פוסט זה מתאר את עלילות חבריי ואני במהלך יום סיור בירושלים לפני כשבועיים (ביום ששי), שהתבצע בעקבות הזמנה של עמית ודודו מ"ירושלים האחרת". לפני שנרד לפרטים אני חייב לציין את הערכתי הרבה לסיור שאורגן בקפידה ע"י עמית ודודו שבאו מצוידים בתוכניות ובידע רב. למי שלא מכיר את הגיאוגרפיה הירושלמית אציין מראש שכל המקומות המתוארים בהמשך נמצאים במרכז העיר ולא נדרשה תחבורה ממונעת על-מנת לעבור ביניהם, למרות שבהחלט הורגשה עייפות מסויימת ברגליים בסוף הסיור.
התחלנו את היום בקימה מוקדמת בהוסטל שלנו בכיכר ציון (אחרי לילה ארוך בעיר) ומשם הלכנו לפגישה עם עמית ודודו. נפגשנו איתם ב-9 בבוקר בכיכר הדוידק'ה על רחוב יפו מול בניין כלל, שמתאפיין בארכיטקטורה מכוערת במיוחד. נכנסנו לבניין כלל ועלינו לקומה העליונה, לחלק שהוסב לבית-תפילה נוצרי-אוונגליסטי. עמית סידר לנו את הכניסה ואף קיבלנו הסבר על מקום התפילה הזה ומשם צפינו על העיר. רק בירושלים יכולים לקחת חלק בבניין משרדים מוזנח ומכוער ולשפץ אותו ברוב הוד והדר לטובת האמונה. אחרי שנפרדנו מנוכחותו של ישו במקום המשכנו לירושלים של מטה.
הלכנו לשוק מחנה יהודה, שלוקח בהליכה את שוק הכרמל ומשם המשכנו לסיור קצר בשכונה הציורית, נחלאות. בנחלאות נכנסנו לביקור בגלריה ברבור, שנמצאת בבית שניתן ע"י העירייה לטובת אמנות וכוללת גלריה וגינה קהילתית. נחלאות היא שכונה נמוכה וקטנה ומאוד-מאוד ציורית (יותר מנוה-צדק אפילו), והיא מדגימה את אחת הבעיות של מרכז ירושלים – מחסור עצבני במגורים. יש מעט אזורי מגורים וגם בהם יש מעט מדי דירות, ועם התחדשותו של האזור בשנים האחרונות עלו מחירי השכירות במרכז ירושלים בעשרות אחוזים. נדרש פיתוח הגיוני של בנייה למגורים במרכז העיר ירושלים.
אחרי נחלאות המשכנו לרחוב אגריפס ומשם לרחוב בצלאל, היכן שהאקדמיה של בצלאל ישבה בעבר. היום חזר בית-הספר לארכיטקטורה של בצלאל לשכון במבנה המקורי, כחלק משיקום העיר. התרשמנו מכמות השיפוצים שעיריית ירושלים מבצעת במרכז העיר, ומכך שהרבה רחובות קטנים הופכים למדרחובות סגורים לתנועת מכוניות. יישר כוח על התעוזה.
מרחוב בצלאל פנינו לרחוב ש"ץ, ושם נכנסנו למה שהוא אולי חנות הספרים הגדולה בארץ – "הגלריה לספרות". חנות ענקית של ספרים מכל הסוגים והמינים. ממש כאילו לקחו את כל חנויות הספרים המשומשים בתל-אביב ואיחדו אותן לחנות אחת, ואז הוסיפו עוד ספרים ומדפים. בחנות עצמה נתקלתי בתרגום של הברית החדשה ליידיש – "דער ברית חדשה". אם אתם צריכים את הספר הזה, עכשיו אתם יודעים איפה להשיג אותו.
בגלריה לספרות
אחרי שהתאוששנו מהגודל ומהמבחר של החנות, חזרנו לכיכר ציון ומשם המשכנו למגרש הרוסים. בדרך, על רחוב יפו, ראינו חבלני משטרה מפרקים רכב חשוד. בתל-אביב גוררים, בירושלים מפרקים. אחרי סיור קצר במגרש הרוסים, המשכנו לכיכר ספרא הסמוכה לבניין העירייה ושם דודו נתן הסבר קצר על הכיכר ועל חלון משרדו של לופוליאנסקי אשר פונה לעיר העתיקה. התרשמנו מכך שהכיכר נמצאת במצב של תת-ניצול (מזכירה קצת את כיכר רבין בהקשר הזה).
מכיכר ספרא המשכנו לעיר העתיקה של ירושלים לטובת חומוס. בדיוק נפלנו על עיד אל-פיטר ולמרות שזה חג מוסלמי, הכל היה סגור ברובע הנוצרי ונשארנו עם בטן ריקה. כנראה שחומוס נצטרך לאכול בתל-אביב.
אסכם ואומר שהביקור בירושלים היה מוצלח מאוד מבחינתי ונרשמה פריצת דרך במאמץ לגשר על הפער בין העמים. עמית ודודו, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לכם, וכן להזמין אתכם לביקור גומלין בתל-אביב (חומוס עליי, באחריות).
הערת אגב כללית לפוסט: החלק הלילי של ביקורנו בירושלים תואר בפוסט קודם לפני יותר משבוע. אחת הסיבות שבגינן התעכבתי בפרסום הפוסט הנוכחי נובעת מכך שהפוסט הקודם, למרות שלא היה פרובוקטיבי כלל, יצר רעש בעקבות ויכוח שהתעורר על העיר מודיעין. העדפתי לתת לאבק לשקוע מעט בטרם אכתוב שוב על ירושלים.
אתם מוזמנים לצפות באוסף קצר של תמונות מהסיור
חזרנו עם חיוך
עוד בלוג תל אביבי 
לרמן נוסעים לאנאפוליס לחתום?
רק הערה קטנה בנוגע לחנייה בלילה כפי שציינת בפוסט הלילה.
בעקבות עבודות השיפוץ ותוכנית העירייה לשידרוג מרכז העיר, האזור הפך שוב לשוקק חיים(לאחר טראומת האינתיפאדה) אבל כמו פעמים רבות אצל עיריית ירושלים יד אחת בונה ויד אחת הורסת. זאת אומרת, התחילו לחלק דוחות חנייה של 500 ש"ח עד השעה 12 בלילה. יש בכך היגיון בגלל שאנשים באמת חונים בכל מקום בלילה מלבד החניונים. אבל למעשה העירייה פגעה בשגשוג שהיא ביקשה לגרום לאזור ובליינים רבים עברו לבלות במתחם הרכבת או באזורים אחרים בגלל בעיות החנייה. בעלי העסקים והבליינים יצאו למאבק ובסופו של דבר העירייה נכנעה והתקפלה מלבד מקרים חריגים כמו חסימות מדרכות ללא יכולת מעבר להולכי רגל וכו.
אני מניח שברגע שתסתיימנה עבודות השיפוץ, יחד עם השינויים הרבים בהסדרי התנועה, גריעת מקומות חנייה ופתיחת החניונים הנוספים הפקחים יחזרו ובצדק. ברגע שישנה תשתית חנייה ראוייה מבחינתי יכולים לקנוס ב-1000 שקלים בעבור חנייה על מעבר חצייה/אדום-לבן/חניות נכים/מדרכות ומה לא!!, את האמת כמו שהבליינים חונים – בכל פינה פנוייה תוך כדי עבירה על חוקי התנועה מגיע להם.
דודו, אני מקווה שבסופו של דבר מרכז העיר ירושלים יהפוך למרכז של חיים ולא רק "מתחם בילויים". מרכז תל-אביב אינו מתחם, אלא אזור מגורים וכך ראוי שיהיה גם מרכז העיר ירושלים.
נתראה באנאפוליס.