בבחירות לעיריית תל-אביב יש הרבה מאוד רשימות שמבטיחות לתושבים חנייה חינם. אני ממליץ לאורן שחור, רון לוינטל, פאר ויסנר, משה טיומקין וכל מי שמבטיח חנייה חינם (שהיא הבטחה שלא ניתן לממש, אלא אם כן לוקחים בחשבון זמן חיפוש אינסופי תוך זיהום האוויר בנסיעה מסביב לבלוק) לשמוע כמה מילים מאלוף העולם במדיניות חנייה, פרופ' דונלד שופ:
רסס – RSS
תגובות אחרונות
Naz על פרויקט ג'בליה יוסף על בדם איטלקי חפרו בשבילנו את הרכ… גיני על ציטוט עירוני מאז ולתמיד על רם כרמי והחיסול הממוקד של שדרו… Jenna על אז איפה מתפתח מסחר עירוני ואיפ…
עוד בלוג תל אביבי 
מבחינה אנרגטית בלבד, הרעיון שאדם בודד נע ממקום למקום עם גוש מתכת במשקל של שני טון הוא טרוף. אם נוסיף לזה את זיהום האוויר, את תאונות הדרכים, את אובדן השטחים בעבור כבישים סואנים ובזבזוז הזמן האנושי בפקקי תנועה וחיפוש חנייה, הרי שאנחנו מקבלים דפוס התנהגות חברתי הרה אסון.
יש פתרון פשוט מהיר יעיל וזול לבעיית החניה של תל אביב: parking day כל השנה!
http://www.parkingday.org
מפתיע שעוד לא אימצנו את זה כאן בעיר שמנסה להיות "גלובלית".
אולי זה רק אני, אבל לא הבנתי את הרעיון הגדול מאחורי דבריו של הפרופסור: הוספת מדחנים ככלי לצמצום מצוקת החנייה והעברת ההכנסות לשיפור פני העיר? זו כל התורה?
מעבר לכך, הצעתו נשמעת קצת נוקשה ולא שוויונית. לאנשים אמידים יש בכל מקרה חנייה פרטית ולכן הם לא ייפגעו מהצעתו. אך מה לגבי התושב המרכז תל אביבי הפשוט (סטודנטים, זוגות צעירים וכו'), האם הם ייאלצו לרדת כל כמה זמן מדירתם כדי לשלשל מטבעות למדחן?
כפי שציינתי. נשמע נוקשה מידי.
התורה הגדולה היא קביעת מחיר מדחנים יקר כדי למנוע את תופעת חיפוש החנייה כך שתמיד יש מקומות ריקים לאורך הרחוב למי שרוצה לחנות לזמן קצר. התושב התל-אביבי יחנה במצב כזה בחניונים שיהיו בערך באותו מחיר של חניית מדרכה, ולא ייאלץ לרדת כל הזמן מדירתו. מחיר החנייה יעלה מצד אחד, מצד שני חשופר המרחב הציבורי וזה גם יודד אנשים לצאת מהרכב הפרטי שלהם.
כמו כן, מחיר החנייה אמור להיות יקר בשעות העומס וזול בשעות הלא עמוסות.
כרגע, תוכנית בסגנון הזה ממומשות בוושינגטון די.סי. ובסן פרנסיסקו.