חבר טוב העיר לי שכמעט כל המלצות התיאטרון שמופיעות אצלי מתייחסות לשני תיאטראות ממוסדים – הקאמרי ובית לסין, ומה לעשות שההמלצות די טריויאליות בסך-בכל. הסכמתי איתו ובתגובה החלטתי להרחיב את הנפח שהפרינג' תופס פה בבלוג ולו על-מנת לעודד קצת את התיאטרון הקטן של תל-אביב, שאני מאוד אוהב. אני לא מתכוון להשוות ביו ההפקות היקרות של התיאטראות הגדולים להפקות הקטנות והלא כל-כך סדירות של התיאטראות הקטנים, אבל אני כן מתכוון לכתוב על כל ההצגות הקטנות שאני רואה ולכן בבלוג יופיעו בקרוב בצורה יותר סדירה השמות "צוותא", "תמונע", "קרוב" ואולי גם "הסימטה".

הבלוג הזה לא מיועד להוות מאגר ארועים מיוחצן, אבל אני אשמח מאוד לעזור לשוליים של העיר לקבל יותר נפח, וכמובן אשמח לקבל את ההמלצות שלכם להצגות פרינג' ששווה לראות.

לשם פתיחה, אני אתן סקירה קצרה של הצגות הפרינג' שראיתי ועדיין רצות:

1. "השיטה" בביצוע אנסמבל תמונע. הצגה לא שגרתית על המאמץ של בני-אדם להצליח ולהיות שונים, אבל גם להיות מאוד מאוד זהים. ההצגה מועלית באולם המשני של תמונע ולמעשה מתחילה בחלל בין האולמות (כלומר במוסך). בערב שאני ראיתי את ההצגה ירד באמצע ההצגה שיטפון אדיר שתוזמן לאחד הרגעים הדרמטיים ונשמע היטב בחלל הקטן.

2. "פלישות קטנות" מאת ואצלב האוול בתיאטרון "קרוב". מחזה סמי-אוטוביוגרפי של האוול על התקופה בה היה עצור ע"י הקומוניסטים לפני שחרור צ'כוסלובקיה ולפני שהוא הפך לנשאיה הראשון. אני מאוד אהבתי, ובכלל גם הרגשתי שהחכמתי קצת אחרי שראיתי את ההצגה הזו (ותודה לניקו ניתאי על כל פועלו למען התרבות בעיר שלנו).

3. "פרויקט ג'בליה" בתמונע. חיילי האינתיפאדה הראשונה נושקים לגיל הארבעים היום. המחזה מבוסס על עדויות ממקור ראשון ומבוצע באופן מרתק. הצגה טובה וחשובה המתבססת על חלק בהיסטוריה המודרנית שלנו שלפעמים קל לשכוח. (לא חייבים להיות שמאלנים בשביל לראות את ההצגה).

תזכורת: השבוע, עד יום רביעי, מתקיים פסטיבל עתיד התיאטרון בצוותא שנותן חשיפה לבוגרים צעירים של כמה בתי-ספר למשחק. הרבה הצגות, מחיר נמוך, והרבה פרצופים חדשים שחלקם יהיו ממש מפורסמים בעוד כמה שנים (וחלקם לא). ראיתי אתמול בפסטיבל את "סיפורי קרת" בביצוע בוגרי ניסן נתיב. היה מצויין והיום ככל הנראה אלך ל"סטורים". לצערי, לא אוכל ללכת השבוע ל"מאוטהאוזן" בבימויו של יוני אתיאל, שקיבל שנה שעברה ציון לשבח על ההצגה "איוב, חלוק-נחל והפיל" בתיאטרונטו.

פרינג' – לא תמיד ברור