חטאיה של העיר תל אביב, תיקונם האיטי והחטא העליון

כמעט שנה מאז שכתבתי כאן בפעם האחרונה, בעיקר כי אין לי מספיק מוטיבציה וזמן לכתוב כאן. אבל החגים זה בכל זאת זמן להרהורים. לקראת יום כיפור הלכתי לקרוא את אחת הרשימות הראשונות שפורסמו כאן, לפני 11 שנה (!) ועסקה בחמישה חטאים בולטים של העיר תל אביב: הדולפינריום, כיכר דיזנגוף, כיכר אתרים, התחנה המרכזית החדשה ומגדל נוה-צדק.

עם האופטימיות של שנת 2007 הייתי בטוח שהתיקון של חטאים ברורים אלה הוא פשוט ותוך זמן קצר הוא יתרחש. כמובן, לא היה לי מושג שבתכנון כל מה שקורה תוך פחות מעשר שנים נחשב מיידי. בתקופת הזמן שחלפה גלגלי המערכת הצליחו לפעול במידה מסויימת בחלק ממקומות אלה באיטיות המתבקשת וזה זמן טוב לבחון את שהתרחש ואיזה חטא עקף את כולם בתור.

1. הדולפינריום. הדולפינריום היה מבנה ששילב כמה חטאים יחדיו – החל מבנייה ממש על קו הים וחסימת המעבר הציבורי וכלה בהתעללות בדולפינים שחיו בו. היו מחשבות על שימוש מחדש במבנה, מה שהיה מצריך שיפוץ לא פשוט בכלל, אבל בסופו של דבר ביצעו את המובן מאליו וזו הריסה מוחלטת. הדרך שנמצאה כדי להרוס אותו היא הדרך המקובלת ביותר – עסקה נדלנית שבה נמסר לציבור חלק מסויים ובתמורה מדפיסים זכויות בנייה פרטיות. בעתיד הנראה לעין טיילת החוף תעבור במקום ששכן בו פעם הדולפינריום והרצף יושלם. הבעייה המרכזית של תל אביב בקו הים תישאר כביש הדמים ע"ש הרברט סמואל.

2. כיכר דיזנגוף. הגשר הישן מהגרנוליט כבר היה מוטל על שולחן הניתוח ב-2007. בשנת 2013 נוצרה כבר מסה קריטית שהזיזה לפעולה את מי שהיה צריך להזיז. הנטייה של העיר תל אביב לנסות ולאפשר מקסימום שימוש ברכב פרטי הובילה לבחינה ארוכה של חלופות לא ריאליות ובין השאר שקלו גם לחפור חניון מתחת לעיגול התנועה שהושלם ממש בימים אלה. בסופו של יום בוצעה החלופה הרציונלית והפשוטה של חזרה למפלס רציף. עם זאת, השימוש במודלים של תנועה שעוסקים בעיקר בתנועה מוטורית הובילה לכך שנשארו שני נתיבי תנועה במקום אחד. בגלל שהשאירו שני נתיבי תנועה הוסיפו גם ערימה של רמזורים בכיכר (באופן כללי, כששמים רמזורים בכיכר תנועה זה מצביע על בעיות). מעבר להקטנה של השטח שניתן לניצול בפועל, גם שטף התנועה נפגע ללא צורך וכל משתמשי הדרך נפגעו. בעתיד הלא רחוק אולי ישקלו לבטל נתיב תנועה אחד ואיתו גם לחסל את הרמזורים ולאפשר זרימת תנועה רציפה ללא צורך ברמזורים להולכי רגל ולמכוניות שרק הולכים להקשות על המקום הזה.

כיכר דיזנגוף – תיקון שאינו מסתיים לעולם
Taking Down Dizingeoff Square

3. כיכר אתרים. עוד חטא המשלב מגלומניה מופרכת, בנייה על קו המים, ופרויקט שעיקרו הוא תכנון תחבורה וחלקו המצומצם אדריכלות מזן הבטון המצוי. בדומה לדולפינריום, אם כי ברמת מורכבות גבוהה יותר, גם כאן הפתרון המוצע מבוסס על עסקה נדלנית שעיקרה הוא מתן זכויות בנייה שיאפשרו תיקון חלקי של המחסום הקיים בשטח. ברמה האישית, קשה לי להאמין שהפרוייקט הזה יוכל להתבצע בגלל גודלו והבעיות המשפטיות שהוא מעלה.

מבחינה תכנונית, אני סבור שהדרך לפתור מקומות כמו כיכר אתרים צריכה להיות באמצעות התמודדות עם סיבות המפתח שגרמו לכך שהמקום כשל, ובמקרה הזה יש שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה קשורה לתחבורה ותנועת הולכי הרגל במרחב. כיכר אתרים הקיימת (בדומה לכיכר דיזנגוף הקודמת) יוצרת נתק רב מפלסי במרחב בין שדרות בן-גוריון לטיילת. ללא פתרון לעניין זה כל גלגול עתידי ייכשל באופן דומה. מעבר לבעייה הזו, קיימת הבעייה התכנונית שיצרה מגרש (או בעגה המקצועית – פרצלציה) ענק שלא מסוגל להשתנות, להתחדש ולקבל השקעות קטנות. לכן, גם התכניות שמקודמות כיום לכיכר זו סובלות מזה שהן פשוט גדולות מדי וקשיחות מדי ואינן מסוגלות להתבצע באופן הדרגתי. הפתרון לעניין זה הוא לייצר פרצלציה חדשה לכיכר שתפרק אותה ותאפשר לה להשתנות באופן דינמי יותר. לא בטוח שזה אפשרי בכלל. לצערי, הנושא של הפרצלציה במקום לא נדון, למרות שזו שורש הבעייה. הלקח מכיכר אתרים הוא להיזהר מעבודה במגרשים גדולים.

4. התחנה המרכזית החדשה. ככל הנראה, המקום שבטוח לא ייפתר ומשלב ערימה של שגיאות תכנוניות, מגלומניה וכמובן תכנון תחבורה פח, וגשרים במרפסות של אנשים. הבונוס כאן הוא גם השילוב של הבעלות של נצבא על המקום ביחד עם בעלויות נוספות פרטיות בתוך המבנה הקיים. אם הייתי צריך להמר על מבנה אחד שישרוד את תרחישי ההתחממות הגלובלית שאמורים להתממש במהלך המאה ה-21 – אני מהמר על התחנה המרכזית החדשה שתמלא את יעדה המקורי לשמש כמקלט למי שיישאר.

5. מגדל נוה-צדק. ב-2007 הפצע של מגדל נוה-צדק עוד היה טרי. מאז הלכו והסתירו אותו עם שלל בנייה נוספת. הכיעור פחות מורגש בתוך הקקופוניה. ועדיין – אנחנו לא מצליחים לייצר בניית מגורים לגובה עם ערך עירוני של ממש – לא בתל אביב ולא מחוץ לה.

ולסיום – החטא העליון – העלמותן של המדרכות. יש עוד שלל דברים מורכבים ומסובכים שדורשים תיקון בתל אביב (צומת השלום למשל) ורובם לא יקרו בקצב הנדרש. ועם זאת, מעל כולם עולה נושא העלמותן של המדרכות בעיר. התשתית הציבורית הבסיסית שמשמשת לביטחון, מפגש ושילוב ילדים, מבוגרים, קשישים וכל שכבות החברה יחדיו נרמסה תחת התנועה של האופניים, הקורקינטים, האופנועים, הטוק-טוקים והריקשות, כפי שזה קיים בכל עיר כמעט בעולם המתפתח. הציבור מאמץ חדשנות תחבורתית באופן מהיר בהרבה ממערכות התכנון ובשטח יש דיסוננס גבוה בין הברברת על תחבורה "חכמה" וחכמת ההמונים. יש להצר על כך שבתחום זה תל אביב צללה לתחתית החבית. הפתרון לסוגיה הזו לא יהיה פשוט. בניגוד ל-2007 שבה עוד היה זמן לתכנן, לאשר ולבצע שבילי אופניים בניחותא, ב-2018 מדובר על מצב חירום הדורש יציאה למבצע מהיר. עבדכם מתכוון לפרסם מתווה רדיקלי יחסית (אך ריאלי) לפתרון בתחום מתוך הבנה שתהליכי התכנון והאכיפה הנוכחיים לא מאפשרים לתקן את המצב בתל אביב ובגוש דן בכלל.

פורסם בקטגוריה חוף הים, כיכר אתרים, כיכר דיזנגוף, נוה-צדק, תחבורה, תכנון, תל-אביב | 4 תגובות

דרושים מודדים לדימונה

במסגרת העבודה שלנו בפלאנט, אנחנו עורכים בימים אלה עבדת ניתוח ומסמך מדיניות לחיזוק העיר דימונה, שעוסק בקיים ובמה שמתוכנן. כדי להתמודד טוב יותר עם דימונה, שהיא מקום עם לא מעט אתגרים, אנחנו צריכים להעריך את המצב הקיים ולטובת זה מתוכנן סקר תנועת הולכי רגל בתחילת ינואר.

לטובת הסקר אני מחפש אנשים שיבואו איתי ליום אחד בדימונה. תהיה גם הסעה מתחנת רכבת ב"ש הלוך חזור ותשלום הוגן פלוס.

למי שמעוניין – אפשר להגיב לפוסט זה או ליצור איתי קשר כאן.

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

כמה הרצאות וסדנאות שלי החודש – בעכו ובבאר שבע

הפעם במסגרת קידום עצמי כמה הרצאות שאני אעביר החודש באירועים שניתן להירשם אליהם:

1. בשבוע הבא תתקיים ועידת עכו לעירוניות (בפעם השנייה) ובא אני אעביר הרצאה על מודלים חדשניים בתכנון ושימוש כולל מספר דוגמאות מהשטח. ההרצאה תתקיים ביום שני 11.12 בשעה 11:30 באקווריום במושב הזה. נוסף על כך, השותף שלי, יונתן לבנדיגר, יעביר הרצאה על שימוש במודלים בהתחדשות עירונית, על-מנת לנצל הזדמנויות לחיזוק עירוני (ולא רק משחקים של זכויות בנייה) בשעה 13:30 במושב הזה.

2. בעוד שבועיים יתקיים כנס האגודה הגיאוגרפית הישראלית (בפעם ה-58) באוניברסיטת בן-גוריון. במסגרת כנס זה יונתן ואני נעביר הרצאה וסדנה מעשית בתכנון מרחבי ממוחשב. ההרצאה תתקיים ב-17.12 בשעה 9:45 בבוקר והסדנה המעשית באותו יום בשעה 14:30.

בקיצור, למי שמעוניין – נתראה בעכו ובבאר-שבע.

פורסם בקטגוריה המלצה | כתיבת תגובה

הערכת פוטנציאל הפיתוח של תחנות רכבת – כיצד עושים זאת נכון?

אמצעי תחבורה שונים, מעבר להיותם מעבירי אנשים וסחורות, מאפשרים פיתוח קרקע בצורות ובעוצמות שונות. כשם שמחלף חדש במפגש של כבישים מהירים מאפשר ומושך פיתוח שכונות מגורים דלילות ותלויות רכבים פרטיים ולצידם מרכזי ביג, כך תחנות רכבות מאפשרות פיתוח כלכלי ועירוני אינטנסיבי בקרבתן. אך כמו בכל דבר שקשור בתכנון, המרחב עצמו לא שוויוני – יש מקומות מרכזיים יותר ויש מקומות מרכזיים פחות, פוטנציאל הפיתוח לא מתחלק באופן שווה ולפרטי התכנון עצמם יש השפעה על הפיתוח שמתאפשר בעתיד. לכן הערכה של הפוטנציאל ובחינה שלו יכולה לכוון החלטות תכנוניות כבדות משקל.

בזמנו, התמודדנו עם השאלה מה יקרה כאשר תחנת הרכבת של בנימינה תזוז מערבה (מה שצפוי לקרות ב-10-15 שנים הקרובות) וזה הוביל אותנו להתעסק עם השאלה כיצד ניתן להעריך את פוטנציאל הפיתוח סביב תחנות רכבת קיימות ומתוכננות. לטובת העניין עשינו עבודת מחקר ותכנון שאנחנו ממשיכים בה וגם פרסמנו מאמר בכנס הדו-שנתי של תחביר המרחב שנערך בקיץ האחרון בליסבון. המאמר כולו כולל כל הפירוט המתודולוגי והתוצאות נמצא כאן. שאר הפוסט הוא הסבר למה שעשינו ולאן זה הולך הלאה.

בפועל ביצענו סינתזה בין המחקרים האיכותניים של לוקה ברטוליני למחקרים הכמותניים של ביל הילייר. ברטוליני עסק רבות במשמעות של תחנות רכבת ובאופן שבו צריך לתכנן תחנות רכבת כדי שישיגו יעדים של ניצול יעיל של תשתיות תחבורה ופיתוח קרקע רציונלי. בגדול, הוא מצביע על כך שתחנת רכבת היא מקום שבו תנועות בעלות קנה-מידה רחב מאוד (נסיעות רכבת של עשרות ומאות קילומטרים) נפגשות עם תנועות בעלות קנה מידה מצומצם מאוד (תנועות רגליות של מאות מטרים) ברמות אינטנסיביות משתנות. נוסף על כך, בגלל האופי הפיזי של הרכבות עצמן, בדרך כלל תחנת הרכבת עצמה מקשה על תנועה רגלית ויוצרת חסימות במרחב לכן תכנון תחנת רכבת מוצלחת הוא מלאכת מחשבת של כניסות, יציאות והשתלבות במרחב שסביבה. ישנן תחנות שבהן המרכזיות של רשת הרכבות משתלבת עם גורמים נוספים שמובילים לעומס רב ותחרות על הקרקע (רכבת השלום היא דוגמה בישראל, אבל מי שהיה פעם בתחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם, קלן וכו' יודע שזה יכול להיות אינטנסיבי ומוצלח בהרבה), בעוד שמרבית התחנות נמצאות באינטנסיביות נמוכה יותר הן של פיתוח והן של מרכזיות ברשת עד כדי תחנות שהן לא בנות קיימא כלל כדוגמת התחנה הנוכחית של דימונה (שבהתאמה לתיאוריה של ברטוליני תוחלף בקרוב). הילייר עוסק בניתוח רשתות מרחביות באופן כמותני על בסיס גישה שנקראת תחביר המרחב (space synax בלעז) שבה שותפי, יונתן לבנדיגר, ואנוכי מתמחים. חיבור שתי הגישות מאפשר לעשות מעין סטנדרטיזציה וכימות לתפיסות של ברטוליני וזאת על מנת לקדם שימוש בהן בתכנון עירוני ותחבורתי ובאופן שניתן לויזואליזציה ברורה וחדה לטובת קבלת החלטות.

לשם ניתוח תחנות הרכבת של ישראל מיפינו את כלל הרשת הדרכים הישראלית ואת 54 תחנות הרכבת (מאז התווספו קצת) הקיימות. כדי לכייל את המודל מבחינה סטטיסטית קיבלנו מרכבת ישראל מספר עולים-יורדים בכל תחנה בממוצע יומי. בלי להלאות אתכם יותר מדי במתמטיקה מצאנו כיול סביר ברמה של רשת של 100 ק"מ (זה לא אומר שהתנועות הן בממוצע של 100 ק"מ ברשת הרכבות), כאשר נשארה לנו עבודה בעיקר כדי לשפר את ההתייחסות לתחנות קצה (שמקבלות בפועל יותר תנועה ממה שמודל שלנו צופה כרגע). במפה שלהלן מוצג הערכת המודל למרכזיות של תחנות הרכבת (ברשת הרכבות) בחלוקה לקטגוריות – תחנות חזקות, בינוניות וחלשות. מרבית תחנות הרכבת (70%) מדורגות כחלשות ברשת ומיעוטן (10%) כחזקות. ארבע התחנות של תל אביב הן המובן מאליו כאשר תחנת הרכבת של צומת חולון היא החמישית בעוצמתה ברשת הרכבות, וזה מעיד על פספוס אדיר משום שהקרקע בסביבותיה אינה מפותחת כלל בגלל שלל מגבלות סטטוריות. התחנות המעניינות יותר הן התחנות הבינוניות (20%) שלהן פוטנציאל לפיתוח במידה ועושים זאת נכון. בולטת ביניהן תחנת בנימינה הקיימת שאזור תעסוקה קטן התפתח (וממשיך להתפתח) בקרבתה כנגד כל הסיכויים וללא סיוע כלל. במפה שלהלן מופיע דירוג התחנות לפי המודל הבסיסי שכיילנו.

מיפוי תחנות הרכבת והערכת עוצמתן (קליק להגדלה)

על-מנת לחבר את התנועה הרכבתית עם תנועת הולכי הרגל ביצענו שני מהלכים מתמטיים נוספים. פרשנו את מדד התחנה על כל המקטעים הנמצאים עד 700 מ' ממנה על בסיס הרשת וזאת בהסתמך על ספרות בתחום. בנוסף השתמשנו במדד מרכזיות ברדיוס של 1,250 מ' כדי לתת הערכת לתנועת הולכי רגל (על בסיס מודלים מכויילים במחקרים הנוגעים לתנועת הולכי רגל בישראל). את כל הדברים האלה הכפלנו יחדיו כדי לתת מפה אחת שבה משוקף פוטנציאל הפיתוח סביב תחנות רכבת.

בהתמקדות באזור תל אביב מלבד סבידור והשלום, ניתן לראות שהתחנה עם פוטנציאל הפיתוח הרב ביותר בסביבתה היא תחנת ההגנה שהפער בין המרכזיות שלה לעוצמה הבנוייה בקרבתה גדול מאוד. זאת גם התחנה היחידה בתל אביב שבה ניתן שטח עבור חנייה בחינם (!) מה שמעיד על ניצול קרקע מאוד לא יעיל מבחינה כלכלית ותחבורתית. תחנה זו אף צפוייה להתחזק עם פתיחת הקו מירושלים שמגיע ישר אליה. בנוסף, תחנה נוספת עם פוטנציאל מסויים היא תחנת יוספטל שממוקמת בין בת-ים למרכז חולון ובנגישות טובה לשני הכיוונים. לשמחתנו, עיריית בת-ים עורכת תכנית לפיתוח אינטנסיבי בקרבת התחנה כולל בנייני משרדים ואני מניח שגם בצד של חולון תיערך תכנית דומה בהמשך. להלן המפה של מרכז המערכת הרכבתית (ניתן גם לראות את תחנת צומת חולון שניצבת לה בשממה).

תקריב על תוצאות המודל בליבת המערכת (קליק להגדלה)

המודל המוצג כאן הוא צעד ראשון ביצירת מתודות כמותניות סטנדרטיות להערכת פוטנציאל מרחבי של תחנות רכבת. בשלבים הבאים ניתן לצרף גם תנועות מוטוריות ותנועות של רכבות קלות לתוך העניין וזאת כדי להמשיך ולשפר את המודלים ואת ההערכה שהם נותנים. בסופו של דבר שימוש בניתוחים מעין אלה מאפשר זיהוי של מקומות עם פוטנציאל לא ממומש – שהם המקומות בהם מאמץ תכנוני יישא את מרבית הפירות. מעבר לכך ניתן להשתמש במודלים מסוג זה גם בעת תכנון ומיקום תחנות חדשות וזאת כדי להעריך את המיקום האופטימלי שלהן וכן כדי להעריך השפעה של שינויים בתפעול רשת הרכבות עצמה (ביטול או יצירת חיבורים ישירים בין תחנות רכבת למשל).

לסיכום, המחקר שמוצג כאן הוא ראשון מסוגו בהיקף ובתכלול הניתוחים עבור תחנות רכבת ואני מעריך שיהיו לו המשכים הן בפן המחקרי והן בשימוש בתובנות מסוג זה בתכנון עצמו. למי שמעוניין להעמיק – המאמר כולו כולל כל ההסברים, ההסתייגויות וכיו"ב נמצא כאן.

פורסם בקטגוריה תחבורה, תכנון | עם התגים , , | 3 תגובות

שימוש בתחביר המרחב בישראל ועבודה עם מקבלי החלטות – מסקנות ממספר פרוייקטים

בחודשים האחרונים אני עסוק יותר ויותר במפעל התכנוני שלי – פלאנט. המיזם הזה מתמקד בניתוח פוטנציאל מרחבי כדי לסייע בתהליכי תכנון וקבלת החלטות בכל הקשור לתחומים של תכנון עירוני – תחבורה, שימושי קרקע, וכיו"ב. כך, לאט-לאט שותפי, יונתן לבנדיגר, ועבדכם הנאמן מגיעים פה ושם לשבת לצידם של מקבלי ההחלטות.

מעבר לסיפוק הגדול בעצם הפעולה עצמה, אנחנו גם משנים במקצת את תהליכי התכנון בהם אנו משתתפים. בהתאם לשאיפה שלנו לשנות את תחום התכנון ולפתח אותו לכיוון מושכל ואנליטי יותר אנחנו גם מפרסמים מאמרים לקהילה הרחבה יותר העוסקת בתחום בפרקטיקה ובאקדמיה. במהלך הקיץ הזה נסענו לכנס הדו-שנתי של תחביר המרחב (space syntax) שהתקיים בליסבון. בכנס הזה הצגנו שני מאמרים שונים – הראשון התמקד בתהליכי קבלת החלטות באמצעות ניתוח פוטנציאל מרחבי והשני עסק בתכנון רכבות (ועליו נרחיב בהזדמנות אחרת).

המאמר שלגביו ארחיב כאן ניתן להורדה בלינק הזה (מאוד מומלץ). במאמר זה אנו מציגים שלושה פרוייקטים שונים שעסקנו בהם – הראשון עסק בניתוח מרחבי עבור התכנית להרחבת שדה דב בהובלת אדר' ארי כהן עבור עיריית תל אביב-יפו. בפרוייקט זה ערכנו בדיקה של רשת הרחובות המתוכננת כדי לזהות את המרכזים הפוטנציאליים של הרובע העתידי ולמקד את מאמצי התכנון והעיצוב באותם מקטעי רחובות בעלי פוטנציאל לתפקוד אורבני גבוה. זו הזדמנות טובה גם להודות לארי כהן שפנה אלינו כדי להתייעץ עוד לפני שידענו איך קוראים למה שאנחנו עושים. פרוייקט נוסף עסק בחיזוק לב העיר הותיק של ראשון לציון בהובלת אדר' עירית סולסי ודרור גרשון עבור עיריית ראשון לציון. בפרוייקט זה סייענו לזהות באופן מדוייק את מקטעי הרחובות בעלי הפוטנציאל הגבוהה ביותר שבהם מאמצי חידוש ושיפור צריכים להתמקד לצד מקטעי רחובות משניים שגם אותם נדרש לשפר במידת האפשר בהמשך. בפוסט נוסף ארחיב בנושא הפרוייקט שביצענו בראשון לציון שאני מוצא שיש בו אלמנטים רבים שניתן ליישם במרכזי ערים נוספים. לבסוף, הפרוייקט האחרון עסק בתכנון והערכת דרכים אזורים עבור מועצת בנימינה-גבעת עדה בשיתוף חברת ויאפלאן.

העבודה שלנו בפרוייקטים אלה מראה את היכולת של ניתוח פוטנציאל מרחבי לסייע לצוותי תכנון בהתמקדות בדינמיקה של רשת הרחובות והאופן שבו רשת זו משפיעה על תכנון תחבורה ושימושי קרקע וזאת כדי להוציא את המיטב שאפשר. זה בלט במיוחד גם בשדה דב וגם בלב ראשון לציון. אני סבור שיש לנושא זה עוד הרבה לאן לצמוח בארץ וגם בעולם הרחב בדרך לתכנון מושכל, אנליטי ומיטבי.

בתמונה – חלק מהעבודה שבוצע במהלך ניתוח רובע שדה דב העתידי על-מנת לזהות את מקטעי הרחובות והצמתים בעלי הפוטנציאל האורבני המשמעותי ביותר בתחומי הרובע. כאמור, המאמר המלא עם כל ההסברים נמצא כאן.

top20_final.png

פורסם בקטגוריה תחבורה, תכנון | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

עולים למגרש (של התכנון העירוני)

סופסוף הגיע הזמן לשתף כאן ובכל מקום את מה שאני עושה במשך השנה וחצי האחרונות. אחרי הרבה שנים של דיבורים וכתיבה על תכנון, דוקטורט בגיאוגרפיה וגם כמה וכמה מאמרים אקדמיים הגעתי לעולם האמיתי. לפני שנה וחצי חברתי אל האדריכל יונתן לבנדיגר, שחזר מתואר שני בלונדון בתכנון ותחבורה, ופתחנו עסק שעוסק בייעוץ ותכנון. בזמן שחלף נכנסנו עמוק יותר ויותר לתהליכי קבלת ההחלטות בתכנון עירוני בשלל תחומים – תחבורה, שימושי קרקע (בעיקר תעסוקה) ועוד. המפעל שלנו נקרא PlaNet ויש לנו אפילו לוגו:

ההתמחות שלנו היא בהערכת פוטנציאל מרחבי (נגישות ומרכזיות) על בסיס ניתוח הרשת העירונית (רשת הדרכים ורשת התחבורה הציבורית) באמצעים שונים כשהעיקרי ביניהם הוא גישת תחביר המרחב (space syntax). הפוטנציאל המרחבי קובע לא מעט מהדינמיקה של התנועה בעיר ומההתפתחות של שימושי הקרקע (לדוגמה, היכן יווצרו מסחר ותעסוקה). מהערכת הפוטנציאל אנחנו יוצאים לבחינה של חלופות תכנוניות בהתאם להקשר של הפרוייקט בו אנו מעורבים, תוך מתן דגש רב על יצירת מפות וויזואליזציות ברורות ונקיות עבור מקבלי ההחלטות. אנחנו מכניסים את נושא תכנון הרשת העירונית לתוך תהליכי התכנון, מתוך הבנה שהרשת העירונית יכולה לסייע או להפריע במימוש המטרות התכנוניות הקשורות לבינוי ולתחבורה עצמם.

עד כה הספקנו לייעץ בתהליכי תכנון רבעים על קרקע מופרת (brownfields), במוקדי תחבורה מורכבים וכן בתכנון מרחבים עירוניים חדשים ברחבי מטרופולין תל אביב ומחוצה לו. אנחנו עובדים עם כולם – רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, גורמים פרטיים מגוונים ועוד ועוד.

אנחנו נהנים מאוד מהתהליך והעבודה עם השותפים שלנו ובהחלט מרגישים שאנחנו נמצאים בחזית השינוי של מקצוע תכנון הערים אל עבר מקום מבוסס ומדעי יותר, כאשר אנו עמלים על פיתוח ניתוח אנליטי שמאפשר לעזור בפתרון האתגרים התכנוניים. אם אתם מקבלי החלטות או מתכננים או יזמים או עוסקים בתכנון עירוני בכל הקשר אחר ורוצים לשמוע עוד – מוזמנים לעיין כאן וגם ליצור קשר.

בהמשך הדרך אני אפרט באופן ספציפי יותר על מקרים בהם הניתוח המרחבי מסייע לתהליך התכנון להתקרב למטרות שהוא מציב לעצמו, ומה שאנחנו לומדים במסע הזה. בהצלחה לכולנו!

 

פורסם בקטגוריה ייעוץ, תחבורה, תכנון | כתיבת תגובה

אחרי מות: ראש המועצה, פינקי זוארץ

הלם. פנחס (פינקי) זוארץ, מי שכיהן כראש מועצת בנימינה-גבעת עדה, וידוע יותר בתפקידיו הצבאיים, לא חזר מהטיול בויטנאם. בימים הקרובים יפליגו בוודאי לדבר בזכות כישוריו הצבאיים, פציעתו ברצועת עזה וכיו"ב.

נפלה בחלקי הזכות (ביחד עם שותפי האדריכל יונתן לבנדיגר) לעבוד ישירות מול פינקי במהלך השנה האחרונה בה כיהן כראש מועצת בנימינה-גבעת עדה. נתנו לו ייעוץ אסטרטגי בנושאי תכנון על רקע הגידול הצפוי של בנימינה והשינויים העתידיים במרחב בו היא נמצאת. יצא לי לפגוש בן-אדם שלצד העיסוק הטבעי בשוטף הקדיש הרבה זמן לחשיבה אסטרטגית ולא היסס לדון בנושאים שאת השפעתם ירגישו רק בעוד עשר או עשרים שנה ואף יותר מכך. הוא היה פתוח לכיווני מחשבה מאוד לא שגרתיים וספקן תמידי. אפילו בעצמו הטיל ספק, וגם כשלא קיבל את ההמלצות שנתנו לו ידע לנמק את החלטותיו ואת זווית הראייה שלו.

בזכותו למדנו לא מעט על הלך המחשבה של ראש מועצה שנדרש גם לטפל ביומיום האפרורי של תושביו וגם לקבל החלטות ולתכנן קדימה לעבר עתיד לוט בערפל. בזכות ספקנותו עלו גם שאלות שהכריחו אותנו להתמודד עם סוגיות מורכבות שחלקן היו בגדר חידוש של ממש (והסבו לנו הרבה קשיים לצד הנאה מרובה). הוא ראה את תפקיד ראש המועצה כאסטרטג שתופס הזדמנויות כשהן נקרות בדרכו ולא רק מנהל ואיש ביצוע. בעולם שבו הקצב של המערכות הציבוריות הוא בדרך כלל איטי מאוד וראשי מועצה לא פעם נשאבים להתעסק רק במיידי, פינקי זוארץ היה גם מהיר וגם מרחיק ראות.

הייתה אמורה להיות לנו פגישה אחרי החג בנוגע לכמה נושאים שנשארו פתוחים ושטרם הוחלט כיצד "לתקוף" אותם. עכשיו נשארנו לבד במערכה, אבל את השיעורים שלמדנו מפינקי ניקח איתנו קדימה. זו הזדמנות להודות גם על האמון (בתוך ים הספקנות) שפינקי נתן ביונתן ובי. לדעתי האישית והמשוחדת הוא בהחלט נתן לבנימינה-גבעת עדה כיוון ראוי לצעוד בו.

לא נותר אלא להציע ניחומים לבני משפחתו ולתושבי המושבות בנימינה וגבעת עדה שאיבדו מנהיג שהיה גם בן-אדם. יהי זכרו ברוך.

פינקי זוארץ

פורסם בקטגוריה עצוב | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

כיכר דיזנגוף לא לבד – גם בברצלונה נפטרים מעודף מפלסים

במהלך החודש האחרון יצא לי לבקר בברצלונה וניצלתי את הזמן הקצר שהיה לי שם לראות פרוייקט שלידו הסידור מחדש של כיכר דיזנגוף נראה כמו משחק ילדים. מדובר בכיכר גלוריאס או בשמה המלא – Placa de les Glories Catalanes, אשר יושבת במפגש רחובות אולטרה-מרכזי בברצלונה במקום בו הדיאגונל נפגש עם גראן ויה ושדרות מרידיאן. בהשוואה לכיכר דיזנגוף ששטחה הוא שמונה דונם בלבד, פלאסה גלוריאס משתרעת על פני 270 דונם, או עשר פעמים גן מאיר.

בשני המקרים מדובר במפגש רחובות מורכב, שנפל לידיים של מתכנני תנועה שבאו "לפתור" את האתגרים שהוא עורר באמצעות תוספת מפלסים והתמקדות בנוחות תנועה מוטורית על פני כל שיקול אורבני אחר. אילדפונס סרדה, שתכנן את ההרחבה של ברצלונה ב-1859, חשב שפלאסה גלוריאס תהיה מרכז העיר העתידי, אבל הוא טעה וגם היה נדיב מדי בשטח. בפועל המקום היה גדול מדי מכדי לתפקד ככיכר עירונית (הכיכר המרכזית של ברצלונה היא פלאסה קטלוניה הקטנה יותר) ובעיקר היווה "בעייה" תחבורתית. מיומה הראשון בערך הכיכר הזאת שימשה כמקום לתשתיות תחבורה בלבד, כאשר בהתחלה בעיקר עבור הרכבת ולאחר מכן עבור מכוניות (מחלפים וחניונים). בשנות ה-60, שהיו עידן הזוהר של מהנדסי התנועה, היא גדלה למחלף רב קומתי שעבר שינוי קטן בשנות ה-90 לקראת האולימפיאדה. בפועל, הכיכר הזאת הייתה מפגע רב מימדי לאורך שנים רבות מדי.

כיכר גלוריאס, מצב זמני.
Placa de les Glories Catalanes

עם דעיכתו של הרציונל שמקדש אך ורק תנועה מוטורית, והחזרה האיטית לאורבניזם, גלוריאס עלתה שוב על שולחן הניתוחים ובימים אלה ממש היא באמצע תהליך של שינוי ויצירת מפלס קרקע אחד. הכיכר עצמה גדולה מדי בשביל להיות כיכר עירונית הגיונית ובסוף התהליך רובה יישאר כפארק עם דפנות פעילות יחסית (בין השאר שוק הפשפשים המוצלח שלידה עבר שיפוץ, וגם הוקם שם מוזיאון עיצוב) ונגישות תחבורתית טובה יותר.

מבט מתוך שוק הפשפשים המשופץ לעבר מוזיאון העיצוב בצד השני של הכיכר. ברקע מגדל המשרדים הכושל שתכון ז'אן נובל.
Mercat dels Encants

מעניין לראות שבשני מקרים, תוכניות תכנון מהגדולות והידועות בהיסטוריה (האשמפלה של סרדה ותוכנית גדס) השאירו צמתים מורכבים (במקרה של ברצלונה הפער בין התכנון למציאות לא יכול היה להיות גדול יותר) שקיבלו בזמנים דומים פתרונות דומים – הפרדת תנועות, רב מפלסיות והשמדת ערך כלכלי ועירוני של המקומות עצמם. ככל שהיכולת של מקצוע התכנון העירוני תשתפר בהתמודדות עם מורכבות עירונית ומספר רב של אמצעי תחבורה, כך נוכל להתמודד עם המקומות האלה בצורה טובה יותר. ההבנה שתנועה רגלית והאפשרות לשמור על מפלס קרקע אחיד לרוב התנועות היא הכרחית לשם פיתוח עירוני וכלכלי הולכת ומתבססת. עכשיו נשאר למנוע טעויות מסוגן של גלוריאס ואשמפלה שמתוכננות כיום ולתקן את המקומות הדומים להם שגם בהם ערכים עירוניים וכלכליים הושמדו על ידי מהנדסי תנועה עם יד קלה וכוח רב (כיכר אתרים, מישהו?).

בזכת סטריט ויו, אפשר עדיין לבקר בכיכר גלוריאס הרב-מפלסית שנראתה כך:

הסרטון הבא מפרט את ההיסטוריה של כיכר גלוריאס ואת התיקונים שקורים בה. הוא די משעמם, אבל היחיד שראיתי שתופר בצורה טובה את הסיפור כולל טקסט באנגלית:

לקריאה נוספת – האתר הרשמי של הפרויקט (שזמין רק בקטלנית וספרדית).

פורסם בקטגוריה אורבניזם, כיכר דיזנגוף | עם התגים | כתיבת תגובה

מוזמנים לפרוייקט העיר ההליכתית

שימו לב לדבר הבא:

WalkableCity

ובפינה השמאלית התחתונה זה הלוגו של מפעל התכנון שבו אני שותף (הקרוי PlaNet, ביחד עם ידידי ורעי, אדר' יונתן לבנדיגר) ושלגביו עוד ארחיב בחודשים הקרובים. בקיצור, מי שמעוניין להשתתף בסדנה שאמורה לקדם את הנושא של הליכתיות בישראל, שלחו לפי הפרטים של הקול קורא מה שצריך עד ה-25.3, ואני מקווה שנתראה בהמשך.

וכמו שאתם רואים, שותפים רבים לפרוייקט זה, ובהם בולט במיוחד משרד הבינוי והשיכון. אכן, מתקרבים לאחרית הימים.

פורסם בקטגוריה הולכי רגל, המלצה | 4 תגובות

עשר שנים – רק התחלנו

הבלוג הזה נפתח לפני עשר שנים במה שנראה כמעט כמו חיים אחרים. כהתחלתי לכתוב פה, הייתי כותב כאן על בסיס יומיומי בשצף-קצף והתרגשות רבה, בדרך כלל כשעה בסוף של יום כשכיר בקריירה הקודמת. עכשיו, אני כמעט לא מגיע לכתוב כאן ובניגוד להתחלה, התכנון העירוני ממלא את כל הזמן שיש לי להקדיש לו (כמתכנן וחוקר וכותב) והרבה מעבר לכך.

כיום, כל פעם שאני ניגש לכתוב כאן מצריכה תכנון והקצאה של זמן שנחצב בקפידה מול כל סדרי העדיפויות שמאיימים עליו, אבל בדבר אחד המדיום הזה עדיין מוביל על פני המקומות האחרים שבהם אני כותב ופועל – כאן אני חופשי בהרבה ויכול לגלוש למחשבות בשלל תחומים.

בניגוד לבלוג הנישתי הזה, את רוב הכתיבה שאני עושה כיום אני מייעד לקהל מצומצם עוד יותר, אם זה במאמרים אקדמיים שחשיפתם דלה עד לא קיימת, ואם זה במסמכי תכנון שמיועדים לדיונים מצומצמים מאוד. ומעבר לכתיבה, לשמחתי אני מעורב עד מאוד בתכנון, ועוד בתכנון שתואם את הכוונות שלא ידעתי שיש לי כשהתחלתי לכתוב כאן. העולם התכנוני פרגמטי בהרבה מהעולם הנחרץ של הכתיבה המהירה ושל העולם האבסטרקטי משהו של המחקר, אבל הוא הרבה יותר קרוב למציאות, שגם היא פרגמטית בהרבה מהתיאורים שלה.

אני מקווה שאוכל לפרט יותר בפוסטים הבאים על האופן בו אני מעורב בפועל בתכנון כיום במידת האפשר, וגם על האלמנטים המחקריים שאני עוסק בקידומם. אפשר להגיד שאנחנו רק מתחילים עכשיו. אז בינתיים אני רוצה לאחל לי וגם לבלוג עוד שנים ארוכות של כתיבה (ואם אפשר קצת יותר תכופה) ואפילו עוד יותר מעורבות בתכנון.

פורסם בקטגוריה כללי | 4 תגובות