חזרתי מעוד מפגש של פעילי רנט קונטרול, נושא שנהנה מפסטיבל תקשורתי בימים האחרונים. המפגש עצמו היה טיפה'לה מפוזר ולא ברור האם ההתארגנות הקטנה שיש תביא את השינוי המיוחל.
ראשית, הרשו לי לעדכן שנפתח אתר להתארגנות ואתם מומלצים לגשת אליו לשם חתימה על עצומה.
ביום שלישי הקרוב (מחר) יעלו פעילי רנט קונטרול לדיון בכנסת במסגרת פעילות של שדולת הצעירים, שהיו"ר שלה, ח"כ יואל חסון, אפילו הגיע לדיון בפלורנטין הערב. בכנסת עצמה צפוייה חגיגה תקשורתית סביב נושא השכירות, אבל לא ברור האם צעדים קונקרטיים כלשהם אכן יינקטו. אם לשפוט לפי הלכי הרוח לרוב האנשים אין בעייה עם גישת "כוחות השוק", וישנה גם הסברה שאותם תל-אביבים שלא רוצים לעזוב את העיר, אמורים להתפנות לפתח-תקוה, היכן שמחירי השכירות זולים יותר. בקרוב אכתוב פוסט שייתאר את יתרונות החיים במרקם אורבני תוסס מבחינתי ואת ההזדמנויות שנוצרות בעיר, שלא מסוגלות להיווצר בפרבר אנמי.
לכנסת עצמה תיסע קבוצת הפעילים ברשות יהונתן משעל שמרכז את ההתארגנות, הגר בן-נחום שכתבה את המייל המקורי וליאור קופלוביץ' שמרכז את ענייני האינטרנט של החבורה. כמו כן, יואב גולדרינג, איש יקר ודובר הקבוצה ייתן לח"כים בראש. במהלך השבועות הקרובים ירד נושא הרנט קונטרול מסדר היום של התקשורת, ואני מקווה שכל ההבטחות שנשמע מחר בכנסת לא יתנדפו באוויר.
לקריאה נוספת:
עדכון: אפי פוקס לא מבין על מה המהומה. ככה זה כשגרים מחוץ לעיר.
עוד בלוג תל אביבי 
כתבתי משהו בעניין…:
http://aliceinchainz.blogli.co.il/archives/20
לא חייבים לעבור לפתח תקווה בשביל לחיות בדירה בעיר. גם לא חייבים למוטט את שיטת השוק החופשי (והקפיטליסטי, ברור) – שחלק מיתרונותיו מגולמים בפוסט שתכתוב על ההזדמנויות שמאפשרת העיר הגדולה.
היי לרמן,
מכיוון שאתה נראה כזה בחור רגיש ומתחשב בזכויות אדם (בלי ציניות), אולי תחווה את דעתך על ידיעה שהופיעה אתמול ב"הארץ"?
http://existence.blogli.co.il/archives/24
אליס בשרשראות, העניין שלי ברנט קונטרול נובע מכך שהתפרעות המחירים בשלוש השנים האחרונות שינתה בצורה דרמטית את המרקם האנושי של העיר. המשך המגמה עלול לנוון את תל-אביב. אני חושב שהפתרון הוא בנייה חדשה בעיר מכוונית לאוכלוסיות שלא נמנות על האלפיון בלבד, ולאו דווקא התערבות קשיחה בשוק, אבל גם התערבות מתונה היא צעד סביר.
אסף, אם זו הייתה מדינת ישראל או עיריית תל-אביב היא לי מה להגיד. עצם העובדה שצה"ל מצפצף על כל נורמה אנושית, ומעל לכל פוגע בחייליו היא חלק מדרכו של הצבא החכם שלנו לפעול עוד מימים ימימה. מן הראוי שהחיילים ידעו שהצבא שם עליהם כזה פס ענק.
איזו התפרעות מחירים? כבר כמה זמן אני מסתכל בדיונים האלה על רנט קונטרול ומשתגע על מה אתם מדברים. לפני 12 שנים שהגעתי לת"א דירת שלושה חדרים רגילה (לא טובה, לא גיפה) קומה 1 באיזור לא ממש טוב עלתה 750$. היום זה משהו כמו 1000$, עלייה של 30%, שאפילו בלי להתחשב בנפילת הדולר, מדובר על עלייה של 3% בשנה, פחות מהמדד. אז על מה על השיחות האלו?
נכון, בשנים האחרונות המחירים עלו יותר, למרות שבשינויי הדולר (4.8 לפני שלוש שנים, 3.9 היום) השינוי נמוך בהרבה, אבל עדיין, ברצינות – זה לא כל כך יקר. ואנחנו בטופ עכשיו – צריך להסתכל 5-6 שנים אחורה ולא שנה שנתיים.
חוץ מזה, לפי ההסיטוריה, רנט קונטרול רק יפגע באוכלוסיה שאתם רוצים להגן עליה כשהמיתון יפגע. אם הבועה הנוכחית תתפוצץ כמו הקודמת, המחירים יפלו כמו בפעם הקודמת.. ואז?
ליאור, לפני 12 שנים דירה עלתה 750 דולר? אני זוכר לפני 4 שנים שדירות רגילות במרכז העיר (שני חדרים וחצי) עלו 600$. היום דירות כאלו עולות 900$ ומעלה וגם עם ירידת הדולר זו עדיין עלייה של מעל 30 אחוז ב-4 שנים, הרבה הרבה מעל שיעור האינפלציה במשק.
ולא דיברנו על ההתעללות שעוברים המשכירים, על מצב הדירות ועל מכרזי חדר המדרגות.
לרמן – הרמת לי להנחתה. 🙂 והתשובה שלך היא בדיוק שורש הבעיה לדעתי – בדיקה לא מספיק נאותה של המצב האמיתי.
שתי סיבות למה לפני 4 שנים דירה היתה 600$ – כמו שאמרתי בתגובה הקודמת שלי – הדולר היה 4.5 עד 4.8, ועכשיו הוא 3.9, ובמקרה הטוב זו ירידה של 15%, כך שאפילו בדוגמא שלך העליה 4 שנים היא 15% בלבד. בנוסף, לפני 4 שנים היה שפל, ועכשיו גאות – זה הכל. מחר יהיה שפל, המחירים לא ירדו? ברור שירדו.
בקשר להתעללות שעוברים המשכירים – ברור לך אני מקווה שלא כולם ואפילו לא רובם עוברים התעללות ביום יום או בתנאי המגורים. תהליך ההשכרה הוא קשה – אבל זה גם פועל יוצא של התנהגות השוכרים (שעוקפים, נדחפים, מלכלכים, מציעים שוחד, וכדומה) – למה לא להוציא חוק נגד השוכרים? כי יותר קל להיות פופוליסטי ולהוציא חוק נגד המשכירים?
ומה הלאה? קונטרול על מחירי הסיגריות בפיצוציות? ועל מחירי הקולנוע? ועל החניה? ועל מחיר סנדוויץ'?
אני מצטער ידידי, אפי צודק – זו התבכיינות לשמה. ככה לא עובדת כלכלת שוק. דבר אחד שצריך לדרוש זה אולי תנאי מינימום (גודל, סניטציה, תקינות מבנית) וגם זה לא ברור איך יאכף.
ליאור, מן הסתם יבוא שפל מתישהו. בכל מקרה, צריך לדאוג לעניין שכירת הדירה בתל-אביב לטווח ארוך, מכיוון שלא רחוק היום ובו רוב הישראלים שיצרו לגור בתל-אביב (ולהתפשר על כל מיני דברים בדרך) לא יוכלו. אני חושב שצריכים לתת סיכוי לצעירים לגור בתל-אביב הן לטובת העיר והן לטובת הצעירים (שוויון הזדמנויות שכזה).
עירא, מחיר החנייה בפיקוח. כבר היום נושא הדירות המחולקות לא נאכף למרות החוקים בעניין. לגבי קולנוע, כמו במרכזי ערים אחרות, תל-אביב תצטרך לשאול את עצמה אם היא רוצה בתי-קולנוע במרכז העיר ולתמוך במספר בתי קולנוע אם היא תרצה זאת (כרגע העירייה תומכת בקולנוע אחד – הסינמטק), משום שבתי-קולנוע הם עסק שבערים המודרניות לא עומד במבחן השוק. כמובן שאפשר להגיד שלא צריך בתי קולנוע מהסיבה הזו אבל גם התיאטרון והמוזיאונים לא ממש עומדים במבחן השוק של העיר המודרנית.
הכוונה שלי לא ליצור שיבוש אשר יעוות את השוק (כמו שקרה בחלק מהמקרים שעשו רנט קונטרול), אלא להעלות מודעות לבעייה שדורת מחשבה ותכנון. תל-אביב לא נבנתה על-פי חוקי השוק בלבד – מגרשים ודירות הוגרלו, תוכניות בוצעו. המחשבה העתידית על העיר צריכה לכלול התייחסות למרקם האוכלסייה שיש בה, ומתן אפשרות למגוון אוכלוסייה לגור בעיר באמצעות הפעלת שיטות של דיור בר-השגה (שכירות מוזלת לזכאים) ובנייה חדשה שמיועדת גם לאנשים מתחת לאלפיון.
לדעתי קצת הגזמת עם "לא רחוק היום ובו רוב הישראלים שיצרו לגור בתל-אביב (ולהתפשר על כל מיני דברים בדרך) לא יוכלו" – אם כי יכול להיות שיהיה קשה יותר אם יש גיאות, אבל יהיה קל יותר כשיהיה שפל.
מענין אותי מה ההתיחסות שלך לעליית המחירים האמיתית בשכ"ד שהיא לא כ"ה גבוהה.. אז למה רנט קונרול עכשיו?
באופן כללי אין לי בעיה עם עיר שמחליטה מה טוב לה. זה יכול לבוא בהיתרי בנייה (שזה אומר כמה חניה יש, כמה קולנועים וכו' וכו' ) – יש לי בעיה עם עיר (או תושבים מסויימים בעיר) שתחליט על רכוש פרטי של אנשים בתוך העיר. אם אדם קונה בית הוא שלו, לא של העיר, וגם אם העיר רוצה אנשים צעירים ועניים בעיר לא צריך להכריח אותו להשכיר בזול.
בקשר לתשובה שלך לעירא – אם יש פיקוח על בניה והוא לא נאכף – בזה צריך לטפל (למרות שגם החוק הזה הוא תמוה ופוגע בכל רעיון של חופש, לדעתי) – אבל לא להמציא עוד חוקים והטלים כדי לאכוף חוק שונה.
ליאור, יכול להיות שקצת הגזמתי. קורה. רנט קונטרול הוא שם הארגון שתומך בחשיבה מחודשת בנושא. מ-2,700 ש"ח לדירה לעלות ל-3500 ש"ח (600$ ב4.5 ל-900$ ב- אחרי 4 שנים 3.9) זה עלייה של 30%. עם קיזוז אינפלציה זה עדיין מעל 20% והמגמה נמשכת. לדעתי זו עלייה גבוהה. חוצמזה, בשטח ראיתי שינוי במרכז העיר. הצעירים היום שנכנסים לעיר הולכים לשכונות אחרות. מרכז העיר הופך למקום בורגני לחלוטין בסגנון צפון הישן, ללא אפשרות לטעויות פיננסיות. מהמקום הזה אני מגיע. וגם קצת מפריע לי לראות את כל הדירות הפיציות שהתרבו בעיר. במגמה הנוכחית מרכז העיר יהפוך למקום פוסט-בורגני המיועד לטחונים בלבד, וראוי לחשוב אם זה מה שאנחנו רוצים.
צריך פיקוח על בנייה. חלוקה של דירות גוררת היטל השבחה בגובה עשרות אלפי ש"ח שאינו נאכף – זה ההבדל בין מי שמנהל דירה אחרת למי שעושה מזה ביזנס. כמו כן יש אלמטים בטיחותיים והנדסיים שאינם נאכפים במהלך חלוקת דירות (לא מזמן נשרפה אחת כזו בכרם התימנים ומזל שלא היה אף אחד בבית).
ההנחה שאנחנו ב"טופ" כרגע, היא להערכתי שגויה. אני חושב שהמחירים רק יעלו במשך הרבה זמן, במיוחד אם תכניות כמו אלה של חולדאי ימשיכו לצאת לפועל.
תל אביב עוברת מה שעברו לונדון, ניו יורק וערים רבות במצב דומה בעולם, ותוך מספר שנים רק העשירונים הגבוהים יותר יוכלו להרשות לעצמם לגור בתוך העיר עצמה.
אני חושב שמי ש"הסתדר" בתל אביב, ומי שפשוט מסתכלים מבחוץ, לא מבינים עד כמה קשה היום לצעירים להחזיק מעמד בתל אביב, גם כאלה שמרוויחים טוב יחסית, ואני מניח שכשהאתר של רנט קונטרול יתפתח קצת ויציג סיפורים אישיים ואולי גם נתונים ממשיים, יהיה קל יותר להציג את הבעיה, ואולי גם להבין למה חשוב לצעירים האלה להיות דווקא בתל אביב.
שוק חופשי זה נפלא, אבל נגיעות קטנטנות של ריסון יכולות להועיל. אני לא חושב שהארגון הזה מעוניין (או מאמין שאפשר) להגביל את כל המחירים של כל הדירות בכל תל אביב, רק לעושת טיפה סדר במערב הפרוע הזה.
ברשותכם, מכיוון שהעניין קרוב לליבי, אני אתערב בדיון.
"לפני 12 שנים שהגעתי לת”א דירת שלושה חדרים רגילה (לא טובה, לא גיפה) קומה 1 באיזור לא ממש טוב עלתה 750$. היום זה משהו כמו 1000$, עלייה של 30%, שאפילו בלי להתחשב בנפילת הדולר, מדובר על עלייה של 3% בשנה, פחות מהמדד."
למה למען השם המדד רלוונטי?
בכדי לעקוף את המדד שכר הדירה נקבע בדולרים – המדד הרי אמור לשקף את ההתייקרות, אבל בשוק הדיור בישראל לא סומכים על המדד או שיותר סמכו על הדולר.
כך שאם שוק הדיור בישראל היה מתנהל בשקלים חדשים, הייתה משמעות לעלייה במדד.
אני לא יודע מה היו הסיבות לשפל בדיור, כטענתך, עד לפני שנתיים. אבל אני בוחן את ת"א אל מול שאר המדינה והעליות במחירי הדיור בת"א היו חסרות פרופורציה ליתר המדינה.
וזה אחרי שמחירי השכירות בת"א גבוהים ממילא מיתר המדינה.
לפני שנתיים מחיר דירת חדר סבירה בת"א היה 350$. שער הדולר אז היה סביב ה-4.6 ש"ח לדולר, מה שאומר שעל דירת חדר סבירה שילמת בסביבות ה-1600 ש"ח.
זה היה המחיר במרכז העיר.
כיום, מחירה של דירת חדר סבירה בת"א הוא כ-500$ שהם בשקלים כ-2000 ש"ח. זו עליה של 25%.
ואני מדבר בשקלים, תוך שקלול שער הדולר.
ועוד הבדל משמעותי – לפני שנתיים זה היה המחיר במרכז העיר. בפלורנטין יכולת למצוא דירות במחירים זולים בהרבה.
היום אפילו בשפירא אי אפשר.
בפעם האחרונה שבדקתי, תל אביב וחיפה נמצאות באותה המדינה. אלא שבת"א המחירים עולים בצורה אסטרונומית ובחיפה רק יורדים. אז מה, בחיפה יש מדד אחר?
זה עניין של היצע וביקוש. היצע וביקוש מושפעים גם מכשלי שוק ומהתנהגויות לא רציונאליות שלפעמים אין ברירה אלא המחוקק חייב להסדירן.
השאלה היא האם ת"א תישאר עיר נגישה לאנשים שמרוויחים סביב השכר הממוצע ומטה או לא.
פרפיון, תל-אביב וחיפה אמנם נמצאות באותה מדינה, אבל בעוד תל-אביב עברה רנסנס אורבני, חיפה חוותה קריסה רבתי (גם באשמת פרנסי העיר שלה בשנות ה-80 וה-90). זה מסביר את פערי המחירים בדיור. אני מסכים עם השאלה שאתה שואל.
אם תל-אביב תוותר במודע על חלק מהמגוון האנושי שלה (כלומר, אנשים שמרויחים פחות מהשכר הממוצע) הפגיעה בחיוניות של העיר תהיה גדולה, ופרנסי העיר שלנו צריכים לחשוב על כך.
הזכרתי את חיפה לעניין המדד.
בתגובה לדבריו של ליאור שציין שהעלייה במחירי הדיור ב-12 השנים האחרונות מתקבלת על הדעת לאור העלייה במדד. אלא שהמדד עלה בחיפה כשם שהוא עלה בת"א.
זו טענה אחת כנגד הטענה שלו.
טענה שנייה הינה הכיצד רלוונטי המדד אם בעלי הדירות, הם ולא שרף, בחרו בשער הדולר כהגנה מפני המדד?
העובדה שחיפה עברה ועוברת חורבן אינה רק אשמתו של השלטון המקומי כי אם גם של השלטון המרכזי.
מדינת ישראל האמיתית משתרעת בין נתניה לראשון. אני לא יודע את המספרים, אבל עיקר ההתנהלות הכלכלית של המדינה מתרחשת בתחום הגיאוגרפי הזה, פה ושם אנשים מגלים את הצפון או הדרום כשמתחשק להם לשלם מחיר מופקע עבור לינה וארוחת בוקר ב"צימר".
מדינה אחראית הייתה דואגת לבזר את מרכזי החיים והתעסוקה בכל רחבי הארץ. אני, כאחד שמאוד אוהב גם את הצפון והדרום יודע שאין לי מה לחפש במקומות האלה כי אני לא אמצא שם עבודה, וגם אם אמצא, לא יהיה לי איך להגיע אליה כי התחבורה הציבורית שם מחורבנת ואני לא יכול להרשות לעצמי להחזיק רכב פרטי.
התחבורה הציבורית בארץ חייבת להתחבר למאה ה-20 (על המאה ה-21 אפשר רק לחלום), במקום לסלול את כביש 6 היה צריך להניח מסילת ברזל הגיונית בכל המדינה.
אבל באמת שהלכתי רחוק…