הרכבת הקלה: אפוקליפסה לא תהיה, אבל כבר הספיקו לעשות מלא טעויות

פרוייקט הרכבת הקלה של גוש דן נכנס לשלב הממשי של החפירות ומנהלי הפרוייקט טוענים שבעוד שש שנים בלבד כבר יעבוד הקו הראשון, למרות שהוא דורש חפירה של מעל 11 ק"מ בשטח עירוני בנוי. בשבוע האחרון התקשורת המסחרית לא הפסיקה לחפור בנושא, כאשר רוב העיתונאים עשו לעצמם עבודה קלה והתמקדו באזהרות מאפוקליפסה תחבורתית שתגעש על גוש דן, כאשר חלק קטנטן בתוך תל אביב ייחפר. ב-ynet מאיימים בפקקים עד אשדוד ונתניה. במעריב מבשרים על שש שנים של פקק (כלומר, תינוק שיוולד בראשית הפקק, יגיע לבית הספר בסופו). אך בעוד העיתונאים עסוקים בלדווח על יום הדין הקרב ובא, כרגיל בארועים מסוג זה, אנשים מזדרזים לשנות הרגלים, והפקקים שכולם חוששים מהם לא הגיעו וגם לא יגיעו.

כמו שאומר דוד מהלאל היום לכלכליסט – שום אפוקליפסה תחבורתית לא תתרחש, ופקקי ענק לא יבואו. בני האדם הם חיות סתגלניות ביותר ולא סתם הם הצליחו להשתלט על כדור הארץ ולחיות בכל סוגי מזג האוויר שלו. אנשים מתאימים את עצמם למערכת התחבורתית ולהזדמנויות שהיא מספקת להם בכל יום ויום מחדש. האיומים על פקקים גורמים לכך שאנשים שלא צריכים להתקרב לאזור החפירות, לא מגיעים לשם מראש ומשום כך אותם פקקים איומים לעולם לא מתרחשים, למרות הכותרות. מקסימום מה שיקרה (וכבר התחיל) זו קריסה רצינית של עסקים התלויים בתנועת הולכי רגל ורכב בקרבת החפירות ושינויים במחירי השכירות של המשרדים באזורים שונים בהתאם לירידה בנגישות. זה לא שלא יהיו עוד בלגנים – ברדק צפוי בתחילת ספטמבר עם חזרת מערכת הלימודים לתפקוד, אבל פחות או יותר עד שייגמרו החגים (אמצע אוקטובר) העסק יתייצב מחדש, ויתברר שבסך הכל לא צריך כל-כך הרבה כבישים ממילא.

מספר גורמים דיברו איתי בשבוע האחרון על הרכבת הקלה (גם כאן אצל עוז רוזנברג במעריב), והתברר לי שישנן מספר סוגיות שהתקשורת המסחרית בכלל לא עסקה בהן, ואני חושש שגם מתכנני הפרוייקט הזה לא לגמרי התייחסו אליהן. לכן, בפוסט זה נרחיב על התקלות הצפויות בפרוייקט ועל טעויות התכנון שכבר נעשו.

ראשית, חשוב להבין ששורש הבעייה טמון בטכנולוגיית החפירה שאמורה להקטין למינימום את ההשפעות מעל הקרקע. כדי לעשות זאת משתמשים בבמכונות מיוחדות שנבנות באופן ספציפי לפרוייקט (ובסופו של דבר נשארות למטה) ונקראות Tunnel Boring Machine או בקיצור TBM. מכונה כזו מבצעת את החפירה עצמה ובו זמנית בונה את המנהרה שבה תעבור הרכבת, תוך שמירה על הלחץ ומניעת קריסה על האדמה. כשהכל הולך חלק, זה מצויין – החפרפרת (או כפי שמציעים בגלובס – החולדאית) חופרת בלי להפריע ומקבלים בסוף מנהרה בנוייה וחזקה. הבעייה היא שככל שהחפירה ארוכה יותר ומשלבת אלמנטים של קרקע רכה (מישהו אמר "עיר מן החולות"?) ומים יש יותר סיכוי לתקלות שעלולות לעלות בזמן וכסף רבים. שתי התקלות הנפוצות שכמעט בטוח יקרו בפרוייקט הארוך הזה הן:

1. תזוזת בניינים סמוכים לציר הרכבת הקלה והפיכתם למבנים מסוכנים. כן, זה נשמע קצת מפחיד וזה אכן כך. בגלל שינויים בלחץ הקרקע שהחפירה תחולל, ייתכנו תזוזות קרקע בלתי-צפויות שעשויות לגרום למבנים על פני הקרקע להתערער ואף לקרוס לחלוטין בסופו של דבר. דברים כאלה קרו בשנים האחרונות בקלן שבגרמניה (שלושה מבנים קרסו והיו גם הרוגים), באמסטרדם שבהולנד ובברצלונה בספרד. צריך לקחת בחשבון שגם כאן יתרחשו ארועים כאלה ובניינים עייפים ברמת-גן עשויים למצוא את עצמם מתנדנדים על סף קריסה. זה משהו שאני מניח שידוע למתכננים של הפרוייקט, אבל לא ברור כלל אם הוסדר הנושא הביטוחי והפיצויים שיצטרכו לשלם במקרה כזה של קריסה. כמובן, שחוסר הסדרה יעלה בזמן רב ובתקיעה של הפרוייקט במידה ומבנים ייפגעו כתוצאה מהחפרפרת.

2. היתקעות של המכונה החופרת באמצע העבודה. מעבר לעובדה שהחולדאית עשוייה להזיז מבנים באופן לא מכוון, היא גם יכולה יום אחד להפסיק לעבוד. ישנן מגוון נסיבות בהן ארוע כזה יכול לקרות – פגיעה בראש החופר וכיו"ב. הבעייה היא שזו לא מכונה שפשוט אפשר להוציא ולשים במקומה אחרת. אחד המקרים המפורסמים של מכונה תקועה קרה לאחרונה בסיאטל, שבה מבצעים פרוייקט חפירה של כביש סמוך לאוקיינוס (הפרוייקט הזה אידיוטי אפילו בקנה מידה ישראלי). מכונת החפירה פשוט נתקעה יום אחד והיה צריך לצלול אליה מלמעלה (מזל שלא נתקעה מתחת לבניין) ולשחרר אותה. זה עלה כבר בעיכוב של כמה חודשים והון כספי לא קטן שמשלמי המסים שם ספגו, והם עדיין לא חזרו לחפור. גם כאן לא ברורה מה מידת המוכנות של הצוותים בגוש דן למצב בו מכונה נתקעת וכיצד מצמצמים למינימום את הנזק שתקלה כזאת תייצר.

עד כאן שתי הסיבות הטכניות שבגינן הפרוייקט צפוי להתארך ולהתייקר, ועכשיו לשתי סוגיות תכנוניות מהותיות שלא מופיעות בכלל על הצג כשעוסקים בפרוייקט הזה:

1. כמקובל בפרוייקטים בישראל – אין חיבור בין השקעה בתשתיות תחבורה לתכנון של בינוי ושימושי קרקע. הפרוייקט של הרכבת הקלה בגוש דן על שלל קוויה הוא ארוך ויקר. במידה והוא באמת יתממש הוא יהפוך מקומות מסויימים בגוש דן לנגישים מאוד ובהם ניתן (ואף רצוי) יהיה לבנות באינטנסיביות גבוהה מאוד מסחר, מגורים ומשרדים. מעבר להפיכה של חלקים קטנים במרכז תל אביב לעוד יותר מרכזיים ממה שהם, אוסף התחנות הפרבריות יאפשרו לאזורים בקרבתן שנחשבים היום מרוחקים יחסית, להפוך לקרובים מאוד לאותם מרכזים חזקים. עד כה לא נעשה שום ניסיון בגופי התכנון השונים להתייחס למרכזיות המשופרת של האזורים בקרבת התחנות ולנצל זאת לבינוי שבאמצעותו יהיה אפשר גם לממן בקלות רבה יותר את כל הפרוייקט הזה, למרות שההתנהלות הזאת מקובלת בפרוייקטים אחרים בעולם. מבחינה זו מדובר בהחמצה קולוסאלית, שמעידה על חולשתה הבלתי-נתפסת של מערכת התכנון הישראלית.

2. תחנות הרכבת הקלה מתוכננות ללא מסחר בתוכן. כן, מה שקראתם. כמו שאתם יודעים חלק מתחנות הרכבת הקלה הן למעשה מבנים רב-מפלסיים ארוכים שבהם צפויים לעבור ביום עשרות ואף מאות אלפי בני אדם ביום. למרות שבכל תחנת רכבת תת-קרקעית גדולה נורמלית ישנם הרבה שטחי מסחר שגם עוזרים לתחזוקת הרכבת וגם מאפשרים לאנשים לבצע סידורים על הדרך (ולקחת כוס קפה), בהדמיות של תחנות הרכבת התת-קרקעיות ובתכנון כרגע, אין מסחר כלל. אני לא יודע אם זה קשור לחלמאות סתם או חוסר הבנה מוחלט של התנהגות בני אדם, אבל בהמשך הדרך יוסיפו מן הסתם מסחר בתחנות הרכבת. קיים סיכוי שזה ייראה פרטצ'י כמו המסחר בדוכנים שרץ תקופה מסויימת בסבידור. בהקשר הזה אפשר גם להוסיף שלא ברור מודל התחזוקה של הרכבת הקלה. אם ימשיכו להתייחס לתחבורה ציבורית בישראל כסרח עודף למוכי גורל, הרכבת האומללה הזאת ממילא לא תאריך ימים, ותשמש רק לכמה גזירות סרטים אי שם בחצי השני של המאה.

לסיכום, חפירות הרכבת הקלה ישפיעו בצורה מצומצת מזו המתוארת בכלי התקשורת. לצערנו, גם בסיומו של הפרוייקט כולו השפעתו צפוייה להיות זניחה.

 הערה מנהלתית: שוב תודה לכל מי שתומך בבלוג. הסיוע שלכם מאפשר לי לכתוב.

אופטימיים

2015-02-16 23.36.00

פוסט זה פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, תחבורה, תל-אביב, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על הרכבת הקלה: אפוקליפסה לא תהיה, אבל כבר הספיקו לעשות מלא טעויות

  1. תל-אביבי הגיב:

    לדעתי הפרוייקט מיותר ורק יגרום נזק למרקם של תל-אביב
    מה שמוזר הוא שאף אחד לא מדבר על מכוניות אוטונומיות ואיך הן ישפיעו על התחבורה.
    כניסת מכוניות אוטונומיות תהיה לפני סיום הרכבת הקלה. כל הניתוחים מראים על ירידה של עשרות אחוזים בכמות המכוניות כשיכנסו המכוניות האוטונומיות ושינויים מהותיים בשימוש בתחבורה. ואז השאלה היא – האם עדיין צריך רכבת קלה ?
    אולי כן – אבל אף אחד לא דן בזה.
    רכבת קלה היא טכנולוגיה של המאה ה-19 – איפה כאן החשיבה קדימה ?

    • Lerman הגיב:

      כרגע כל הנושא של מכוניות אוטונומיות נמצא רק על שולחן המחשב והסימולטורים. קשה עד מאוד להעריך את השפעתן המלאה במידה והן ייכנסו לשימוש נרחב, אך מה שכן ברור כרגע, הוא שאימוצן יהיה איטי בהרבה ממה שחושבים. למכוניות האלה יש עדיין פרצות אבטחה ובעיות אמיתיות של נסיעה בתנאי שטח מסויימים ובגלל השמרנות של תחום הביטוח אני חושב שכרגע אי אפשר לבנות עליהן.

    • דניאל ר הגיב:

      הטכנולוגיה של רכב ללא נהג תהיה מוכנה לפני הרכבת הקלה. אחרי זה צריך לעדכן את הרגולציה. אחרי זה צריך אשכרה להחליף מיליוני מכוניות. הרכב האוטומטי זול יותר מהרכב הפרטי, אבל מרגע שכבר השקעת את ההשקעה הראשונית וקנית רכב – לא בהכרח. הירידה של עשרות אחוזים באחזקת רכב פרטי – את זה נראה מאוחר יותר. וכדאי מאוד להתכונן לזה בהקטנת תקני החנייה.

  2. הירוק הגיב:

    יואב, בעבר כל התייחסות שלך לנושא רכבת קלה בתל אביב היתה פשוט: אין שום סיכוי בעולם שזה יקום! היו הרבה נימוקים ודוגמאות מהעולם לתמוך בקביעה המאוד נחרצת הזו. האם עכשיו, כאשר ממש חופרים בפועל, דעתך השתנתה?

    • Lerman הגיב:

      אני מעריך שהפרוייקט כולו על שבעת הקוים שלו לא יסתיים בימי חיינו. עם זאת, ברגע שמכניסים את ה-TBM של הקו הראשון, צריך להניח שהוא כן יסתיים (למרות שבניו-יורק ובאמסטרדם פרוייקטים מקבילים נתקעו גם אחרי שהתחילו לחפור אותם). במקרה הזה אני חושב שראש העירייה ושר התחבורה שיהיו כאן עוד 10-15 שנים לא יוותרו על הסיום של הקו הראשון, פשוט בגלל עניינים של אגו ולא של רציונליות.

  3. gilkuja הגיב:

    מסכים לחלוטין עם כל הכתוב. אני יודע שכבר כתבת על הטעות הבסיסית בהקמת הרכבת אל מול החלופות של BRT, ולדעתי ההתפתחויות של הכלכלה השיתופית בתחום מפחיתים עוד יותר את הצורך ברכבת הזו, ואם המתכננים רוצים שהרכבת הזאת גם תפעל כדאי שיסיימו אותה בתוך 6 שנים. עם התפתחות הטכנולוגיה, יש סיכוי טוב שבעוד 15 שנים יסתכלו על הפרויקט הזה בגיחוך, כך שאם איזו חולדאית תתקע בתעלה, לא בטוח שיהיה מישהו שיטרח לחלץ אותה. עוד על כלכלה שיתופית ותכנון עירוני: http://calcalash.blogspot.com/2015/07/blog-post_8.html

  4. להב הגיב:

    פרויקט רע ומיותר, אם היה בBRT היה יכול לתת מענה של רשת תחבורה ציבורית, פרוסה היטב ונגישה וליצר משתמשים חדשים בתחבורה ציבורית. הכי מצחיק או אולי בעצם מעצבן, שבקמפיין הנלווה מדברים על נגישות תחבורה ציבורית בזמן החפירות, חניוני חנה וסע, אכיפה מוגברת והקמפיין כשלעצמו – כשאפשר היה לעשות את כל זה, הרבה לפני החפירות ולייתר אותן.
    בזמנו, גם התחנה המרכזית החדשה, והמרכזית בחיפה נראו כמו רעיון טוב..
    עצוב, מכעיס, מפוצץ באגו של פוליטיקאים ואני גר 42 מטר מגשר מעריב זכרו לברכה. הצילו!

  5. להב הגיב:

    ועוד דבר..
    7 קווים בימי חיינו? בימי נכדינו לא יהיו 7 קווים, וגם אז זה יהיה אחרי שהם, נכדינו, ישתחררו מהצבא..
    או שאולי בעצם הם לא יתגייסו כי כבר יבוא שלום..
    בעצם, אולי אם יבוא שלום ייתנו לנו לארח יורו, מונדיאל, אולימפיאדה יחד עם פלסטין כמובן, ואז תבנינה התשתיות שתאפשרנה 7 קווים.
    אז מה יקרה קודם? שלום, נבחרת ישראל (בכדורגל, כן?) בטורניר גדול, 7 קווים לרכבת הקלה בגוש דן או נכדים לי או ללרמן?
    הימורים יתקבלו בברכה בקזינו ב.. יריחו..

  6. דוד הגיב:

    יואב, אתה מכיר אתר שניתן להכניס בו כתובת ומרחק הליכה והוא ייתן לי מפה עם סימון הקו המקסימאלי שניתן להגיע סביב אותה נקודה (לפי המרחק שציינתי) – דרך גריד הרחובות?
    כמובן שלצייר רדיוס סביב אותה נקודה זה לא רלוונטי כי יכול להיות שאין מעבר הולכי רגל (לדוגמא באזור הקריה) – אלא מפה שמתבססת על הרחובות עצמם.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s