אחד הקליפים הטובים שראיתי שעושים שילוב בין שיר מוצלח, אורבניסטיקה ועבודת וידאו:
הקליפ נערך ע"י מיכל דוקרסקי במסגרת פרויקט הגמר שלה, "ירושלים של מעלה", במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. בין שאר עיסוקיה מיכל היא שדרנית ב-FM 88, מה שמסביר קצת את הקשר שלה למוסיקה. השיר הוא Plasticities של אנדרו בירד.
העבודה של מיכל (לפחות לפי מה שאני הבנתי) עוסקת באפשרויות הגלומות במרחב הציבורי והקליפ עצמו רומז לספורט האורבני הידוע בשם פרקור. בסוף ישנה גלישה למחוזות של פנטזיה אורבנית צבעונית.
עוד בלוג תל אביבי 
יופי של קליפ. הזכיר לי קצת שני קליפים נוספים – את Bittersweet Symphony של הוורב מתוך Urban Hymns (הנה ההקשר האורבני), ובעיקר את Unfinished Sympathy הענק והמופתי של מאסיב אטאק, שמצולם ברחובות הקשים והמתפוררים של דאון-טאון לוס אנג'לס. שזה מזכיר לי עכשיו תוך כדי כתיבה גם את "מתחת לגשר" של הצ'ילי פפרז.
העיר היא מקור רבים מהקשיים והמכאובים שלנו, אבל היא גם מקור נחמה ענקי.
(וגם אהבתי את שתי ה"התייחסויות" המוסיקליות בתוך הקליפ עצמו – כשבאמצע הריצה שלו הוא בכל זאת לא מתאפק ונכנס ל"אוגנדה" ול"תו השמיני" )