קטגוריה: שיר

עשר שנים בתל-אביב

עשר שנים בתל-אביב, בין הירקון לאיילון ההווה הולך ומצהיב. הרחובות שלנו מתעייפים לאטם, העיר נלחמת על חייה ומקיזה דם. שני מחזורים של חברים כבר נדדו, במחוזות גבעתיים, מודיעין וברלין הם לנו אבדו. את האחרון שעזב לא ראינו כבר מזמן, כיבו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שיר, תל-אביב | 3 תגובות

משלים

משלים עם המציאות. משלים שינה. משלים קריאה. משלים פערים. משלים הכנסה. משלים גם איתך. משלים.

פורסם בקטגוריה שיר | כתיבת תגובה

הבימה: שיר הלל לבטון וטוויסט נוסף בעלילה

עלילות שיפוץ חורבן הבימה הולכות ומסתעפות. המהנדס וינבך מתריע בפני קריסת הבניין (יש לקוות שאכן כך יקרה ומוטב בהקדם), ומוסיף עוד תפנית לסיפור. מכיוון שעל בניין הבימה הנורא כבר נאמרו באמת הרבה דברים (כאן, כאן, גם כאן וגם כאן) החלטתי בפוסט … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורבניזם, ביקורת, הבימה, שיר, תל-אביב | עם התגים | 3 תגובות

תל-אביב רומנטית?

אני מחפש שיר רומנטי שגם קשור לתל-אביב וגם נוטה לקיטש. משום מה טרם הצלחתי למצוא שיר שעונה על הדרישות האלה, גם אחרי שעברתי על הספר הזה. יש למישהו המלצות?

פורסם בקטגוריה שיר, תל-אביב | כתיבת תגובה

מסיבת השירים של ללי ציפי מיכאלי – יום חמישי 20:15, הארבעה 16

ידידתי ללי ציפי מיכאלי משיקה ספר שירים חדש ביום חמישי הזה בשעה 20:15 בקלצ'ר קלאב ברחוב הארבעה 16 (נראה לי שזה המקום שבו היה הסטאוט לשעבר). אני לא מתיימר לתת ביקורת על הספר החדש שנקרא "צייר אותי בוערת", אבל אני … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כיכר אתרים, מסיבות, שיר, תל-אביב | כתיבת תגובה

רקוויאם להייטק

נסיעה בציר ז'בוטינסקי, קיוביק כחלחל-אפרפר, קומפילציה, ריליס ועוד באג מיותר, אני עוזב אתכם מחר. רכב ליסינג אדום, גם עליך אוותר, אני הולך למצוא עתיד אחר. קומה מס' 1, בניין DSPC, מארוול, לא בטוח שאתגעגע, אבל לפחות אשתדל. עולם חדש החיים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שיר, שמח | כתיבת תגובה

בת-ים – שיר, ביאנלה ופעולה עירונית

כן, כן, קראתם נכון. הפוסט הזה מתייחס לבת-ים, אותו פרבר דרומי אשר מוקף ע"י פרברים מייאשים לא פחות. בת-ים גובלת מצפון ביפו, ממזרח בחולון, מדרום בראשון וממערב הים, שהוא החזית היחידה היפה של העיר ועליו גאוותה. למרות נתוני פתיחה קשים אלה, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אורבניזם, מחוץ לעיר, שיר, שמח | עם התגים , | כתיבת תגובה

ריקנות בכיס הימני

אני זוכר אותו, קטן, כסוף, נייד, עם שריטה קטנה ליד הצג, שם בצד. איך אהב לצלם, אהב לדבר ובעיקר לסמס, עם חברים וידידים מעולם לא היסס. קטן ועדין, כמעט לא מורגש, עם צלצול כמו של פעם, כזה מנומס. ידע להעיר … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עצוב, שווה ירידה מהארץ, שיר | כתיבת תגובה