ממש לא מזמן יצא לי לראות את בסרט התיעודי הקצר "אבי ההיכל" העוסק בתחנה המרכזית החדשה (הסרט ניתן להשכרה באוזן השלישית). הסרט הזה, בבימוייה של שירלי נדב, מצליח להעביר את האופי המורכב של התחנה על שלל החללים הלא ברורים שלה. כאן אתם יכולים לקרוא כתבה טובה של אסתר זנדברג על הסרט "אבי ההיכל".
גבי טרטקובסקי סיפק לי את ברכתו של ישראל קיסר ז"ל יבדל"א, שר התחבורה דאז, עם פתיחת התחנה ב-1993 (הדגשה של גבי, קליק להגדלה):
עוד בלוג תל אביבי 
כדברי קובי אוז "..מדינה של מציאות בהמתנה…"
קיסר עודנו בחיים, לדעתי
גבי, הצדק עימך. התבלבלתי בין קיסר לירוחם משל ז"ל (שניהם היו מזכ"לי הסתדרות).
אני רוצה למתוח ביקורת על דבריה של אסתי זנדברג ש"פנטסיות על הרס מוחלט" הן "אינן פופולריות מטעמים אקולוגיים, כלכליים ומשפטיים". בימים אלו נמצאות על המדף עשרות תוכניות של פינוי-בינוי הכוללות הרס של מאות דונמים של בניינים (ביניהם כמה מבני בהואוס מאוד יפים הנמצאים ממש ממול לתחנה המרכזית). הגישה שאפשר וצריך להרוס מבני מגורים רק כי הם באזורים נחשלים (או לא – ראה תוכניו לפינוי בינוי ברמת אביב… ) אך חס וחלילה אי אפשר להרוס את הפשע הארכיטקטוני הגדול ביותר שנעשה במדינת ישראל (ואסתי אומרת זאת בעצמה), לא מקובלת עליי.
מותר וצריך לדעתי לפנטז על הרס מוחלט על המפלצת הנוראית הזאת ומצדי שתהיה אחרי זה אנדרטה לזכר המונומנט הנכבד. לא הגיוני השדבר הזה ימשיך לזהם את הסביבה והתושבים, ישאיר את האזור הזה נחשל ומזוהם, אך מן העבר השני של הכביש יהרסו בניינים שהיו קיימים הרבה לפניו כדי "להרחיק את התושבים מהזיהום". כדאי שמקבלי ההחלטות יבינו שעד שהתחנה הזאת לא תפוץ עם כמה טונות של דינמיט האזור הזה לא ישתקם בחיים, ואם לא נתחיל להגיד את זה בקול רם כבר עכשיו, זה לא יקרה גם עוד 50 שנה.
מסר חשוב לעניין התחנה המרכזית של תל אביב לדעתי:
http://www.tapuz.co.il/Blog/ViewEntry.asp?EntryId=1294593