – כי בלי זה נצטרך לנסות איכשהו לגדל מזון לא בצורות שעשינו ב-80 השנים האחרונות )

    לגבי הפרברים – אני חושב שאפשר לשלב אופניים או אופניים חשמליים אל תחבורה ציבורית רבת קיבולת. זה יפתור במידה רבה לפחות את בעיית אטובוס הספגטי שיש בהם.

    יעל , אני מסכים איתך בלב שלם שהתחבורה הציבורית בארץ הקודש היא מתחת לכל ביקורת. השאלה היא איך לשקם אותה. ראשית יש להבין מה הדברים הכי דחופים לשנות ומי תוקע את זה. ומה הפתרונות הפשוטים והזולים. הפתרונות בקיצור הם BRT ותחבורת מעברים. זה לא יתן מענה לכולם כולם אבל יתן מענה די טוב.
    (לצורך העניין – סעי לדרך 4 באופניים או אוטובוס שכונתי – ומשם אוטבוס מהיר אל דרך פתח תקווה, משם ירידה לתחנה מהירה, משם מחכים 2-3 דקות לאטובוס נוסף – והופ הגעת לתל אביב.

    זה בטח לא יקרה אם נמשיך לסגוד לרכב הפרטי לבנות לו מקומות חניה בשיטות קומוניסטיות (הציבור משלם "דיור ציבורי" למכוניות והשימוש הוא חינם , מנגנון הקצאה של תור כמו ברוסיה שם היה תור ללחם ה"חינמי").

    הבעיה הגדולה של תח"צ היא שהמעמד הביניים לא משתמש בה. ולא רוצה ולא חולם להשתמש בה. הבעיה היא לא תח"צ ביום שבת (זה דווקא יכול להפתר לדוגמה על יד שאטלים) אלא קודם כל התח"צ ביום שלישי בבוקר. או בכל יום אחר באמצע השבוע, גם אז התח"צ נורא ואיום. זה תלוי אם נתחיל להזיז את עצמנו ולדרוש את זה מראשי הערים והממשלה. מרגע שבמקום 20% ישתמשו בתח"ץ ישתמשו בה 40%, ולא בגלל שאין ברירה, אז גם תהיה תח"צ בשבת וגם מזגן וגם יהיו אוטובוסים הרבה יותר תכופים. כי פתאום הכדאיות הכלכלית שלה תשתפר. אבל הבעיה מתחילה בנו.

  23. לרמן הגיב:

    רק כדי לסגור פה את הפינה של החנייה והתחבורה הציבורית:
    לגבי המחיר הגבוה של חנייה חינם – אפשר לקרוא כאן על רמת הסבסוד שכרגע אנחנו נותנים למגורי מכוניות וכמה זה עולה לנו.
    לגבי רשת הרחובות ותחבורה ציבורית ממליץ מאוד על הספר של ג'ארט ווקר – Human Transit ואפשר גם לקרוא כאן משהו שכתבתי בנושא. עם זאת, ולמרות כל הפרבוריה של רמת אביב, האוניברסיטה עצמה מהווה עוגן תחבורתי גדול מאוד, שלפחות מייצר חיבור תחבורתי לא רע בינה לתל-אביב (והפרויקט באופן ספציפי קרוב לתחנת הרכב הכבדה גם) – לגבי החלקים שנמצאים מצפון-מזרח לאיילון העסק די אבוד. באופן ספציפי אני חושב שהם יכולים לתגבר את קו 25 והפרוייקט הזה אולי צריך לעזור בעניין זה.

    צריך לזכור שהחלק התכנוני שעדיין חסר הוא חיבור של תכנון תחבורה ציבורית ושימושי קרקע בישראל – ודווקא הפרוייקט הזה מוצדק מהבחינה הזו.

  24. אני מלא היתפעלות מן המספרים, אך אינני יודע מה לעשות בהם. שיקולים גלובליים הם לא מעיניני, כי זה אפילו לא מוסיף לוויכוח. אני רואה שבעיניך "תקלה תכנונית" זה לא תכנון של תקלה. זו בדיוק הסיבה שלא יקרה דבר, ושהשלטון ימשיך בשלו. אנו לא מצליחים להסכים על אף מילה, וכל אחד מסכם איך שבא לו, וכך נשאר "ייחודי". מובן שזה היה המצב גם ברפואה, כל רופא הביא צמחים שונים, וגם בהיסטוריה של המדע. התכנון הוא רופס, ובלי תכנון אי אפשר. הפרוורים הם הסיבה לכל רע. אופניים לא יתקנו, הפרוור הוא לא אפשרי על פי הגדרתו, לרכב ציבורי.

  25. דני הגיב:

    אני לא מבין מה הכעס על רענן שקד. הוא צודק בכעסו וחששו. אולי בסוף יתברר שאין בעיות חניה, אבל זה לא חשש בלתי סביר. ודי ברור שאין תחבורה ציבורית סבירה ברמת אביב (אם כי מרמת אביב למרכז העיר המצב עוד סביר. לגבי שאר המקומות הוא די דרעק מן הסתם), ומפילים עליו רק חצי מהשינוי המתבקש (דיור בלי חניות) בלי החצי השני (תח"צ נורמלית שתגרום לאנשים להימנע מהבאת מכונית).
    מבקשים ממנו להקריב קורבן זמני עד שמדיניות התכנון והתח"צ ישלימו פערים. אולי צריך לאמר לו "מצטערים, אבל אי אפשר שכולם יהיו מרוצים, השינוי צריך להתחיל איפשהו". אבל זה צריך להתחיל ב"מצטערים" לא ב"תסתום את הפה יא שקרן אתה לא מבין כלום"

  26. אביחי הגיב:

    דני,

    אכן אתה צודק, ובהחלט התבטאתי בתקיפות מול רענן שקד. הדיון פה הוא המשך של מספר דיונים במקומות אחרים (למשל בכתבה המקורית של נעמה ריבה, במספר דפי פייסבוק ובטור שלו בעיתון הנקרא במדינה), בהם הוא פיזר אי-דיוקים ואפילו שקרים – למשל, שהפרויקט מטיל צל על בנייני השכונה (במרחק שעולה על 150 מטר ממזרח לבניין המגורים הקרוב ביותר, דרושים למעלה מ-30 קומות כדי שקצה הצל ייגע בבנייני השכונה) או למשל שהאוניברסיטה מתכננת לבנות ב"מגדלי היוקרה" (כך הוא מכנה מגורים של 20 מ"ר) דירות למכירה ברווחים גבוהים.

    אני מבין את מצוקתו של רענן, ומצר על אובדן היוקרה שהוא חווה עכשיו כשהוא צריך לחלוק את השכונה עם סטודנטים מהשכבות הסוציו-אקונומיות החלשות ביותר (אני מזכיר שמדובר במעונות מסובסדים ל-2000 סטודנטים מתוך כ-30,000 הלומדים בה), אבל כש"עיתונאי" משתמש בשמו ומעמדו כדי לפזר שקרים, צריך להתנגד לו בכל תוקף. זו עיתונאות מהסוג הנמוך של כותבי טורים שהופכים לשרי אוצר. בגלל אנשים כאלו לא נצליח לשנות כלום במדינה הזו.

  27. לירן הגיב:

    חסכון נוסף לדירה הוא ב-50,000 שח שעולה ממד ממוצע. עכשיו צריך רק להוריד את התקנות הירוקות שעולות סכום דומה ואפשר יהיה לרכוש דירות במחיר נוח.

    אגב האזור דורש את ההרחבה של הכביש הדו סטרי מול טיילת המדע – במיוחד שיש תכנונים על פרויקטים נוספים בסביבה.

  28. לא הבנתי הטענות של רענן, וגם לא טענות הנגד. הדבר היחידי שקובע פה הוא שכיוון שזוהי קרקע של נפקדים, והיא העברה לאוניברסיטה ללא מכרז כמובן, עוקץ הספקולוציה נעלם. מכאן שמחיר הדירה בקלות יורד ב40% לפחות. מי שרוצה, יכול להסיק אולי, סוף סוף, מאיפה מתחיל הסולם של מחירים בארץ. חסכון הממ"ד הוא נמוך וגם שולי, כמו החניה, וכד'. תחשו להבא : מחיר הקרקע.

  29. פינגבאק: לקראת שוק של דירות קטנות וזולות להשכרה בישראל | עוד בלוג תל-אביבי

  30. שי ש הגיב:

    אני חושב שהציפיה שכל הסטודנטים שגרים במעונות הללו (או כל לקוח פוטנציאלי של דירות קטנות במרכז) היא לא ריאלית. לסטודנטים בדרך כלל יש עוד דברים בחיים חוץ מהאוניברסיטה ומרכז ת"א – גם אם נניח שאפשרויות ההתניידות למרכז ת"א הן טובות (לפחות 5 ימים בשבוע), עדיין מספיק שאותו סטודנט יחזיק גם עבודה במקום שאינו מרכז ת"א כדי שהוא יחזיק רכב כדי להגיע לשם ביעילות, והופ, הנה עוד מקום חניה שתופסים לרענן שקד והשכנים שלו.

  31. לרמן הגיב:

    אי אפשר לקחת לרענן שקד את החניה שלו, מכיוון שאין לו חנייה בבעלותו. כרגע הוא נהנה מפריבילגיה וסובסידיה למקום המגורים של רכבו על חשבון המרחב הציבורי ומצפה מהסטודנטים שעל חשבונם מקום המגורים של הרכב שלו ימשיך להיות מסובסד. נשמע לי קצת מופרך.

  32. לזרוס הגיב:

    אביחי כל הכבוד על היוזמה,
    רענן שקד אני מרגיש בושה לקרוא אותך, אתה תמצית של רוע אתה, במסווה של אינטלקטואל עיתונאי, תתבייש לך !

  33. מה שמפריע לי ברענן שקד שהוא כותב כאן (לא קראתי את העיתון) זה קודם כל איך שהוא מדבר. דרך ארץ קדמה לתורה. תמיד. לא ידוע אם הוא צודק או טועה (אני מניח שהוא לא צודק) אבל קודם כל הוא כותב בצורה מאד לא מנומסת.

    נחום כהן אנחנו מסכימים 100% לגבי הנזק של הפרברים. לגבי המגמות העולמיות נרצה או לא נרצה לא נוכל להשפיע עליהן, אבל הן ישפיעו עלינו. כל הפקידים והפקידונים והשרים שחשובים שמה שהיה הוא שיהיה , טועים. כי לטבע חוקים משלו. כדאי שנבין את זה כשאנחנו חשים קטנים מול כל הליצנים.

    לדעתי למרות כל הבעיות של פרבור, לא הכל עבוד. במחירי תחבורה גבוהים אנשים יאלצו לשנות הרגלים. ככה לדגומה בגבעתיים , שבה 0 תשתיות אופניים, אנשים עוברים לזה בגלל שזו האופציה השפויה היחידה. מי שלא מתאים לו – רוכש אופניים חשמליים. זה פתרון טוב לבעיה הגדולה של הפרבים בהקשר של הגעה אל התחב"צ הבין-עירוני, אנה הסבר מדוע אתה חושב אחרת.

    יש אינטרס פוליטי -כלכלי של מעטים, והרבים אוכלים אותה. זה לא חייב להמשך, זה תלוי בעיקר ביכולת שלנו לארגן מודעות ופעילות. קודם כל בתור פעילי סביבה וחברה צריך להבין בתוך הסבך הזה שנקרא תחבורה, תכנון, אנרגיה ודיור, מה הדברים החשובים, מהם פתרונות השווא. מה חשוב ומה פחות חשוב ולדחוף את החשוב כחזון שאפשר לקדם מול הציבור. בינתיים לא ניסינו את זה, דברים קשים בהרבה (כמו ייצוא הגז) דווקא כן ניסינו.

    כוחנו בגיבוש פתרונות אמיתיים ומקצועיים שניתן לקדם מבחינה ציבורית. בינייתים אין גיבוש (רק אמירות כלליות) אין תוכנית לקידום חלופות ואין הסכמה על סדר יום (מה מקדמים קודם ומה אחר כך, את מי תוקפים? את מי משבחים? מה רוצים להשיג כיעדי ביניים), ככה יש המון פעילים שרוצים "תחבורה ציבורית טובה יותר" אבל לא יודעים מה קודם – יורים בכל הכיוונים ולא משיגים שום דבר. ככה לא בונים קמפיין ציבורי. אשמח לסיוע לדבר כזה. ראשית הסכמה על מה הדברים החשובים יותר ופחות ואחר כך גיבוש קונצנוזס רחב על זה.

  34. אני לא מרגיש קטן, אפילו לא גמד. חוקי הטבע הם מאד פשוטים, רק צריך לגלות אותם. כנראה קטן עלינו. אני מבין בתכנון וגם זה בקושי. הבעיה היא שלכל מתכנן יש דעה משלו ולא יסכים עם אחר, אלא בגדול ובכללי, ושם זה לא מועיל. כפי שכתבת, אנחנו מאד רחוקים מגיבוש, ומי שאשם זה אנחנו ולא הפקידונים. אינני בעד פעילות ציבורית, כל עוד המתכננים לא היסכימו, והם לא היסכימו. למשל, מה דעתך שבתי הספר הגבוהים יתחילו מן השנה הראשונה ללמד תכנון ערים, ועיצוב ילמדו בשלב מאוחר יותר. גם ברפואה קודם אנטומיה, אח"כ היתמחות.

  35. ראובן הגיב:

    המעונות בגובה 18 קומות הם רק קצה הקרחון של בעיית החנייה. יש בקומות התחתונות שטחי מסחר בגודל 3400 מ"ר (קניון קטן – שטח של חצי מגרש כדורגל). הקניון הזה נגיש למבקרים מבחוץ, לא רק לסטודנטים. תהיה כאן בעיית חנייה קשה. במקביל, למי שלא בקי ברזי עיריית ת"א, העירייה גבתה מהרבה דיירים בשכונה שהרחיבו את הדירות "כופר חנייה" בגובה עשרות אלפי ש"ח, עם ההבטחה לבנות חניון בכספים האלה במרחק שלא עולה על 300 מטר. כמובן ששום חניון לא נבנה בכספים האלה (עשרות מיליונים במצטבר בת"א). ועכשיו, הגיע הפרויקט המופלא, עם אלפי סטודנטים – חלקם בטוח יגיע עם רכבים גם אם יצהירו שאין להם, וכמובן שגם יגיעו לבקר אותם חברים – סטודנטים הם אנשים חברותיים מטבעם, שלא לדבר על המבקרים בקניון החדש.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s