נתחיל מהסוף להתחלה.

בשבוע הבא אני מתכוון לקפוץ לירושלים (עיר הנצח וצור מחצבתנו, אמן סלה) ולהתבונן בתערוכת בוגרי המחלקה לארכיטקטורה של בצלאל לשנת 2008. התערוכה נסגרת ביום שישי הבא ופתוחה בשעות 10:00-21:00 בימים ראשון עד חמישי בחצר המחלקה בבניין ההיסטורי ברחוב שמואל הנגיד 12 (בירושלים כאמור). אני מקווה לראות שם כמה פרויקטים מעניינים שבחלקם מן הסתם נוגעים לעיר תל-אביב.

אם כבר תערוכות, השבוע יצא לי לבקר בתערוכה פרפורמליזם בביתן הלנה רובינשטיין. התערוכה עוסקת בהשפעת השימוש במחשב על האדריכלות בת-זמננו ומציגה מספר פרויקטים גדולים שמשמתמשים באלגוריתמים כאלה ואחרים לשם יצירת מבנים לא שגרתיים. התערוכה אכזבה אותי במידה מסויימת, שכן היא עוסקת אך ורק בפן האדריכלי הבסיסי ולא מציגה את הסביבה האורבנית שבה ממוקמים אותם פרויקטים גרנדיוזיים. לא במקרה רבים מהפרויקטים המוצגים ממוקמים בדובאי, עיר אוורירית שמעדיפה להתחפש לכדור הארץ, מאשר להיות עיר אמיתית. אמנם נחמד לראות מבנים בולטים לעתים בנוף העירוני, אבל הבסיס מצוי בסביבה האורבנית כמכלול, והדגש המוגזם על מבנים "מיוחדים" מוביל לערים שאין בהן איכות אורבנית אמיתית, אבל מתהדרות במסה אדירה של ארכיטקטורה פורצת דרך (לוס אנג'לס וסביבתה מיוצגים בתערוכה הזו בכבוד גם כן).

לסיום, ובנושא הארכיטקטורה הממוחשבת, בטיסה מפרנקפורט לתל-אביב ראיתי במסך האישי של המושב סרט תיעודי על עיר התרבות של מחוז גליציה בספרד (המחוז הנידח בצפון-מערב ספרד). גליציה מנסה לבנות את עצמה מחדש ומוציאה כסף ציבורי אדיר כדי להרים פרויקט ארכיטקטוני מגאלומני במרחק של 2 מייל מהעיר ההיסטורית סנטיאגו דה קומפוסטלה. האדריכל אייזנמן יצר פרויקט אדיר מימדים שדורש גילוח הר ובנייה בטכנולוגיות שמשלבות מחשוב אולטרה מודרני וטכניקה של עבודה יד ושימוש בחומרים מקומיים. קשה לי להאמין שבנייה של עיר מלאכותית כזו (שעושה שימוש ברשת הרחובות ההיסטורית של סנטיאגו דה קמפוסטלה) תוכל ליצור מקום אמיתי. כנראה שעוד לא למדו את כל הלקחים מברזיליה.

סיכום לינקים:

הזמנה לתערוכה של בוגרי המחלדה לארכיטקטורה בבצלאל

על התערוכה פרפורמליזם

עיר התרבות בגליציה