קריית המלאכה היא אזור קטן שנמצא בין הרחובות שוקן, קיבוץ גלויות, הר ציון ובר יוחאי בדרום תל-אביב. קריית המלאכה גובלת בבניין הארץ ובבית המשפט לעבודה ואף משתפת איתם חניון תת-קרקעי שיש לו חיבור ישיר לבית-המשפט ולבניין הארץ, ואשר בערב משמש לביזנס מסוג אחר.
הקרייה הקטנה היא אוסף של מבנים תעשייתיים שתוכננו ע"י יצחק רפפורט ונבנו בשנות ה-60 וימי הפאר שלהם (אם היו כאלה בכלל) נמצאים הרחק מאחוריהם. האזור מתאפיין בכך שיש בו חללים נטושים רבים, בתי מלאכה קטנים וכניסה של גלריות אמנות, כאשר בניין אחד מתוך 15 המבנים המקוריים עבר שיפוץ מקיף ביותר (שביל המרץ 6). למרות שקריית המלאכה עצמה גובלת באזורים שבהם ישנם מגורים (שכונות שפירא ופלורנטין), ולמרות קרבתה למרכז העיר, עיריית תל-אביב-יפו מתנגדת לעירוב שימושים במתחם ומעדיפה שיישאר מתחם תעשייתי (גם בגלל שיקולי ארנונה) המשמש למלאכה ולסחר בנשים. כניסה של מגורים לאזור דורשת תוכנית למבני ציבור (בפרט גני ילדים ובתי-ספר) ואינה פשוטה כלל וכלל, אך אין הגיונית ממנה והיא גם תקרה, ולכן עדיף לעירייה כבר עכשיו לחשוב ולתכנן הקצאות למבני ציבור באזור זה.
קריית המלאכה. המבנים הנמוכים בקדמת המבנים היו מיועדים לשמש למסחר. הגג המשופע לאחור שיושב על המבנים האלה יוצר בעיות קשות של רטיבות ותחזוקה.
ואחרי כל ההקדמה הזו – בסוף השבוע הזה יתקיים החלק השני של ארועי אוהבים אמנות ובמסגרתו התאגדו ערן אייזנהמר, קרני ברזילי ויהונתן ה. משעל והפיקו את מטרופוליס – בית ספר לאמנות. מדובר ארוע תרבותי-אורבני בקריית המלאכה אשר יתרחש בימים שיש בשבת. מעבר לגלריות הפתוחות יינתנו 45 שיעורים שונים שניתן להרשם אליהם בחינם (!), רובם בתחומי האמנות, אך לא כולם. באופן אישי, אני מתכוון להשתתף בסיור אמנות רחוב עם ניצן מינץ ב-11 לפנות בוקר בשבת. את הרישום ניתן לעשות כאן.
אמנות רחוב בקריית המלאכה משולבת במחווה לפונטה וקיו
אני חייב לגעת בעוד עניין אחד – השילוט של הארוע. לפני כשבועיים התקיים בקריית המלאכה החצי הראשון של ארועי אוהבים אמנות ופוזרו מספר שלטים בקריית המלאכה – השלטים אולי מנסים להעביר מסר מסויים, אך באותו זמן הם גם מצליחים לחסום שיעור ניכר מהמדרכות הדי דפוקות של האזור. אפשר אולי לחשוב על דרכים פחות אלימות לשלט את האזור. כך זה נראה:
אוהבים אמנות. פחות אוהבים מדרכות
לסיכום, עוד רבה הדרך עד להתאוששות קריית המלאכה – בינתיים שווה לבקר באזור, ועדיף בשעות היום. סיכום לינקים:
שמירת חפצים בקריית המלאכה
לדעתי מישהי מהעיריה הגיבה על העניין לפני מספר שנים לפוסט שחיברת. ממה שזכור לי היא נימקה את ההתנגדות של העיריה (שמגובה משפטית בתבע הנוכחית) ברצון של העיריה לשמר אזור בעיר שבו תוכל להמשיך מלאכה זעירה להתקיים. בעולם אידיאלי שבו הכל נמצא במרחק הליכה יש מקום גם לנגרים/מסגרים/רפדים אפילו בתא. זה עירוב שימושים ברמה המטרופולינית. ברמה המקומית ודאי שאי אפשר לצפות שאנשים יגורו מעל בתי מלאכה (זה שזה קיים לא אומר שזה טוב) והעיריה צודקת. לגבי הזונות בחניון- כמה גיחות של המשטרה ומצלמות במעגל סגור יעלימו משם את התופעה. שטחים ריקים בלילה תמיד יהיו ותופעות כאלו מתנקזות אליהם.
כן, זה התירוץ שמשתמשים בו כדי שהעירייה לא תצטרך להשקיע כסף ותפסיד גם ארנונה של עסקים לטובת מגורים ושירותי ציבור. בינתיים, זה בעיקר מייצר חללים ריקים והרוסים שמחכים לכסף פרטי שרק הסבה למגורים תביא איתה, וכמובן עיסוקי זנות בלילה (שזה גם סוג מסויים של עירוב שימושים) שרק מגורים יוכלו למגר (ולא משטרה). המלאכה בכל מקרה עוברת למקומות טובים יותר בשבילה, אחרת לא היו שם כל כך הרבה חללים ריקים. באשר לסגנון חיים – פלורנטין הרבה יותר מבוקשת למגורים מאשר קריית שלום, ובקריית שלום אין מגורים מעל מחרטות ומוסכי אופנועים. גם כאן. אגב, אם ייכנסו שם מגורים תהיה מוטיבציה גם לעסקים מסויימים להכנס לשם.
אירוע אורבני תל אביבי ולכן חצי ממנו מתקיים ביום שבו אין אוטובוסים כדי שמי שאינו ממונע ולא תל אביבי אסלי לא יוכל להגיע.
כן, זו אחת הסיבות שאין כמעט ארועים בישראל ביום שבו כולם פנויים, כי כל הכוחות מנסים למנוע תחבורה ציבורית בשבת – כולל עיריית תל-אביב-יפו.
יופי של כתבה, טיפול עירוני בעניין חשוב. האם יש נתונים על בעלות הקרקע המקורית?
למה שלא לפתוח את הארוע לכולם?
רק בגלל התחבורה הציבורית??
כך יותר אנשים לבוא לחוות את תל אביב.
היי אני חוקרת את האתר לשם פרוייקט בעיצוב פנים, יש למשהו מושג כלשהו מה היה בקרית המלאכה לפני שנות ה-60? לפני השקימו את הבניינים?