כידוע, מצב תשתיות האופניים בתל אביב-יפו הוא מחפיר, מביש ומביך. כתבה של יונתן יעקובזון שפורסמה לאחרונה בטיים אאוט עושה קצת סדר בנושא וגם מראה את גרירת הרגליים של העירייה שמשקיעה הרבה ביחסי ציבור, אבל הרבה פחות בשבילי אופניים. בזמן האחרון, המצב יצא משליטה לחלוטין, כאשר מעבר לבעיית התשתיות לאופניים, התפתחה בעייה של חיכוך עצום בין רוכבי אופניים להולכי רגל על שאריות התכנון שהותירו להם הפקידים והפוליטיקאים הפועלים נגד האנושות בממשלה ובעירייה.
לשמחתי, לאחר תקופה ארוכה של שקט, קבוצת עץ בעיר הרימה את הכפפה ויזמה מסה קריטית – רכיבה עממית ביום ששי הקרוב, ב-28 בנובמבר (יציאה ב-13:30 מכיכר רבין) כדי לעורר את המודעות של הציבור ושל הרשויות לנושא.
ואם כבר התכנסנו כאן לנושא האופניים, כדאי לציין שבחודש מרץ האחרון ביקרו כאן שני מומחי אופניים מעמותת "שגרירות האופניים של הולנד" (Dutch Cycling Embassy) והפעילו מעין סדנה בת יומיים שהתרחשה בין כותלי העירייה בנושא זה ואף פרסמו דוח מעניין על מצבה הקשה של תל אביב. למרות הזמן הקצר שהם היו כאן, הם הצליחו לזהות מהר מאוד את רוב הכשלים בתחום האופניים, שאחד העיקריים שבהם הוא החיכוך המסוכן והבלתי-נסבל עם הולכי הרגל. בין היתר הם עסקו בסדנה בפתרונות תכנוניים מעשיים והתעמקו בצומת הסמוך לעירייה העמוס בכשלים (מפגש הרחובות אבן גבירול-בן גוריון ובלוך). מעבר לבעיית תזמון הרמזורים והחוסר בגל ירוק הם העלו עוד מספר הערות שהפואטית ביותר היא זו (הדגשות שלי):
On closer inspection the before mentioned problems at the intersection are to a large extent originating from the design of the cycling infrastructure at Ibn Gabirol. The cycle lanes are taking space from the many pedestrians leaving them hardly enough space for undisturbed strolling the sidewalks. The demarcation of the cycle lanes isn't very clear either, thus resulting in the situation that nor cyclists nor pedestrians respect each other’s territories. At bus stops the cycle lanes are interrupted, suggesting that cyclists have to give way to pedestrians embarking and disembarking the bus. Yet this interruption of the cycle lane is not very conspicuous resulting in a chaotic interaction between cyclists and pedestrians.
בהמשך המסמך המומחים ההולנדים מביאים את ההמלצה המתבקשת מאליה והיא להעביר את שביל האופניים ברחוב אבן גבירול על חשבון הנתיב הימני של המיסעה (מה שלרוב קרוי כביש בשפה העממית) ולא על חשבון המדרכה. למען ההיסטוריה אני מביא את ההמלצה שלהם כאן (עם הדגשה שלי):
The consequence of this design is that it implies another position of the cycling infrastructure at Ibn Gabirol: The cycle path will be moved to the outer lane of the main carriageway. This is in accordance with the first conclusion that the problems for cyclists (and pedestrians) at the intersection originate from the designs of the roads entering the intersection. Thus solving the problem requires also a redesign of these entering roads.
בסיום המסמך נזהרים ההולנדים מלתת המלצות גורפות על שינויים תכנוניים, אם כי הם מציינים במפורש שזוהתה בעייה של מחסור בתשתיות לאופניים בכל רחבי העיר תל אביב-יפו. עד כאן המסמך המרתק הזה (שניתן לעיין בו כאן). בבדיקה שערכתי לאחרונה ושבה בחנתי היכן ניתן למצוא תשתיות אופניים המאפשרות רכיבה רציפה, יעילה ובטוחה ברחובות העיר מיפיתי את שבילי האופניים בפועל בעיר תל אביב-יפו בתמונה שכבר שיתפתי בפייסבוק. המפה מייצגת את מצב התשתיות בפועל, כך ששבילי האופניים מסומנים באדום. הרכיבה ביום ששי ואלו שיבואו אחריה יעזרו לשפר את מצב תשתיות האופניים (והולכי הרגל) ועוד יבוא היום שהנתיב הימני של הכביש באבן-גבירול יהיה שביל אופניים.
