ייהוד המרחב כבר לא טוב ליהודים

התלבטתי לא מעט לגבי הנושא שבו נידון בפוסט זה. חשבתי לדבר על התיישבות או על פיזור אוכלוסין, אבל צריך לקרוא לילד בשמו – תפיסת הייהוד של המרחב. תפיסה זו היא חלק מהציונות הקלאסית של ימי חומה ומגדל שבהם היישוב הישן נאבק לקבוע יישובים כדי שבבוא היום יהיה אפשר להעביר את הגבול בהתאם למפת היישובים שיהיו על הקרקע וכך לקבוע עובדות בשטח. לא ברור כמה התפיסה הזו תרמה בסופו של דבר לקביעת הגבולות של 1949 (שנקבעו לא מעט בעיקר בזכות הניצחון הישראלי במלחמת העצמאות), אבל תפיסת ייהוד המרחב עדיין איתנו ואין עליה עוררין.

במסגרת ייהוד המרחב לאחר קום המדינה ניתן למצוא גם לא מעט כשלונות מוחלטים כדוגמת היישובים היהודיים שהוקמו בסיני ובגוש קטיף ונעקרו לאחר מכן, אך מעבר לכך ניתן למצוא בתפיסת הייהוד את השורש של הקמת היישובים המלאכותיים היהודיים מאז 1948. ביישובים אלה ניתן למנות את עיירות הפיתוח (גל ייהוד מס' 1) שהוקמו בעיקר בשנות ה-50, וכן את היישובים שבאו אחריהם בשנות ה-60 כגון ערד וכרמיאל (גל ייהוד מס' 2) ועד ימינו עם מה שמכונה כיום ההתנחלויות (גל ייהוד מס' 3). המשותף לכל היישובים האלו הוא הקמתם המלאכותית מכוח החלטות לאומיות, ותלותם המוחלטת של יישובים אלה בשלטון המרכזי ובכספיו לשם הישרדות. יישובים אלה גם מאופיינים בחוסר כמעט מוחלט של עירוניות כלשהי וזה נובע משילוב האופן שבו הם הוקמו ומרוח הזמן. כמובן, שהעדפות פוליטיות תוקפן מוגבל בזמן וכך יישובי הגל הראשון והשני נמקים לאיטם ויישובי הגל השלישי (ההתנחלויות) צפויים לגורל דומה בסופו של דבר, בייחוד ההתנחלויות המרוחקות שאינן מהוות פרברים של תל-אביב או ירושלים.

כל ההקדמה הזו נועדה לקראת דיון בצורה שבא מתבטא ייהוד המרחב בימים אלה. אם בעבר מטרתו של הייהוד הייתה ברורה יחסית – תקיעת יישוביים יהודיים באזורים בעלי רצף ערבי ופגיעה מסויימת באפשרות של התפתחות היישובים הערביים באזורם, הרי שבגל הנוכחי של הייהוד הפגיעה היא גם ביישובים היהודיים שנבנו בגלי הייהוד הקודמים. אכן, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. הדיון שבו אנו עוסקים כאן נוגע בשורש של משמעות הציונות בזמננו. בעוד שהציונות של הרצל ראתה לפניה ארץ חרבה וריקה הדורשת הפרחה (לפני 110 שנים), הרי שהיום האתגר הוא לשמור על השטחים הפתוחים הטבעיים והחקלאיים בארץ ישראל מפני אובדן מוחלט תחת מכבש הפרבור. אני ארהיב עוז ואומר, למרות שאנחנו תקועים במזרח התיכון, שאתגר נוסף הוא לראות באזרחי המדינה שאינם יהודים כאזרחים שווי זכויות ובמדינת ישראל כמדינה שמאפשרת חירות מקסימלית לתושביה, כמו אצל ידידתנו הטובה קנדה.

ועל רקע זה נסקור קודם כל את מאמצי הייהוד הנוכחיים שעולים הרבה כסף (שמגיע מכם) ובו זמנית מצליחים לדפוק יהודים ולא-יהודים רבים מספור תוך פגיעה בארץ ישראל. כך למשל, בעוד שתושבי ישראל מסוגלים להחליט בכוחות עצמם איפה הם רוצים לגור, מדינת ישראל מעדיפה לנסות לסבסד להם מגורים במקומות שאותם הם מעדיפים במידה פחותה באמצעות מענקים כאלה ואחרים. כמובן, שמעבר לאנשים שבאמת רוצים לעבור לגליל והיו עושים זאת גם בלי המענק, האנשים היחידים שמענק זניח של מאה אלף ש"ח ברכישת דירה יכול לשכנע אותם לעבור למקום רחוק ומוגבל מבחינת ההזדמנויות שבו הם אנשים עניים. את אותם אנשים עניים רוצים לעודד לגור במקומות בעלי פוטנציאל תעסוקתי נמוך ועם עלויות תחבורה גבוהות (יישובים כפריים או פרבריים מרוחקים וקטנים). הסוף של הסיפור הזה יכול להיגמר רק בעוני חריף יותר. אבל השיא הוא לא באותם מענקי מיקום זניחים, אלא בהחלטות להקים יישובים חדשים מסובסדים בהיקף מלא, סמוך ליישובים מצ'וקמקים קיימים. יישובים אלה לוקחים את מעט הכוחות החזקים מהיישובים המצ'וקמקים שהיו שם קודם והופכים אותם לדפוקים עוד יותר. כך אומר אילן שוחט, ראש עיריית צפת, על המאמצים הנוכחיים לייהוד הגליל:

"ניסיון העבר מלמד שישובים חדשים ובניית הרחבות באזור הכפרי רק החלישה את הערים הוותיקות. תהליכים כאלה התרחשו בצפת, בקרית שמונה ובערים נוספות. נוצרת כאן תחרות לא שוויונית בינינו לבין הישובים החדשים או ההרחבות באזור הכפרי, והתוצאה היא שצעירים שגדלו בערים נוטשים את הערים שבהן גדלו. הממשלה צריכה לחזק אותנו ולא לפזר את הכוח המצוי בצפון. המשפחות החזקות עוזבות אותנו. במקום לנסות ולהביא את תושבי המרכז לגליל באמצעות חיזוק הערים הקיימות, שיחזקו את הקיים ויהפכו את הגליל לאטרקטיבי כך שהגירה תתרחש באופן טבעי. הקמת ישובים חדשים לא תתרום באמת להגירה לצפון".

ומעל לכל החלטות הייהוד המטומטמות מהעת האחרונה עומדת ההחלטה להקים עיר חרדית באמצע שומקום בשם כסיף. מדובר בהחלטה להקים יישוב שישבור את שיאי העוני בישראל על חשבון אחת האוכלוסיות העניות ביותר ממילא. כבר לא ניתן לזרוק יהודים חילונים עניים לנגב במספרים גדולים כפי שעשו בימי סלאח שבתי, אז חכמי הייהוד טיכסו עצה ומתכננים לזרוק לנגב ערימה גדולה של חרדים עניים. הרי מה יכול להיות עני יותר מעיירת פיתוח חילונית בנגב? צדקתם – עיירת פיתוח חרדית. אני לא מקנא באף חרדי שיעבור לשם בבוא היום – הם יצטרכו לקבוע רמות חדשות של גמילות חסדים כדי לשרוד שם, וחלק בלתי-מבוטל מהחסדים האלה יבוא מהכיס הציבורי.

לסיכום, אני אצטט פה את יודן (ואפשר לראות כאן גם מאמר של עמרי איתן בנושא) ואת האופן שבו הוא רואה את התאמתה של הציונות לאתגרי המאה ה-21 כפי שאלה באים לידי ביטוי בהתיישבות בנגב:

"על תפישת המשימה הציונית להשתנות. מתפישת עולם הרואה בהתיישבות ובהגנה את המשימות העיקריות של הציונות, יש לעבור לתפישה הרואה בחיזוק העירוניות, בשמירת הסביבה, ובבניית שותפות בין כל חלקי החברה את המשימה הציונית האמיתית למאה ה – 21. בניית שנים עשר ישובים קהילתיים הומוגניים תוך פינוי כפוי של אוכלוסייה בדווית, איננה מתיישבת עם תפישת עולם זו, ועל כן לא רק שאיננה מעשה ציוני בעל משמעות, אלא היא הרס האפשרות של חיים משותפים ופיתוח בר-קיימא של הנגב לכל תושביו."

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, גיאו-פוליטי, דיור, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על ייהוד המרחב כבר לא טוב ליהודים

  1. עדו הגיב:

    שכחת את העיר שלי מודיעין. הקמת מודיעין דפקה כהוגן את לוד ורמלה

  2. צביקה מינץ הגיב:

    יואב
    ניסוח קר ומדויק שמשכנע רק את המשוכנעים.
    כול עוד הפוליטיקאים בארץ ימשכו לאהוב שהציבור תלוי בהם , הם ימשיכו להקים יישובים .
    כול עוד מערכת החינוך תמשיך ללמד את ציבור התלמידים שציונות זה יישוב הארץ ימשיכו בוגרי מערכת החינוך בעיקר הלאומי לחפש אתגרים בהקמת יישובים חדשים .
    תמא 35 בעדכון האחרון, וגם הותמ"ל פרי יצירתו של יקיר הציבור , יאיר לפיד ממשיכים את המסורת של הפרחת השממה ויישוב הארץ .
    אפשר להתנחם בזה שתנועת העירוניות בארץ מתחילה לחלחל לציבור הרחב ובעיקר לדור הצעיר. לפיכך , ככול שנשמיע את חזון העירוניות כך נוכל לראות את השינוי אם לא מחר אז בעתיד הקרוב .

  3. נחום כהן הגיב:

    אין צורך להיתקשט במילה "ציונות". מספיק להישתמש בשכל. צריך להזכיר כי המממשלה היא בעלים של רוב הקרקע ולכן היא מרשה לעצמה לבזבז אותה לכל רוח. שכחת להזכיר כי מתלווה לכך תכנון גרוע, דבר שסותם את הגולל על ה"יהוד".

  4. לרמן הגיב:

    עדו, לא שכחתי את מודיעין – גם היא נבנתה על בסיס ייהוד וקביעת גלולות (תוכנית הכוכבים של שרון). המזל שלה הוא שהיא קרובה לתל-אביב ולירושלים והתפתחה להיות פרבר שינה שלהם. לוד ורמלה הם יישובים "ערביים" מבחינת מקבלי ההחלטות ולכן דפיקה שלהם זה בונוס.

    יהיו כאן עוד פוסטים על קבינט הדיור על המשרד לפיתוח הנגב והגליל בקרוב.

  5. יטריח את עצמו קודם ראש עירית צפת לדאוג לנצולי השואה בעירו שגורשו בעבור נזיד עדשים פוליטי מבית כנסת שהם בנו לפני 45 שנה.לא ממליץ לאף אזרח לבוא ולגור בעיר שפוגעת בטובי בניה.

  6. פינגבאק: אז מה עושים עכשיו? | עוד בלוג תל-אביבי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s