לפני כשנתיים התבצע מהלך שאמור היה להיות מהפכני ומרחיק ראות בתל-אביב. שינוי חתך ברחוב בלוך שבו הוסב חלק מזכות הדרך ששימשה עד אז להעמדה של מכוניות דוממות לשביל אופניים אמיתי, שאינו רק ציור גרפי. מדובר היה בשביל אופניים של ממש, מופרד ממכוניות ומהולכי רגל, כמו באמסטרדם. השינוי בחלוקת המרחב הציבורי לטובת תנועה בטוחה באמצעות כלי רכב קל ולא-מזהם עורר דיונים סוערים ברשת ומחוצה לה כולל הצעות הזויות כאלה ואחרות בדבר זכותן של מכוניות דוממות לשטח מחיה על פני כל דבר אחר. נדמה לרגע שלתל-אביב-יפו יש ראש עירייה מרחיק ראות, שפועל לחלוקה מאוזנת וסבירה יותר של המרחב הציבורי ולחיזוק מעמדם של האופניים ככלי תחבורה לגיטימי.
אך, המציאות הקשה טפחה על פנינו ועל פניהם של רוכבי האופניים וההולכים הנדרסים תחת גלגליהם. אמנם, בוצע שביל מופרד, אך בסופו של יום נראה שמטרתו של שביל האופניים בבלוך הייתה לעורר דיון ציבורי ופחות לשמש כשביל בטוח לרכיבה. כך נראה שביל האופניים ברחוב בלוך כשהוא מתקרב לצומת עם אבן-גבירול סמוך לבניין העירייה:
שביל האופניים בבלוך – סיום מביך
ניתן לראות את שביל האופניים המופרד משמאל מסתיים ללא התראה מוקדמת ואפילו בלי שיפוע כדי לעלות למדרכה. מי שרוכב על השביל הזה מגיע בסופו לדילמה הקיומית הבאה: האם לעצור, להרים את האופניים ביד ולעלות להמשך רכיבה על המדרכה (תוך דריסת קשישים)? או שעדיף להמשיך לרכב על הכביש בין המכוניות תוך סיכון חיים ממשי? כמובן ששביל מהסוג הזה אינו נותן תחושת ביטחון ומונע מאוכלוסיות שאינן בעלות אופי מלחמתי מלעשות שימוש בו – בפרט ילדים. למעשה, המטרה שלשמה בוצע השביל הזה הוחמצה לחלוטין. באבן-גבירול וגם בשדרות בן-גוריון שנמצאות בהמשך של רחוב בלוך ישנם שבילי אופניים מצויירים (מסומנים במפות של העירייה), אבל גם לשבילי האופניים התיאורטיים האלה השביל הזה לא מתחבר. כך זה נראה מהצד השני:
מישהו מעוניין ברכיבה לתוך מונית?
ישנם מספר פתרונות תכנוניים לתכנון המחורבן שהתבצע בלוך (שינוי המפגש עם הצומת, צמצום נתיבים, חיבור למדרכה ועוד), אבל אף אחד מהם לא בוצע. נראה שהמתכננים שמחו להוסיף עוד קילומטר ליחסי הציבור של העירייה, אבל שכחו שיחסי ציבור לא פותרים בעיות תכנון. לפני שהעירייה תספר שהיא מגדילה את אורך שבילי האופניים בעיר ל-7,005 ק"מ הגיע הזמן שהשבילים שכבר מסומנים על המפות יהיו שבילים אמיתיים ולא שאריות של תכנון כושל.
וכדי להרגע מהכשלים התכנוניים בתל-אביב, הנה רבע שעה על תכנון לאופניים בחרונינגן (המקבילה ההולנדית לבאר-שבע). מומלץ גם למתכנני השבילים בתל-אביב:
תוספת: באדיבות דניאל וגוגל סטריט ויו – כך נראית הסיומת של שביל האופניים ברחוב פנקס (שביל דומה לזה שבוצע ברחוב בלוך), בגלל הצורה שבה מסתיים השביל הרכיבה עליו עלולה להסתיים במפגש עם פגוש:
שביל האופניים ברחוב פנקס – סיום עגום
