עוד בלוג תל אביבי

מתווה החירום להחזרת השפיות (למדרכות העיר)

פוסט זה נכתב ביחד עם שותפי למשרד פלאנט, אדר' יונתן לבנדיגר.

לרגל הבחירות המקומיות שיתקיימו בעוד חודש אנו שמחים לפרסם מתווה חירום להחזרת השפיות במדרכות (וגם בכבישים). המתווה נועד לרשויות מקומיות שבהן נוצר כשל משמעותי ביכולת ללכת על המדרכות עקב חיכוך מסוכן עם שלל כלים דו גלגליים (כדוגמת תל אביב-יפו והרשויות הגובלות בה בגוש דן). המתווה נועד להתגבר על הכשלים המערכתיים המשמעותיים שהביאו אותנו אל עברי פי פחת ודורש מנהיגות מקומית איתנה משולבת עם יכולת ביצוע.

ראשית, צריך להבין כיצד הגענו לכשל הנוכחי. כפי שידוע לכל, כמעט בכל הרחובות הראשיים אין הפרדה בין אופניים והכלים הנלווים (קורקינטים, אופניים חשמליים, ריקשות וכו') לבין תנועה מוטורית כבדה (מכוניות, אופנועים ומשאיות). בהעדר תשתיות, תקנות ותמרורים המסדירים שילוב תנועות רכות וכבדות, משתמשי הכלים הדו גלגליים עושים שימוש בכלל זכות הדרך – הן במדרכות והן במיסעות (החלק שאמור לשמש תנועה מוטורית כבדה). וכך, במדרכה הם דורסים ומחרפנים (ופוצעים והורגים) הולכי רגל ובמיסעה הם נדרסים, נפצעים ונהרגים ומחרפנים נהגים. בגדול, המצב משוגע לחלוטין ואין ישועה באופק.

ראוי לציין שלרשויות המקומיות כדוגמת תל אביב-יפו יש תכניות לפריסת מאות קילומטרים ברוב הרחובות שבהם חשוב שיהיו שבילים כאלה. אלא שהמורכבות הגבוהה של תהליכי התכנון הנוכחיים מביאה לפריסה איטית ביותר של שבילי אופניים ולחוסר יכולת להתמודד באופן ראוי עם המציאות. כיום, עבור כל מקטע שביל מערבים מספר רב של מחלקות עירוניות וממשלתיות, מריצים מודלים תחבורתיים אנכרוניסטים (כלומר, כאלה שלא מסוגלים לתכלל תנועת אופניים והולכי רגל) ועושים שיתוף ציבור חסר ערך שאינו תורם לתכנון ובעיקר משמש להוצאת קיטור. זה מתכון ברור לסטגנציה מוחלטת וגם אם מצליחים בסופו של דבר לסלול עוד קילומטר של שביל אופניים, בפועל תרומתו זניחה. בקצב הזה גם בשנת 2222 לא תהיה מערכת שבילים בסיסית. נדרש כאן ביצוע שחורג מכללי המשחק הרגילים וניתן לבצעו רק בתקופת החסד שאחרי הבחירות. וזה לא חייב להיות מי שיעמוד בראש הרשות המקומית של תל אביב-יפו. יש עוד רשויות מקומיות בגוש דן עם אותה בעייה. מנהיג אחד שינקוט יוזמה יוביל שינוי מקיף וישחרר את ההמונים מכלאם.

לפיכך, ומתוך הבנה הן של הצרכים התכנוניים עצמם והן של הנסיבות הפוליטיות הנדרשות למימושן, אנו מתכבדים בזאת לפרסם מתווה חירום להחזרת השפיות למדרכות הערים. להלן סעיפי המתווה אשר מחולקים לאופי התכנוני של השבילים ופריסתם, ללוח הזמנים ולפעולה הפוליטית הנדרשת לשם ביצועם. המתווה עצמו רדיקלי מהבחינה שהוא אינו מתיישר עם הנהלים הקיימים כיום (וזאת לאור הסיבה שנהלים אלה עצמם מונעים יכולת לבצע שבילי אופניים) ולכן הקדשנו סעיף לאומץ הנדרש לביצוע מהיר (בבחינת פיקוח נפש דוחה נהלים שמובילים לפציעות ומוות). הדוגמה בה נשתמש היא העיר תל אביב, אבל כאמור המתווה נכון גם לרשויות מקומיות נוספות בגוש דן אשר חוות קריסת מדרכות.

השבילים ומיקומם

  1. שבילים רציפים בסטנדרט מיטבי. השבילים כולם יסללו בסטנדרט המיטבי המקובל כיום בעולם הרחב. הווה אומר שבילים שזורמים עם כיוון התנועה בצדה הימני של המיסעה, ברוחב מספק (כ-1.8 מ') ותוך מעבר רציף בצמתים ואפשור פניות תוך שימוש בכל הידע הרב שנצבר בנושא בעולם ומוכר גם למתכננים בארץ.
  2. שבילים בכל הרחובות הראשיים. בכל הרחובות העירוניים הראשיים יסללו שבילים אלה. כלל האצבע הוא שברחובות בהם זכות הדרך היא 24 מ' ומעלה (כדוגמת אבן גבירול ודיזנגוף שבהם אין כיום שבילי אופניים תקניים) אין בעיית מקום, וברחובות הצרים יותר יינקטו אמצעים משלימים לשילוב תנועת דו גלגלי עם כלי רכב כדוגמת אמצעים להאטת התנועה, תמרורים ותקנות תנועה חדשות. כך למשל בתל אביב-יפו, שבה אורך כל הרחובות הוא כ-650 ק״מ, מדובר על סלילת 120 ק"מ של שבילים החסרים ברחובות הראשיים בלבד (ברוחב 24 מ' ומעלה). המקום עבור שבילים אלו יבוא על חשבון שטח שניתן לכלים אחרים, כאשר העדיפות היא קודם כל על חשבון נתיב לתנועה מוטורית, במידה ולא מתאפשר על חשבון נתיב חנייה, ובמידה וזה לא אפשרי אז על חשבון נת"צ.

זמן ותהליך הביצוע

  1. חלון הזמן האפשרי היחידי – מיד אחרי הבחירות. אחד מהיעדים המרכזים של ראש או ראשת רשות מקומית הוא להיבחר שוב, ולכן באופן כללי היכולת לנקוט בפעולות שעשויות להרגיז תושבים הולכת ומצטמצמת ככל שמתקרבים למועד הבחירות עצמן. פעולה מהסוג המוצע כאן תעורר בודאות התנגשות עצומה של הרשות המקומית עם תושבים ובעלי עסקים ולכן חלון הזמן לביצוע הוא אך ורק במהלך שנת הקדנציה הראשונה, דהיינו 2019.
  2. סקרים מקדימים – נובמבר-דצמבר 2018. מיד עם תום הבחירות יתבצעו סקרים וספירות וזאת על-מנת לסייע בפן התקשורתי מאוחר יותר, אם וכאשר הרשויות יתבקשו לנמק הצדק תנועתי ומספרי משתמשים. במקביל, יתבצעו ההכנות האופרטיביות לביצוע רשת שבילי חירום באמצעיים זמניים (צבע ועמודי פלסטיק). תהליך זה אמור להסתיים לכל המאוחר בסוף דצמבר 2018.
  3. פריסה בשטח – ינואר 2019. הפריסה בשטח תתבצע במכה גורפת אחת במהלך ינואר 2019. על ראש או ראשת הרשות לתת את ההוראה ולעמוד בפרץ.
  4. תיקונים, התאמות ואכיפה מכווינה – פברואר-מאי 2019. במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר ביצוע השבילים הזמניים תיערך אכיפה אינטנסיבית כדי לכוון את האופניים וחבריהם החשמליים לשבילים ברחובות הראשיים וכן, כדי למנוע חנייה ושימושים אחרים בשבילים אלה. זמן זה ישמש גם לביצוע התאמות תנועתיות בצמתים, לניטור ותיקונים בשטח של טעויות תכנון באופן מהיר, וכן להמשך ספירות וסקרים העלייה בשימוש וניטור דעת הקהל.
  5. הסדרה ושיתופי ציבור – מאי-יולי 2019. לאחר שלושה חודשים של שפיות יחסית הרשות המקומית תתחיל בתהליכי שיתוף והסדרה הן מול הציבור והן מול הרשויות הממשלתיות. הציבור עצמו (במובן הרחב – כולל נוער, ילדים, קשישים וגם מבוגרים ובעלי עסקים) יתבקש לחוות דעה על העדפותיו בין המצב השפוי יחסית שאליו הגיעה העיר לבין האנרכיה ששררה בה קודם. בדומה למהלכים בעלי אופי רדיקלי בעולם הרחב חלק בלתי-מבוטל מהאנשים שבעבר התנגדו למהלך יראו כי טוב ויתמכו בהשארת המתווה על כנו. לצד זה תתחיל פעילות מול הרשויות הממשלתיות לצד הכנת תכניות סטטוטריות להטמעת המצב החדש באופן קבוע.

כפי שעיניכם רואות, מדובר במתווה טריויאלי שאינו נדרש לזמן תכנון וביצוע ארוך. חלק מההסתייגויות עלולות לעסוק בכך שלרשות המקומית אין סמכות מלאה בתחום הזה (בדיוק בגלל זה הכל תקוע). באופן כללי, זו סוגייה נכונה, אך כפי שכבר הוכח בעבר (ב׳ציר המוות׳ בפתח-תקווה) במצב בו מובן מאליו שהעסק לא עובד, הרשות המקומית יכולה (ואף צריכה) לקחת את הסמכויות לידיה, וזאת על-מנת להגן על חיי אדם.

במבט ראשון, המתווה המוצע עשוי להיראות רדיקלי מדי ובלתי-אפשרי. על בסיס היכרותינו עם הליכי התכנון ומורכבותם אנו מוצאים שדווקא הליך זה הינו הריאלי ביותר לביצוע. במידה ויקום ראש רשות מקומית ויבצע הליך בזק כזה לאחר הבחירות, ראשי רשויות נוספים ישעתקו מתווה זה ובא לציון גואל.

מיותר לציין שאף מועמד לא יכול להצהיר שהוא תומך במתווה מסוג זה לפני הבחירות, שכן ההתנגדות הציבורית לפתרון המהיר הזה צפוייה להיות רבה וכלל המועמדים ברשויות ממילא תמיד מצהירים על תמיכתם באופניים, תחבורה ציבורית ויעילות תחבורתית וכלכלית גם אם חלקם בסוף מתעסקים בעיקר עם סבסוד עצום לחנייה ושדרוג הכבישים שמובילים לתל אביב. אנו תקווה שלאחר הבחירות נגלה שגם בגוש דן יש מנהיגים פורצי דרך שעושים את מה שהעם צריך (ולא בהכרח את מה שהעם רוצה).